צירוף אירועים לא מתוכנן איפשר באופן מפתיע חופשה משפחתית – הורים וצאצאים בני 22, 19 ו-15 בפברואר 2015. חיפשנו יעד לא נורא רחוק ולא כל כך קר והבחירה נפלה על האיים הקנארים – קבוצת איים השייכים לספרד ונמצאים מערבית לחופי מרוקו. כשחיפשנו חומר כהכנה לטיול מצאנו בעיקר המלצות לגבי חופים ומלונות בטנריף, אבל בטיול שלנו שארך כשבועיים וכלל שלושה איים מתוך השבעה, גילינו עולם קסום לחופשה שאינה (רק) בטן-גב, ואני שמחה לשתף. בפברואר מזג האויר נע באמצע היום בין 17-22 מעלות. בימים שמשיים ונטולי רוח היה אפשר לבלות על החופים. הבנים אפילו נכנסו למים (הקרים מאד!!). בערבים ובבוקר מוקדם קר יותר. כמעט ולא ירד גשם. פברואר הוא גם עונת הקרנבל הנערך בכל אי בתאריכים המשתנים משנה לשנה וכולל שפע אירועי חוצות שווים ביותר. טיילנו ברכב שכור ובילינו את רוב הלילות בצימרים, דירות או מלונות כפריים מחוץ לערים. מחירי הלינות (לחמישה מבוגרים) נעו מ-44 יורו ללילה בדירה בקומפלקס דירות ועד 180 יורו לשני חדרים בעיר עתיקה ותיירותית. סך הכל – ממש לא יקר. כשישנו בדירות בישלנו את המצרכים שקנינו בסופר המקומי – המבחר גדול והמחירים לא יקרים. יש גם שפע מסעדות במחירים סבירים ביותר. המקומיים אדיבים וידידותיים, חלקם דוברים אנגלית אבל אין בעיה להסתדר עם קצת רצון טוב והרבה תנועות ידיים. סך הכל, הטיול העצמאי בקנרים פשוט מאד – הכבישים מצויינים, המפות מדוייקות, ההזמנות דרך האינטרנט אמינות, תשתית התיירות טובה ונוחה ועם קצת מאמץ אפשר לסטות משביל המוכר והעמוס אוטובוסים ולתכנן טיול חלומי. מומלץ בחום!
נחתנו בלנזרוטה – אי געשי שרובו ככולו צוקי לבה וחופים שחורים המנוקדים בערים וכפרים לבנים בבנייה אופיינית. באי יש מוזיאונים, אתרי טבע, כיכרות ופסלי חוצות שעוצבו על ידי הפסל יליד המקום סזאר מנריק אשר לו טביעת אצבע ייחודית המשתלבת עם הנוף. בשלושת הימים בהם היינו באי ראינו רבים מהם וביקרנו במוזיאון שהוקם בביתו ((Cesar Manrique foundation. אתרים נוספים מהם התרשמנו באי היו התצפית המרהיבה Mirador del Rio הצופה על האי Graciosa שנמצא מצפון ללנזרוטה, גן הקקטוסים והפארק הלאומי הוולקני Timanfaya בו בילינו יום שלם, כולל מסלולי הליכה בשולי הפארק. הפארק מקסים ומיוחד ויש בו מרכז מבקרים גדול ויעיל. בסמוך לו על החוף יש מספר אתרים שבכל אחד מהם בילינו זמן קצר – El Golfo - בריכה ירוקה על חוף שחור מול הגלים הכחולים, - Los herviderosצוקים שחורים משוננים וזרועי מערות אליהם נשברים הגלים, ובריכות מלח. כמו כן, בלנזרוטה מתקיים שוק יום ראשון בעיירה Teguise. זהו שוק של חפצי נוי, תכשיטים ומלאכת יד. דברים יפים ומיוחדים במחירים סבירים ביותר. סך הכל בילינו בלנזרוטה שלושה ימים והרגשנו שמיצינו.
מלנזרוטה עברנו עם הרכב במעבורת (כחצי שעה) לאי פוארטוונטורה שמדרום לו. במרחק קצר התגלו לעינינו נופים אחרים לחלוטין: נופים מדבריים וצחיחים, חופים לבנים אליהם הוסעו חולות מהסהרה ולכן המים בכל גווני הטורקיז. היפים שבהם היו El Cotillo בצפון ו-Costa Calma בדרום מזרח. לעומתם בחוף Los Mollinos היפהפה הגלים מתנפצים אל צוקי בזלת שחורים. במרכז האי התפעלנו מנווה המדבר Vega de rio Palmas המקסים והנטוע דקלים שסיפק לנו כשעתיים של טיול בטבע בין הפרחים. האי כולו הרבה פחות מתוייר מלנזרוטה ומשרה תחושה של שלווה. הבנייה באי ייחודית ואופיינית ומאד מעניין לראות את הבתים העתיקים. בילינו באי יומיים ואפשר היה לבלות בכייף לפחות עוד יום. לחובבי החופים – מבין שלושת האיים החופים כאן היו היפים ביותר ויש מבחר של חופים - מבודדים ושקטים או עירוניים וצמודים למקומות בילוי.
משיקולי נוחות בטיסות חזרנו ללנזרוטה וממנו טסנו לטנריף עם החברה המקומית – Binter Canaries. הטיסה שעלתה כ-100 יורו לאדם היתה נוחה ונעימה וארכה כשעה. מעבורת באותו נתיב לוקחת כ-12 שעות. לא בדקנו מחירים.
הדימוי שלנו על טנריף מתוך מה ששמענו היה – משהו שדומה לאילת, צוקים צחיחים וחופים, המון מלונות והמון תיירים כל השנה. התיאור הזה נכון באמת לחלקים מסויימים בטנריף – בעיקר איזור Las Americas הצפוף, אבל...טנריף על אף מידותיו הלא גדולות הוא מגוון מאד ויש בו הרבה יותר מאשר חופים.
טנריף הוא בעצם הר שסביבו יש אי – הר ה- Teide שנמצא במרכזו משפיע על האקלים בכל האי: המזרח והדרום צחיחים וחמים יותר והמערב והצפון (לפחות בפברואר) ירוקים וקרירים יותר. הכבישים טובים מאד אך רבים מהם צרים ומתפתלים בין ההרים, ולמעט הכביש הראשי הנסיעה היא די איטית. שכרנו בית כפרי באיזור הצפון מערבי של האי ליד Icod de Los Vinos– על שיפולי ההר, צופה אל ההר המושלג ממזרח ואל הים ממערב כשבין לבין זרועים כפרים ועיירות ציוריים. ביום הראשון לשהותנו ביקרנו בהר. הצטיידנו מראש באישור לעלות לפסגה (חינם, דרך האינטרנט) אבל כשהגענו התברר שבגלל רוחות עזות הרכבל לא פועל. האישור תקף גם ליום הבא, אבל אנחנו החלטנו לעשות מהלימון לימונדה ונשארנו. הטמפרטורות עמדו על אפס מעלות, קרעי ערפל שטו ממקום למקום והנוף נראה ירחי ומדהים. נסענו בין כמה נקודות תצפית ופתאום יצאה השמש והכל נראה שונה.... קיבלנו מפה ומידע במרכז המבקרים ובחרנו לעשות את מסלול ההליכה המרהיב סביב Roques de Garcia. יש בפארק המון מסלולים באורכים ובדרגות קושי שונות ואפשר לבלות בפארק כמה וכמה ימים. אגב, הכניסה היא חינם. מכיוון שהגענו להר מצידו המערבי, ירדנו בדרך אחרת – מדרום, ונסענו משם לכפר Masca כדי לתצפת עליו מעל ולקבל החלטה האם ללכת את המסלול הקניוני במלואו. הכביש הצר המוביל לכפר מפחיד אך יפה מאד. בעונה בה היינו הכל ירוק והמוני שקדיות פורחות במלוא הדרן. בשלב זה התגבשה קואליציה במושב האחורי נגד המסלול המלא. כדי להגיע למצב בו כולם מרוצים, החלטנו לשוט למחרת לפתח הקניון בחוף Masca – שם הטיילנים יעלו בקניון והסטלבטנים יחכו על החוף...
למחרת התחלנו את הבוקר ב- Garachico – בריכות מי ים שנוצרו כשזרם לבה שכיסה את הנמל. שמענו שבקיץ נחמד להתרחץ שם. אנחנו טיילנו סביבן. משם נסענו ל-Los Gigantos. בדרך שוב עצרנו בשוק יום ראשון, הצטיידנו בלחמים, גבינות, ריבה ורוטב תוצרת בית לפיקניק של הצהריים.
ב- Los gigantos נחשפנו לראשונה למראות "דמויי אילת" – המון מלונות, תיירים וחנויות מזכרות למיניהן. אחרי סיבוב קצר הגענו אל הנמל שם קנינו כרטיסי שיט לכוון פתח קניון מסקה וחזרה (10 יורו לאדם). תוספת של 5 יורו לאדם איפשרה להאריך את השייט במעט ולעבור באיזור בו יש שפע דולפינים. בילינו שם כחצי שעה מביטים עליהם שטים לצידנו ומתחתינו וקופצים סביבנו. עבורנו זאת היתה חוויה יחודית ומרגשת. בחוף מסקה עלינו במעלה הקניון – מקסים ויפהפה! קצת הצטערנו שלא יכולנו לעשות אותו במלואו. יחד עם זאת – מסלול ההליכה אינו קל וזרוע סלעים (בולדרים) שצריך לפלס דרך ביניהם והוא מיועד למיטיבי לכת וחוץ מזה, הצפייה בדולפינים כנראה לא היתה מתאפשרת אם היינו הולכים את המסלול המלא ושטים "שיט מנהלתי" בלבד.
בימים הבאים זיגזגנו בין אירועי הקרנבל – מופעי שירה וריקוד של להקות מקומיות ומצעד תחפושות ענק של קבוצות מכל רחבי האי, ובין טיולי טבע וערים עתיקות. אהבנו מאד את רכס הרי Anaga בו הכביש הצר מתפתל בין תצפיות נוף מדהימות ושפע מסלולי הליכה. בדקנו את החופים הדרומיים – עשינו סיבוב קצרצר ב- Las Americas וברחנו במהירות, אבל מצאנו בקלות חוף שקט במפרץ Costa del Silencio– בדיוק לטעמנו. חבל שגשם פתאומי הבריח אותנו משם... אהבנו מאד גם את הערים La Orotava ו- La Laguna. בשתיהן אפשר להסתובב שעות במרכז העתיק בין בתים מקסימים וגינות מטופחות, בתי קפה קטנים וחנויות מיוחדות, והכל שמור ומבריק מניקיון...קינאנו...!
חובבי הקניות מצאו את מבוקשם בקניון במרכז העיר סנטה קרוז ובמידרחוב הסמוך, שם יש שפע מותגים בינלאומיים. בזמן הזה בילינו אנחנו, ההורים, בסיבוב בין במות המוסיקה (שהיו חלק מאירועי הקרנבל). את השבוע בטנריף סגרנו עם המצעד הגדול של הקרנבל – שעות ארוכות של מצעד בו עוברות ברחוב הראשי של סנטה קרוז קבוצות של רקדנים, תזמורות, מקהלות כולם בתלבושות מדהימות ומוקפדות עד הפרט האחרון, שביניהן משתחלים יחידים או חבורות של תושבי טנריף בתחפושות מקוריות.
עזבנו את טנריף בתחושה שלא מיצינו. נראה לי שיכולנו להעביר עוד שבוע בכייף במסלולי הליכה בטבע ובערים. ויתרנו על פארק לורו ועל פארק המים המפורסם סיאם. אוהבי הז'אנר יוכלו להעביר בכל אחד מהם לפחות חצי יום. גם חובבי הקניות יוכלו להקדיש לנושא יותר מאיתנו – המבחר גדול והמחירים זולים. לסיכום – היה טיול מקסים ואנחנו ממליצים בחום!
