אלבניה נבחרה הפעם כיעד מסקרן עבורנו, הטיסה הקצרה ומגוון הנופים והבתוליות משכו אותנו.
הזמנו כרטיסים כ- 3 חודשים מראש. רצינו לראות גם את הצפון וגם את הדרום ולכן טירנה נבחרה כיעד הטיסה הלוך חזור. הטיול בוצע עם רכב שכור SUV (לדעתי חובה בחלק מהדרכים).
להלן תקציר התוכנית:
12/9 טיסה נחיתה 15:40 בטירנה והגעה לשקודרה - לינה בשקודרה
13/9 שקודרה עד הצהריים ונסיעה לטת - לינה בטת
14/9 טיול בטת: מפלי גרונס והעיין הכחולה, נסיעה לקומן - לינה בקומן
15/9 הפלגה לנהר שאלה חזרה אחה"צ ונסיעה לקרויה - לינה בקרויה
16/9 טיול בקרויה, נסיעה לבראט וטיול בה, נסיעה לCOROVODE לטובת קניון אוסומי- לינה בקורובודה
17/9 קניון אוסומי - תצפיות והגעה לרחיצה בקניון, נסיעה לולורה - לינה בולורה
18/9 הפלגה לאיים ומערת האלי אקסי ונסיעה לקסמיל - לינה בקסמיל
19/9 נסיעה לג'ירוקסטרה ולעיין הכחולה ליד סרנדה, עצירה מהירה בסרנדה - לינה בקסמיל
20/9 יום כיף בים בחוף 3 האיים בקסמיל - לינה בקסמיל
21/9 נסיעה בכביש הנופי SH8 עד לדהרמי - לינה בדהרמי
22/9 יום כיף בחוף דהרמי - לינה בדהרמי
23/9 נסיעה לעיין הציקלופ (לא מומלץ- יפורט בהמשך), אגם בובילה , סיור ערב בטירנה - לינה בטירנה
24/9 סיור רגלי בטירנה העיר ובפארק, זמן קניות כי מיצינו וקנינו מתנות, החזרת הרכב השכור וטיסה בערב
מזג האויר היה מצויין אלינו - ימי שמש חלקם חמים מאד. אציין שבימים שלפני הגעתינו ירד גשם ולאחר עזיבתנו התחזית מראה גם גשם, אז היה לנו פשוט המון מזל, צריך לקחת בחשבון שזו עונת מעבר.
שעות זריחה: 6:20 שקיעה 18:55- 18:35. פער שעות 1 ש' מישראל.
המטבע אלבני 95 לק = 1 יורו - כמעט בכל המקומות הסכימו שנשלם ביורו והחזירו עודף ביורו, למעט מעט מקומות שהחזירו עודף בלק, ולפעמים זה עלה קצת יותר, אבל בסה"כ זה היה נוח לנו. ככלל, האלבנים אוהבים לעבוד עם מזומן כמעט בכל מקום ולא מעט פעמים לא נותנים קבלות...
אלבניה מדינה יפה, הררית עם חופי ים יפים מאד. הזכירה בפשטות קצת את ישראל של שנות ה- 80-90. הכל פשוט ולא מסובך... הרכבים מההשכרה לא חדשים עם בעיות מסויימות של תחזוקה בשונה משאר אירופה, תחזוקה בבתי המלון לקויה, גם באלו שקיבלו ציונים גבוהים מאד. האוכל היה נחמד, בחלק טעים מאד ובחלק פחות. מושפעים מאד מהמטבח היווני ומהמטבח האיטלקי. יש ירקות בשפע. צריך לשתות מים מבקבוקים (אנחנו בדרך כלל שותים מי ברז, אבל הבנו שפה יכול להיות מסוכן לבריאות), למעט בט'ת, שם הדגישו בפנינו שהמים טובים וראויים לשתיה. צחצחנו שיניים במי ברז, למרות שהGPT המליץ מהבקבוקים - נשארנו בחיים...
הצפון הרבה יותר בתולי, הכבישים במצב בעייתי, אך לזכות האלבנים יש לציין שהם בתנופה של בניית כבישים ודרכים, אך בשלב זה יש לא מעט דרכים משובשות עד משובשות מאד ובדרכים אלו חייבים רכב גבוה כ- SUV. מציינת את הדרכים הבולטות הבעייתיות שבהן: הדרך לטת, הדרך לקומן, הדרך לקניון אוסומי, הדרך לעין הציקלופ, הדרך לאגם בובילה. הכבישים באזור הדרומי לטירנה הרבה יותר טובות, מרגישים ששם התקדמו מאד עם פיתוח התשתיות בצורה משמעותית. נסענו כ- 1500 ק"מ סה"כ.
רמת השירות של האלבנים מזכירה את העבר - יש המון רצון טוב, הרבה פעמים יש בעיות הבנה של השפה וזה יכול לייצר פערים בציפיות. מותר לעשן גם במסעדות ובבתי מלון והאלבנים עושים זאת, שזה מאד לא נעים ללא מעשנים.
למרות שמדובר במדינה שמחציתה מוסלמית, זה לא מורגש מבחינתנו הישראלים, זה נובע מזה שהם חילונים ומתייחסים לדת כמשהו אישי ולכן לא נתקלנו בעוינות אלינו ובשום מקום לא הונף דגל פלשתין, בניגוד למה שקורה בעולם ובאירופה במיוחד. הרגשנו נוח ובטוח להגיד שאנחנו מישראל .
12/9
נחתנו עם טיסת אלעל (סנדור) אחה"צ והלכנו ל השכרת הרכב, השכרת רכב - דרך אתר DISCOVERCARS אבל החברה היתה מקומית . השכרנו קטיגוריה של SUV FULL SIZE , לא היה רכב כזה, ניסו לפתות אותנו ברכב אחר שאינו SUV. הראו לנו כמה רכבים שהיו עם הרבה דברים שבורים בפנים ולא הסכמנו - היינו 4 מבוגרים עם ציוד שלא היה נכנס בבגז', וגם הרכבים היו נראים עם בעיות. סיפרו לנו כל מיני סיפורים, כמו למשל שהזמנו את הרכב לשעה 16:00 אבל הגענו ב- 16:30 ואמרו שאיחרנו - ברור שזה היה לא לעניין. אחרי כשעתיים של ויכוחים הביאו לנו מהסניף בעיר רכב יונדאי IX35 שנת 2017 אוטומטי, שהיה לפחות במצב הרבה יותר טוב והתאים לצרכנו. למרות שלקחנו את כל הכיסויים הביטוחיים, ניסו לשכנע לקחת עוד אחד...וסגרו לנו מסגרת של 1000 יורו באשראי. בקיצור - החוויה הזו היתה לא מוצלחת. למרות שבהמשך האוטו שירת אותנו טוב, על אף שכל מיני נורות נדלקו עם התראות, אבל היה בסדר גמור. בארץ עוד הקפדנו לקבל אישור בכתב בווטסאפ שאנחנו יכולים לנהוג גם בדרכים המשובשות וציינו לדוגמא חלק מהדרכים שהזכרתי למעלה.
יצאנו לדרך לכיוון שקודרה SHKODER, לקח כ 1.5 ש'.
שקודרה היא העיר הרביעית בגודלה באלבניה. העיר נוסדה במאה ה-4 לפנה"ס ע"י שבטים איליריים ומשמשת עד היום כמרכז תרבותי, דתי, אמנותי ומסחרי של צפון אלבניה. יש בה 135 א' תושבים. העיר מאופיינת ברחובות צרים שנסללו בין קירות אבן גבוהים . יצאנו בערב לטייל ברחובות העיר העתיקה לידינו ולאכול במסעדה נחמדה FISI. היתה אוירה מצויינת והרחובות מאד נחמדים. לינה היתה במלון BOBI HOTEL במרכז העיר - מיקום מצויין , היה בסדר גמור לצורכי לינה ומקום חניה
13/9
טיילנו שוב בשעות הבוקר בשקודרה במדרחוב Kolë Idromeno Street טיילת PEDONALE, Molo pedestrian street . עברנו ליד מסגד אבו בכר - מהמאה ה- 18 שנמצא ליד החנות של SHEIN - לדעתי אין הצדקה להיכנס לחנות - הרבה בגדים לא מוצלחים. היה נחמד ברחובות העיר, מספיק 1-1.5 ש'. הצטיידנו במכולת ליד המלון בשתיה וחטיפים, ובהמשך תדלקנו את האוטו מלא, כי אין תחנות דלק בטת וגם אין מכולת ממה שהבנו בקבוצת פייסבוק..
נסענו לטירת רוזפה Rozafa Castle ממזרח לעיר ונחשבת לאחד המבנים האדריכלים הבולטים בצפון אלבניה - נוף פנורמי לעבר הרים וימים. טירה גדולה ועם נוף יפה, הקדשנו קרוב ל2 ש'.
המשכנו לכפר SHIROKA לכיוון הטיילת - נחמד, לא וואו - אפשר ל- 20 ד'.
נסענו למפעל מסיכות ונציאניות Venice Art Mask Factory- שפתוח 8-17. היינו רק בחנות, שהיא מאד יפה, יש שם גם סדנת יצירה למי שמעוניין להבין איך מכינים את המסיכות
נסענו משם לגשר MESI עם 13 קשתות לאורך 108 מ' וגובה 12 מ'. לצערי לא היו מיים בנחל, אבל הגשר נחמד
משם נסיעה לט'ת כ- 2.5 ש'. הדרך לכאורה 2 מסלולים אבל מאד צפוף בעליות בהר וזה בעיקר מפחיד כשבא אוטובוס או רכב גדול. נדרשת זהירות רבה והדבר יוצר לא מעט פקקים. הגענו כבר לקראת השקיעה, והמראה של הכנסיה עם נוף ההרים בשקיעה פשוט מרהיב. המקום כולו יפהפה.
כנסיה KISHA E THETH בשנת 1917 הכומר האתנולוג Shtjefën Gjeçovi פתח את בית הספר הראשון בכפר בשפה האנגלית. הכנסיה היפה שנבנתה בשנת 1892 נמצאת עדיין באותו מקום על יסודות אותו בית ספר. במהלך תקופת הבנייה צמוד לקיר המזרחי היה גם מקום בו נהג הכומר להתגורר. במקור, תושבי ט'ת היו רומאים קתולים אז אחד הבניינים הראשונים כאן שנבנו כאן היה הכנסייה. אחד הכמרים האגדיים ביותר, לא רק בט'ת אלא בכלל בתרבות האלבנית היה אותו Shtjefën Gjeçovi. הוא פתח את בית הספר בשנת 1917 ולימד את הילדים קריאה וכתיבה באלבנית. מסורת זו המשיכה הלאה גם כאשר החליפו אותו. עם השנים, עקב התחזקות המשטר הקומוניססטי באלבניה המקום הפך להיות מרפאה אך לאחר נפילתו של המשטר ובעיקר בעזרת תרומות שהתקבלו מתט'ים שהיגרו לארצות הברית, הכנסייה שוחזרה היום והיא משמשת באופן מלא את תושבי הכפר
לינה היתה בבית כפרי שהוזמן בבוקינג BUNI SHKIPES שהיה מרווח ונקי, בלילה היה קריר, אבל היו שמיכות פוך. המארחים היו נחמדים, הבעל אנטוניו ידע קצת אנגלית ומאד השתדל, האישה מריה לא ידעה אנגלית. המים החמים הספיקו לי ולארז נגמרו באמצע המקלחת... מהמארחים הבנו שמאפריל הם בטת ומנובמבר הם גרים בשקודרה.
14/9
ט'ת מונה כ- 400 תושבים. האגדה מספרת שט'ת נוסדה לפני 400 שנה על ידי 6 אחים ובמקומות מסוימים בכפר עדיין יש זכר לשמותיהם של האחים. תושביה הקתולים בעיקר של ט'ת סוברים שהכפר הוקם כמקום מפלט על ידי אלה שלא רצו להתאסלם בתקופת העות'מאנים. לאחר מלחמת העולם השנייה והבידוד העצמי שאלבניה כפתה על עצמה הגישה לשווקים במונטנגרו וקוסובו הצטמצמה מאוד. נפילת הקומוניזם הביאה להגירה וירידה בכמות האוכלוסייה עד שנותרו בה רק 17 משפחות. רבים מהם נסמכו על שולחנם של קרובי משפחה שעבדו במקומות אחרים באלבניה ומחוצה לה. תושבי ט'ת קיבלו אז מעט מאוד סיוע ממשלתי ועדיין אין כאן אספקת חשמל סדירה כמו גם שירותי טלפון נורמליים. לאחרונה מנסים לשפר את המצב הכלכלי של איזור ט'ת על ידי קידום התיירות באזור. נתנו מענקים למספר משקי בית בט'ת שאפשרו להפוך את הבתים לבתי הארחה. עד לאחרונה האלפים האלבניים שבצפון אלבניה היו מבודדים לא רק מבחינה גיאוגרפית אלא גם בענייני משפט. באיזור שרר ממש חוק בפני עצמו. סמכות השיפוט העות'מאנית מעולם לא תפסה כאן. במקום זאת נעשה על ידי הקהילה המקומית שימוש בקוד של מערכת חוקים מסורתיים שהועברו מדור לדור ונכתבו והודפסו לראשונה רק בשנת 1933. חוקי קאנון ההרים שמורים בחלקם על ידי האוכלוסייה המקומית עד היום. 12 פרקי הקוד של Lekë Dukagjin מכסים את כל תחומי המפתח בחיים, כולל נישואין, העברת רכוש, כבוד, נקמת דם ומשפט פלילי כשהמסגרת המשפטית מבוססת על מושגי הכבוד המשפחתי. המבנה החברתי הפטריארכלי מעניק לראש המשפחה סמכויות נרחבות כולל ענישה. הקאנון גם משקף את המציאות האתנית הצנועה והגופנית של תושבי ההרים, אשר היבטים שלהם נראים עד היום לעיתים לעין המבקרים. שורשיהם של מנהגים רבים טמונים בתקופה הקדומה שלפני הנצרות.
השכם בבוקר, לאחר שאנטוניו היה נחמד והכין לנו קפה , לבקשתנו, יצאנו ממקום האירוח בהליכה לכיוון מפלי גרונס GRUNAS. המסלול לא תמיד מסומן ברור אבל מסתדרים. כשהגענו ל- 200 מ' האחרונים נדרש לחצות את הזרם של המפל ורק ארז הצליח לעשות זאת. אנחנו (אני וזוג החברים שלנו ) לא רצינו להתרטב במעבר וחששנו להחליק אז נשארנו להמתין לארז. העליה היתה די קשה אבל ארז הצליח לצלם ולחזור בשלום..
חזרנו לאחר כשעתיים לאכול ארוחת בוקר במקום האירוח, שהיתה משביעה אבל לא וואו , נפרדנו מהמארחים החביבים ונסענו לכיוון העיין הכחולה SYRI I KALTER THETH.
חנינו לפי המלצות שקראנו בפייסבוק ליד Nderlysaj שזהו מגרש חניה חינם ליד בית קפה. הבנו לאחר מכן שיכולנו להתקדם עוד עם הרכב ולחנות קרוב יותר ליד נקודת היציאה למסלול, כנראה שעולה שם כסף לחנות, אבל זה יותר קרוב וניתן לחסוך כ- 10-15 ד' הליכה נוספות. חשוב במיוחד כאשר חם.
הטיפוס לעיין הכחולה הוא קשוח, עליה תלולה ומאמצת, לקח לנו ביום החם הזה (32 מעלות) כ1.5 ש' טיפוס וירידה כ45 ד'. בהשוואה לעיין הכחולה בדרום , אני סבורה שהמקום מוערך מעבר למה שמגיע לו. המסלול מתאים לאנשים במצב טוב מבחינת כושר, נדרש למרוח קרם הגנה לקחת מספיק מים, כובע, ולמי שרוצה לטבול בבריכות המים הקפואים, בגד ים ומגבת...למרות מה שנאמר לא לוותר על הגעה למקום.
כששבנו לרכב עצרנו לקפה/בירה בבית הקפה עם כיבוד קל ולאחר מכן יצאנו לדרך לכיוון קומן. הדרך עוברת בפאתי שקודרה וחשוב לתדלק שוב את הרכב, כי גם בקומן אין תחנות דלק...
הנסיעה כולה לאגם קומן כ4 ש' , וכדי להגיע לפני החשיכה, ידענו שצריך לצאת בשעה 14:00 לדרך.
הכביש לקומן ב- 20 ק"מ האחרונים הרוס ומשובש ובחלקו בבניה, לפיכך צריך להיזהר ולנסוע לאט ומומלץ מאד שיהיה רכב גבוה ואישור מחברת ההשכרה לנסוע בדרך כזו. הגענו למלון לקראת החשיכה, התרעננו ואז הלכנו למסעדה מעבר לגשר. לינה במלון Kulla e Vjeter שהוא בינוני, לא וואו. בערב הזמנו את ההפלגה לשאלה ריבר SHALA RIVER דרך המלון והם דאגו לנו להסעה הלוך חזור ממזח ההפלגה. המחיר לאדם להפלגה היה 25 יורו כולל הכל.
15/9
ארוחת הבוקר מוגשת במסעדה מול המלון. לקחנו שייט ישיר לנהר שאלה, שאורך כשעה ורבע במין פיורד יפהפה. מדובר בסירת תיירים פשוטה של כ- 40 איש עם נוף עוצר נשימה. שעת יציאה מהמזח ב- 9:30 לערך. שעת חזרה היינו צריכים להיות בסירה ב- 14:00. שהות במקום: כ-3 שעות הסירה עגנה שם. ניתן להסתובב טיפה על החוף שנראה יפה, הרבה מסעדות ובתי קפה. נמסר לנו שם שבמחצית אוקטובר נסגרת העונה. ישבנו בבית קפה רוב הזמן ונהנינו מהאוירה. סירה פרטית עולה כ- 180 -200 יורו ואם אתם קבוצה טיפה יותר גדולה, אולי שווה, למי שלא נכנס למים הקפואים. ניתן לקצר כך את זמן השהות
בשעה 16:30 יצאנו לדרך לאחר קפה ומאפה לכיוון KRUJE
בדרך עצרנו במסעדה שהשף שלה היה שף במסעדת מישלן באיטליה שם המסעדה Mrizi i Zanave . הגענו ספונטני לקראת השעה 18:00 בה נפתחת המסעדה למושב הערב וקיווינו שיהיה מקום. המסעדה גדולה ודי מפוארת. אין תפריט כתוב, יש מנת פתיח של כל מיני טעימות שהיו מאד טעימות ומיוחדות. יש בחירה בין 3-4 מנות שנאמרות בע"פ ע"י המלצר ובוחרים. 3 המנות הבשריות שנבחרו היו די מאכזבות...
אבל החוויה היתה נחמדה והמחיר היה ממש סביר.
המשכנו למקום האירוח שלנו בקרויה ARON'S HOUSE. הנסיעה היתה בחשיכה. המארחת, שרה, היתה מאד לבבית ונחמדה ובית האירוח היה נקי ונעים עם מטבחון קטן.
16/9
בבוקר קיבלנו ארוחת בוקר שכללה בורקסים ענקיים עם גבינה ממש טעימים, אבטיח ועוגה עם קפה. היה משפחתי...
קרויה נמצאת כ-30 ק"מ צפונית לטירנה ונחשבת לאחת הערים היפות בצפון אלבניה ובאלבניה כולה. בעיר יש מצודה ובה מוזיאון ,בזאר תורכי (נמצא כמה מדרגות מתחת לטירה) ממש נחמד מקום חביב לקניית מזכרות. חנות 37 שנפתחת רק ב10:00, בבעלות נכדים של חסיד אומות עולם, שניתן לראות שם את התעודה שקיבלו מיד ושם.
טיילנו רגלית ממקום האירוח מספר דקות לכיוון המצודה דרך הבזאר ובעיקר נהנינו מהנוף .
נסיענו לבראט BERAT, כ- 2.5 שעות . עיר חשובה מבחינה היסטורית ותרבותית בדרום אלבניה - מה שהקנה לה הכרה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. אחד המקומות בעיר הוא המתחם הבקטאשי שנמצא ברחוב Rruga Kurt Pasha. מתחם זה כולל את מסגד המלך, טקה (בית תפילה) מקושט ומרפסות מגולפות מעץ - שלושה אלמנטים שמהווים תזכור למרכזיותה של העיר בתקופת האימפריה העותומאנית. לצערינו, למרות שהיה כתוב על הדלת ששעות הביקור במקום הן מתי שהיינו, המקום היה סגור... הבקטשים הם כת מיסטית סופית בתוך האסלאם, שמקורה בטורקיה של המאה ה-13. הכת נוסדה על ידי חאג'י בקטש ולי, ומאופיינת בגישה ליברלית יחסית, בהשתתפות נשים בטקסים דתיים, ובהשפעות של מסורות נוצריות ושמאניסטיות מקומיות. בזמן מלחמת העולם השניה, חברי הקהילה הבקטשית באלבניה מילאו תפקיד מרכזי בהצלת יהודים. אלבניה הייתה המדינה היחידה באירופה שבסיום המלחמה היה בה יותר יהודים מאשר בתחילתה - בזכות עזרתם של מקומיים, כולל בקטשים רבים. העקרונות הדתיים והמוסריים של הבקטשים, כמו "בסה" (אחווה) ו"האמאניזם" (הומניזם), יחד עם המסורת האלבנית של "בסה" (קוד כבוד שמחייב הגנה על אורחים), הובילו אותם לעזור ליהודים. הם הסתירו משפחות יהודיות, סיפקו להן מסמכים מזויפים, והעבירו אותן למקומות בטוחים. דמויות בולטות כמו ההוג'ה דרוויש באבא עלי (מנהיג רוחני בקטשי) ומשפחות בקטשיות רבות השתתפו באופן פעיל במאמץ ההצלה. הגישה הסובלנית והאנושית של הבקטשים, יחד עם התנגדותם לכל צורה של דיכוי, הפכה אותם לבעלי ברית טבעיים של הנרדפים.
Halveti Tekke - מבנה אדריכלי מהמאה ה-15 שנחשב לאחד מהמעניינים בעיר. לצערי, היה סגור, אבל הבנתי שמדובר במקום נדר ביופיו עם ציורי קיר מדהימים, תקרה צבעונית ועבודות עץ מרהיבות. מרפסות מעץ - מרפסות אלו מוחזקות ע"י מספר עמודים ומהוות מעין חדרי לימוד קטנים.
היות שחנינו בעיר, עלינו רגלית בטיפוס בעל שיפוע אכזרי למצודת בראט בחום של 31 מעלות... הסתובבנו במתחם המצודה כשעתיים, בהחלט יפה שם ומומלץ לטייל. יש חניה למעלה ליד המבצר, אז ממליצה לעלות עם הרכב.
בכניסה/יציאה לעיר ניתן לראות את גשר אבן הקשתות בשכונת גוריצה הוא גשר עות'מאני היסטורי . לא התעכבנו, דומה לגשר שראינו בשקודרה
יצאנו לדרך לכיוון העיר COROVODE, לטובת הטיול של יום המחרת בקניון אוסומי ומפלי בוגובה. הנסיעה ארכה כ- 1:45 ש' בכביש לא משהו. הגענו למלון R HOTEL שהיה בסה"כ נחמד נקי ומרווח ומפתיע בברבורים שהיו בחדר....
המליצו על מסעדה קרובה, אך כשבאנו, היה שם זוג שלא ידע מילה באנגלית, ביקשנו להבין משהו בתפריט ולמרות שניסינו לתקשר באמצעות הטרנסלייט היה נראה שהם לא יודעים איך לענות אז פשוט נאלצנו לעבור למסעדה אחרת , שם האוכל היה נחמד ופשוט. לקינוחים עברנו למסעדה אחרת והיו שם קינוחים טובים.
17/9
לאחר ארוחת הבוקר, יצאנו לדרך והתחלנו בתצפית OSUMI VIEWPOINT על קניון אוסומי
ואחר כך המשכנו ל- Osumi canyon bridge . הקניון היה עם מעט מאד מים בעונה הזו, אבל עדיין יפה.
מהגשר נוסעים עוד 4 ק״מ בהמשך הכביש. ל-Summer bar and restaurant ניתן לרדת עם הרכב ממש לשפת הקניון. יש בית קפה וכניסה לבריכות שבתוך הקניון. אפשר לשחות/ ללכת בבריכות כמה מאות מטרים בין צוקים אדירים.
יש מדרגות וניתן לתצפת על הקניון מבלי שחייבים להיכנס למים. יש גם גשרון קטן שמאפשר לצלם טוב את שני הצדדים של הקניון עם המים. בהחלט יפה ושווה. ארז נכנס למים, ירדנה מאיר ואנוכי ישבנו בבית הקפה.
משם המשכנו למפלי BOGOVA. הגוגל מאפס מביא לנקודה שבה ישב בחור צעיר וטען שהחניה עולה 5 יורו. התעקשנו להבין היכן ניתן לחנות בחינם, אז הוא ענה שנמשיך עוד 100 מ' ושם ניתן לחנות. עשינו זאת והסתבר שזו כנראה החניה לבאי המפלים. מישהו פשוט ניסה לעשות עלינו קופה... יש חניה חינם בשפע ומשם יש מסלול הליכה נוח עד המפלים של כ- 30 ד'. המפלים יפים, המים צלולים וקרים מאד ובהחלט שווה ביקור. ארז גם נכנס למים הקרים להתרענן והיה מבסוט...
לאחר זמן, יצאנו לדרך לכיוון ולורה VLORE . ראשית נסענו לגשר VERNEC כ- 20 ד' נסיעה מולורה . שווה ביקור קצר. גשר עץ המקשר את היבשה אל אי Zvernec, שם נמצא מנזר Zvernec, מנזר ביזנטי מהמאה ה-13 המשמש כמונומנט תרבותי חשוב בלגונת Narta ליד העיר Vlore באלבניה. הגשר, שנמצא על לגונת Narta, מוביל אל האי Zvernec, הממוקם בתוך לגונה זו ומכוסה ביער אורנים. המנזר עצמו מוקדש למרים הבתולה. לאחר ביקור קצר שכלל צעידה על הגשר אל עבר המנזר, נסענו לולורה
ולורה נחשבת לבירה הבלתי מעורערת של הריביירה האלבנית. כיום מתגוררים בעיר כ-61 אלף תושבים, אבל ההיסטוריה שלה ארוכה מאוד ומתחילה במאה ה-6 לפנה"ס במושבה יוונית בשם Aulon. למעשה מדובר באחת הערים היחידות באלבניה (ובעולם) שמיושבת ברציפות במשך 26 מאות שנים. בולורה נמצא הנמל השני בגודלו באלבניה כולה - מה שהופך אותה לבעלת חשיבות תרבותית וכלכלית כאחד. ולורה מהווה בסיס יציאה לטיולים בכפרי הריביירה ובחופיה הנהדרים, אבל מבחינת האלבנים היא הרבה יותר מעיר תיירות ויש לה משמעות היסטורית כבירה. כאן הוכרזה עצמאותה של אלבניה ב-28 לנובמבר 1912 (עצמאות שהחזיקה מעמד כ-3 שנים) והיא שימשה כבירה הראשונה של המדינה. הגענו למלון MONTE MARE HOTEL , שהיה אחלה מלון. נמצא באזור שקט במרחק של כמה דקות הליכה מהשדרה המרכזית.
לאחר התרעננות, יצאנו להסתובב בטיילת, הזמנו הפלגה למחרת שכללה עצירה ב- 3 מקומות, כשמה שאנחנו רצינו זה את מערת HAXHI ALI CAVE . ההפלגה היתה בסירת מנוע מהירה וכל הסיבוב אורך כ- 5 ש' . זו היתה האופציה הקצרה ביותר. נאלצנו לקחת הפלגה בשעה 11:30, כי 9:00 בבוקר היה לנו מוקדם מדי וגם היה עלול להיות קריר מדי. עלות לאדם היתה 20 יורו. שם החברה BRIXHES BOAT TOURS.
לאחר מכן אכלנו במסעדה MUSTAFA שהיתה סבבה ואוכל טעים, ארז לא אהב את האוכל. לאחר האוכל הסתובבנו בטיילת והלכנו להבין מהיכן יוצאת ההפלגה, ליד הגלגל הגדול, ולהבין היכן כדאי לחנות. אגב, הסבר טוב קיבלנו במלון מפקיד הקבלה שהיה מאד נחמד וגם היתה לו אנגלית טובה
18/9
ארוחת הבוקר במלון היתה טובה מאד, ולאחר התארגנות נסענו לחפש חניה ליד אזור ההפלגות. מצאנו ברחובות שליד בחינם, למרות שהיה די עמוס...
ההפלגה היתה בספיד בואט גומי כמו של הקומנדו, מהנה עם מוסיקה חזקה ושמחה. תחנה ראשונה היתה ל- SAZAN , האי הגדול ביותר באלבניה שנמצא במרחק של כ- 20 ד' הפלגה בספיד בואט. נפתח לתיירות רק ב- 2015 לאחר שהיה סגור עשרות שנים. במלחמה הקרה היה בו בסיס צבאי סודי של מתקן לנשק ביולוגי ובניית צוללות ע"י הסובייטים והסתרתן. מה שנשאר זה מתקני בסיס זנוחים . לא משהו מעניין במיוחד. אין שם שירותים והרבה מבקרים עסוקים בלמצוא מקום מוסתר, שאינו זמין במיוחד... העצירה שם היתה כ- 25 ד'.
משם המשכנו כ- 10 ד' הפלגה ל-HAXHI ALI CAVE. נחמד, נשארים בפנים בסירה כ- 10 ד' לצילומים ואז ממשיכים. לדעתנו, מוערך יותר מדי... רצינו בעיקר להגיע לשם, אבל לא בטוח שזה מצדיק את ה- 5 שעות של ההפלגה.
משם המשכנו עוד כ- 15 ד' הפלגה ל- KARABURUN PENINSULA . שם יש חוף מסודר עם מסעדה ושירותים ושהינו כ2.5 ש'. כסאות עולים 10 יורו לכסא.
החלק המהנה והחווייתי הוא דווקא ההפלגה עצמה. סיימנו בשעה 16:30 ואז יצאנו לדרך לכיוון קסמיל, דרך של כ- 2.5-3 ש'.
היות שהיינו עייפים הלכנו לאכול במסעדה שליד המלון שהיה סבירה ונחמדה, אך חלקינו פחות אהב את האוכל. לינה בקסמיל במלון BLUE EYE שהיה מלון משפחתי מומלץ נחמד ונעים, חדיש ובעל המלון נותן שירות מצויין ומאד. מיקום שקט במרכז, הליכה של מספר דקות לחופים.
19/9
נסיעה לג'ירוקסטרה JIROKASTRA. הטירה במרכז ג'ירוקסטרה שנמצאת על ראש גבעה בגובה כ-1100 מטר, מעל העיר, ומשמשת נקודת תצפית דרמטית על העיר והסביבה ההררית. זוהי אחת הטירות הגדולות והחשובות בבלקן, עם היסטוריה שנמשכת כמעט 2000 שנה, מתחילת בנייתה במאה ה-4 לספירה ועד לשדרוגים משמעותיים בתקופה העות'מאנית, למשל הוספת מגדל שעון, תעלות מים. הטירה שימשה במאה ה-19 כבסיס צבאי וחלקה הצפוני שימש ככלא פוליטי בתקופת השלטון הקומוניסטי. כיום היא כוללת מוזיאון צבאי, מוזיאון נשק ובונקר מהמלחמה הקרה. הטירה מוכרת כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו מאז 2005. מגדל השעון הוא חלק מהמצודה שהוקם בתקופה העות'מאנית
משם נסענו לעיין הכחולה של סרנדה. חנינו בחניון גדול שממנו אין אפשרות להמשיך לנסוע. יש שם השכרות של אופנועים חשמליים בעלות של 10 יורו לאופנוע וניתן לנסוע 2 יחד. אנחנו בחרנו ללכת בשביל הסלול והנוח להליכה של כ- 30 ד' לכל צד, כ- 2 ק"מ לכיוון . קיימת גם רכבת שניתן לנסוע איתה, לא יודעת כמה עולה... העיין הכחולה עצמה מאד יפה, יש שם שלטים שאוסרים על הכניסה למיים. מעט אנשים טבלו רגליים למרות האיסור. בסיום הביקור עצרנו בבית קפה להתרענן בקפה פרדו ועוגה.
לאחר מכן צעדנו חזרה לרכב ומשם נסענו לעצירה קצרה בסרנדה, הצצנו והמשכנו לקסמיל.
בקסמיל הלכנו לצלם את פסל היד. התור היה מאד ארוך, אז צילמנו כשאנשים התחלפו וויתרנו על הצילום עם הפסל.
בערב, מסעדה פשוטה ועממית . יש בשפע מסעדות ברחובות, פשוט ניתן לבחור מה שבא, התפריטים גלויים... נפרדנו מהחברים שהיו צריכים לנסוע בבוקר מוקדם לטירנה בשל טיסת ערב שהיתה להם. לאחר שבחנו את האפשרויות והעלויות, בחרו לנסוע במיניבוס שיוצא ב-7:30 בבוקר , עלה להם 20 יורו לאדם. היות שהטיסה היתה ב23:30, שכרו חדר בטירנה במחיר של פחות מ- 40 יורו והיו מאד מרוצים. אם היו לוקחים מונית מקסמיל לטירנה היה עולה להם 180 יורו... אז גם היה להם נוח, המזוודות היו במקום בטוח כשטיילו בעיר וגם יכלו להתרענן לפני הטיסה. שווה למי שזה מתאים... הלינה שלנו בקסמיל.
20/9
לאחר ארוחת בוקר טובה במלון, יום כיף בחוף חוף 3 האיים TRE ISHUJT . בדקנו עלויות מיטות בחוף, אז בחוף אחד רצו 21 יורו ל- 2 מיטות עם שמשיה ובחוף הצמוד 15 יורו ל- 2 מיטות ושמשיה, ברור שבחרנו בזול יותר החופים היו מופרדים בגדר של המסעדות, אבל השחיה במים פתוחה ביניהם.... אנחנו היינו מרוצים ונהנינו מהסטלבט והחוף היפה.
לאחר מספר שעות טיילנו על הטיילת והצטלמנו עם הפסלים הנוספים שיש לא רחוק מהיד.
בערב הלכלנו למסעדה שהומלצה ע"י בעל המלון, MUSEUM, מסעדה יפה, עם אוכל טעים מאד, אמנם המתנו בתור כ- 20 דקות, אבל היה שווה... אחר כך הלכנו לשתות קוקטייל בבר בשם ביאנקו, אבל היה שם רועש ועל הגג היתה רוח וקריר מדי, אז הלכנו לבר נחמד BERMUDA שהיה בו מבחר גדול של קוקטיילים ומוזיקה סבבה. לינה בקסמיל.
21/9
לאחר ארוחת הבוקר ופרידה מבעל המלון ומשפחתו, יצאנו לנסיעה דרך כביש SH8 שיש בו נופים לפנתיאון. לא תמיד ניתן לעצור לצלם, אבל עדיין הצלחנו לעצור בכמה מקומות ולהנציח את הנופים של חופי הים היפים. כדי לראות את החלק הנופי המשמעותי, יש להגיע ל- BORSH ומשם להמשיך. בחרנו לא לעלות למעבר לוגרה כי הרגשנו שראינו הרבה נופים יפים גם בלי לעלות אליו. מסתבר שפתחו מנהרה חדישה ועדיין לא גבו כסף, אבל נראה שבקרוב זה יקרה. הנסיעה ארוכה כי הכביש מפותל אבל סלול טוב.
המשכנו לדהרמי DHRMI דרך הימרה והגענו לפי הגוגל מאפס לחוף וקניון ג'יפה (Gjipe Beach & Canyon) חוף מבודד וטבעי, המוקף צוקים דרמטיים, אליו ניתן להגיע בטיול רגלי או בשיט, ומשם לצאת להליכה רגלית בקניון Gjipe . הגעה לחניון עוברת בכביש מאד צר ומפותל שאורכו כ- 3 ק"מ שמתאים רק לרכב אחד ומפרצי חניה יש כל כ- 200 מ'. בעייתי מאד, כי לפעמים צריך לחזור ברברס למפרץ שכזה. מגיעים לחניון על כורכר עמוס ואישה כפרית מבוגרת ניגשת ודורשת 400 לק או 5 יורו וחייבים לשלם בעת ההגעה. משם היתה צעידה בשביל סלעי משהו של כ- 30 ד' לעבר החוף. מומלץ מאד להגיע עם נעלי ספורט ואת הכפכפים להביא בתיק. גם בגד ים כדאי ללבוש מראש... השביל במגמת ירידה ואין צל. החוף יפה, יש בו מיטות ושמשיות, תחזוקה וניקיון לא וואו, יש בודק'ה שאפשר לקנות שתיה ואוכל כלשהו. המשכנו לטיול בקניון עצמו, שהיה יבש לגמרי. נחמד, לא בטוח שמצדיק את המאמץ. בסיום המסלול שעשינו בקניון, לא עד הסוף, חזרנו לחוף, ארז נכנס למים, לי לא התחשק במיוחד. חזרנו בשביל שירדנו, זה טיפוס בשיפוע נאה וחם.
משם המשכנו למלון בדהרמי DHRMI, שהיה על ההר במרחק של 2 ק"מ מהחוף, אבל המלון מפואר ועם בריכה גדולה ונוף מדהים גם מהחדר וגם מהמסעדה והבריכה. ארוחת ערב בחרנו לאכול במסעדת המלון, האוכל היה בסדר, אבל הרבה דברים שהופיעו בתפריט נמסר שכבר אין אותם. לדבריהם, מדובר ממש בסוף העונה... לינה במלון BLACK DIAMOND DHRMI.
22/9
לאחר ארוחת בוקר טובה (הקפה פחות...) החלטנו לרדת עם הרכב לאטרקציה המרכזית Dhermi Beach החוף של דרמי עם מים צלולים, החוף היה עם חלוקי אבנים, אז מומלץ סנדלי מים. אנחנו בחרנו ללכת לחוף הפרטי של המלון שנמצא ליד חוף הוואנה. היתרון היה שהכסאות היו חינם לאורחי המלון. שהינו מספר שעות ברוגע . חזרנו לנוח במלון ובערב ירדנו ברגל למסעדה איטלקית על החוף OLIO. היה טעים ונחמד. הסתובבנו בטיילת שבה מסעדות וברים. המקום יפה, אך מרגישים שזו סוף העונה, הרבה מקומות ריקים
23/9
החלטנו לנסוע לראות את KARRABE SYRI I CIKLLOPIT - בעיקרון מדובר במשהו שאמור להיות דומה לעיין הכחולה. הדרך לשם היתה משובשת וצפופה והרבה מאד משאיות גדולות שנוסעות בה. הנוף בדרך מאד יפה. הגענו למקום בו הגוגל מאפס הפנה לשביל שהיה חסום, אז המשכנו עוד קצת, המקום היה מחצבה של סלעים וחול - מלא אבק. ניסינו להבין מאחד העובדים איך להגיע והיכן להחנות את הרכב...למרות קשיי השפה הבנו היכן לחנות והכיוון לאן לצעוד. צעדנו לפי המלצות גוגל מאפס, שהביא אותנו לנקודה בה לכאורה מתחיל המסלול, נכנסנו פנימה אבל הדרך היתה תלולה, סלעית וסבוכה.
למרות שניסינו כמה דרכים , לא הצלחנו למצוא מהיכן להגיע בדרך סבירה (ואנחנו מיטיבי לכת מטיילים שנים רבות), אז מאוכזבים מאד חזרנו לאוטו והמשכנו לנסוע לכיוון אגם בובילה.
BOVILLA LAKE - רשמנו בוויז RESTAURANT LAKE BOVILLA , הגוגל והוויז הובילו למקומות לא הגיוניים ודי בזבזנו זמן כדי להגיע לדרך הגיונית... לבסוף הצלחנו לנסוע לכיוון ולהתקדם. הדרך משובשת מאד לשם ב- 8-9 ק"מ האחרונים ומומלץ מאד רכב SUV. עצרנו בסכר בדרך לצלם והמשכנו לעלות לכיוון המסעדה. הנוף מרהיב. יש מרפסת שצריך לטפס אליה, ארז טיפס עד הסוף, אני ויתרתי במחצית הדרך וחזרתי להיות במסעדה. יש לציין שהייתי לחוצה כי השעה היתה מאוחרת, שעת השקיעה התקרבה וחששתי שניסע בדרך המשובשת והמסוכנת הזו בחשיכה.
המרחק הוא רק של 17 ק"מ , אבל לוקחת כשעה..
משם נסענו לטירנה TIRANA, ישר למלון שנמצא במרחק 5 דקות הליכה מככר סקנדנברג, ORESTI CENTRE HOTEL. מלון חמוד, נקי ויש לו חניה פרטית בעלות של 10 יורו ללילה, אנחנו הוספנו עוד 2 יורו כדי שנוכל לחנות עד לשעה 18:00, המועד שהיינו צריכים לנסוע לשדה התעופה. החדר היה קצת קטן, אבל הסתדרנו.
לאחר התרעננות, יצאנו לארוחת ערב במסעדת GOLOSA ממש ליד המלון, מסעדה איטלקית מצויינת ולא יקרה. לאחר הארוחה הלכנו לככר סקנדברג לראותה בלילה.
24/9
לאחר ארוחת בוקר מצויינת, ארזנו את המזוודה והתיקים לטובת הטיסה, הורדנו לאוטו ויצאנו לטייל בטירנה, העיר הגדולה ביותר באלבניה (מתגוררים בה כחצי מיליון תושבים) ומשנת 1920 היא משמשת כבירת המדינה, תחילה באופן זמני ומשנת 1925 באופן קבוע.
לפי צ'ט ג'יפיטי: נמצאת באזור בעל חשיבות אסטרטגית בתקופה האילירית והקלאסית הודות למיקומו על נתיב סחר. אמנם בעיר הייתה מצודה רומית עתיקה, אבל עד המאה ה-17 היא הייתה בגדר עיירה ותו לא. לאורך השנים המקום לא רק גדל, אלא כנראה גם אכלס משפחות גדולות. השינוי המשמעותי בהיסטוריה של טירנה התרחש ב-1614 עם כיבוש המקום ע"י סולימאן פאשה ברגיני. נחשב למייסד העיר והוא בנה בעיר חמאם ומרכז מסחרי שכלל בתוכו את החידוש הטכנולוגי הכי חם דאז תרתי משמע - מאפייה. אחד המבנים בטירנה שמזוהים יותר עם סולימאן פאשה הוא מסגד אדהם ביי, אבל הוא לא זכה לראות אותו בתפארתו. בניית המסגד הושלמה ע"י האג'י אדהם ביי - נינו ויש אומרים אחיינו מדרגה שנייה של סולימאן פאשה. הוא נסגר בשנת 1945 ע"י הקומוניסטים ששלטו במדינה. החל מ-1991 המסגד פתוח למבקרים.
ככר סקנדרבג - נבנתה בתקופת השלטון האיטלקי באלבניה במלחה"ע ה-2 , שכבשו אותה, במטרה לערוך בה מצעדים פשיסטיים. במרכז הכיכר הוצב ב-1968 פסל ברונזה של סקנדרבג במלאות 500 שנים למותו. מדובר בגיבור האלבני הלאומי ובאיש שאיחד את השבטים האלבניים במלחמתם בכיבוש העות'מני של המדינה. הכיכר מנקזת אליה 8 רחובות. מגדל השעון (Kulla e Sahatit) מגדל שנבנה בשנת 1830 ע"י סולימאן פאשה ושמתנשא לגובה 30 מטר. המגדל משקיף על כיכר סקנדרבג ועד 1970 נחשב כמבנה הגבוה ביותר באלבניה כולה. החל משנת 1996 המגדל פתוח לציבור שמוזמנים לטפס במעלה 90 המדרגות הלולייניות למרפסת התצפית. זה המסגד היחיד ששרד משמונת המסגדים שהיו בטירנה בעבר.
אלבניה שוחררה הודות לפעילותם של כוחות מקומיים בלבד ללא סיוע בעלות הברית, אבל נדרשו להם כ-5 שנים לעשות זאת. למעשה, מאפריל 1939 ועד נובמבר 1944 התנהלה בה מלחמה - אחת המערכות הארוכות במלחמת העולם השנייה
לאחר סיור בככר סקנדנברג נכנסנו למוזיאון בונקארט 2 שנמצא ממש ליד הככר. רואים מגוון רחב של מוצגים המספרים את סיפור התקופה הקומוניסטית באלבניה, בדגש על פעילות משרד הפנים והמשטרה החשאית. בנוסף לתערוכות היסטוריות הכוללות הסברים על מנגנוני השלטון, מצגות אינטראקטיביות, מיצגים אומנותיים ומידע על תקופת המשטר, המבנה עצמו של הבונקר משמש כחלק מהחוויה
המשכנו לטייל בשדרת דשמורט א קומביט (Bulevardi Dëshmorët e Kombit) - הליכה לאורך השדרה הראשית, רחבה ומרשימה, עם מבני ממשל מהתקופה האיטלקית.
בדרך רואים את הפירמידה של טיראנה (Tirana Pyramid), טיפסנו ויש משם תצפית טובה על העיר
בדרך עוברים ליד פארק ריניה PARKU RINIA ולידה בית העננים, מיצג לצילומים
הלכנו עוד כ- 30 ד' לעבר אגם טירנה והפארק הגדול PARKU MADH. חשבנו שיהיה שם נוף יותר מרשים, אבל המקום נחמד עם אוירה שקטה - לא הכרחי להגיע לשם
לאחר הפארק הלכנו לקניון TOPTANI כדי להיות קצת במזגן ולעשות קצת קניות למתנות. יש הרבה חנויות, אבל זה לא המקום לעשות באמת קניות...
כשחזרנו עברנו במסגד החדש מסגד נאמזגאה (Namazgah Mosque). המסגד, שחנוכתו התקיימה באוקטובר 2024, נחנך על ידי ראש ממשלת אלבניה אדי ראמה ונשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן. הוא נחשב לסמל אסלאמי חדש בעיר, בעל ארכיטקטורה מרשימה. ניתן להיכנס. יש כניסת נשים וגברים נפרדות ולנשים שמים כיסוי ראש
.
צעדנו למסעדת GOLOSA הטעימה כדי לאכול משהו לפני ערב ארוך וטיסת לילה. לאחר סלט יווני וקלצונה, הלכנו לקחת את הרכב ונסענו לשדה התעופה . נסענו למשרד שבו השכרנו את הרכב וגילינו שאין משרד... התברר שהבחורה ישבה במשרד מאולתר בתוך רכב, לטענתה הם בשיפוצים, אבל אולי לאור ההתנהלות שלהם שהיתה בתחילת הטיול, הם לקראת סגירה...
תהליך הצ'ק אין היה מהיר מאד, פעם ראשונה שלא היו בכלל בדיקות ביטחון - מאד מוזר במיוחד בטיסת אל על. המתנו לטיסה בבית קפה באזור המסעדות ...
תם ונשלם הטיול לאלבניה. היה מהנה, גילינו עם נחמד, מדינה יפה שנמצאת בהתפתחות מואצת ונופים מאד יפים. בהחלט יעד מומלץ למי שמבין את המגבלות שצויינו.
וקצת על הצלת היהודים באלבניה
אלבניה היא המדינה היחידה שסיימה את המלחמה עם יותר יהודים מאשר לפני תחילתה. האוכלוסייה היהודית גדלה פי 11 בין 1939 ל-1945. זה הישג מדהים שלא קיים באף מדינה אחרת באירופה הכבושה.
אלבניה הייתה אחת הספורות שהנפיקה ויזות ליהודים דרך השגרירות בברלין בערב המלחמה
האלבנים לא רק הגנו על אזרחיהם היהודים, אלא גם סיפקו מקלט לפליטים יהודים שהגיעו למדינה
מוסלמים ונוצרים אלבנים סיפקו ליהודים אירופאים מסמכי זהות מזויפים
אלבני אחד החביא יותר מ-40 משפחות יהודיות בביתו במהלך המלחמה
הקוד המקומי הנקרא "בסה" - קוד כבוד ויחס שכנותי - הוא חלק מהתרבות האלבנית המסורתית שמחייב להגן על אורחים ואנשים במצוקה, ללא קשר לדת או מוצא.
ההרכב הדתי באלבניה נכון לשנת 2023: מוסלמים (סונים, בקטאשים ולא-עדתיים) - 51%, נוצרים (קתולים, אורתודוקסים ואוונגליסטים) - 16%, חילונים - 17%, לא הצהירו - 16%
אין דת רשמית וכל הדתות שוות, אך הקהילות הדתיות העיקריות נהנות מהכרה רשמית גדולה יותר
במהלך השלטון הקומוניסטי (1967-1991) אלבניה הוכרזה כ"מדינה אתאיסטית" הראשונה בעולם
רוב האזרחים לא מתרגלים באופן פעיל את האמונה והנישואים הבין-דתיים נפוצים מאוד
