אתרים חשובים בפומפיי
הר ווזוב התפרץ בשנת 79 לספירה וכיסה את העיר פומפיי שלמרגלותיו בגובה של 12 מטר לבה רותכת ואפר . המקום נשמר במשך 1700 שנה כמו שהיה בזמן ההתפרצות של הווזוב. במאה ה-18 החלו החפירות וגילו מבנים ואנשים וכל מיני חפצים שגילו על אורחות החייםשל התושבים בעיר שהשתמרו במשך השנים.
] מספר 4 במפה] מקדש אפולו TEMPLE OF APOLO
כמבנה העתיק ביותר בפומפיי, המקדש של אפולו, שפונה לפורום העיר, מציג בצורה הטובה ביותר את השינוי הארכיטקטוני שהתרחש בסגנון בנייתה של העיר מהמאה השישית לפני הספירה ועד לרגע שבו הוחרבה בשנת 79 לספירה. העיצוב האטורסקי המקורי שוחזר על ידי היוונים והורחב על ידי הרומאים בעזרת הוספת מתחם חיצוני שנתמך בעמודים. בעוד שרוב פסלי הברונזה המקוריים שהיו במקום עברו למוזיאון שבנאפולי, במקומם תוכלו לראות העתקים מדויקים של פסלי אפולו והאלה דיאנה.
[מספר 36 במפה] בית ווטי [בית האכרים] HOUSE OF VETTII
בחלק המערבי של פומפיי תוכלו למצוא את בית הווטי, שהוא אחת מהווילות המשומרות ביותר בכל רחבי העיר העתיקה. הבית שוקם אחרי רעידת אדמה שהתרחשה בשנת 62 לספירה, וכיום הוא מכיל עיצוב מרשים ורענן שכולל מספר ציורי פרסקו יפהפיים שצוירו על רקע קיר שחור עם מסגרות צהובות ואדומות. המבנה עוצב בצורה כזו שתפנק את הסוחרים העשירים שהתגוררו בו ותספק להם אפשרות לארח אורחים במספר חדרים בעלי פעילויות מבדרות שונות, שכולם מקיפים את החצר הגדולה שבמרכזו. בין שורות העמודים תמצאו מזרקות מרשימות, וביניהן פסלים ואגני מים רבים. הפסלים וחלק מהעתיקות שנמצאו במבנה שוחזרו למראה המקורי שלהם, כך שכיום המבקרים יכולים להיכנס לתוך בית הווטי ולחוות אותו בדיוק כפי שהיה לפני שנהרס בהתפרצות הגעש של שנת 79 לספירה.
[מספר 39 במפה] לופאנארה [בית בושת] LUPANARA [BROTHEL]
הלופאנארה של פומפיי היה בית הבושת הגדול ביותר בעיר העתיקה. הוא נמצא בצדו המזרחי של הפורום ללופנאר היו עשר מיטות אבן עם מזרנים, כל מיטה בחדר קטן משלה. חמישה מהם נמצאו בקומת הקרקע, ואילו החדרים הגדולים יותר ממוקמים בקומה הראשונה, אשר ניתן להגיע אליה באמצעות כניסה עצמאית ומדרגות עץ. הלקוחות הביעו את דעתם על בית הבושת ועל הביצועים של הזונות על ידי גירודם על הקירות, כפי שניתן לראות על ידי כ 120 דוגמאות של גרפיטי מפורש. בית הבושת היה מנוהל על ידי "לנו" (בעל הזונות) שקנה את הנערות כעבדים, בעיקר. מאחר שהרומאים העשירים המעיטו לבקר בבתי הבושת משום שהיו להם פילגשות, שחלקן אף היו שפחות, לא נמצא קשר בין השמות הרשומים על הקירות לבין דמויות היסטוריות ידועות.
[מספר22 במפה] בית המשורר הטרגי THE TRAGIC POET'S HOUSE
המבנה הזה נמצא בחלק המערבי והמרוחק של פומפיי והוא מפורסם בשל העיטורים האומנותיים שבו, אשר כוללים ציורי פרסקו ופסיפסים גדולים במיוחד ביחס לגודלו של הבית. פסיפס רצפה מרשים שנמצא בו, אשר מתאר שחקנים שמתכוננים מאחורי הקלעים להצגה, הוביל ארכיאולוגיים להניח כי משורר או כותב מפורסם התגורר בבית הזה. באטריום של הבית ניתן להבחין גם בציורי יצורים מיתולוגיים גדולים, וליד הכניסה לבית יש פסיפס עם המילים "cave canem", שזו אזהרה לפושעים שאנו מכירים גם בימינו בתור: "זהירות, כלב!"
[מספר 3 במפה ] בית המקדש של ונוס פומפיאנה STHE TEMPLE OF VENU
POMPEIANA
בית המקדש של ונוס פומפיאנה נמצא מיד מימין בכניסה לעיר דרך שער מרינה.אלת ונוס פומפייאנה היתה אלת הפטרון של לוציוס קורנליוס סולה, כמו גם של העיר פומפיי. לפני הקמת המושבה הרומית האתר היה תפוס על ידי בתים, אך אלה פונו בשנים הראשונות של המושבה כדי לפנות מקום למתחם המקדש.
[מספר 6 במפה] הפורום של פומפיי OF POMPEII THE FORUM
מרכז פומפיי העתיקה היה הפורום, אזור מלבני פתוח ורחב ידיים ששירת כמרכז הפוליטי, התרבותי והמסחרי של העיר. הפורום היה המקום שבו הוקמו השוק, בית המשפט, המרחצאות והמקדשים, ואת אותה צורת הצלב, שעל פיה תוכננה הבזיליקה, אימצו לאחר שנים רבות אדריכלי הכנסיות הנוצריות. בעוד שמבנים רבים נחרבו ונותרו רק מעט עמודים מהקומה השנייה של האכסדרה שהקיפה את האזור, גודלו העצום של החלל עדיין נותר מרשים כשהיה. כשמבקרים בו, קל מאוד לדמיין כיצד פעם היה המקום שוקק חיים בתקופת גדולתה של פומפיי.
]מספר 17 במפה] בית פאון FAWN HOUSE
זוהי הווילה הפרטית הגדולה ביותר בפומפיי. המבנה היה כל כך גדול, שהוא השתלט על בלוק עירוני שלם. במבנה המאסיבי הזה מצאו ארכיאולוגים את כמה מהאוצרות האומנותיים הגדולים ביותר שנמצאו בפומפיי, כולל פסיפס של אלכסנדר הגדול, אשר מתאר אותו בזמן הקרב נגד דריווש השלישי שהיה שליט האימפריה הפרסית. הבית נקרא על שמו של ממצא ארכיאולוגי אחר, פסל הברונזה של פאון. שניהם, הפסל והפסיפס, נמצאים בתצוגה במוזיאון הארכיאולוגיה של נאפולי, אולם באתר עצמו תוכלו לראות עבודת אומנות מרשימה שנעשתה ברצפה בעזרת צורות ותבניות גיאומטריות מורכבות.
[מספרים 1, 15 , 40 במפה]בתי המרחץ סובורבן , סטביאן והפורו [OF SUBURBANE AND STABIANE AND FORO THE BATHS]
bis.jpg)
בתי מרחץ הם מראה נפוץ בכל עיר באימפריה הרומית, ובבתי העשירים אף היו בתי מרחץ פרטיים. בתי המרחץ הציבוריים היו פתוחים לבני כל המעמדות, כולל עבדים , אולם גברים ונשים שהו בדרך כלל בבתי מרחץ נפרדים. הם היוו מקום מפגש לאנשים וכן שירתו את מטרתם ההיגיינית. בפומפיי היו שלושה סטים של בתי מרחץ ציבוריים: הסטביאן, בתי המרחץ שבפורום ובתי המרחץ המרכזיים. בתי המרחץ של הסטביאן הם העתיקים ביותר בכל האימפריה הרומית, ואילו בתי המרחץ של הפורום, על אף היותם הקטנים ביותר בכל פומפיי, הם גם המעוצבים ביותר. בבתי המרחץ שבפומפיי לא נמצאה הפרדה בין גברים לנשים, והמשמעות היא שלשני המינים היו שעות נפרדות שבהן יכלו להשתמש במבנים. במתקן האמבטיה הטיפוסי הזה מהמאה ה -2 לפנה"ס, המתרחצים היו נכנסים מן הפרוזדור, עוצרים באודיודיטריוםהמקומר (חדר ההחלפה), ואחר כך עוברים אל הטפידיום (א מבטיות חמות) וקלדריום (אמבטיות חמות). מרשים במיוחד הוא הקמרון המטויח בחדר ההלבשה של הגברים, עם תמונות גחמני של פוטי (תינוקות מכונפים) ונימפות.
[מספר 60 במפה]אמפיתיאטרון הספקטקולה SPECTACOLA AMPHITHEATER
אמפיתיאטרון הספקטקולה נבנה בסביבות שנת 70 לפני הספירה, וזהו האמפיתירטאון העתיק ביותר ששרד עד היום בעולם. זהו גם האמפיתיאטרון הרומאי הקדום ביותר שנבנה באבן; לפניו נבנו רק תיאטראות מעץ. האמפיתיאטרון הבא אחריו שנבנה באבן הוא הקוליסאום שברומא, אשר נבנה רק כמאה שנה לאחר מכן. האמפיתיאטרון נקרא "ספקטקולה" (Spectacula) מאחר שהמילה "אמפיתיאטרון" (Amphitheatrum) עוד לא נכנסה לשימוש בתקופתו, והיה בו מקום ל-20,000 צופים, כמספר האנשים שחיו באותה התקופה בפומפיי. בשנת 59 לספירה, בזמן קיומן של תחרויות ספורט באמפיתיאטרון, פרצו מהומות בין מעודדי פומפיי לבין מעו דדים שהגיעו מעיר יריבה, מה שגרם לסנאט לאסור על משחקי הספורט בו למשך 10 שנים.
[מספר 11 במפה] [המאקלום] שוק הבשר והדגים
THE MEAT AND FISH MARKETMACELLUM] ]
בפינה הצפון מזרחית של הפורום שכן המאקלום - שוק המזון. לאחר בניית הפורום מחדש במאה ה-2 לפנה"ס, לא יועד בו מקום כבעבר לשוק, והמסחר בעיר עבר למקומות אחרים, אחד מהם הוא המאקלום. המבנים בשוק נהרסו ברעידת האדמה שאירעה בשנת 62 לספירה. המסחר בשוק המזון התרכז בעיקר בדגים ובשר. בטברנות שבמקום נמצאו שרידי פירות, דגנים ומזון אפוי.
[מספר 12 במפה] שער הכבוד על שם אוגוסטוס ונירון קיסר ובית המקדש על שם יופיטר
ARCH OF AUGUSTUS AND NERYON AND TEMPLE OF JUPITER
מקדש יופיטרנמצא בקצה הצפון-מזרחי של הפורום. היה זה המבנה הדומיננטי של פומפיי לעבודת האלים. מלבד היותו היכל לעבודת יופיטר הוא שימש גם לעבודת האלה מינרווה. הדומיננטיות שלו בולטת עקב היותו הבניין היחידי בצפון העיר. את השטח המוגבה שעליו בנוי המקדש בשם מכנים "קפיטול". בו הוקם במאה ה-2 לפנה"ס המקדש ליופיטר, האל הרומאי הבכיר אשר הוכר בתור "ממלא המקום" לאל היווני "אפולו", שעד אז היה האל החשוב של פומפיי. חלק מהתושבים סגדו עדיין לאפולו, אך שטחו הגדול של מקדש יופיטר מראה את חשיבותו של אל זה. המקדש בנוי בסגנון רומאי ולא בסגנון יווני. הפריטים שנמצאו בו מצביעים על קיום קהילה עשירה שהאמינה באפולו.מקדש יופיטר נהרס ברעידת האדמה בשנת 62 ולא שוקם עד ההתפרצות בשנת 79, שכן המקדשים בפומפיי תוחזקו על ידי קהל המאמינים, וכשגברה האמונה בנצרות נפגעה תחזוקת המקדשים לאלילים, ולא היו די תורמים לחידוש המקדש. שער הכבוד, משמאל למקדש, היה לכבוד הקיסר אוגוסטוס לזכר נצחונות במלחמות . השער היה מצופה שיש משובח. השער שמימין הוקדש לקיסר נירון ששלט בשנים 54–68. יש שמועות שאומרות שלאחר מותו הוסר השער לכבודו ונבנה עבור קיסר אחר.לדברי כמה חוקרים מאמינים שזה אולי הועבר צפונה כדי ליצור את השער הידוע כיום בשם שער הכבוד עבור הקיסר טיבריוס.
[ מספר 5 במפה ] בזיליקה BASILICA
הבזיליקה הגדולה היא המבנה הציבורי החשוב של העיר. היו לה שימושים אזרחיים רבים: תפעול בית המשפט, כינוס מועצת העיר, מפגשים בין תושבי העיר, ביצוע עסקות - כולל חליפין של מטבעות, וישיבות ועד הסוחרים. הבזיליקה בפומפיי נחשבת לאחת העתיקות שהתגלו.המבנה זוהה בתור בזיליקה כיוון שחזיתו הדרום-מערבית פנתה אל הפורום, דהיינו המוקד הציבורי של העיר. בשל שיטת הבנייה, סבורים כי הוא נבנה, יחד עם מקדש יופיטר ומקדש אפולו, במקום שקודם היו בו בתים פרטיים וחנויות, כלומר לא בתקופה הראשונה של העיר.בבנייה ניכרת השפעת הסגנון היווני, אך מפאת המחסור בשיש, העמודים בנויים מלבנים. הלבנים כוסו בטיח ועליו צוירו ציורים.. חוקר פומפ יי אוגוסט מאו (August Mau) הגדיר את הציורים בטיח כ"סגנון פומפיי הראשון" (first Pompejani style). הגרפיטי מזוהים עם תקופת הקונסולים משנת 78 לפנה"ס לערך.מבנה הבזיליקה הוא מלבני ארוך. הצורה היא הפוכה מהמקובל בבזיליקה יוונית: העמודים הם מבפנים ולא מבחוץ. מהלובי יש חמש כניסות לבזיליקה. בצדדים שתי דלתות נוספות מכל צד. לפי בסיסי העמודים נראה כי הבזיליקה הייתה מחולקת לאורכה לשלושה אולמות. ממחקרים שנעשו לאחרונה משערים כי לבזיליקה הייתה תקרה, שנתמכה בקורה אחת. ממערב לבזיליקה היה מקדש לפטרונית העיר ונוס (Venus Pompeiana).
וילת המסתורין MYSTERY VILLA
הולכים משער הרקולאנו ברחוב VILLA DELLE TOMBE בערך כ-10 דקות עד שמגיעים לוילה אשר נמצאת מחוץ לחומות של פומפיי . וילה משומרת היטב בשם "וילת המסתורין". הווילה הרומית מציגה ציורי פרסקו יפהפיים שמתארים אישה שעוברת טקס חניכה לכת האסורה של דיוניסוס, אל שייצג את ההשפעות המזיקות של ההתנוונות, הידוע במיתולוג יה הרומית גם כ"בכחוס". שמה של הווילה מתייחס לטקס החניכה הסודי הזה. הציורים שעל רקע אדום עשיר מתארים בצורה יפהפייה את הטקס בפרטי פרטים, ואילו מחוץ לו וילה יש מרפסת מרשימה ובתוכה יש חדרים מעוצבים, שכולם יחדיו יוצרים מחזה מרשים מאוד.
יציקות הגבס CASTING CAST
אלו שלא ברחו מפומפיי בזמן התפרצות הר הגעש נידונו למוות וגופותיהם נקברו תחת האפר הלוהט שנפל מהשמיים. בשנת 1870, ג'וזפה פיורלי, הארכיאולוג האיטלקי שעזר לשמר את פומפיי, השתמש בטכניקה שמבוססת על מילוי חללים ריקים עם גבס נוזלי במקומות שבהם נרקבו הגופות כדי לייצר יציקות גבס שמתארות בצורה מושלמת את הקורבנות בזמן התפרצות הר הגעש. ברגע שהיציקות התקשו, האדמה שסביבן הוסרה ומראה הגופות הוצג לראווה. בטכניקה הזו השתמשו כדי ליצור מספר יציקות גבס של גופות אדם, חיות וחפצים שונים ברחבי פומפיי. הבניין שבו אוחסנו כולם סבל מנזקים כבדים בזמן מלחמת העולם השנייה, וכעת הם מוצגים ברחבי חורבות פומפיי וכן במוזיאון הארכיאולוגי שבנאפולי. גן הנמלטים מכיל את הכמות הרבה ביותר של הקורבנות שנמצאו במקום א חד – 13 אנשים שניסו להימלט לתוך בוסתן פירות שבעיר.
