נסענו לסרי לנקה לשלושה שבועות בסוף ספטמבר-אמצע אוקטובר.
לפני הנסיעה לא תיכננו כמעט כלום ועם החשש שנהיה טרף למקומיים שיקחו מאיתנו טיפ על כל שאלה וכד', לפחות לפי מה שקראנו ושמענו לפני.
אז אסכם כבר מעכשיו, הסרי לנקים אנשים נחמדים וסבלניים, האדם הרגיל ברחוב יעזור לך בלי לדרוש תמורה. אולי למעט נהגי הטוקטוק, המוניות המקומיות, אבל זו תופעה בינלאומית..
המסלול שבו נסענו היה מנגומבו, עיר ליד שדה התעופה, לצפון מערב האי. משם לצפון מזרח ולחופים הדרומיים עם עצירות במרכז האי ובהרים.
סיימנו את הטיול שוב בנגומבו, בגלל הקרבה לנמל התעופה ובגלל המארח שלנו, סורש פרננדס, אליו הגענו דרך האתר Airbnb. הוא זה שעזר לנו לבנות את המסלול וחיבר אותנו לחלק מהאנשים אצלם ישנו לאורך המסלול. הוא גם ליווה אותנו לאורך כל הדרך ולא ביקש שום דבר בתמורה.
הנסיעות באי היו באוטובוסים. ממש אין צורך במדריך צמוד לאורך כל הדרך. התחבורה זולה מאוד, ובדרום האי יש גם אוטובוסים עם מזגן שעולים קצת יותר אבל עדיין זולים. האי באופן כללי לא יקר בכלל. המחירים גבוהים מאשר בהודו אבל אפשר ליהנות בלי לדאוג יותר מדי להוצאות. חוויה אחת שאסור לוותר עליה היא הנסיעה ברכבת מקנדי למטעי התה (האפטולה, אלה וכו'), חמש שעות של נוף מרהיב!
האי מלא בשמורות טבע, יערות וג'ונגלים. החשיפה לחיות בר מקומיות היא מדהימה. פילים וקופים בכל מקום, יש גם נמרים, איילים, דובים ועוד. בים אפשר לראות דולפינים וזהו המקום הטוב ביותר לראות בו לוויתנים כחולים ולוייתני זרע. בתקופה שבה באנו ראינו לויתני זרע כ"כ מקרוב שפחדנו שיהפכו את הסירה.
יש חמישה סוגים של צבי ים שבאים להטיל באי, מתוך שמונה סוגים שקיימים בעולם.
מעבר לכך, סרי לנקה מתאימה גם למתעניינים בדברים אחרים. יש הרבה מקומות בהם ניתן להיחשף לתרבות המקומית מתחילת ההתיישבות באי לפני 2500 שנה. באנורדפורה נמצאת הפירמידה השניה בגודלה אחרי הגיזה ובהמון מקומות יש מקדשים וסיתותים של הבודהה על צלעי הרים.
מומלץ גם לנצל את הזמינות של רפואת האיורוודה, שיטת הריפוי שהביאו איתם המתיישבים הראשונים מהודו. בארץ נחשבת לרפואה משלימה אבל בסרי לנקה רופא איורוודי מוסמך מטעם הממשלה ויש אפילו בתי חולים איורוודיים בנוסף לרפואה מערבית.
כבר כתבתי שהמקומיים נורא נחמדים. הרבה פעמים היו שיחות ספונטניות שהתפתחו תוך כדי נסיעה או המתנה לאוטובוס/רכבת. כדאי גם להיות מוכנים למבטים סקרניים במקומות הפחות מפותחים, אנשים לבנים הם עדיין נוף יוצא דופן. אבל בשום מקום לא שמענו או נתקלנו בנסיונות שוד או כיוסים למיניהם. האי הוא מקום די בטוח, גם במקומות שלא נראים כך ממבט ראשון.
מה שהדהים אותנו לאורך המסלול היה לראות איך כולם חיים יחד. בכל מקום רואים בצידי הדרכים בתי ספר משולבים ומקדשים מוסלמים, נוצרים ובודהיסטים אחד ליד השני. גם לאחר מלחמת האזרחים, שהסתיימה רשמית ב-2009, לא ראינו איבה כלשהי בין הטמילים, המיעוט האתני שדרש אוטונומיה בצפון, לסינדהלים. כולם עובדים וחיים אחד ליד השני.
כמה "אמיתות" מהאינטרנט שחובה(!) לשבור:
- נמל התעופה הוא לא המקום עם השער הנמוך ביותר להחלפת כספים. מצאנו שערים הרבה יותר טובים בערים לאורך המסלול.
- הגסטהאוסים זולים וברמה טובה. כמעט לכולם הגענו דרך אנשים שפגשנו לאורך הטיול. ניתן למצוא הרבה מידע ב-Tripadvisor, Lonely Planet וכד'.
- החופים הם לאו דווקא המקום היחיד לטייל בו. כל פנים האי מלא ביערות, מטעי תה וג'ונגלים מלאי יופי.
אם אתם/ן מתלבטים איפה לטייל ורוצים קצת מהכול, סרי לנקה היא היעד בשבילכם!
