טיול לצפון איטליה והדולומיטים 10-20 אוגוסט 2012 משפחת להב: הורים + 4 בנים בגילאי 8-15.

טסנו בטיסת שכר איטלקית לורונה ב0400. עם ההגעה לקחנו את הרכב (התחנה נפתחת ב-0800) -; אופרן/יורופקאר ונסענו בעזרת ג'יפיאס ששכרנו מהארץ (פחות מוצלח מזה שברכב אבל זול משמעותית) למלון בסט ווסטרן בולוניה במסטרה. המלון ננוקם מעולה מול תחנת הרכבת והאוטובוס לונציה (ומול מקדונלד), פונקציונלי, מודרני, נקי, אינטרנט חינם, חדרים גדולים ומיטות ענקיות (לקחנו 2 חדרים), ארוחת בוקר נחמדה עם קפה טעים לפי בקשתך.

בקבלה קנינו כרטיס ל-24 שעות ב-20 יורו הכולל את האוטובוס לונציה ואת הוואפרטו השונים (אוטובוס מים). נחנו כמה שעות בחדר לאחר לילה ללא שינה ויצאנו אחה"צ באוטובוס מספר 2 לכיכר רומא בונציה.כ-10-15 דק נסיעה לכל כיוון, יוצא כל 10 דקות.לקחנו וואפרטו מספר 1 לכיכר סט מרקו ומשם צעדנו לכיוון ריאלטו. כשהתעייפנו עלינו על וואפרטו וחזרנו למלון. לא לשכוח פירורי לחם ליונים בכיכר.

שוב אוטובוס לונציה, וואפרטו לגטו.להפתעתינו-בכניסה לגטו קיבל את פנינו יעקב-שליח חב"ד בונציה, ליוה אותנו, הסביר לנו קצת, לקח אותנו לביהכ"נ בכיכר הגדולה שמזכירה במשהו את הרובע היהודי בי"ם, (ואף היציע לנו להצטרף לארוחת הצהריים במסעדת "גם וגם" הכשרה-סירבנו בנימוס), עשינו קידוש ופגשנו יהודים דתיים מכל רחבי העולם, ונשמנו אוירת שבת בעיר העתיקה. היה שווה. מה שכן-לא צפינו את זה ולכן הרגשתי קצת חשופת לבוש וכמו כן נימנענו מלצלם שלא לפגוע ברגשי המארחים.

משם לקחנו וואפרטו לאי מורנו. הגלריות מציעות שם הדגמות בתשלום אך אנו הלכנו לאורך הטיילת עד שראינו תור גדול להדגמה בחינם. בסוף ההדגמה השארנו טיפ כמקובל שם. היות וההמתנה בתור ארכה כ-20 דק', לא בטוח שלא עדיף לשלם 5 יורו למשפחה במקום אחר ללא המתנה..

חזרנו למלון, לקחנו את הרכב ונסענו בכביש האגרה לסרמיונה-לביתינו החדש: RESIDENCE BIANCA.

היתרון העיקרי של המקום הוא בבריכה.בימי החמים זו הייתה ממש הצלה: אחרי ובין הטיולים. גם הדירות מרווחות מאד (כ-75 מ"ר) ויש בהן 2 חדרי שינה (אחד מהם עם מיטת קומותיים) וסלון גדול עם ספה נפתחת, פינת אוכל, מטבחון ומרפסת. מצד שני הריהוט מאד פשוט ולעיתים ללא מחשבה: אין כמעט מדפים (ארונות תליה), אין מיקרגל ותנור (יש גז, מדיח כלים ומקרר ופריזר די גדולים), ביקשנו קומקום חשמלי אז קנו לנו במיוחד, אבל מגב למשל לא היה. המזגן בתשלום נוסף (האמת-לא ממש הצטרכנו כי לא היינו בחדרים במהלך היום ובערב היה מאוורר למדי), טלווזיה קטנה, המגבות כבר מאד משומשות, בקיצור-לא למפונקים. המיקום מצויין-בסירמיונה בעיר החדשה, יש חניה חינם והאינטרנט שבמקור אמור היה להיות בתשלום-הפך לאחרונה להיות חינם.

טיפ: אם אתם צרכני אינטרנט כבדים, כדאי לדעת שברב המסעדות/אתרים -; אין WIFI. כך שאם אין במלון, מירב הסיכויים שתישארו בלי אינטרנט רב הזמן.

הבנות בקבלה היו מאד נחמדות ונתנו המלצות אבל בפועל כמעט לא היו שם. קיבלנו טלפון שלהן להתקשר במידת הצורך והייתה לנו כתובת מייל.

פארק סיגורטה: במכוניות הגולף יש מקום ל-4 והנהגים חייבים להיות בעלי רישיון. לקחנו עוד 2 זוגות אופניים ומידי פעם התחלפנו מה שהיה נחמד. מה שכן-הדרך מורכבת מעליות רבות וקשות לאופניים. לא מומלץ עם ילדים קטנים. ההשכרה לשעה מה שלא מספיק לבקר בכל המקומות. רונימו נהנה, אב המשפחה טען שלא שווה את המחיר שדי גבוה שמשלמים על כל החבילה. (חניה+כניסה+השכרה)

ממשיכים עם הכביש לבורגטו.חונים (בתשלום. כמו כמעט כל מקום בטיול) ומטיילים בעיירה היפה. חזרנו למלון למנוחת צהרים+בריכה.

אחה"צ טיילנו בעיר העתיקה של סירמיונה. חנינו לפי המלצת המלון בבית הקברות כדי לחסוך חניה אבל בדיעבד זה היה טיול רגלי ארוך מידי בעיקר לילדים. עדיף לחנות בתשלום בכניסה לעיר העתיקה. מי שרצה עלה למיגדל הגבוה בטירה (ילדים עד גיל 18 חינם). טיילנו ברגל, אכלנו ארוחת ערב (לא זולה) והתפעמנו מהגלידריות המרובות בעיר.

Canvaworld :היגענו בפתיחה. כרטיסים משולבים לפארק המים והסרטים קנינו במקום ללא תור. התחלנו בפארק המים. מצאנו כיסאות פנויים ואפילו בצל מה שאינו מצוי בשפע. מהר מאד התמלא ונהיו תורים למתקנים. ואפילו למסעדות.. פארק הסרטים ניסגר שעה קודם וכדי לעבור ביניהם צריך לצאת מאחד ולעבור לשני (מרחק של כ-200 מטר). בפארקים מוכרים כרטיסים מוזלים לארות האבירים (MEDIEVAL) כך שחסכנו 5 יורו לאדם! השארנו 4 שעות לפארק הסרטים שהיה משמעותית פחות עמוס. המבוגרים חשבו שפארק הסרטים היה מיותר, הילדים די אהבו. (יש יחסית מעט מתקנים). נכנסנו למופע של רמבו. הילדים אהבו. נמשך כמעט 45 דק שבהם התור למתקנים נעלם, אז בשלב הקידות חמקנו החוצה למתקן מכוניות המשטרה (מוצלח) שהיה הכי עמוס ובאמת לא היה תור. משחק הוידאו הוירטואלי היה נחמד לבנים.לא להיט. הרכבת הרים מוצלחת. ארוחת ערב אכלנו בבית כי לא רצינו להעמיס גם את ארוחת האבירים באותו ערב.

מלצ'סינה והר באלדן: בגלל הפחד מהפקקים יצאנו לדרך כבר ב-0700. הג'יפיאס לקח אותנו במסלול הכי מהיר לדעתו-דרך ההרים. דרך קשה ומאד מפותלת אך מהממת ביופיב.לא בטוח בכלל שזו הדרך הכי מהירה אבל לא הייתה תנועה בכלל. חזרנו דרך כביש סובב אגם (249) וגם הלך חלק.

קצת לפני 0900 חנינו בחניון התת קרקעי של הרכבל (תשלום לפי שעה. 10 יורו עלה לנו לכחצי יום) -;כפי שהומלץ באתר. לרכבל לא היה תור כלל למרות שנפתח כבר ב0800. 10 דקות מאוחר יותר התור היגיע עד מחוץ לאולם וכשירדנו ב1130 הוא היגיע עמוק לתוך הגינה. א-ר-ו-ך. (גם בחניון כבר לא היה מקום). טיילנו עד הפיסגה כחצי שעה של עליה לא מאד תלולה וניגלה לפנינו נוף מהמם. היה קריר ונעים. (סווצ'ר). כשירדנו הלכנו ברגל לטייל בעיר העתיקה של מלצ'סינה. אכלנו שם צהריים ונסענו חזרה דרך בורדולינו. אולי לא ידענו מה לחפש אבל ממש לא התרשמנו (אחרי סירמיונה, מלצ'סינה ובורגטו הניפלאות). חזרנו דרך פסקיירה היפה (לא ירדנו מהרכב), גלידה סרמיונה והבייתה.

גרדהלנד -שוב-כדי להימנע מהחום והפקקים יצאנו רק בצהריים מתוך כוונה לבלות עד הסוף. בימי ראשון ורביעי באוגוסט יש מחיר מוזל אז לא קנינו כרטיסים באינטרנט וגם לא היה תור לקופה. היה חם, דביק ומלא תורים. כל הזמן. גם אחה"צ והערב. ספרנו ממוצע של כ- 1.5 אטרקציות לשעה. (אטרקציות של גדולים). וזה למרות הכנה אינטנסיבית שעשינו לפני. גם המרחקים מאד גדולים בגלל שפע החנויות והדוכנים מה שגם מקשה על ההתמצאות. יכול להיות ששווה להגיע ב1800 כשהמחיר יורד משמעותית ולקנות כרטיסי אקספרס. גם החניה הייתה כרבע שעה הליכה בחום כשהיגענו (ובלילה כשכבר היינו עייפים). השארנו את התור הכי ארוך ללילה וגם אז עמדנו חצי שעה. ברור שהמבוגרים סבלו והילדים בסה"כ נהנו. הגדולים אהבו מאד את ה"רפטור" החדש. בדרך חזרה פקקים איומים. כולם יצאו יחד.

בבוקר נסענו למפלי מולינה (MOLINA). חנינו ב-2 יורו לחצי יום כך שהיינו גמישים בבחירת המסלול לפי קצב ההתקדמות. בבוקר מוקדם המסלול היה לא עמוס, מוצל, נעים ומלא מים. הירידה מהחניה תלולה מאד וצריך לחזור אותה בעלייה..שילוט מצויין. אפילו המפה שנתנים בכניסה מצויינת. בדרך 3 אטרקציות נחמדות לילדים:אומגה, עמוד טיפוס ונדנדה. לא סיפרנו לילדים אז הם הופתעו בכל פעם מחדש. התלבטנו בין המסלול האדום הקצר יותר והשחור אז התפצלנו. 2 המסלולים לא ארוכים אב כוללים הרבה עליות וירידות. השחור-שהוא תוספת לאדום (יוצא ממנו וחוזר אליו-כך שיכולנו להיפגש בקלות ליד הנדנדה) עולה לתצפית גבוהה אבל כולל עליה קשה חלקה בשמש. לדעתי לא שווה את המאמץ. אנחנו רצינו קצת פעילות וספורט אבל זה היתרון העיקרי של המסלול השחור לדעתי. לסיכום: כולם נהנו, אפילו המקטרים הרגילים.

גלידה בסירמיונה.

ארוחת ערב אבירים. היה נחמד ובעיקר שפע אוכל טעים. הילדים נהנו. לקחת בחשבון: אין מזגנים באולם! השירותים בול קליעה כמו בהמון אתרים באיטליה. יש מאוורי תיקרה. בהתחלה הרעש בלתי נסבל, אחרי המרק לוקחים את כוסות הברזל והמצב משתפר. המלצר מצפה בסוף לטיפ. לא חובה אבל כדאי להיות מצויידים עם כסף קטן. יצאנו מפוצצים!

בבוקר הלכנו לראות את השוק בסירמיונה.הרגשנו כמו בשוק הכרמל-רק יותר זבל ויותר יקר. מיותר לדעתינו. חזרנו הבייתה לבריכה כי היה חם מאד. אחה"צ נסענו לורונה, הכנסנו לג'יפיאס רחוב מרכזי (VIA ADIGETTO) וחנינו במטחן. בדרך לכיכר BRA ראינו TOURIST INFO אז לקחנו מפה ויצאנו לטייל 2-3 שעות כולל גלידה במדרחוב כמה מטרים מימין, לפני הברזיה למי שתיה שמשמאל. (לאוהבי שוקולד מריר-נסו את הטרפל שוקולד. היו עוד כמה טעמים מעניינים). ארוחת ערב אכלנו במסעדה של מלון DOUGNA ממש בכניסה לסירמיונה (אם היגעתם לכנסיה מימין, עברתם אותה. היה טעים ונעים. (המלצה של מישהו מהאתר למרות שהמחירים קצת עלו). יש MENU ב-15 יורו שלא לקחנו. זה לא מצויין בתפריט הרגיל אז כדאי לשאול.

נפרדנו מהדירה והבריכה ויצאנו סביב 0900 לכיוון הדולומיטים. לא ברור אם בגלל הסופ"ש, או השעה או העונה, אבל הפקקים בעיקר בכניסה לכביש האגרה (22) היו פשוט איומים!! טיפ: לצאת כמה שיותר מוקדם בבוקר!

לקח לנו כ-3 שעות להגיע רק עד לויוה דל גארדה ולמפלי ורונה. ולחשוב ששילמנו על דרך מהירה..לשם השוואה-ירדנו מהדולומיטים (הרבה יותר צפונה) לשדה בחזרה בשעות אחה"צ של יום חול בשעתיים וחצי. במפלים הייתה בעייה קלה של חניה והיינו בפנים. היה נחמד מאד, קר (אך לזמן קצר) ורטובבב. נהננו. משם נסענו לאגם טנו היפה והאמיצים בינינו התרחצו במים הקרים והצלולים. גם כאן החוף סלעי ולא חולי אז כדאי לבוא עם נעליים מתאימות (כפכפים?).

 משם נסענו למקום הלינה שלנו בסלבה גרדנה. RESIDENCE MERK. הפעם היו פחות פקקים. נסענו לשם לפי הוראות אתר האינטרנט שלהם ולא לפי הג'יפיאס וטוב שכך.

המלון: מאד מאד מומלץ! ניראה חדש לגמרי למרות שקיים כבר כ-7 שנים ממה שהבנו. נקי באופן קיצוני ומעוצב בטוב טעם עם שימת לב לפרטים קטנים. קיבלנו דירה בשם "גרדנה". מיבנה של דירות מעץ, פרקט, מרפסת, 2 חדרי שינה, 2 שירותים, ספה נפתחת בסלון ומטבחון. כ-80 מ"ר. בעלת הבית, אשה מבוגרת בשם אנג'לינה, מקסימה ונעימה, יודעת מעט אנגלית אבל מאד משתדלת לעזור כמה שאפשר בסבלנות ואדיבות. כשנזקקנו לאנגלית, חיכינו לבנה וכלתה שמתגוררים גם הם שם ומדברים אנגלית שוטפת. מהכלה התבבר שבעלת הבית היא המנקה והמעצבת מה שרק הגביר את ההתפעלות ממנה. המיקום: 3 ק"מ ממרכז העיר בדרך לפס סלה, מרמולדה וכו'. חניה חינם, מקרר, מדיח, כיריים חשמליים, תנור, טלויזיה. נוף יפה מהחלון, מצעים רכים ונעימים. חסרונות: אין מעלית (הדירה שלנו הייתה 2 קומות למעלה) ושוב-אין מיקרו וקומקום חשמלי. אגב, היגענו דרך המלצות באתר והיא באמת מספרת שיש לה פניות מישראלים רביםJ

בערב הסתובבנו בעיירה ואכלנו בפיצרייה שמצאנו. מסעדת LA BULA ניראתה מאד מלאה וטובה אז הזמנו מקום ללמחרת בערב כי לא היה מקום.

מפוחדים מהפקקים יצאנו כבר ב-0815 לכיוון מרמולדה.הדרך הייתה ריקה והגענו תוך פחות משעה. בחרנו באופציה של הרכבל הסגור והגבוה יותר כי הילדים דרשו (וקיבלו) קצת שלג. הרכבל נימצא ב-

VIA MALGA CIAPELA -;ROCCA PIETORE.

אחרי הביקור בהר עשינו מסלול שהתגלה כמאד מוצלח: ניקרא: SERRAI DI SOTTOGUDA .מגיעים אליו רגלית מהמרמולדה בדרך הבאה: ממיגרש החניה ממשיכים לאורך הכביש הפנימי המקביל לכביש ממנו היגענו. הולכים באותו כיוון שבו נסענו (כלומר בניגוד לכיוון ממנו באנו). מגיעים לכניסה קטנה לשמורת טבע. 2.5 יורו למבוגר, 1.5 לילד עד 1.40 מ. המסלול יפה, כמעט כולו מוצל, יש מים, דת, הסטוריה ונוף (קניון צר). השביל סלול כך שאפשר ללכת עם עגלה. מה שכן:המסלול קווי, 2 ק"מ כל כיוון. הלוך בירידה וחזור בעלייה. אם עייפים-יש רכבת ילדים שתמורת 2 יורו תיקח אתכם. הקטן בן ה-8 קיטר קצת אבל עשה הכל כמו גדול. אם יש שצי מכוניות, בטח אפשר לעשות הקפצה. ב-1500 היינו חזרה. בלי פקקים-אבל זהירות על רוכבי האופנים הרבים בעליות. למרות שהיה יום א', לא היה מפוצץ בשום מקום.

בערב אכלנו במסעדת LA BULA. היה נחמד.

לקחנו רכבל ממרכז סלבה גרדנה ל CIAMPIONI ועשינו טיול הליכה מעגלי של כ-3 שעות שכלל את הירידה המאד תלולה מההר. סמרכז העיירה יש TOURIST INFO אז לקחנו מפה קטנה שדורשת זכוכית מגדלת. בכל אופן עשינו את מסלול 21 שהופך להיות מסלול 21A וחוזר להיות 21 עד שחוזרים לעיירה ולחניה. הנוף ירוק מאד ורצנו הרבה פעמים בדשא כי יותר קל ויותר כייף לילדים. היה קצת ארוך וחלקינו חזרנו עם שרירי רגליים תפוסים מהירידה התלולה. לפעמים מתפתים לחתוך ישר למטה וללכת דרך הכביש ועזר לנו טיפ באתר שמזהיר לא לעשות את זה בגלל השוליים הצרים בכביש (בו נדענו אתמול) והסיבובים התלולים שבגללם ראייתם של הנהגים מוגבלת מאד.

אחה"צ ארזנו את הרכב ונסענו ב-1630 לורונה. אכלנו ארוחת ערב וקינחנו בגלידה אחרונה ומשם כרבע שעה עד לשדה. (הטיסה הייתה ב-0100 בלילה).

טיפ: בתחנות הדלק לפני השדה וגם בזו שנימצאת 1 ק"מ אחרי הכניסה לשדה היו בשעה זו רק עמדות שירות עצמי. בתחנה הראשונה לקח לנו זמן להבין איך זה פועל. חששנו להשתמש בכרטיס אשראי אז מילאנו קצת במזומן ונסענו לתחנה השניה. שם אי אפשר היה בכלל למלא בכרטיס אשראי והיות ואין שום דרך לדעת כמה דלק חסר, עשינו הערכה וקיווינו שמילאנו מספיק.. בקיצור: אל תחכו לרגע האחרון. תמלאו בעמדות מאויישות ומכסימום תשלימו כמה יורו ליד השדה כי חברת ההשכרה קונסת על טנק לא מלא.
היה כייף!