ההכנות לטיול הגדול
הכל החל לפני שנים לא רבות. ישבתי בשעת ערב לנוח מעמל היום שותה כוס קפה . כמובן, בלי עוגה...הרי כל אכילת פרוסת עוגה מצריכה ריצה בת שעה מסביב למחנה או אימון כושר במכון שגם הוא שיא השעמום.
ככה בעודי יושבת בניחותא . פתאום מה מולי? לוח שנה. זהו הסתכלתי. המיסטיקנים יאמרו הכל מכוון. לא אתווכח , מה שחשוב הוא שמחשבה הבליחה במוחי.וואו, אני השנה בת ששים. גיל מכובד. גיל שיש לציינו בצורה מיוחדת.
מה עושים? איך חוגגים?
מסעדה- פשוט מדי
מנגל- נחמד אך לא מספיק
סופ"ש- יפה, מהנה אך לא ,הרגשתי שיש לעשות משהו אחר.
יודעת אני שכבקוראכם זאת מיד תרימו גבה , תאנחו ותאמרו בבוז או בצחוק מר .מה הבעיייה שלה? מה יש לא נאה לה לפרינססה ללכת לבית מלון לסופ"ש. לחגוג בחברת חוג משפחתה או מכריה . חגיגה בלא לבשל בלא לשטוף כלים רק הנאה. מה רע?
לא רע בכלל . אך משום מה הרעיון לא קסם לי. חכיתי לרעיון שייצור איתי קליק מידי. משהו שיסחוף אותי, שירגש אותי , שארגיש בעננים בחושבי עליו, משהו שיתאים ליום ההולדת המשמעותי הזה.
מספר טלפונים לבני המשפחה סיפקו את התשובה. בני חזר באותו זמן משהייה בת 10 חודשים במזרח. שהייה שרובה היתה בהודו ובשכנותיה. תוכניתו היתה לנסוע לארבעה חודשים אך כנהוג במקומותינו היא התארכה לעשרה. הציניקנים מביניכם יאמרו חחח...איזו נאיבית, חושבת שבנה יחזור כעבור ארבעה חודשים? תגידי תודה שזה רק עשדה.
התשובה של כולם היתה אחידה , את , שכל כך אוהבת לטייל, את שנהנית ללכת עם תרמיל על הגב ,לישון באוהל ומוכנה להשתמש בשירותי "בול פגיעה" אולי תחשבי על הודו ושכנותיה ?
את רוצה משהו אחר ! זה משהו אחר! בסדר, בסדר, כמעט צעקתי.
כך מצאתי את עצמי יושבת עם בני בגלידריה מעולה שזה לכשעצמו חוויה. קודם כל "אכלנו בעזרת העיניים" , עברנו וסקרנו את כל מיכלי הגלידה ונסינו לנחש מה כדאי, הרי הכל נראה כדאי. אחר כך בקשנו לטעום..נו.. חלום! לבסוף החלטנו. כך ישבנו שנינו בני ואני עם פרצוף זורח מלקקים בהנאה . חצי קילו גלידה .גם אם רעיון ליום הולדת לא ייצא מזה הרי שהנאה גלידאית בוודאי כן. לעזאזל הקלוריות.
בני החל לנסות לחבב עלי את הודו. את הלכלוך והזוהמה ברחובות העיר פתר בקלות, "אל תהיי בעיר. גם אני לא הייתי שם.". עם הפרות המסתובבות ברחובות ואוכלות מכל הבא לפה ואחר עושות את צרכיהן באותו מקום ניתן להסתדר ,.אבל הודו היא לא רק פרות וטינופת. המשיך בני לשכנעני, הודו היא רוחניות, הודו היא אשראמים נהדרים. הודו היא מרכז יוגה. הודו היא אנשים המחלקים את פת לחמם היחידה עם התייר. בקיצור לא הכל שחור. יש גם אפור.
כך ישבנו מספר ערבים מכלים גלידות טובות. כן, נכון נאלצתי אחר כך לרוץ הרבה מסביב למחנה ,אבל הרגשתי איך הודו עושה לי את זה. הודו נכנסה לי עמוק לנשמה. הרגשתי שאני חייבת לנסוע. הרגשתי שחגיגה אמיתית תהיה נסיעת בכורה להודו.
צדקתי בגדול! הודו וסביבתה היתה חוויה נ ה ד ר ת. חוויה רוחנית, חוויה קולינארית, חוויה של הכרת העולם הרביעי לא השלישי.טוב רואה אני איך זה שוב משתלט עלי. אני אומרת הודו ותכף אמלא דפים על זה. אתם תפהקו ותגידו מה קרה לה לזאת? באה לדבר על טיול למזרח ומדברת על טיול להודו שהיה בעבר. צודקים!
כך עברו להם מספר שנים, ( אשה לא מספרת את גילה כך שמספר השנים יהיה בבחינת תעלומה) שבהם כבר בקרתי מספר פעמים במזרח . כל פעם נהנית יותר ויותר.
עכשיו הגיע תורו של הטיול הגדול. הטיול שנתחיל במונוגוליה שבצפון , יקיף את סין ונגיע איתו גם ליפן.
ההכנות החלו,
דבר ראשון קניית כרטיסים .כמו כל ישראלי טוב מצאתי דיל מצוין. זהו - סידרתי את המערכת. אני נוסעת עם החברה האוקראינית דרך קייב למונגוליה. יממה מלאה. אבל מה - הרווחתי כסף.
נו תגידו אני לא ישראלית טיפוסית!
אחר כך הגיע תורם של החיסונים. כאלו יש רבים. במקביל הלכתי לשמוע הרצאה מתאימה בחברת "למטייל". בקרתי ישראלים שהיו שם וסיפרו לי על חוויותיהם. חלק מהכייף של הטיול הוא הכנת התוכנית. שמיעת סיפורי אנשים. כל סיפור מוסיף נופף משלו הדמיון מתחיל לעבוד שעות נוספות. אש התמיד שבעצמותי עולה כשלהבת גדולה.
זהו ההחלטה נפלה ! אני נוסעת למזרח פרק זמן.
עכשיו אני במטוס , השעה 21:00 , את ישראל עזבתי ב 08:00 . תחשבו כמה שעות .. אני עייפה מדי מכדי לחשב...העיקר הרווחתי...כמה טיפוסי. מסביבי סינים החוזרים הביתה ואוקראינים הנוסעים לסין וזוג ישראלים אחד. אנחנו. האימרה שבכל חור בעולם יש ישראלי מוכחת שוב כנכונה.
זהו העייפות הכריעה אותי. אנסה לישון מעט .
בכתבות הבאות אספר על חוויותינו בטיול שכאמור מתחיל במונגוליה.