טיול בטאיוון במשך 3 שבועות

אני תרמילאית בת 66. הייתי כמעט בכל העולם. בטאיוון 7 שמורות טבע והעם הטאייוני הוא העם הכי נפלא בעולם. לא ברור לי מדוע המטייל הישראלי לא מטייל בה. אני סובלת מבעיות בברכיים ולכן מסלולי ההליכה שלי הם 3-4 שעות. אני נמנעת מטיפוסים ממושכים.

טאיוון גדולה פי 1.5 מישראל. 23 מליון תושבים. הגיעו לכאן אבורג'ינים מאיים שונים מרחבי האוקינוס השקט. במאה ה-16 כבשו אותה פורטוגל, הולנד ואירופה. הם כינו אותה llha Formosa- האי היפה. מהמאה ה-17 טייוואן היא חלק מסין. אחרי מלחמת סין-יפן ב-1894, נמסרה טייוואן ליפן ששלטה בה עד סוף מלח"הע השניה. יפן הובסה ע"י האמריקאים וטייוואן הוחזרה לסין. ב- 1945 פרצה בסין מלחמת אזרחים, בין מאו וצ'אנג קאי שק שהפסיד וברח לטייוואן. הוא שלט בטייווואן עד שמת ב-1975. ב-1996 השלטון היה דמוקרטי.את חייו הקדיש למלחמה בקומוניזם. ב-1999 היתה רעידת אדמה חזקה ו-2000 איש נהרגו. רוב תושביו סינים.
 7.12.2011 -יום רביעי+ 8.12.2011-יום חמישי-טיסה עם אייר פרנס לפריס- 5 שעות. מיד היתה טיסת המשך עם אייר פרנסלהונג קונג- 12 שעות. אוטובוס משדה התעופה הביא אותי לתחנת רכבת ותחנת אוטובוס מרכזית. ההוסטל שלי היה ליד אותן תחנות. היה רעש רב מהתנועה כל הלילה.
9.12.11-יום ששי-החלטתי לחפש מקום לינה אחר. ברחובות יש בעיה. יש שם של רחוב, אזור, שורה ומספר הבית. לכן קשה מאוד למצוא את המקום. אחרי הרבה חיפושים הגעתי להוסטל שקט מול תחנת הרכבת, בבנין k mall, קומה 15- holo family house.מיקום נהדר. הוסטלים נקיים אבל אין שירותים בחדר. חדר ליחיד קטן מאוד. בלשכת התיירות עזרו לי ביעוץ וגם אמצעי התחבורה ממקום למקום. עד כה לא ראיתי דבר מהעיר. מזג אויר סתוי, 16-20 מעלות. יורד גשם. החלטתי לנסוע דרומה ולנסות שם את מזלי.
10.12.11-יום שבת- נסיעה ברכבת למאולין. בחור בתחנה שאל לאן עלי להגיע. הוא הציע שיקח מונית ויביא אותי להוסטל והוא ישלם. ישנתי בהוסטל חדש sleeping boot backpackers רחוב jinfeng 73 . נמצא בין תחנת הרכבת ומרכז העיר. בעלת המקום מדברת אנגלית. ישנם 2 רחובות ראשיים ובהן הרבה חנויות. ביקרתי ברחוב ובו עצים ננסיים וחדרים יפניים. ארוחת צהרים אכלתי בדוכן ברחוב ליד ההוסטל. זה היה מרק אטריות עם מעט בשר ועלים. מאוד טעים- 1$. בערה הלכתי לראות מופע של אבורג'ינים- ריקוד ושירה. בלשכת התיירות קיבלתי מידע רב על קניון טרוקו ובנוסף קיבלתי מעיל גשם במתנה. כל הזמן יורד גשם.
11.12.11-יום ראשון- ישנו אוטובוס שנוסע לקניון טרוקו שנחשב לאתר הכי יפה בטאיוון.


 אורך הקניון 18 ק"מ של קירות שיש בגובה 600 מ'. מסביבו 27 פסגות מעל 3000 מ'. בערוץ מים בצבע כחול-ירוק. כביש טארוקו נסלל במשך 4 שנים, בשנות החמישים.יושב על מפל מים.בסלילתו נהרגו 450 איש בשל אסונות טבע. לזכרם הוקם מקדש.מטרתו היתה להעביר כוחות צבא במקרה שהסינים יפלשו לכאן.בשעה 7.30 נסעתי לקניון. הייתי הנוסעת היחידה. ביקשתי מהנהג שיוריד אותי בכניסה לפארק. פניתי לנהג קטנוע שהיה במקום והראתי לו המפה היכן ברצוני לבקר. הוא אמר לי שאעלה על הקטנוע והוא יקח אותי עד לכניסה לשביל שמוביל לקניון. המסלול מדהים ביופיו. סלעי שיש, בריכות בצבע טורקיז, צמחיה עשירה. כשרציתי להמשיך, הלכתי למגרש החניה ושם עצרתי טרמפ שלקח אותי למקוםשם צפיתי לבדי בסרט על הקניון. מכאן ירדתי הרבה מדרגות עד לכביש הראשי. בכביש עבדו 2 נשים . נגשתי אליהן והסברתי להן לאן עלי להגיע. עם אחת מהן נסעתי בקטנוע לתחילת המסלול. קירות השיש בקניון צבועים באפור, שחור וחום ובהן מערות שנוצרו כתוצאה מבליה. מדהים ביופיו. בסוף המסלול יש פסל לזכרו של מהנדס שנהרג בזמן התמוטטות שלסלעים. הגשר שבנה נהרס אף הוא.כאן חיכיתי לאוטובוס כדי לחזור חזרה להואלין. אף מכונית לא עברה בכיוון זה. פניתי לנהג אוטובוס והוא אמר לי לחזור חזרה ושם ישנו כביש שמוביל להואלין.הלכתי לשם, עצרתי טרמפ שהביא אותי עד להוסטל. 1 שעה נסיעה. היה יום מקסים וגם גשם לא ירד. רציתי לעשות מסלול נוסף אולם יש בו הרבה עליות, לכן ויתרתי.
12.12.11-יום שני- נסיעה ברכבת ל-taitung. נסעתי לעיר באוטובוס. כשירדתי פניתי לאנשים שישבו בבית קפה לשאול היכן נמצא ההוסטל. אחד מהן הציע לי שיקח אותי במכוניתו הפרטית. כמובן שהסכמתי. רציתי לשוט לאי וולקני ובו מעיינות חמים, אולם הים היה סוער. זו לא העונה. הסתובבתי בעיר. כל הזמן יורד גשם.
13.12.11-יום שלישי- קאוסינג-kaohsiung- 3.5 שעות נסיעה ברכבת. משם אוטובוס להוסטל. לא מצאתי אותו לפי הכתובת. ישנה חנות ולא הוסטל. אנשים נחמדים ניסו לעזור לי אבל לא מצאו את הכתובת הנכונה. לפתע הגיעה בחורה שאמרה שהיא מכירה את ההוסטל והציעה שהיא תקח אותי בקטנוע שלה + קטנוע של בחור מהחנות שיקח את המזודה שלי. הם קשרו אותה בסלוטייפ !!! לא האמנתי שהמזודה הכבדה לא תיפול. כל הזמן ירד גשם. כשהגענו למקום, על השער היה מספר טלפון. הבחור התקשר ונאמר לו כי ההוסטל סגור. משם נסעתי במונית להוסטל cozy plant שנמצא במיקום מצויין. הגעתי רטובה לגמרי. מנהל ההוסטל, בחור נחמד שמדבר אנגלית טובה נתן לי הוראות איך להגיע לכל מקום. ההוסטל יקר, אולם אני נמצאת בדורמיטור לבד במחיר של חדר יחיד. הוא הבטיח לי שאהיה לבד כמה שאפשר. התחבורה במטרו מצויינת. בשעה 16.00 יצאתי לאי שכן. טיפסתי על גבעה לתצפית+ביקור בחומה.
14.12.11-יום רביעי- נסעתי ל-fo guang. כאן ישנו מנזר ענק על שטח של 30,000 מ"ר. ישנו בודהא ענק, פגודות, 480 פסלי בודהא. המקום נבנה לפי מצוותו של בודהיסט הודי שנפטר. במקום אומנות טאיואנית מדהימה, קליגרפיות, פסלים ותמונות. במקום יש דשאים וצמחים. יש להתנייד שם עם שאטל כי המרחקים עצומים. חזרתי לעיר ומשם נסעתי ל-lotus pond -; אגם בו מסלול הליכה, צפיה בפסלי חיות ענקיים שנבנו על המים כמו: דרקון, נמר וכן אל המלחמה לפניו ניצבת שדרה ארוכה של פסלים.

15.12.11-יום חמישי- בשעה 5.30 יצאתי לרחוב מואר ובו מספר אנשים. רציתי לנסוע עם ה-m.r.t. כדי להספיק להגיע לרכבת שנוסעת ½ שעה ל-pingtung ומשם לקחת אוטובוס שיוצא בשעה 6.50. לא ידעתי שה- m.r.t. הראשונה יוצאת רק ב-6.10כך שהגעתילאוטובוס בשעה 7.00, איחור של 10 דקות. נאלצתי לחכות שעתיים ובשעה 9 לנסועל-dajin- 1 שעה נסיעה. מכאן הליכה ברגל למאולין-maolin. נאמר לי כי עלי ללכת ½ שעה. התחלתי ללכת עד שהגעתי לכביש שמוביל לשמורה. שם עצרתי טרמפ של תושבת המקום שלקחה אותי לפארק. לדעתי הליכה בכביש עד לפארק תקח לפחות שעה ולי אולי שעתיים כי זה בעליה. ב-1999 היתה סופת טייפון גדולה שגרמה לנזקים כבדים. היום סוללים כביש חדש ובונים גשרים. גשר שמוביל למפל הוא בלתי עביר. פרפרים שאופיניים למקום לא יצאו כי היה מעונן. הם יוצאים כשיש שמש. התחלתי ללכת במסלול של 1 שעה. השמש יצאה וגם הפרפרים. היו מעט פרפרים יפים. פגשתי זוג טאיואני ואמרתי להם שלום. כשסיימתי את המסלול פגשתי אותם שנית. שאלתי אותם אם יש להם מכונית ואם הם חוזרים לגאושונג. הם אמרו שכן, אבל לפני כן הם נוסעים לדונה. שאלתי אם אוכל להצטרף והם הסכימו. הגבר הוא מדריך תיירים אבל האנגלית שלו מאוד חלשה. בכפר דונה הבתים היו בנויים מחרסית בשכבות מאוד דקות. יש הרבה עיטורים יש מבנה עגול מחרסית ששימש מקום כינוס לציידים.הם הזמינו אותי לאכול א.צהריים בדונה. אחרי כן לקחו אותי לרחוב שבו יש מבנים מתקופת השלטון היפני עם עיטורים על הבתים. לבסוף הזמינו אותי למאכל מתוק עם הרבה פירות. מאוד הודיתי להם. הם הביאוני ל-m.r.t. שהביאני להוסטל.
16.12.11-יום ששי- נסעתי באוטובוס לקנדינג במשך 2.5 שעות. קנדינג זו הנקודה הדרומית ביותר בטאיוואן, שוכנת על חוף הים.בכניסה לפארק תפסתי טרמפ. מסלול של 2.5 שעות, בו הלכתי ביער עם צמחיה עשירה, עצי בניאן שהשורשים שלהם יורדים כלפי מטה. מערת נטיפים ו2 מערות מאוד צרות עשויות מאלמוגים שנוצרו לפני זמן רב.
17.12.11-יום שבת- נסעתי לטאינן-tainan. זו היתה בירת טאיוואן. יש בה 220 מקדשים. ראיתי 3 מקדשים ונסעתי לאנפינג-anping. כאן יש בית מתקופת שלטון יפן שכוסה בשורשיו של עת הבניאן. ביקרתי בשוק.

18.12.11-יום ראשון- שעתיים נסיעה לצ'אי-chaiy- אפסנתי את המזודה בשמירת חפצים ונסעתי לראות תמונות ופסלים מאוד יפים במוזיאון. 2.5 שעות נסיעה לאלישן. התאכסנתי בהוסטל של הכנסיה ליד הכניסה לפארק. מאוד קר. 10 מעלות. יכולתי לישון בדורמיטור לבד ולשלם 7$ פחות, אולם בגלל שהחדר מאוד גדול, אז גם מאוד קר. לכן התאכסנתי בחדר ליחיד שהוא קטן ויותר חם. אין חימום בחדר.19.12.11-יום שני- נסעתי בשאטל לתחנה הראשונה. משם עשיתי מסלול הליכה ביער. ישנו עץ שהוא למעשה 3 עצים שגדלים יחדיו ועץ בן 1000 שנה. מסלולים מסומנים בצורה מצויינת. כדי להמנע מעליה לקחתי את השאטל לנקודה שבה התחלתי ללכת ומשם חזרתי ברגל להוסטל.בשעה 13.00 נסיעה של 3 שעות לאגם sun moon lake. המלונות מאוד יקרים במיוחד בסופ"ש.
20.12.11-יום שלישי- אגם שמש וירח- האגם נקרא כך כי ½ אגם בצורת ירח וחציו השני בצורת שמש. ביניהם יש אי. ישנו שאטל עם מספר תחנות. עשיתי 2 מסלולי הליכה קצרים. לכיוון אחד יורדים לאגם ובחזרה יש לטפס את המדרגות. אין שום דבר מיוחד לראות כאן.
21.12.11-יום רביעי-4 שעות נסיעה באוטובוס מרווח הביאוני חזרה לטייפה.
22.12.11-יום חמישי- טייפה- נסעתי עם התחתית לבית העיריה. הציעו לי לראות סרט על ההיסטוריה של טאיוון. היתי לבד באולם. התמונות הן 360 מעלות ובמה מסתובבת. הסרט מראה את בריאת העולם. התפרצות געשית יצרה את טאיוון. הסרט היה נהדר. מאוד מומלץ.
מגדל 101- 501 מ'. היה הבנין הגבוה ביותר בעולם. בנוי בצורת במבוק עם בליטות. לא עליתי לתצפית כי היה מעונן. בקומת הקרקע יש קומת אוכל. אנדרטה לזכרו של של sun yat sen- ב-memorial hall וצ'אנג קאי שק- 2 מקומות שמשתרעים על פני שטח גדול. בראשון ישנו הפסל שלו וטקס החלפת משמרות. הוא מייסד סין המודרנית. צ'אנג קאי שק הקים את טאיוון לאחר שנמלט עם צבאו מסין ב-1949.שניהם פעלו נגד המשטר הקומוניסטי. למבנה עולים 89 מדרגות כמספר שנות חייו. במבנה פסל ברונזה , שוקל 25 טון. מסביב יש גן יפה, תיאטרון לאומי ובנין האופרה בסגנון סיני. המקומות מאוד יפים ושומרים על כבודם של המנהיגים.

23.1.211-יום שני- נסעתי בתחתית ל-tamsui- עיירה שהיתה כפר דייגים, במקום שהנהר נשפך לים. מצודה ספרדית- היה כאן בית סוהר. ליד המצודה- בנין של מושל בריטי. הלכתי בטיילת לאורך החוף. נסעתי לגן של משפחת לין כמו שיש בסוג'ו בסין, אבל הרבה פחות יפה. הגם הוקם ב-1888. עצים, גשרים ובריכות.
24.12.11-יום שבת- רכבת לקולונג-45 דקות. משם נסעתי באוטובוס לפארק ליד הים-heping dao-צורות של סלעים בתוך הים כתוצאה מבליה. מדהים ביופיו. בדרך חזרה לאוטובוס שאלתי נהג היכן נמצא האוטובוס והוא הסביר. לאחר מכן בא ואסף אותי למקום הבא שזה טיפוס לתצפית על הים. לא מרשים. הטמפרטורה היום 12 מעלות. קר ורוחות חזקות.
יאיליאו-yehliu-פארק ובו תצורות סלע. הפעם הם נמצאים מחוץ למים. לדעתי קילונג יותר טבעי והתצורות בתוך המים. חזרתי לטיפה.
25.12.11-יום ראשון-יאנג מינגשאן-yangming shan-נסיעה במטרו ומשם אוטובוס לפארק. בפארק ישנו שאטל שאפשר לרדת בכל תחנה. יש מסלולי הליכה קצרים אבל לא מעניינים. פגשתי 4 אנשים שלקחו אותי במכונית להתפרצות וולקני. של אדים. היתה רוח קרה. משם נסעתי למקום נוסף שלא היה בו כלום. לבסוף חזרתי חזרה. ביקרתי בשוק עבודות יד.
26.12.11-יום שני-וולאי-wulai-אתר נופש בהרים. הליכה בגשם למפל. עליה ברכבל. טיפוס של הרבה מדרגות לאזור נופש. מאוד יפה. מתקנים, מים זורמים, ברכות. יש מסלול הליכה של 2 ק"מ. לא הלכתי כי היה רטוב וחלק. כשחזרתי ביקרתי בגן שמקיף את ביתו של צ'אנג קאי שק, בו בקרו הרבה מנהיגים.
בערב ביקרתי בשוק האוכל של שילין. ב-kaushing נהנתי יותר.
27.12.11-יום שלישי-נסעתי לצפון ברכבת לקילונג ומשם באוטובוס ל-peito. היה גשם חזק ולכן המשכתי לנסוע עם האוטובוס לתחנה סופית ב-fulong, בצפון מזרח ומשם המשכתי לקילונג ולטייפה. בטיפה ביקרתי בתערוכת פרחים חדשה. מבחר הפרחים לא היה גדול וגם הסידור היה על גבי מתקנים, כשלא הפרחים הם העיקר. עליהם ללמוד מהתערוכה בארץ בחיפה. מוזיאון לאומנות גם היה חלש.
28.12.11-יום רביעי-רציתי לנסוע ל-pingxi שם יש הרבה מפלים אולם יורד שם 6 מ' גשם בשנה. בבוקר היה יפה בטייפה אולם פחדתי לקחת סיכון. למזלי היה מזג אויר נהדר והלכתי עם שרוול קצר.
pinglin-נסעתי במטרו ובאוטובוס. באוטובוס פגשתי בחור שהיה צריך לרדת בתחנה סופית אולם הוא ירד יחד איתי והסביר בלשכת התיירות שאני רוצה לעשות מסלול מסויים. הפצרתי בו שילך כי הוא צריך ללכת לעבודה אולם זה לא עזר לי. מלשכת התיירות יש אוטובוס שטל בחינם למסלול הליכה. הוא עלה לאוטובוס ואמר לנהג היכן להוריד אותי. בספסל הסמוך ישבו 2 נשים שנסעו למסלול שרציתי לעשות. הם הזמינו אותי להצטרף אליהם. עשינו את המסלול לאורך נהר עם מים צלולים ודגים. לאחר מכן הלכנו לפארק קטן וסיימנו בארוחת צהרים שהם הזמינו אותי אליה.
מוזיאון הארמון המלכותי-מבנה מסורתי מעוטר בגגות מחודדים ומיוחדים. זה מוזיאון לאומנות ותרבות סיניתובה 300,000 חפצי אומנות שהוברחו מסין ע"י מתנגדי המשטר בסין מלפני אלפי שנים, לפני שהקומוניסטים עלו לשלטון והשמידו את כל האוצרות.יש עבודות מאבני ירקן. טאיוון זו מדינה עם איכות חיים גבוהה.העם הכי נפלא בעולם.אסור לעשן במקומות ציבוריים, בתחבורה וברחוב. אנשים לא מעשנים, כייש לשלם קנס מאוד גבוה. יש מעט חנויות שמוכרות סיגריות למי שמעשן בבית. הטאיוונים אנשים מחונכים, עוזרים לזולת ויודעים כיצד להתנהג. אין טרוף של טלפון סלולרי כמו בכל שאר מדינות העולם.
חינוך- יש לחץ גדול מאוד מבחינת הצלחה בלימודים. הלימודים נמשכים לעתים עד שעה 23.00 וכשמגיעים הביתה ממשיכים ללמוד. זה אופייני לכל מזרח אסיה.
בגן החל מגיל3 לומדים אנגלית. כיום כמעט ולא נולדים ילדים בגלל העובדה שהזוג לא מעוניין בלחץ של לימודים. לכן מגדלים כלב במקום. מספר הילדים בביה"ס קטן. חופשות בנות חודש בדצמבר ובקיץ בוטלו. יש רק שבוע חופש בשנה.
מערכת תחבורה יוצאת מן הכלל. בכל מקום ליד תחנת רכבת ישנה תחנת אוטובוס ו-m.r.t.. כשעולים במדרגות נעות בתחנת הרכבת עומדים מצד ימין. מי שרוצה לעלות ברגל עולה מצד שמאל. במטרו יש ספסלים בצבע כחול כהה לקשישים, נשים בהריון ואמהות עם ילדים.כשהמטרו עמוס באנשים, אף אחד לא יישב בספסל הכחול. ברכבת לא אוכלים, לא שותים ולא מעשנים. בתחנת הרכבת יש שילוט- בעוד 30 מ' יש מעלית לנכים, גם במקרה שאין מדרגות נעות. בחדר השירותים יש צמחיה +מאורר. הם מאוד נקיים ולא מסריחים. מאוד נהניתי בטאיון. מה שקלקל היה מזג האויר הגשום.