לילה טוב, הבוקר לא כתבתי (תיכף תדעו למה, אז מנסה קצת לפני השינה).
נתחיל מאתמול, אז התעוררנו ליום השלישי בLA . הימים האחרונים קשים, ארוכים ומעייפים, לכן היה לא פשוט לזרוק את הנשים מהמיטות, הרי מחכה יום ארוך ביוניברסל, פותחים שם בשמונה, כתוב בפורום "להגיע לפתיחה" – אז אני לא מתכוון להתעסק עם צוות הפורום... הקיצר 8:30, אנחנו על ה 450 לכוון יוניברסל. בירידה מהכביש יעל מכוונת אותי לא נכון ("זה לא אני – כתוב ב GPS ..." אני על הבוקר נורא כועס (הרי אני לעולם לא הייתי טועה זה ברור לא?) אבל איפוס קצר מהרעייה ואני ילד טוב עד סוף היום. גם העובדה שההמצאה הזאת של ארה"ב שללצאת אחרי 2 דקות יציאה הבאה, U-Turn ואתה כבר חוזר, הוסיפה להורדת מפלס הלחץ. גם הבוקר פקקים, הגענו ב 9:10, OK יש לי 10 דקות ביציאה.
טיפ חניות: אפשר ב14$ רחוק ו- 20$ קרוב. לקחנו $14 – באמת לא רחוק, בדרך טועמים מהעיר הפנימית של יונברסל המדהימה הזו.
Front Of The Line- כנראה מוסיף אבל לא היה היסטרי. לרדת לחלק התחתון מהר – שם במומיה, פארק היורה והסיור באתרי הצילום – התורים רק מתארכים לאורך היום.
תכלס – יש משמעותית פחות מתקנים מבדיסני, לקטנים -קצת פחות אטרקטיבי.
אין ספק שהאווירה הקסומה של דיסני לא קיימת כאן, אך במקום יש את ה WOW והמון רעש וצילצולים.
המתקן של הסימפסונס – ענק, מדהים ברעיון. סרטי ה D3/4 בסדר. פארק היורה – כייף אבל תור זוועה אחה"צ.
שימו לב שיש כאן מכונת כספים משומנת – המון דוכנים בכסף, המון מסעדות. אנחנו באנו הפעם עם כריכים (הספיק לי השוד בדיסני).
צילום עם דמויות – הרבה יותר זריז מדיסני, יש לכולם תמונה כולל אותי...
גם שדרת החנויות מאד יפה ומושכת. סיימנו עם בובה של ליסה סימפסון. מיכל ממשיכה לחפש נעליים (ראה הפוסט על השדרה החמישית) אבל נעלי בית של הומר סימפסון היו גדולות בכל החנויות במתחם (כן עברה את כולן –תאמינו לי). שימו לב שממש לא יזיק לדעת אנגלית שם – הפריע לבנותי מחסום השפה. בדרך החוצה - שני מלצרים ב"בובה גאמפ" מושכים קהל ע"י משחק ה"הולה הופ". נטע רואה - לא חושבת פעמיים, נגשת, לוקחת, 2 דקות והיא במופע רחוב מרהיב. שתי האחרות מצטרפות, המלצרים בשוק מהיכולת... הצעתי שישלמו לי באיזה לובסטר חמוד - לא הצליח לי..
-17:30 יצאנו, יש לנו ערב אריזות, החזר רכב שכור – מחר קרוואן.
הכל הלך מצויין, בזמן שהחבר'ה במלון, אני נוסע להחזיר את הרכב, 2 דק' כבר מחוץ לאלמו ושאטל שלהם חזרה למלון (שירות מאד נחמד)
בחדר במלון מארגן, מארגן - ארז: "יעל איפה הנייד?" -- יעל "השארתי באוטו – מה לא לקחת כשהחזרת"?
אחלה – היה יכול להיגמר בערב שקט, ועכשיו לחץ... אני פרנואיד – בטוח שהמקסיקני שמנקה כבר את הרכב השכור מאושר מהנייד החדש שלי + שיחות לארץ במחיר טוב... לך תתקשר אליהם – אין לי טלפון, עצבני, יורד ללובי, הפקיד נותן לי לדבר בנייד הפרטי שלו, שעה על הקו, לא מוצאים... אני בלחץ, מחר בבוקר לוקחים קרוואן, הזמן הכי גרוע ללא טלפון, השארתי את כולם בחדר, מונית לאלאמו, חיפוש בגראג' – יש טלפון...
מסדירים דפיקות לב, חזרה לשיגרה...
מסקנות:
1. עוד יהיו תקלות, זה לא נגמר בטיסה האחרונה.
2. 40 פעם החזרתי רכב שכור ולא שכחתי כלום – עם המשפחה בחופש – זה קורה.
כנראה שהמצב הלא שגרתי הזה של חופש מתעתע בנו (ואנחנו באמת זוג מסודר, לא שוכחים ולא מאבדים – ראיתם כמה שאלות זרקתי בפורום – זה אומר משהו לא)?
אז שוב הערב נגמר מאוחר מידי – אבל מחר (כלומר היום) אין הנחות כי הסעה שלחברת הקרוואנים אוספת אותנו בשבע בבוקר.
אז היום היה היום הגדול של הקרוואן. הגענו ל"מוטוריס" ראשונים – רווח מלא – היו להם עוד 12 רכבים להוציא באותו בוקר.
תרשמו חח למוטוריס – קבלנו רכב 2011, דנדש, הצ'ק ליסט של דוד רץ מהר מאד. מזגן+מיקרו – עובד פיקס, חשמל לא קפץ.
באמת שלא היה הרבה מידי לבדוק כי הכל היה חדש דנדש אבל רשימה זו רשימה, כולם קיבל משימות בדיקה והיה בסדר גמור כולל הגג
הכל הלך מצויין, בזמן שהחבר'ה במלון, אני נוסע להחזיר את הרכב, 2 דק' כבר מחוץ לאלמו ושאטל שלהם חזרה למלון (שירות מאד נחמד)
בחדר במלון מארגן, מארגן - ארז: "יעל איפה הנייד?" -- יעל "השארתי באוטו – מה לא לקחת כשהחזרת"?
אחלה – היה יכול להיגמר בערב שקט, ועכשיו לחץ... אני פרנואיד – בטוח שהמקסיקני שמנקה כבר את הרכב השכור מאושר מהנייד החדש שלי + שיחות לארץ במחיר טוב... לך תתקשר אליהם – אין לי טלפון, עצבני, יורד ללובי, הפקיד נותן לי לדבר בנייד הפרטי שלו, שעה על הקו, לא מוצאים... אני בלחץ, מחר בבוקר לוקחים קרוואן, הזמן הכי גרוע ללא טלפון, השארתי את כולם בחדר, מונית לאלאמו, חיפוש בגראג' – יש טלפון...
מסדירים דפיקות לב, חזרה לשיגרה...
מסקנות:
1. עוד יהיו תקלות, זה לא נגמר בטיסה האחרונה.
2. 40 פעם החזרתי רכב שכור ולא שכחתי כלום – עם המשפחה בחופש – זה קורה.
כנראה שהמצב הלא שגרתי הזה של חופש מתעתע בנו (ואנחנו באמת זוג מסודר, לא שוכחים ולא מאבדים – ראיתם כמה שאלות זרקתי בפורום – זה אומר משהו לא)?
אז שוב הערב נגמר מאוחר מידי – אבל מחר (כלומר היום) אין הנחות כי הסעה שלחברת הקרוואנים אוספת אותנו בשבע בבוקר.
אז היום היה היום הגדול של הקרוואן. הגענו ל"מוטוריס" ראשונים – רווח מלא – היו להם עוד 12 רכבים להוציא באותו בוקר.
תרשמו חח למוטוריס – קבלנו רכב 2011, דנדש, הצ'ק ליסט של דוד רץ מהר מאד. מזגן+מיקרו – עובד פיקס, חשמל לא קפץ.
באמת שלא היה הרבה מידי לבדוק כי הכל היה חדש דנדש אבל רשימה זו רשימה, כולם קיבל משימות בדיקה והיה בסדר גמור כולל הגג
טיפ: מי שרואה פעם ראשונה את הסרטון בתחנה – סביר שלא יקלוט מעל 50% מהפרטים - לחץ, אנשים סביב... לכן אני מציע לחפש סרטון של קרוז אמריקה באתר שלהם ולראות בבית בשקט (כל הרכבים דומים – לא חשוב של מי).
סיבוב היכרות בחניה וקדימה לדרך.50 מטר ואתגר ראשון - עולים על ה-5, לא נורא...נהיגה קצרה ועצירה קצרה בוולמארט הסתיימה ב 4 שעות כולל א. צהריים!!! (לא לוקחים סיכון - קנינו מנות לחימום במיקרו - פעם ראשונה ואחרונה... ויש לנו כבר כמעט את הכל כדי להמשיך. ערבה – לא לכעוס, מפתחות שכחתי לשכפל וגם לא היה אח"כ ב TARGET ננסה מחר. מיכל יצאה עם עוד זוג סנדלים, השאר עם כפכפים. ולי – פנס ראש ולדרמן זול ביותר.
דנה דורשת לאבנה או בולגרית (עדיף של "גד") – שתסתפק ב"פילדלפיה" .
לא האמנתי שהכל יכנס בקרוואן, אבל יש המון מקום כולל במקרר ובמקפיא.
עוד מחשבה לפעמים הבאות (הפעם מיעל) – איך אומה כה נאורה, שהרימה דבר כזה, כושלת באזור האוכל הדיאטתי. ההיצע יחסית מאד נמוך. לנו יש קוטג' חצי, 3,5,9 אחוז – כאן יש בקושי סוג אחד. איך זה?
ב15:30 יצאנו לברסטאו, שריפה בצד הדרך- פקק ענק, עוד שעה.
אז נסיון ראשון לגמוע עד נידלס נכשל, אנחנו הערב ב KOA עשר דק' מברסטאו. אוסי – לא הלך, מקווה לצמצם פערים מחר.
ערב ראשון עם קרוואן – לא פשוט (נו מחר יהיה סופסוף רגוע)?
חיבורים – עברו בקלות. פירוק תיקים – מייגע. הפתרון – "ארז, קח אותן לבריכה (חם ויבש כאן כמו באילת) ואני אסדר" – כמובן שהייתי בעל/אבא למופת ומייד ביצעתי. הערב שכולן חיכו לו – ארוחה של אמא, קיבלו פסטה ברוטב (אם היו דורשות שניצלים היו מקבלות בראש), ממחר נתארגן טוב יותר.
זהו, החל החלק המשמעותי – כולן ישנות ואני פורש גם. המזגן מרעיש ,נרדם? טוב יורד על קורונה – רק יעזור.
לילה טוב
