דבר ראשון – להירגע, הכל נגיש וברור צריך רגע כדי להבין את השיטה.
הזדמנות יקרה מפז הסתדרה לנו, הסבתות נרתמו להיות עם הבנים ברצף כמה ימים שלמים, אז החלטנו לצאת לחופשה (פעם ראשונה מזה כמה שנים טובות).
לאן טסים? לא רחוק מדי, לא חייב ים, לא חייב קניות, בלי רעש, בלי נסיעות, בלי.... העיקר שזה יהיה מחר בבוקר וישאיר טעם של עוד.
חיפוש מהיר העלה שוינה בהחלט עונה על כל הדרישות, טיסה זולה של wizz שנוחתת בצהריי יום שלישי וטיסה חזרה שנוחתת בצהריי יום שבת.
לינה, מגוון אפשרויות בכל טווח מחירים ובכל רמה לינה, רק צריך להחליט ומהר, כי בסופ"ש העיר מתמלאת והמקומות האטרקטיביים נתפסים מהר.
טיפ – פחות חשוב מיקום המלון/דירה, חשוב שזה יהיה 5 דקות הליכה מה- under ground קו U1 או U4 שכן משם כל העיר נפרסת בכמה דקות נסיעה.
באופן כללי התחבורה הציבורית בוינה והסביבה היא חלום, משדה התעופה ישנה רכבת מהירה
שמביאה אל מרכז העיר ברבע שעה ומשם עם ה- U1 או U4 מגיעים בכמה דקות לכל מקום בעיר.
במקביל ישנם שישה קווי אוטובוסים (שאטלים) שמפזרים מהשדה אל כל הנקודות המרכזיות בעיר והכל בתדירות של בין דקות ספורות לחצי שעה ובעלות נמוכה בהשוואה למונית או UBER.
עכשיו מתחילים
כמו שאפשר להבין הגענו לוינה מבלי להזמין מלון מראש, ומבלי להכיר את העיר כלל. אז לאחר שמצאנו מלון בקרבת תחנת Schwedenplatz התחלנו לתור רגלית את העיר העתיקה וקנינו כרטיסים לתחבורה הציבורית של וינה לכל תקופת הביקור שלנו.
על הדרך כבר קנינו כרטיס לקונצרט בבית המוזיקה המפורסם של וינה Wiener Musikverein ליום המחרת, ובילינו את שעות הערב הרגועות על שפת "היובל" של הדנובה שמתפתל בין וינה העתיקה לבין וינה הישנה. בדרך חלפנו על פני הבר מסעדה BEACH TEL AVIV וגילינו שהאוסטרים מכורים לחומוס ופלאפל. אנחנו, מצידנו, מצאנו בפינת הרחוב דוכן נקניקיות תוצרת בית בשם Kaiserzeit Würstelstand וקינחנו בבירה מקומית.
את הבוקר השני פתחנו בבית קפה איטלקי חביב, צמוד למלון ומשם יצאנו אל מלכודת התיירים הראשונה שלנו, שוק Naschmarkt. מהשוק יצאנו לעשות קניות במכולת השכונתית הקרובה ומשם דילגנו עם הU1 אל הלונפארק של וינה בלב פארק Prater אשר מציע מגוון מתקנים לכל הגילאים ומאורגן בסדר אוסטרי מופתי (נחזור לשם עם הבנים בעתיד).
לפני הקונצרט הספקנו לחטוף תנומת צהריים טובה והתעוררנו עם ארוחת ערב כולל קינוחים כמובן, בבית הקפה הקלאסי Café Central שצמוד לרובע היהודי. האווירה השורה בבית הקפה היא כשל בית קפה מימים עברו, כולל נגן פסנתר שניגן מוזיקה קלאסית. הקונצרט בבית המוזיקה, שמוקדש רובו ככולו ליצירותיו השונות של מוצרט, כולל יצירות מאופרות שלו, התחיל בדיוק ב-20:00 והסתיים ב-22:00, הביצוע היה מהנה והסתיים עם טעם של עוד. גם הפעם קינחנו בבירה מקומית ובסיבוב רגלי בכיכר Karlskirche שהייתה מוקפת בהמון קבוצות של צעירים אוסטרים שנהנו מפיקניקים ליליים ומוזיקה.
כאן המקום להזכיר שמרבית המסעדות, הפאבים והברים בוינה מפסיקים להגיש אוכל ב-22:00. לשמחתנו, מצאנו פיצריה בתחנת Schottenring שעובדת עד השעות הקטנות של הלילה ומוכרת פיצה ובירה – ולפי התור שהיה שם כנראה שהיא אחת המוצלחות בשעות אלו...
את הבוקר השלישי שוב פתחנו בבית קפה האיטלקי ומשם המשכנו לטייל בעיר העתיקה, כולל התרשמות מכיכר StephanPlatz, בדרך עצרנו בשוק שהאוסטרים באמת קונים בו Hoher Market 12, פשוט ללקק את האצבעות ובמחירים סבירים בהחלט. במקרה השעה הייתה 12:00 וכך יכולנו להתרשם מהשעון Anker Clock שנמצע בסמוך שגם מציג את השעה בצורה יחודית וגם בעל מופע בובות.
על הדרך נכנסנו אל בית התצוגה WHITEWALL, המוכרת שם התעקשה שישראל זה איסלנד ולא הצליחה להבין למה אנחנו חושבים שאצלנו יותר חם מוינה, לבסוף היא המליצה לנו להתקרר על שפת הדנובה "הישנה" מאחר ואזור זה שקט ומנותק מההמון. בהמשך היום, הגענו אל הבית של מוצרטWien Museum Mozart – אין ספק כי סיפור חייו מרתק לא פחות מיצירותיו. מרתק לא פחות גם היה להביט אל הרחוב מסלון ביתו ולהבין כי הוא לא השתנה מהותית ב-200 ומשהו השנים האחרונות. לקינוח עברנו במתחם הקניות Wien Mitte The Mall, העמוס לעייפה שנמצא מעל לתחנת Landstraße וקנינו לבנים צעצועים ברשת Müller.
בבוקר הרביעי הצטיידנו בארוחת בוקר קלה בסופר ויצאנו לפיקניק על שפת הדנובה "הישנה". כהרגלנו עלינו על הU הקרוב ומשם הגענו לחוף המדובר מאתמול, שנמצא ממש קרוב למסעדת מועדון השייט Das Bootshaus. המסעדה, אגב, בהחלט מצדיקה ארוחת צהרים/ערב כולל הקינוחים למרות שהיא אינה זולה. יורדי הים יכולים להגיע אליה ישירות עם סירת מנוע, SUP, מצופים או בשחיה ולעגון במזח המסעדה - להיט. משם עצרנו בחנות הספורט XXL במתחם הקניות Donau Zentrum. במקרה היו כמה מבצעים, אבל בגדול היתרון בחנות זה המבחר האין סופי של כל המותגים בכל ענפי הספורט (אופניים באשר הם, ריצה, שחיה, צייד ומה לא) עם הדגמים של השנה האחרונה. משם חצינו לצידה השני של העיר לטיול שקיעה בארמון הקיץ Schönbrunn Palace שם השקפנו על העיר מגבעת Gloriette.
את וינה קינחנו בארוחת ערב במסעדה סינית אותנטית Le Wei שפתחה לכבודנו את המטבח למרות שכבר היה 22:01 .
בוקר חמישי ואחרון – ב 03:15 לפנות בוקר, יצאנו רגלית אל התחנה של קו האוטובוס הישיר אל שדה התעופה ב- Wien Morzinplatz. הרחובות היו עדיין עם מבלים שיצאו לנשום אוויר מחוץ לפאבים ומועדונים. אחרי 20 דקות הגענו לשדה התעופה, וזה הרגע שמתחילים להרגיש את ישראל.
טיפים אחרונים :
– כמעט בכל פינה בעיר יש WIFI חינם של העיריה או של הרכבת וכל מסעדה או קניון נותנים שירותי גלישה חינם באיכות מעולה.
– לקנות אוכל לטיסה בערב שלפני, כי בשדה יש בלגן שלם והתורים לבידוק הביטחוני כמו גם לביקורת הדרכונים ארכים למעלה משעה.
הביתה הגענו בדיוק בזמן – הסבתות שמעו חוויות והלכו לנוח ואילו אנחנו התחלנו לתכנן את החזרה לוינה עם הבנים והסבתות (יש שם את גן חיות מהעתיקים באירופה, מוזיאון טבע מרשים, פרק חבלים מעל הדנובה, מסלולי רכיבת אופניים מקבילים לדנובה, לונפארק לכל הגילאים והכל כל כך פשוט ונגיש עם ה U).
נעזרנו באתר הבילוים של וינה שמסדר בצורה נוחה את כלל הפעילויות, שעות הפעילויות ומצרף קופונים של 1+1 לכוס קפה או בירה ואו לארוחה.
סיכום עלויות : חופשה של 4 ימים מלאים לזוג הכל כולל הכולל 6,160.00 ש"ח (כולל מונית לשדה התעופה נתב"ג וחזרה וביטוחים) וכל זאת מבלי להתפשר על מלון, מסעדות, תרבות ומתנות לסבתות ולבנים…
