באמצע אוגוסט 2016 היינו, זוג בני 30, בטיול של עשרה ימים בדולומיטים. הרבה טיולים ברגל, נופים מדהימים, אחד הטיולים היפים שעשינו באירופה.
מזג האוויר היה לטובתנו, רק באחד הימים ירד גשם משעות הצהריים, והתחזית בישרה את זה מראש. חוץ מזה, מזג האוויר היה אידיאלי לטיולים ברגל, כ-15 מעלות, רוחות נעימות, וכמעט תמיד שמים בהירים וראות טובה.
יש המון מסלולי הליכה, ונראה שזה כמעט לא משנה איפה בוחרים להתמקם ולאן ללכת, יש הרבה מאד אפשרויות לטיולים ממש יפים.
המסלולים מסומנים בצורה מעולה, ולא הלכנו לאיבוד אפילו פעם אחת. שכרנו רכב, ניווטנו עם Google Maps, שהכיר כל רפוג'יו וכל נקודה אפשרית על המפה, ועם מפה פשוטה שקיבלנו ב-Tourist Information או במלון. המסלולים מסומנים טוב ורוב הזמן אין למעשה שום אפשרות לטעות, כי יש רק נתיב אפשרי אחד.
החשיך מאוחר (סביב 20:00-20:30) כך שהיה אפשר לטייל עד מאוחר בלי לחשוש להיתקע בחושך.
מומלץ להביא ביגוד חם ולשים בתיק ההליכה מעיל וכובע, במיוחד בימים שבהם עולים להרים מאד גבוהים – בפסגות הטמפרטורות קרובות לאפס גם באוגוסט. נעלי הליכה טובות ומקל הליכה הכרחיים – הרבה עליות.
נתקלנו בדרכים בלא מעט חנויות של ציוד ספורט וטיולים, אבל המחירים לא זולים יותר מהארץ (ובד"כ יקרים יותר), כך שמומלץ להגיע עם כל מה שצריך, אבל אם נתקעתם, יהיה איפה להצטייד.
רוב המסלולים שעשינו לא היו מעגליים אלא הלכנו הלוך-חזור, אבל בגלל שהנוף כל כך יפה זה היה ממש בסדר. ברוב המסלולים עולים הרבה בגובה – בין 500-1000 מ' עליה בגובה. מתונות יחסית, והנוף שווה כל מטר עליה.
בכל מסלולי ההליכה יש רפוג'יו'ז (בקתות הרים) בהתחלה ובד"כ בכמה נקודות לאורך המסלול, כך שבמקרה חירום ניתן להצטייד במים, ואפשר לאכול באמצע הדרך או סתם לשתות קפה מעולה על ראש הר עם נוף מדהים.
הנהיגה בדולומיטים לא פשוטה – הכבישים מפותלים ביותר וצרים מדי, כך שחלק מהם מכילים נתיב אחד דו-סטרי. בדרך נוסעים גם קראוונים, אופנוענים ורוכבי אופניים רבים, כך שצריך לנסוע מאד לאט ובזהירות. אבל הכבישים טובים, ואם בוחרים מיקומי לינה טובים, בעצם לא צריך לנהוג הרבה. אנחנו לא נסענו יותר מ-25 דק' עד להתחלת מסלול. גוגל מפס ידע לחשב את זמני הנסיעה בהתחשב במהירות הממוצעת (30 קמ"ש בפיתולים...). בכל תחילת מסלול היה ניתן להשאיר את הרכב בסמוך לרפוג'יו. הנסיעות יפות בצורה בלתי רגילה, וקצת קשה לנהוג ולא להתמקד בנופים היפים...
הגענו דרך ונציה, וחילקנו את הטיול שלנו לשני אזורי לינה, בשביל לנסוע כמה שפחות ולחוות כמה שיותר ברגל. Malga Ciapela, במחוז בלונו (Belluno) ו-Dosoledo שליד Padola, בחלק המזרחי יותר של הדולומיטים. בלילה האחרון ישנו במקום אחר, ב-Valbelluna, בשביל להתקרב יותר לחזרה מוונציה.
ממליצה שלא לישון ב"ערים" הגדולות יותר של הדולומיטים, אלא באחד הכפרים הקטנים. עברנו באחד הימים ב-Cortina de'Ampezzo, ושמחתי מאד שלא ישנו שם- עיר סקי תיירותית מאד ויקרה מאד, שאין בה את הקסם והשלווה של הכפרים הקטנים הציוריים כל כך שעברנו בדרך.
כל שם של מקום שאכתוב כאן, אפשר למצוא בגוגל מפס תמונות שלו, באיכות מדהימה, ובדרך כלל גם תמונות 360 מעלות שמאפשרות להרגיש כמעט כאילו אתם שם.
נחתנו בוונציה, ונסענו ל- Malga Ciapela (2:15 שעות נסיעה), שם ישנו ארבעה לילות. בדרך עצרנו ב- Lago di Santa Croce- אגם ענק ממש יפה, עם מסעדה נחמדה מאד ליד. מומלץ. הדרך יפהפייה, וזמן קצר אחרי שיוצאים מאזור ונציה הנוף פשוט מדהים: הרי ענק ירוקים, עיירות ציוריות, נהרות ומפלים.
Malga Ciapela זו נקודה מתחת להר המרמולדה, אחת האטרקציות של הדולומיטים. ההר הכי גבוה, כ-3300 מ'. לפסגה עולים ברכבל שיוצא מ-Malga Ciapela. זה אפילו לא כפר, אלא נקודה קטנה עם כמה מלונות, חנות מזכרות, מינימרקט ומסלולי הליכה. במרחק קצר מהמלונות יש גם אתר קמפינג. ארוחות ערב אכלנו בד"כ בכפר קטן וחמוד שנמצא 5-10 דק' נסיעה, שנקרא Sottoguda, ויש בו כמה מסעדות/פיצריות, מינימרקט חנויות מזכרות וציוד טיולים ו-Tourist Information, או בנקודות סיום מסלולים (ליד אגם פדאיה מצאנו מסעדה נחמדה).
זה היה מיקום מוצלח לטיול, קודם כל נוף מדהים של ההרים, מסלול הליכה קצרצר (כ-2 ק"מ) שיוצא ממש מתוך המלון - Serrai de Sottoguda ואותו עשינו בשעות הערב כשהגענו, 5 דק' נסיעה מאגם פדאיה (Lago di Fedaia) ומסלולי הליכה מצוינים אחרים, והרכבל למרמולדה יוצא ממש מתוך המתחם.
ישנו במלון שנקרא Albergo Malga Ciapela, מלון ישן למדי, מאד עצי ודחוס, אבל בסדר בסך הכל. נקי, שקט, מרפסת קטנטנה לנוף מדהים. לפני 8 בבוקר המלון לא ממש מתעורר, ואז מוגשת ארוחת הבוקר, שהייתה בסדר. מנהל המלון היה מועיל, ידע אנגלית (לא כולם בדולומיטים יודעים) והמליץ לנו על מסלולי ההליכה המצוינים שעשינו.
הטיולים שעשינו התמשכו בד"כ כ-8 שעות של הליכה קלה, עם הרבה עצירות לתמונות, הפסקות אוכל. את כולם בעצם אפשר להאריך אם רוצים, בהתאם לתחזית מזג האוויר ולכוח שנשאר לכם, בעזרת מפות הסימון והסימונים הטובים בשטח. כדאי להתייעץ על קושי המסלול, כדי לוודא שזה לא מסלול שדורש ציוד טיפוס או דורש עליות קשות מדי עבורכם (ברפוג'יו'ז עזרו לנו).
ביום הטיול הראשון עלינו על הרכבל לפסגת המרמולדה. 30 יורו לאדם. התברר אח"כ שיש גם רכבל פתוח, שיוצא ממרחק 5 דק' נסיעה מהמלון וכנראה זול יותר, אבל הוא לא מגיע ממש עד הפסגה. ההגעה למעלה מפחידה ביותר, אבל הנוף מדהים ושווה את הכסף. לא להפסיד. הפסגה הייתה מושלגת, היה נוף של כל הדולומיטים, אגם פדאיה מלמטה, הכל יפה מאד. יש מסעדה קטנה קומה מתחת לפסגה מול כל הנוף. קר מאד למעלה, כדאי לבוא עם הבגדים הכי חמים שלכם, ומקלות הליכה, בשביל לעשות סיבוב בשלג. הרכבל כל הזמן עולה ויורד כך שאפשר להישאר למעלה כמה שרוצים.
בהמשך היום עשינו טיול מקסים מפאס פדאיה לפאס פדון (Pass Fedaia – Pass Padon), שסימונו 699. הלוך ושוב. פאס פדאיה הוא 5 דק' נסיעה מהמלון בו ישנו. המסלול היה יפה מאד ומומלץ מאד – המרמולדה מצד אחד, עם הקצה המושלג, הרים ירוקים מצד שני, לא קשה, עליה מאתגרת אחת. אם יש מספיק זמן וכוח, אפשר לעשות שם טיול מעגלי, שמקיף את אגם פדאיה. אנחנו חששנו מתחזית הגשם ולכן ירדנו כבר חזרה, וטיילנו, עד שהתחיל קצת גשם, ליד אגם פדאיה, במסלול אספלט קליל למשפחות. ליד האגם יש כמה בתי קפה קטנים.
היום השני היה גם הוא מוצלח ביותר ומומלץ. טיילנו ב-Val di Ombretta (מסלול המסומן 610), 5 דק' נסיעה מהמלון, הלוך ושוב. בדרך, באמצע נוף של הרים ירוקים ופרות שנראה כמו גלויה, נמצא מקום קטן שנקרא Malga Ombretta ויש בו אשה זקנה שמכינה קפה מצוין ויוגורטים. עלינו עד הרפוג'יו למעלה, הוספנו עוד קצת הליכה לפי המפה ובהתייעצות עם אנשי הרפוג'יו, נוף מדהים.
ביום השלישי טיילנו מאגם פדאיה לפאס פורדו (Pass Pordoi), אחד המקומות שנחשבים לחובה בטיול לדולומיטים. מסלול 601. המסלול מתחיל מקצה האגם בעליה קשה יחסית, ואחריה הוא מישורי למדי. מסלול יפה ביותר, לאורך המסלול רואים את אגם פאדיה, המרמולדה והמון ירוק והרים. יש שני רפוג'יוז לאורך המסלול. בפאס פורדו מסעדות רבות וחנויות מזכרות והוא היה מתויר למדי. אפשר להמשיך משם ברכבל ל-Sas Pordoi שאמורה להיות בו תצפית יפה- לא המשכנו כדי לא להאריך עוד, בהתחשב בתחזית הגשם (שבסופו של דבר לא הגיע).
ביום הרביעי עברנו לאזור השני. בדרך עשינו מסלול ב-Passo Giau,ממנו אפשר לראות את Cinque Torri,אחד המומלצים בדולומיטים. כשהגענו לפסגה נחת ענן למעלה שלא זז, ולכן בקושי ראינו אותם, אבל בכל זאת היה טיול נחמד. ביום של ראות טובה הנוף אמור להיות מדהים. התחלנו מ-Rifugio Fedare,מסלול 401, עד Rifugio Averau.יש אפשרות לעלות ברכבל פתוח במקום ברגל. העלייה התחילה מתונה אבל הסתיימה בחלק קצר יחסית שהיה תלול ביותר. למעלה היה קר מאד, והיה רפוג'יו גדול והרבה מאד אנשים. היו כמה אפשרויות להמשיך את הטיול למעלה (כולל רכבל שהמשיך לעלות לאחת הפסגות באזור), אבל בגלל הענן, החלטנו לרדת בחזרה.
המשכנו בנסיעה וסטינו 5 דק' לאגם מיזורינה (Lago di Misurina), שנמצא למרגלות ה-Tre Cime (עוד אחת האטרקציות שלא כדאי להפסיד). אגם גדול ויפה, בתי קפה, סופרמרקט וחנויות מזכרות מסביב, סירות פדלים באגם, הרבה אנשים. יש אפשרות להגיע ל-Tre Cime מהאגם (בנסיעה, שהבנתי שעולה 25 יורו, והליכה קצרה), אנחנו בחרנו להגיע ביום אחר ולעשות מסלול ארוך, אפרט בהמשך.
צהריים אכלנו במדרחוב של Cortina de'Ampezzo, האמת, לא ממליצה. כאמור, ממוסחר ותיירותי מדי.
אחרי המשך נסיעה מקסים הגענו למלון ב-Dosoledo, עיירה קטנטנה, או שכונה של Padola הסמוכה. נוף יפהפה, מיקום טוב להמשך הטיולים בדולומיטים המזרחיים. בקושי יודעים כאן אנגלית, אבל שמחים לנסות לעזור. ב-Padola היה סופרמרקט, 2-3 מסעדות וחנויות מזכרות,Tourist Information מועיל שהמליץ לנו על מסלולי הטיול שעשינו כאן במלון שלנו לא ידעו אנגלית בכלל..) וצייד אותנו במפות. בדוסולדו עצמה הייתה פיצריה-גלידריה נחמדה מאד שחזרנו אליה כמה פעמים.
ישנו במלון שנקרא Hotel Bellavista, מלון חביב, חדר מרווח ומרפסת ענקית לנוף, נקי, ארוחת בוקר די צנועה אבל בסדר. הצוות לא ידע מילה באנגלית, מה שלא אפשר להסתייע בהם בכלל. אבל יאמר לזכותם שהיו נחמדים וכשהגענו למלון, ב-18:55, התקשרו ל-Tourist Information שהיה אמור להיסגר 5 דק' אח"כ וביקשו שיחכו לנו..
ביום החמישי עשינו מסלול יפה מאד ומומלץ ב-Val Grande שמתחיל מסימון 101 וממשיך ל-124. התחלנו ב-Rifugio Selvapiana (Conelli) (כ-15-20 דק' נסיעה מהמלון) וסיימנו ב-Refugio Bertiב-Monte Popera. רובו היה מעגלי ובחלק קצר עושים הלוך ושוב. עליה מתונה יחסית, מפל יפה לאורך העלייה, ירוק מאד, הרים יפים ונוף מקסים, מוצל בחלקו, היה נוח יותר מאחרים שעשינו. בהתייעצות עם אנשי הרפוג'יו עלינו עוד קצת למעלה והגענו לאגם קטן ותצפית מדהימה.
ביום השישי תכננו להגיע ל-Monte Zovo,אבל מזג האוויר לא היה טוב. נסענו בבוקר נסיעה קצרה ל-San Stefano di Cadore, עיירה חמודה שהיה בה שוק איכרים קטן בו מכרו גבינות, שוקולדים וכדומה. ב-Tourist Information שם קיבלנו מפה והמלצה ונסענו להתחלת המסלול ב-Agriturismo Botondoro. כל פעם שהענן שהיה מעלינו זז, היה אפשר לראות נוף מדהים, ונראה שבימים עם ראות טובה זה מסלול מוצלח מאד. חמורים קטנים, נוף של העיירות החמודות למטה. המסלול נכנס לתוך היער ועולה בעליה תלולה למדי. כשהיא מסתיימת יוצאים לנוף יפה והולכים עוד קצת עד Rifugio De Dòo. אפשר להמשיך עוד, ל-Forcella Zovo, אצלנו כבר התחיל גשם, וחזרנו על הכביש עד למטה בשביל לא להיכנס ליער, שהפך בוצי. אגב, אפשר להגיע עד הפסגה ברכב, אבל קחו בחשבון שמדובר בנסיעה מפותלת ותלולה ביותר.
ביום הטיול השביעי עשינו מסלול מעולה. התחלנו קצת בבוץ בגלל הגשם של אתמול, אבל תודות למקל ההליכה ולשמש זה לא היה כל כך נורא. זה היה מסלול מעגלי שמגיע עד אוסטריה, וגם נכנסנו כמה מטרים לתוכה.. נסענו 25 דק' לתחילת המסלול, ב- Rifugio Rinfreddo, עשינו את המסלול שמסומן 159 עד Pass Silvella והמשכנו עוד טיפה עד האגם הקטנטן שהיה שם באוסטריה (Obstansersee). הנוף בפאס היה פשוט מדהים. חזרנו דרך מסלול 173 ו-149. מסלול לא קשה ומומלץ מאד.
ביום השמיני טיילנו ל-Tre Cime, לא להפסיד. התחלנו מחניון בקצה Val Fiscalina (תשלום של 5 יורו, הגענו סביב 10:00 והיה מאד עמוס, אחרינו אנשים חיכו בתור לחנייה). עולים מגובה של כ-1500 מ' ל-2500 מ'. העלייה מאתגרת למדי ועשינו אותה לאט לאט. 3 שעות עליה, שעתיים ירידה. הדרך יפה ביותר, והפסגה הייתה לגמרי שווה את זה. ה-Tre Cime הם שלושה צוקים בצורות מוזרות, ולידם יש שני אגמים יפים. הנוף היה מקסים. הפסגה הייתה מאד עמוסה, כי הגיעו אליה גם האנשים שבאו בדרך הקצרה מאגם מיזורינה, ולרפוג'יו שם היה תור ארוך של אנשים.. אבל לא היה קשה למצוא פינה שקטה ויפה ולהנות מהנוף.
ביום התשיעי נסענו למלון האחרון, B&B Valbelluna, ליד עיירה קטנטנה שנקראת לימנה (Limana). פחות מלון, יותר מעין צימר. זה למעשה בית קטן שממוקם באמצע שום-מקום, בו גרה משפחה ויש מספר חדרי אירוח. החדרים קטנטנים, אבל יפים מאד ונקיים מאד ויש דשא רחב ונוף יפה להרי הדולומיטים. ההגעה למקום לא הייתה נוחה, כ-15 דק' של נסיעה מפותלת מאד בדרך צרה. לא ממליצה לעשות את זה בחושך... המסעדה הקרובה הייתה במרחק כ-15 דק' נסיעה.
בדרך הלכנו לטייל בשמורה שנקראת Nevegal. טיול חביב ביער, ובסוף נוף יפה. היה מאד חם והראות לא הייתה מאד טובה בפסגה. כשהגענו, יצאנו לעוד טיול קצר ב-Valmorel, שמורת טבע חביבה. סך הכל החלק הזה היה נחמד, אבל עדיף להישאר עוד בדולומיטים עצמם.
למחרת בבוקר נסענו לוונציה, השארנו את הרכב בחניון Mestre ומשם לקחנו רכבת שיוצאת כל 10 דק' לוונציה, נוסעת 10 דק' ועולה יורואים בודדים. נדמה לי שהחניון עלה 12 יורו. טיילנו כמה שעות בוונציה ונסענו לשדה התעופה.
אחד הטיולים היפים והכיפיים שעשינו.
