ניצלנו את חופשת פסח לטיול בסלובניה, אגמי פליטוויצה בקרואטיה ויום אחד בוונציה. הזמנו כמה חודשים מראש (עוד לפני שממש החלטנו על היעד) טיסות לברגמו עם ריינאיר. אחרי כל מיני מחשבות החלטנו לעשות נסיעה קצת ארוכה ולהתמקד בסלובניה ופליטביציה.
אנחנו משפחה עם שלושה ילדים בגילאי 10, 12 ו 12.
הטיסה שלנו נחתה בברגמו ביום ראשון ה 14/4 בערב, הטיסה חזרה היתה ביום רביעי 24/4 בבוקר, זה השאיר לנו כמעט 9 ימים מלאים לטייל (כולל נסיעות). הסופ”ש האחרון (שישי-שני) היה חג פסחא.
נעזרנו מאוד בספר של המשפחה המטיילת.
היה לנו התלבטות רבה איך לתכנן את המסלול, הבעיה היא שבתקופה הזאת עדין יש הרבה אתרים סגורים, חלק נסגרו לשיפוצים בשבוע שלפני פסחא וחלק פתוחים רק בסופ”ש וחגים.
בסוף החלטנו להתחיל מאיזור המערות ולובליאנה, משם לרדת לפליטוויציה ואז לעלות לאיזור בלד לסוף הטיול. מבחינת מקומות לינה, הזמנו מראש 3 לילות ראשונים (1 בדרך + 2 בלובליאנה) ועוד 3 לילות באיזור בלד שתכננו להיות בו בפסחא. את שאר המקומות הזמנו בד”כ לילה מראש, ע”מ לאפשר שינויים של הרגע האחרון.
היה לנו מזג אוויר מצוין, הגענו (לפחות מה שאמרו לנו) אחרי שבועיים של גשם, וביום שלישי האחרון של הטיול ירד גשם והיה סוער למדי. בשאר הימים היה מזג אוויר טוב (חלק מעונן קלות וברובם חם למדי ובהיר).
מצורף המסלול שעשינו. בתקווה שיעזור.
יום ראשון 14/4. נחיתה בברגמו בערב (סביב 20:30). אספנו את הרכב השכור. בלילה הראשון ישנו במלון ע”י האוטוסטרדה ליד ורונה (בערך שעה נסיעה מהשדה). מלון נחמד מאוד, 2 דקות מהאוטוסטרדה (הזמנו 2 חדרים).
יום שני 15/4. בבוקר הלכנו לסופר ענק ליד המלון להצטייד קצת, והמשכנו בנסיעה לכיוון לובליאנה. עצרנו בדרך לקנות את המדבקה לאוטוסטרדה. נכנסו לסלובניה בצהריים והחלטנו לעצור בדרך במערות שקוציאן.
הגענו למערות סביב 13:30. הסיור העיקרי (הקלאסי) במערה יוצא בשעה 15:30 (יש גם בבוקר אבל איחרנו אותם), יש להם סיור נוסף (לא בתוך המערה אלא בקניון שנשפך למערה) שיוצא בשעה 14:00. החלטנו לנצל את הזמן ולקחנו את שני הסיורים. שני הסיורים היו מאוד יפים (הסיור המרשים יותר הוא השני). המערה עצמה מאוד יפה ומרשימה. כאילו לקחו נהר וסגרו אותו באולם ענק. מאוד מומלץ. הרבה פחות אנשים והרבה פחות ממוסחר מאשר מערות פוסטוינה (אבל זה לדעתינו לא תחליף).
מהמערה נסענו ללובליאנה. הזמנו שם AIRBNB לשתי לילות. הזמנו דירה לא במרכז, די קרוב ליציאה לאוטוסטרדה. דירה מאוד מוצלחת, דקה הליכה מסופר. בערב יצאנו לסיבוב קצר בלובליאנה. העיר מאוד נחמדה אבל היתה די מנומנת.
יום שלישי 16/4. מאוד התלבטנו מה לעשות ביום הזה, הרגשנו שיומיים מערות יהיה קצת יותר מידי. בסוף נברנו באינטרנט ומצאנו מסלול הליכה בערך חצי שעה מלובליאנה. המסלול נקרא Pekel Gorge (ערוץ השטן או ערוץ הגיהנום) והוא מסלול (לא קל) שמשלב הליכה דרך 5 מפלונים ומפלים עם קצת סולמות ויתדות. היינו בו לבד, והיה מסלול מאוד יפה. אין עליו המון מידע באינטרנט, הלכנו לפי סיפור דרך שמצאנו בקישור הזה. למי שמחפש טבע קצת ליד לובליאנה – מעולה.
חזרנו מהמסלול ונסענו איזור של ה BTC. אכלנו שם צהריים, נכננסו לפארק מים אטלנטיס ל 3.5 שעות ועשינו קצת קניות ב H&M. הפארק מים עצמו חביב. קנינו כרטיס לאיזור של ההרפתקאות ושל הבריכות החמות. יש שם 2 מגלשות, קצת בריכות, גקוזים וסאונה. בבריכות החמות יש בריכה (עם יציאה החוצה), אבל המים לא היו חמים במיוחד (באיזור 31 מעלות). הפארק מים מתוחזק יפה מאוד וטוב לבילוי של 2-3 שעות, אבל לא יותר מזה לדעתינו. טוב בתור תוספת ליום או הפוגה מהקניות.
יום רביעי 17/4. עזבנו את הדירה, ונסענו להסתובב קצת בלובליאנה. היינו בעיר כ 3 שעות, עשינו קצת סיבוב בעיר עצמה, עלינו למצודה עם הפוניקולור (לא נכנסו למוזיאונים במצודה). עיר מאוד חביבה.
בערב רצינו לישון ליד פליטוויצה, והחלטנו לעשות עוד עצירה במערת פוסטוינה. למרות שמבחינת המפה זה נראה שהמערה נמצאת בדרך, היא לא ממש בדרך וזה בעצם סיבוב קצר להגיע אליה.
כמו שכתוב בכל הספרים, המערה עצמה היא מאוד ממוסחרת, גם בפנים וגם בחוץ. הסיור מורכב מנסיעה לא קצרה ברכבת (נסיעה מדהימה לדעתינו) וסיור קצר יחסית ברגל. אנחנו לקחנו את הסיור באנגלית, למרות שיש אפשרות גם לקחת מדריכי שמע בעברית (אבל אי אפשר שחלק יקחו מדריך שמע וחלק סיור באנגלית כי זה קבוצות אחרות). לדעתינו זה לא ממש משנה כי ההסברים זה לא העיקר. למרות כל המסחור, המערה מדהימה ביופיה, והטיול במערה והנסיעה ברכבת דרך כל הנטיפים היא אחד משיאי הטיול.
מהמערה המשכנו לאיזור פליטוויצה. הוויז כיוון אותנו לנסיעה דרך דרומה לכיוון הים ואז מזרחה. היתה נסיעה די קשה, רובה באיזורים די שוממים ונראים די נטושים. בחזור נסענו דרך זגרב והדרך היתה הרבה יותר סבירה.
ישנו בכפר 10 דקות מפליטוויצה בדירה נוחה שהזמנו בבוקינג.
יום חמישי 18/4. בחצי הראשון של היום היינו בפליטוויצה. השתדלנו להגיע מוקדם, אז יחסית לא היה עמוס שהגענו. עשינו את מסלול H, כמו שמומלץ (ובצדק לדעתינו) בספר של המשפחה המטיילת. בגלל שזה עדין לא שיא העונה השמורה לא היתה מפוצצת. סחבנו עלינו די הרבה אוכל ומים, אבל יש בתוך השמורה מסעדה לקנות אוכל למי שרוצה לסחוב פחות.
חלק קטן מהמסלול (במפלים התחתונים) היה סגור (ראינו אותם רק מלמעלה) – בגלל שיפוצים שעשו לקראת הפסחא.
לדעתי, זה המקום הכי יפה שראינו בטיול. יש המון קסם בשמורה הזאת, ובזרימה של המפלים מכל כיוון (ובאפריל הזרימה יחסית מוגברת). .
זה מקום מאוד מיוחד ושונה. בגלל שהיינו בעצם רק יום אחד בקרואטיה ולא טיילנו בה, ההגעה והחזרה זה די סיפור – אבל לדעתינו – זה מאוד כדאי.
סיימנו עם פליטוויצה, ועצרנו בכפר ליד לאכול והילדים עשו באומגה ובנדנדת ענק. מאוד כיף.
משם עצרנו לרבע שעה ב RASTOKE (עיירה מקסימה, שווה לעצור אפילו לכמה דקות ולהסתכל מבחוץ – לפי ההמלצות של כיווני הנסיעה של המשפחה המטיילת).
משם נסענו צפונה חזרה לסלובניה. הדירה שהזמנו ליד בלד הוזמנה רק משישי, אז החלטנו לישון בדרך, ישנו באכסניה בעיירה Cerklje na Gorenjskem (בין לובליאנה לבלד) בחדר לחמישה. (העיירה די קרובה לשדה תעופה של לובליאנה) מתאים לשינת לילה.
בסה”כ היינו בקרואטיה קצת יותר מ 24 שעות ורק באיזור פליטוויצה. לא החלפנו אירו לקונות. השתמשנו בכרטיסי אשראי או ששילמנו ישירות באירו. לשים לב שבד”כ שמשלמים באירו מקבלים עודף בקונות, אז חשוב לראות שלא נשארים עם יותר מידי קונות בסוף – כי אין כ”כ מה לעשות איתם. ברושם ראשוני, קרואטיה זולה יותר מסלובניה.
יום שישי 19/4. התעוררנו בבוקר בעיירה Cerklje na Gorenjskem, החלטנו לעשות עוד סיבוב קטן לפני שמגיעם לאיזור בלד ונסענו לרמת פלאנינה (Velika Planina). זה בעיקרון רמה של רועים שמגיעים אליה ברכבל וברכבל כסאות (בגלל שהיה יום שישי אז גם רכבל הכסאות היה פתוח). בתקופה הזאת של השנה אין רועים, אז זה בעיקר איזור של טיול. עשינו שם סיבוב של שעתיים – יפה (לא בטוח ב 100% שזה היה שווה את המעקף).
משם נסענו לאיזור בלד. הזמנו דירה ל 3 לילות ב Bohinjska Bistrica – שזה עיירה שנמצאת בין אגם בלד לאגם בוהיני (איפה שרכבת המכוניות יוצאת). את הדירה הזאת הזמנו מראש בגלל הפסחא, והזמנו אותה די בחופזה. זה היתה בחירה לא מספיק מוצלחת כי היא היתה מורכבת מחדר שינה אחד (ל 5 אנשים) ועוד סלון ומטבח. וזה היה מעט צפוף מידי. חוץ מזה הדירה היתה מאוד נקיה ונחמדה (ונראתה חדשה מהשקית). הגענו לדירה, שמנו את הדברים ונסענו למפל סביצה. למרות שהגענו למפל בשעה מעט מאוחרת (סביב 15:30) הוא היה עמוס למדי והיו שם הרבה תיירים.
בערב, לכבוד הסדר, יצאנו למסעדה חביבה בעיירה. (העיירה עצמה נחמדה, אבל די מנומנת והולכת לישון יחסית מוקדם).
יום שבת 20/4. בבוקר נסענו להר ווגל. העליה להר היא ברכבל. הגענו יחסית מוקדם. ההר עצמו בתקופה הזאת עדין מתפקד כאתר סקי (חלק מהמסלולים עדין פתוחים). לא עשינו סקי, אבל שכרנו מגלשות ונהינו קצת מחווית “חרמון”.
כנראה בגלל התקופה, אפשר לנסוע ב CHAIRLIFT-ים שפועלים באתר חינם (כלומר, לא צריך כרטיס נוסף חוץ מהרכבל). אז אפשר לעלות ולנסוע קצת איתם לראות את הנוף. בסה”כ היינו על ההר כ 4 שעות והיה מאוד נחמד. (הרכבל להר היה בשיפוצים בשבוע לפני פסחא. דבר שכדאי לשים לב אליו שבאים בתקופה הזאת).
ירדנו מההר ונסענו לכיוון בלד. בלד עצמה היתה מפוצצת באנשים ומגרשי החניה (בתשלום) היו מלאים. מצאנו חניה בקושי רב, וישבנו קצת ליד האגם לאכול צהריים (+ קרמשניט), אבל קצת התייאשנו מהעומס ומהחום החלטנו לנסוע לכיוון ערוץ וינטגאר. מסלול מקסים. זה היה היום הראשון של העונה שהמסלול היה פתוח.
חזרנו לעיירה שלנו Bohinjska Bistrica. בערב רצינו ללכת לשחק באולינג (יש 4 מסלולים במלון Bohinj ECO Hotel) – שיש בו גם פארק מים קטן. אבל כל המסלולים היו תפוסים. המלצה – אם רוצים לשחק לבוא מוקדם או להזמין מקום בקבלה. (לא יצא לנו לשחק בסוף).
יום ראשון 21/4. בבוקר החלטנו לנסות לנסוע ברכבת המכוניות, הגענו לתחנה בערך 25 דקות לפני שהרכבת יוצאת (הרכבת של 9:13) והיה עדין מקום (בסוף כנראה נשארו 2 מקומות פנויים). לא עשינו את הנסיעה המקבילה ברכב אז אין למה להשוות , אבל הנסיעה ברכבת עם האוטו מאוד חוויתית ונחמדה וחוסכת כנראה קצת נהיגה מעייפת (וגם הילדים מאוד נהנו לשבת מקדימה).
ירדנו מהרכבת במוסט נא סוצי ונסענו לכיוון נקיק טולמין. עוד מסלול קצר ומאוד יפה.
משם נסענו למסלול של מפל קוזיאק, עוד מסלול מאוד יפה (לשים לב שיש שני מפלים בדרך, אחד קטן והשני הוא המפל הראשי). לחובבי הזאנר – במפל הקטן היו הרבה מאוד קרפדות.
משם נסענו לכיוון מעבר ורשיץ. לאורך כל הנסיעה לא היה ברור לנו אם המעבר יהיה פתוח או לא. לפי האינטרנט וגם לפי התמרורים היה צריך שרשרות שלג, אבל בפועל הדרך היתה פנויה ויבשה לגמרי (אולי בגלל שהיה כבר צהריים והיה ימים בהירים). הדרך עצמה מאוד יפה למרות הנהיגה הלא פשוטה.
עשינו את הדרך קצת בחופזה, לאורך כל הדרך רואים אנשים נוסעים עם קייקים, אבל אנחנו החלטנו לוותר על זה הפעם (משיקולי קור וזמן). עצרנו לארוחת צהריים מאוחרת בקרנסקה גורה + סיבוב של רבע שעה בעיירה. יש בקרנסקה גורה אומגה מאוד גדולה שחשבנו לנסות לעשות, אבל התקשרנו והם לא עבדו באותו היום.
משם המשכנו חזרה (עוד כ 40 דקות לעיירה שלנו דרך בלד). הגענו חזרה לעיירה וישר הלכנו לפארק מים במלון Bohinj ECO Hotel. הפארק מים קטן יחסית אבל מאוד נקי, חמים וחביב. יש בו 2 מגלשות, בריכות וקיר טיפוס לילדים על המים (יש גם מסעדה אבל היא לא פעלה ביום שהיינו). אפשר לקנות כרטיס ל 3 שעות ושעות הפתיחה בסופ”ש וחגים קצת יותר ארוכות. היתה חוויה מאוד מוצלחת לסיום היום.
יום שני 22/4. (זה יום שני של פסחא, אז זה עדין חג) התעוררנו ליום האחרון שלנו בסלובניה. התחזית הראתה שביום שלישי צפוי גשם רציני, אז החלטנו לא להישאר בטבע ולעזוב בערב את סלובניה.
רצינו להיות קצת בבלד ביום הזה. לפי הההמלצה של המשפחה המטיילת נסענו לכיוון הקמפינג בצד המערבי של האגם, ורצינו לשכור סירה משם, אבל לא היה סירות זמינות. החלטנו לנסוע לכיוון העיירה עצמה, אבל שם מגרשי החניה היו מפוצצים ופשוט לא מצאנו חניה. היינו קצת מיואשים ובסוף החלטנו לנסוע לכיוון גבעת סטרזה (איפה שמגלשות ההרים). במזל מצאנו שם בערך את החניה האחרונה במגרש חניה (ואפילו בחינם) מה שהתברר כמאוד נוח. קנינו כרטיסים לילדים למגלשות הרים (עולים ברכבל כסאות ויורדים במגלשות הרים). בגלל פסחא היה קצת תור, אבל יחסית למצב בבלד, התור פה היה סביר בהחלט. (המגלשות פתוחות בעונה הזאת רק בסופ”ש וחגים).
עשינו 2 סבבים במגלשות (מתוך 3 שקנינו) והחלטנו לרדת ברגל (כמה דקות הליכה) לאגם. טיילנו קצת על האגם ושכרנו סירה (גם שם היה עומס והיינו צריכים לחכות קצת). חתרנו עד לאי (היה קצת רוח, אז החתירה לכיוון האי היתה די מאומצת והחתירה חזרה הרבה יותר פשוטה) – עשינו סיבוב של כרבע שעה באי וחזרנו. היה מאוד כיף, אבל צריך להתאמץ…. (לילדים החתירה היתה קשה מידי). כל הסיבוב לקח קצת יותר משעה.
משם חזרנו לעוד סיבוב במגלשות, עוד קצת אטרקציות בגבעה ועזבנו את בלד ואת סלובניה.
מילה אחרונה על בלד. בפסחא היה מאוד עמוס בבלד (לא יודע איך זה בקיץ). זה התבטא בקצת בפקקים (בעיקר באיזור בלד), בעומס בחניות בעיר ובסירות להשכרה וקצת עומס באתרים. מצד שני, הרבה דברים היו פתוחים בגלל הסופ”ש הארוך או שנפתחו לתחילת העונה.
התלבטנו לאן לנסוע ביום שלישי בגלל מזג האוויר הסוער שהיה צפוי. בהתחלה חשבנו לנסוע לגרדלנד, אבל בגלל המגבלות גובה שיש שם (הילדה הקטנה שלנו פחות מ 140) החלטנו לוותר. בדיעבד, במזג אוויר שהיה ביום שלישי – כנראה לא היה מוצלח אם היינו מחליטים לנסוע לשם.
בסוף החלטנו לנסוע לונציה. (היינו כבר בונציה עם הילדים בעבר, אבל החלטנו לחזור שוב).
חיפשנו מקום שינה ליד ונציה, שנישן בו בלילה לפני. לא כ”כ מצאנו מקומות במחירים סבירים, בסוף ישנו במלון שנמצא בעיירה Mogliano Veneto כ 20 דקות מוונציה (הזמנו שני חדרים עם ארוחת בוקר). עזבנו את בלד ונסענו למלון. בעיירה עצמה באים לישון הרבה אנשים כי היא קרובה לשדה התעופה ויש ממנה רכבת לונציה.
יום שלישי 23/4. הכוונה המקורית שלנו היתה לנסוע בבוקר עם האוטו לונציה לאחד החניונים (זה מה שעשינו פעם קודמת שהיינו). אבל בעקבות המלצה של המלון החלטנו לנסוע ברכבת. יש חניון בעיירה ליד הרכבת (6 אירו ליום) וכרטיסי רכבת לונציה עלו כ 11 אירו ל 5 אנשים לכיוון. בסה”כ ההגעה עלתה לנו כ 29 אירו- בערך כמו המחיר של החניה אבל קצת יותר נוח ויותר נחמד. הנסיעה לוקחת כ 15 דקות והגענו לתחנת הרכבת של ונציה. פעם קודמת שהיינו בונציה קנינו כרטיס חופשי יומי לאוטובוס סירות שעולה 20 אירו לבן אדם . הפעם החלטנו לוותר על החופשי יומי וקנינו רק כרטיס חד פעמי (7 אירו לבן אדם ל 70 דקות). התוכנית היתה לנסוע עם הסירה לכיכר מן מרקו ולעשות טיול ברגל חזרה עד לרכבת. הבעיה היתה שהתחנת סירות ליד הרכבת לכיוון סן מרקו היתה מפוצצת (וכמובן שכולם מעשנים) והיה נראה שנחכה שם זמן רב. החלטנו לנסות להתחכם ונסענו תחנה אחת אחורה (לכיוון פיאצלה רומא) ומשם לקחנו אוטובוס סירה עד לסן מרקו (זה קו אחר שלא עוצר בתחנת רכבת). בסה”כ ההתחכמות הוכיחה את עצמה.
היה גשם מאוד חזק בונציה וזה קצת הפריע, אבל קנינו מטריות ובסה”כ זה היה סביר. למרות הגשם, היה מאוד נחמד. עשינו טיול בסמטאות חזרה עם עצירה לארוחת צהריים (לא נורא יקר) ועוד עצירה בחנות של המגנומים.
לא נכנסו למוזיאונים או לאתרים – גם בגלל העומס. סה”כ היינו בוונציה בערך 5-6 שעות. מהרכבת חזרנו לאוטו ונסענו לכייון ברגמו. עצרנו בדרך באחד הסופרים הענקים שיש ליד האוטוסטרדות לקניות של שוקולדים ושטויות ומשם המשכנו למלון בברגמו. בברגמו עצמה ישנו בדירה קצת בשולי העיר. לא ביקרנו הפעם בעיר עצמה.
יום רביעי 24/4. טיסה חזרה. טיפ קטן לשדה (לקח מטיסה קודמת) שחוזרים מברגמו, הטיסה לארץ יוצאת מטרמינל 2. כדי להגיע אליו צריך לעשות סיבוב דרך כל החנויות של הדיוטי פרי, אם לא רוצים לעשות את הסיבוב אפשר להיכנס לחנות הראשונה לפנות ימינה וימינה ולוותר על כל הסיבוב.
