שהינו בקנדה בין 1.5-14.6 2017. את מאי בילינו באונטריו לצורך עבודה (וגם הנאה...). את הטיול מחוץ לטורונטו התחלנו ב 30.5
אחרי שהות של כחודש בטורונטו הרגשנו כי מיצינו את רוב נפלאות העיר.
פרט למוקדי התיירות הרגילים כגון CN Tower , האקווריום של ריפלי, מוזיאון האומנות, מוזיאון הטבע, הקאזה לומה, הגנים הבוטניים ואחרים שעליהם תוכלו לקרוא בכל עלון אינפורמציה, הגענו גם
ל butterfly garden, הפארק לאורך נהר הדון (לא זה שבקוקז), הצוקים המרשימים ב scarboroth park, איזור המזקקה (distillery) ועוד...
לכל המקומות האלו ניתן להגיע בקלות ובזול בעזרת תחבורה ציבורית המבוססת על שני קווים (עיקריים) של הרכבת התחתית, ומהן יוצאות שלוחות של אוטובוסים וחשמליות לכל חלקי העיר. נסיעה מורכבת כזו ניתן לבצע עם אסימון בודד שאותו ניתן לרכוש בכניסה לתחנת תחתית מקופאי או ממכונות (מזומן בלבד, מטבעות או שטרות של 10 או 20 דולר), כאשר מחיר אסימון בודד הוא כ3 דולר בעת כתיבת הדברים. למי שמשתמש באסימון, לא לשכוח לקחת פתק של "טרנספר" אחרי המעבר בשער התחנה. זו הוכחה של תשלום, וגם מאפשר להמשיך באוטובוס/חשמלית הצמודים במשך שעה וחצי.
באחד מסופי השבוע (19.5) שכרנו רכב ועלינו לאורך כביש 400 צפון, ולאחריו כביש 5 צפונה. אחרי כשעה וחצי של נסיעה הגענו לפארק איים באזור Georgina (עדיין באונטריו). שם, במקום קטן שנקרא Honey harbor , עלינו על סירה קטנה המפליגה כרבע שעה לאי קטן שנקרא Beausoliel (למזלנו זו הייתה ההפלגה הראשונה לעונה!) באי שבילי הליכה מקסימים עם חופים מפרצונים ואגמים קטנים שבהם ניתן לראות את הקינים של הבונה הקנדי, עצי מייפל (לפי השמועה מסתובב שם גם דוב שחור) וציפורים רבות. מומלץ ביותר! לינה בעיירה מידלנד מעבר למפרץ ולמחרת נסיעה קצרה לעיירה Collingwood. במקום פארק תיירותי שנקרא Scenic cave. למרות השם היומרני יש שם מסלול קצר עם רמז למערה לא מרשימה, וגם מסלול עם גשר תלוי (הארוך ביותר באונטריו) שלא מוביל לשום מקום. אפשר לוותר...
התחלנו את מסענו במזרח קנדה ב30.5.2017 מטורונטו וסיימנו אותו ב14.6 באותו מקום. תקופה זו מקדימה מעט את עונת התיירות. החיסרון בטיול בזמן זה הוא שמקומות רבים טרם נפתחו (וגם, מסתבר, הגירת הלוויתנים והעופות טרם התחילה). היתרון, לעומת זאת, הוא אפשרות לגמישות בתכנון. אין צורך להזמין מראש מקומות לינה (ניתן אפילו להזמין דקות לפני הכניסה למלון), כך שניתן לשנות מסלול לפי מזג האוויר (שאינו יציב במיוחד, וגם התחזית לטווח של מעל יומיים אינה תמיד מדויקת), ומחירים נוחים.
שכרנו רכב ל16 יום. הנסיעה בין טורונטו למונטריאול על כביש 401 אורכת כ5 שעות על הכביש המהיר (לא לשכוח להעביר שעה קדימה בכניסה לקוויבק). בדרך סטינו מהכביש המהיר לכביש 2 ( כביש 1000 האיים) וצפינו בנוף המיוחד של שפך הנהר סנט לורנס לאגם אונטריו, לפני החבירה שוב ל401 . במונטריאול לקחנו מלון בעיר ל2 לילות. הגנים הבוטניים במונטריאול מרשימים ביותר ושווים ביקור של יום שלם. הם כוללים את מרכז החרקים -insectium המרתק שבו תוכלו לראות תצוגת חרקים עשירה (חסרה רק פינת ליטוף...) . לידם נמצא הביודום (לצד המבנים מהאולימפיאדה הנמצאים בשיפוץ) שגם הוא שווה ביקור אך ניתן למצות אותו בשעה או שעה וחצי. הקתדרלה של נוטרדאם בהחלט שווה ביקור. פרט לכך, לא התרשמנו במיוחד.
ב2.6 המשכנו את מסענו והגענו לקוויבק סיטי תוך 3 שעות. חנינו במגרש ציבורי סמוך לחומה וטילנו בעיר העתיקה. מקום מרשים וצבעוני, חנויות אומנים מקוריות ומסעדות רבות בסגנון פריזאי. הצרפתית כמובן שולטת וכמעט אין שילוט באנגלית . לקחנו את המעלית למפלס העליון ושם מראות מרהיבים של העיר ושל מלון Faimont (“המצולם ביותר בעולם”). לינה בBest Western הפחות מפורסם (אך נוח ונעים) מחוץ לחומות.
למחרת חצינו את הגשר לאי אורליאנס על נהר הסט. לורנס. הקפנו אותו נגד כיוון השעון בכביש 368. חוות חקלאיות לצד גלריות אומנות ומסעדות. נכנסנו למטע גדול של עצי מייפל וביניהם רשת מורכבת של צינורות "חליבה". מרתק! הסיבוב אורך מספר שעות (כולל עצירות ולאנץ). מהגשר נשקף מראה מרשים של המפל Montmorency שלפי המדריכים שקראנו גבוה ב30 מטר מהניאגארה .
למחרת 4.6 החלטנו לותר על המפל כדי להגיע קרוב ככל האפשר לקייפ ברטון בנובה סקוטייה. מזג האויר נראה מבטיח ליומיים הקרובים. נסיעה של יותר מ1000 קילומטר! זיוה נהגה כמו פנטרה ואני לידה בפוזה של נווט ומרכז בידור. בכניסה לניו ברונסויק (שוב שילוט גם באנגלית!) נכנסנו למודיעין וקיבלנו אינפורמציה לגבי האטראקציות לאורך החוף של מפרץ פאנדי (בצד של ניו ברונסויק) ועל זמני הגיאות והשפל. אחרי התלבטות קלה החלטנו להמשיך לנובה סקוטיה כמתוכנן, ולמצות את ניו ברונסויק בדרך חזרה.
מאוחר בלילה הגענו לעירה קטu בדרך לקייפ ברטון במרחק של כ100 קמ מהקייפ. למחרת התחלנו בנסיעה אך השמיים התקדרו וגשם החל. נועצנו בתחזית מזג האויר המעודכנת ובמפת העננים והבחנו כי השמיים בדרום נובה סקוטיה בהירים יחסית. הפכנו כיוון ונסענו דרומה דרך כביש 7 המתפתל בין מפרצונים ויערות להליפקס. חלפנו על פני העיר ביעף ולעת ערב שכרנו חדר ליד Pegy Cove .שם מגדלור פוטוגני וסלעים לבנים ומספר מסעדות המתמחות בלובסטרים.
למחרת 5.6 המשכנו את נסיעתנו לאורך כביש המגדלורים 333 דרך כפרי דייגים ומראות מרחבי דעת של האוקיאנוס. הגענו ללוננבורג, כפר דייגים חביב המתהדר בגלריות, מסעדות ים ובעיקר במוזיאון הדייג המרשים. שווה בהחלט ביקור של שעה שעתיים. מעט אחר כך שמורת אוונס ובה מסלול מרתק בין כשעה בין צוקים צבעוניים, מערות מסתוריות ואגדות המשויכות למקום.
מאוחר יותר שמענו על הצוק השחור הנמצא בצד השני של המפרצון וכנראה יפה לא פחות, אולם החמצנו אותו. בערב חזרנו למלון ב Peggy Cove
למחרת לקחנו את כביש 103 (שאליו עולים מכביש 333 ליד העיירה Tantalon) המדלג על המפרצונים הקטנים ועל כמה מקומות אטרקטיבים בדרך (כגון Chester ו Mahone על שלושת כנסיותיה המרשימות) מתוך מטרה להגיע מוקדם ככל האפשר ל Liverpool ומשם לעלות לחוף הצפוני דרך שמורת Kejimakujike (ששמה נשמע הרבה יותר קצר ממה שנראה). ב Liverpool הגשם החל יחד עם רוח קרה. הגענו למגדלור קטן ולא מרשים במיוחד עם מוזיאון זעיר המספר על מפעיל המוזיאון ומשפחתו, שגרו במקום עד 1951 , וגם זכינו להפעיל את הידית של צופר הסערות. מזג האוויר התבהר כשעלינו לשמורה בכביש 8. שם עשינו מסלול יפה בנוף משתנה של יער יבש ולח, ואחר כך מסלול מרשים נוסף לאורך הנהר עם מפלים קטנים וצמחיה מעניינת.
לעת ערב הגענו לעיירה Annapolis Royal. שכרנו חדר במוטל ושאלנו לגבי מסעדה לארוחת ערב. בעלת המלון הפנתה אותנו לעיירה Digby במרחק כחצי שעת נסיעה. למרות העייפות ולמרות שתכננו להגיע לדיגבי למחרת בכל מקרה, נסענו לשם. למחרת גילינו שגם ב Annapolis Royal יש לא מעט מסעדות וקצת התבאסנו על בעלת המוטל…
:למחרת 7.6 סירנו בעיר. מרכז המידע נמצא בתחנת כוח ייחודית המופעלת ע"י כוחות הגאות, ושם צוות קטן וחביב שהיה מאושר להסביר לנו על ההיסטוריה והטכנולוגיה של המקום. לעיר עצמה יש היסטוריה מעניינת עם רקע בריטי וצרפתי, ובמרכזה אתר התיישבות צרפתי מוקדם מהמאה ה18. מקום רגוע לטיול קצר ולפיקניק. אחרי הצהריים נסענו שוב לדיגבי במטרה לאכול צהריים ולתפוס את המעבורת החוצה את מיצר פאנגי לסנט גון. המעבורת יוצאת ב11 בבוקר וב5.30 אחהצ. הגענו ב5 ולמרות שהזמנו מקום מראש נאמר לנו כי היינו צריכים להגיע שעה לפני ההפלגה ועכשיו הסיפון כבר מלא. לאחר ויכוח קצר מצאו לרכב שלנו מקום בסיפון המשאיות, ויצאנו לדרך. הפלגה של כשעתיים והגענו לסנט גון, מלון סמוך למרכז העיר.
ב 8.6 קמנו מוקדם על מנת להספיק לסייר בשמורת פאנגי לפני הצהריים, ולתפוש את שיא הגאות בצוקי Hopevile בסביבות 6 בערב. הנסיעה לAlma ביציאה לשמורת פאנגי מסנט גון אורכת כשעה וחצי. משם לצוקים כ40 דקות. חוויה נדירה! לא להחמיץ את התצפית על Diamond rock ליד מרכז האינפורמציה, המראה, בזמן השפל, מרחבים אדירים של סחף וערוצים החוצים אותו. מיצינו את שיא השפל ב18.40 והגענו לעת ערב למלון חביב (וכנראה היחיד...) בAlma.
למחרת 9.6 ניצלנו את היום הגשום לנסיעה של כ3 שעות מערבה לSt. Andres סמוך לגבול עם מיין. בדרך חזרנו מעט. על כביש 915 מזרחה לצפות במגדלור מעניין ה Cape Enrage . יש שם אפשרות לאומגה נועזת מעל האוקינוס, והנוף, כרגיל, מרתק בזמן השפל. הגענו ל St. andrews בערב. נכנסנו למלון קטן ל3 הלילות הבאים. בעל המלון להוט לרצות אך לא תמיד מצליח (זוכה לכינוי "פולטי היפני").
10.6: עם בוקר בדקנו אפשרויות לצאת להפלגה לצפייה בלויתנים. שוב, למרבה המזל, מסתבר שזה היום הראשון בעונה! היו רק 2 סוכנויות שהוציאו הפלגות של כשעתיים וחצי. האחת בזודיאק והשנייה בספינה סגורה עם סיפון עליון פתוח. בחרנו באפשרות השנייה. הזהירו אותנו מראש כי בעונה זו אין עדיין לוויתנים במפרץ פאנגי למעט, אולי, מין אחד קטן ואכן לא ראינו. למרות זאת הייתה הפלגה מעניינת. ראינו דייגים האוספים מלכודות לובסטרים, ומאות רבות של מלכודות כאלו (זו גם סוף העונה של הלובסטרים, וריבוי המלכודות גורם גם הוא, כנראה, להימנעות של כניסת לוויתנים), כלבי ים על אי זעיר, נשרים קרחים ,להקה של Puffins, שלושה מגדלורים מרשימים ומספר איים. סך הכול היה מעניין למדי גם ללא הלוויתנים
.
לפני ההפלגה (שיצאה ב1:30) ביקרנו בגן הבוטני של העיר (לא משהו...). במקום גם אקווריום אך החלטנו לדלג עליו (עייפות החומר...). בערב נסיעה לעיירה St. Stephan על גבול ארה"ב (מיין). נוף יפהפה של המפרץ והעיר מהפארק. ארה"ב המרחק נגיעה!
11.6: ניסינו לתפוס את המעבורת היוצאת ב9:30 לאי Grand Manan. זו הפלגה של שעה וחצי, אך היה צורך להזמין מקום, ולא הספקנו. במקום זאת תפסנו את המעבורת החינמית ל Deer Island. . הפלגה של כ20 דקות היוצאת מL'Etete במרחק של 45 דקות נסיעה מסט. אדוארד. הקפנו את האי בפחות משעה. לא היה משהו מיוחד לעשות שם (ולמרות השם לא ראינו אף אייל), למעט הטרמינל שמשם יוצאות ספינות לאי השכן, Campobello (שוב, ההפלגה הראשונה רק ב26.6...). לקחנו את המעבורת חזרה לחוף. חזרנו לAndrews St. וביקרנו באתר היסטורי מעניין שהקימו הלויאליסטים ובו עמדת תותחים להגנה מפני פלישה של ארה"ב ממיין במלחמת 1812.
12.6: מתחילים לחזור לטורונטו! נפרדים מפולטי. בבוקר עוד ביקור באי הגאות Minister Island ליד St.Adwards. בזמן הגאות האי מנותק אך רוב שעות היממה ניתן להגיע אליו בנסיעה או בהליכה. באי אחוזה מרשימה למדי של איל הרכבות הקנדי Van Horn .
המשכנו בנסיעה עד כביש 2 והגענו עד לעירה קטנה וחביבה על עיקול נהר הסנט לורין ששמ נגזר ממקומה Riviere du loup. בסופה של טיילת נעימה לאורך גדת הנהר, ארוחת ערב.
13.6: ביקור קצר במרכז לחקר הנהר שנמצא בפרק בעיירה. תמורת 8 דולר זכינו להדרכה והסבר על חיי הנהר באזור זה (מתברר שהמים בנהר עדיין מלוחים והשפעת הגאות מורגשת). המשך הנסיעה. הנהר סט. לורנס מלווה אותנו לאורך הדרך. יוצאים מקוויבק. לינה במוטל זעיר בעיר Cornwall .
14.6: יום אחרון! עצירה לארוחת צהריים בBelleville, Ontario . עיר מעניינת על גדות הסט. לורנס. ב6 בערב מגיעים לטורונטו, ביקור פרידה ב סטרבאקס ברחוב סט. גורג ומשם לשדה התעופה.
