יום ו - 25/5/12.
יצאנו ממלון פלמינגו שבלס וגאס בשבע בבוקר והתחלנו בדרכנו לגרנד קניון. את הירידה לסכר הובר פיספסנו... אבל החלטנו לוותר ולהמשיך בדרכנו.
הגענו לעיירה "קינגמן", נכנסנו לביקור קצר במוזיאון שעוסק בהיסטוריה של העיירה. שם גילינו שבתקופת הנהירה למערב הפרוע השתמשו גם בגמלים לנשיאת משאות באזור... מוזיאון קטן, חביב ומומלץ.
משם עברנו למוזיאון סמוך, מוזיאון ההיסטוריה של כביש 66. הכביש שהוביל משיקגו ללוס אנג'לס. מומלץ מאד.
בעיירה ובשאר העיירות שראינו לאורך קטע כביש 66 עליו נסענו, יש הרבה מכוניות משנות החמישים והשישים. חלקן הקטן תקינות ונוסעות ורובן רק עומדות ליד חנויות, בתים ומוטלים. המכוניות הישנות הן הסמל המסחרי של כביש 66.
בדרך חלפנו בעיירות "סליגמן", "פיץ' ספרינג" והרבה חניוני קרונועים וקרוואנים. שם רואים איך חיים האמריקאים שאין הפרוטה מצויה בכיסם, או לפחות אין הרבה פרוטות בכיסם.
דרך אגב, במוזיאון בעיירה קינגמן, הסבירה לנו קשישה חביבה שבמסילת הברזל הסמוכה לכביש 66 עוברות 100 רכבות ביממה!
בדרך נכנסנו למערה שנקראת: grand canyon caverns. יש שני מסלולים, האחד אתגרי, כולל זחילות ומחילות ונמשך כארבע שעות, השני, אותו ביצענו, כולל סיור באולם הגדול ונמשך חצי שעה.
ירדנו במעלית לעומק של כשישים מטר, סיירנו באולם הגדול, ראינו מעט נטיפים ומינרלים, אבל האטרקציה של המערה - באמצע יש חלק שבנוי כדירה קטנה עם חדר שינה, סלון עם ספה טלוויזייה ואפשרות לצפייה בקלטות dvd, מטבחון ומקלחת שרותים. מלבד המקלחת והשרותים שסגורים ומקורים, שאר ה"דירה" מוקפת רק במעקה בגובה מטר! מסתבר, שאנשים משלמים 700 דולר לזוג על מנת להשאר לישון לבד במערה במשך הלילה...
כמו כן שמענו על ההסטוריה של המערה וראינו תמונות של שלד חיה בגודל של שלושה וחצי מטר שחושבים שהוא סוג של דוב קדמון. כזה שלד נמצא רק בעוד מקום אחד בארה"ב, אינני זוכר איפה.
יצאנו, התמזגנו לכביש 40 והמשכנו מזרחה.
על העיירה "וויליאמס" החלטנו לוותר לאור השעה המאוחרת והרצון להספיק לראות את השקיעה בגרנד קניון.
הגענו למוטל "הנוצה האדומה" בעיירה "טוסיאן", כשבעה מייל מהגדה הדרומית של הגרנד קניון. שודרגנו לחדר מפואר במבנה המרכזי, התארגנו ויצאנו לגדה הדרומית לנקודת התצפית המומלצת לשקיעה.
תצפית ראשונה לעומקו של הגרנד קניון.... מאד מרשים! רחוק למטה רואים את נהר הקולורדו אותו נפגוש עוד כמה פעמים במהלך השבועיים הבאים.
השמש מתחילה לרדת לאיטה, אבל לחילופין, האובך מתגבר.... בשלב כלשהו החלטתי שהסיכוי למראה ותמונות יפות בשקיעה אפסי ונטשנו עשרות אנשים שהמשיכו לחכות. הטמפרטורה כבר סביב ה-15 מעלות.
חזרנו למוטל, החלטנו לדחות את הצפייה בסרט האיימקס על הקניון לבוקר שלמחרת.
טוסיאן היא עיירה שמורכבת מהמון מוטלים, קצת חנויות ומעט בתים פרטיים.




יום ש - 25/5/12.
בחמש בבוקר התעוררתי, רוסתום החליט שהוא ממשיך לישון, אז השארתי אותו בחדר. יצאתי לדרך כשמתחת לבגדי חליפה טרמית ומעליהם המעיל שקנינו בסן פרנסיסקו. הטמפרטורה - קצת מעל ל -0......
מייד לאחר הכניסה לפארק, נתקלתי בשלושה צבאים ליד הכביש. עצירה מהירה, כמה תמונות והמשכתי לנקודת התצפית לזריחה.
הקדימו אותי עשרות אם לא מאות אנשים שחיכו לזריחה.
אכן, מראה יפה, אבל עדיין היה מעט אובך שהפריע.
בשש וחצי חזרתי למוטל, הערתי את רוסתום, התארגנו ונסענו לשדה התעופה הסמוך לטוסיאן.
עוד מהארץ הזמנתי טיסה במסוק מעל הגרנד קניון. בגלל תנאי מזג האוויר אי אפשר היה לבצע את הטיסה הארוכה (50דקות) שהזמנו, אלא טיסה של 25 דקות.
הטיסה הייתה נחמדה, קצת קופצנית בגלל תנאי מזג האוויר אבל המראות והנופים מהממים.
לגבי חברת התעופה והתנהלותה אפרט בטיפ בהמשך. פה רק אציין שלא הייתי מרוצה ואינני ממליץ על טיסה בחברת "maverick".
לאחר הטיסה אכלנו ארוחת בוקר, ארזנו את הציוד, נסענו לאיימקס וצפינו בסרט על הגרנד קניון. מומלץ מאד.
עלינו על הכביש שנוסע לאורך הגדה הדרומית של הגרנד קניון (כשלושים מייל), עצרנו כמעט בכל התצפיות, ביקרנו בכפר האינדיאני שנמצא בנקודה הדרום מזרחית של הגרנד קניון ונהננו! העוצמה והגודל של הגרנד קניון מדהימים.
הגענו לכביש 89 ונסענו צפונה לכוון אגם פאוול והעיירה"פייג'". אם מוויליאמס עד הגרנד קניון וכמעט עד כביש 89 היו סביבנו יער ענק (נחשב ליער הגדול בארה"ב, לדברי הטייס) הרי שהנוף לצידי כביש 89 הוא מדברי וכשמתקרבים לפייג' הוא משתנה לסלעי כשהצבע השולט הוא אדום.
הגענו למוטל בפייג' סביב השעה שלוש.
התמקמנו ונחנו עד חמש. סביב השעה חמש נסענו לראות את סכר גלן שעל נהר הקולורדו. בעקבות הקמת הסכר נוצר אגם פאוול.
צפינו על הסכר ואחר כך ירדנו בשביל עפר עד גדת האגם המזרחית (לא רחוק מהסכר). הסתובבנו כשעה וראינו את הצורות שהרוח פיסלה באבן החול האדומה שנמצאת לאורך הגדה. צורות וגווני צבע מדהימים.
ביקור בסניף וולמארט שבעיירה וארוחת ערב חתמו את היום.



