לאוס ותאילנד פברואר-מרץ 2026

הטיול ללאוס ותאילנד התחיל מהחלטה חריגה שלנו להצטרף לקבוצה שארגן גיא נוימן, מדריך הטיול המעולה בלאוס, והחלטנו להוסיף עצמאית עוד 10 ימים בקראבי וקאוסוק.

המסלול של לאוס נבנה על ידי גיא והמידע שמפורט כאן על לאוס בנוגע לאתרי הביקור, התרבות, הדת וכדומה, כולם נלקחו ממנו. לגבי הפעילויות בתאילנד , קראתי כל מיני המלצות ונעזרתי הרבה באתר של תאילנד עם גולן וגם בקבוצת הפייסבוק הענקית שהוא מנהל.

המלחמה עם איראן פרצה תוך כדי השהות בקראבי ובשל ביטול הטיסה המקורית והמתנה לטיסת חילוץ, התווסף הזמן בבנגקוק, שהשתדלנו למלא אותו בביקורים במקומות שלא היינו בעבר.

עיקרי התוכנית לפי כמות ימים:

לאוס

1-2 טיסות מישראל לבנגקוק והמשך לויאנצ'אן

3 - ויאנצ'אן

4-5 - טיסה לפאקסה וטיול בצ'מפסאק

6-8 - טיסה לויאנצ'אן, נסיעה לואנג ויאנג וטיול בה

9-10 לואנג פראבנג

11 - טיסה לבנגקוק וטיסת המשך לקראבי

תאילנד

12-14 קראבי והסביבה

15-17 קאוסוק

18-20 קראבי

21-28 - בנגקוק

12-13/2/26ה'-ו'

טיסת אל על ב 21:30 לבנקוק.

בטרמינל בעת המתנה לטיסת ההמשך, גיא לוקח אותנו לראות יצירת אמנות מיוחדת שמתעדת את אחד האירועים שבהם התגייס וישנו להצלת העולם בכך שהעניק לאלים חיי עד. הפסל הגדול עשוי משילוב של ברונזה, שיש, זכוכית ובחלקים מסוימים, להדגשת הקדושה, גם עלי זהב. התיאור מתעד את המאמץ המשותף של האלים והשדים בתהליך חביצת אוקיאנוס החלב שהפך לחמאה. כך השיגו האלים את Amrita - נוזל האלמוות. הסיפור המיתולוגי נותן את הבסיס לפסטיבל הקומבה מלה הגדול, שמתנהל בהודו אחת ל12 שנה, וגם מסביר מדוע מעת לעת יש ליקוי חמה וליקוי לבנה.

נאלצנו לנסות לפתור בעיה ב- ESIM שהיתה לנו. שירות המייל של גלובלסים היה זמין בצורה טובה, אבל היו קשיים ובעיות עד שהעניין סודר. מזל שהיה WIFI של שדה התעופה...

המשך טיסה ב- 18:30 אל ויאנצ'יאן לאוס בתאי איירוויז, קיבלנו כיבוד של טורטיה סגולה עם עוף ועוגה סגולה - מוזר אבל די טעים. הגעה בערב, חיכה לנו אוטובוס צבעוני במיוחד ומדריך חייכן בשם סון.

נסענו למלון Double Tree by Hilton ואז קיבלנו גם ארוחת ערב שווה ובשעה מאד מאוחרת במלון.

14/2/26ש'

ויאנצ'יאן - בבוקר, לאחר ארוחה במלון, מתחילים בביקור במקדש Sisaket סיסא = ראש, קט = שיער.

המקדש הוקם ב 1818 בסגנון ממלכת סיאם . ב 1828 , עם הפלישה הסיאמית נמנעו הסיאמים מלהרוס את המקדש ביחד עם שאר מקדשי לאוס, הסגנון מצא חן בעיניהם, ואת המתחם הפכו למרכז הפעילות שלהם.

10,136 פסלי בודהא ממוקמים בכל הנישות הסובבות את הקלויסטר. רובם עשוי קרמיקה, וחלקם אבן חול או ברונזה. באולם התפילה יש ציורי הקיר.

משם חצינו את הכביש לביקור במקדש Ho Phrakeo , שבו שכן בודהא הברקת הנערץ במשך 219 שנים. עם הפלישה הסיאמית העביר מלך סיאם את הפסל לארמונו בבנגקוק, שם הוא שוכן עד היום.

מהמקדש המקורי נותרו רק שתי הדלתות קדמית + אחורית. המבנה שהוקם מחדש בידי הצרפתים הפך ב- 1884 למוזיאון. נכנסנו להתרשמות מאוסף העתיק של פסלים שהובאו לכאן מכל אזורי לאוס. המדריך המקומי סון, מדגיש את צ'יאנג מאי שהייתה בעבר תחת שליטת לאוס, היו אלו הצרפתים ב-1893 שהפכו את המקונג לגבול.

ממשיכים ל Tat Luang הסטופה הלאומית, תת = סטופה, לואנג = קדוש.

לפני ההגעה משחררים מכלוב במבוק קטן 4 ציפורי שיר כלואות. מנהג שמקובל מאד ונחשב כמשפר קארמה, אבל עבורי, שנוי במחלוקת.

הסטופה הקטנה והמקורית שעמדה כאן מאז המאה ה 3 לפנה"ס כוסתה במאה ה 16 בסטופה גדולה יותר, שמכילה שריד של הבודהא . לפני הכניסה פסל המלך סטהאטסיראת', שהעביר במאה ה 16 את עיר הבירה לויאנצ'יאן ונחשב במדינה מגן הבודהיזם.

בפנים גונג צבעוני ומגוון פריטים בגן שסובב.

מכאן נסענו לאתר Patuxai - שער הניצחון שמשלב אלמנטים אירופאים ומזכיר את שער הניצחון של פריס, בשילוב של מוטיבים הינדים ומקומיים. עולים לתצפית מראש השער 174 מדרגות וחוזרים למרכז העיר.

לאחר הפסקת צהרים בסביבות המלון שלנו נוסעים לביקור במרכז המבקרים COPE - לטעמי, חובה לבקר ובעיקר לראות את הסרט, למרות שהוא ארוך.

Cooperative Orthotic and Prosthetic Enterprise . האתר מוקדש ל "מלחמה שלא הייתה". בסרט לומדים על נושא פצצות המצרר שהטילו האמריקאים בעת מלחמת ויאטנם- Bombies שפיזרו מאות פצצות בגודל כדורי טניס, שהביאו מאז תום המלחמה ועד היום למותם של כ 12,000 איש. גם היום, 51 שנים מתום הקרבות, עדין מביאים למותם של אדם אחד או שניים מידי שנה.

בימים אלו בתוך המלחמה עם אירן שמשגרת טילים בליסטיים עם פצצות מצרר, אנחנו מבינים היטב על מה מדובר..

ממשיכים מכאן מחוץ לעיר אל פארק הבודהא, שהוקם ב 1958 על ידי לאוטי מקומי שקיבל בירושה 40 דונם, עם כ200 פסלים והחליט להקדישם לדתות ההיסטוריות של לאוס. המימון מתרומות תושבי האזור. הפארק מאד יפה ובו פסלים בגדלים שונים, חלקם עצומים. לא לוותר. מומלץ להיכנס ל"דלעת" ולטפס למעלה. הכניסה נמוכה וקטנה ומעט מאתגרת...

בערב יוצאים לטיול לאורך המקונג. עולים לבר על גג אחד המלונות המקומיים כדי ליהנות מקוקטייל בזמן השקיעה על המקונג.

חוזרים למלון דרך שוק הערב המקומי, ויוצאים שוב לארוחת ערב.

15/2/26א'

לאחר ארוחת בוקר טסים כשעה וחצי לPakse בירת מחוז צ'מפסאק Champasak והעיר השנייה בגודלה בלאוס. פוגשים מדריך מקומי חדש בשם Det ומגלים שהאוטובוס המקומי שלנו עם מושבים שמזכירים מחלקת עסקים במטוס, ומתחילים בנסיעה דרומה

חוצים בדרך את הנהר Se Dan שנתן את שמו לעיר פאקסה = הפה של הנהר סה. חוצים גם את המקונג האדיר שמשפיע על כל הסביבה, ועוצרים לארוחת צהרים במסעדה מקומית שצופה לנהר. בזמן ארוחת הצהרים אנו צופים בסירה שמעבירה את המזוודות שלנו אל המלון שלנו, שממוקם באי Don Deng מול המסעדה בה אנו יושבים.

עם המשך הנסיעה רואים מימין את "הר הלינגה". כבר במאה ה 5-6 לספה"נ הפך ההר למקור השראה לקבוצה אנימיסטית בשם צ'אם, שהגיעה ממרכז וייטנאם, והקימה במקום את המקדש שנקרא כיום Wat Pou מקדש ההר.

במאה ה 11 הגיעו לכאן אנשי חמר שמקורם בקמבודיה והפכו את המקום לאתר פולחן הינדואיסטי מוקדש לשיווה שהיה קשור למרכזי השלטון של אימפריית אנגקור.

בלב המקדש ניצב לינגה , עמוד שמסמל את איבר המין של האל שיווה - אלמנט של פוריות, והמעיין שנובע במעלה ההר הובל אל הלינגה הקדוש.

נוסעים עם רכבי גולף אל הכניסה לאתר. המקדש הגדול הוקם בין ההר הקדוש שנתפס כהתגלמות של שיווה לבין נהר המקונג - עורק של חיים ומסחר. צועדים על שדרה ארוכה המובילה אל שני מבנים גדולים ששימשו כאתרי תפילה וכינוס - האחד לנשים, והשני לגברים

וממשיכים לעלות - המדרגות גבוהות ואינן תקניות. רק מעטים מהקבוצה ממשיכים לעלות. יש לציין שחם מאד, כמו באילת בקייץ- קרוב ל- 40 מעלות...

עולים אל המקדש המרכזי ואל המעיין הקדוש - מוקד פולחני גם כיום, מתרשמים מבעלי החיים המפוסלים בסלעים- במיוחד מרשים הפיל.

חולפים בדרך על פני מקדש נאנדי - ממנו ודרומה כ 240 ק"מ עד לאנגקור, הדרך הייתה מרוצפת במקדשים, בבתי חולים, ובאזורי אירוח, דוגמת ה Caminos של צפון ספרד. מכאן מתחילים לעלות בגרם המדרגות התלול המטפס אל הקודש הפנימי, שהיה בעבר פתוח לביקור למשפחת המלוכה בלבד.

באזור הרבה עצי פיטנה, Frangipani , העץ הלאומי של לאוס. חלקו הפנימי של הפרח צהוב - סמל לבודהיזם, החיצוני לבן - סמל לטוהרה.

חמשת העלים מסמלים חמישה חוקים בבודהיזם: לא להרוג, לא לשקר, לא לגילוי עריות, לא לרמות, לא לשתות אלכוהול. רואים בדרך פרח פיטנה (פרנג'יפאני) בן 4 עלים, נדיר מאד

נוסעים אל המעגן, ועוברים אל האי דון דנג ברפסודה מאולתרת שמורכבת מדק שהונח אל שתי סירות ארוכות זנב.

מהמעגן עולים על עגלה שמונעת על ידי מה שנראה כמו מכסחת דשא שעושה הרבה רעש ומגיעים למלון לאחר שעות החשיכה, שם מקבלים Welcome drink וגם Welcome Massage ..

ארוחת ערב במלון מסיימת יום ארוך. המלון La Folie Lodge Champasak - המלון מאד יפה בחוץ, פחות התחברתי לבונגלו מעץ. בלילה היתה לנו לטאת קיקו בחדר שעשתה המון רעש ואני סירבתי לישון יחד איתה באותו החדר... נאלצנו לקרוא למישהו שיגרש אותה..

16/2/26ב'

קמים בבוקר לנוף היפהפה של המלון ושל המקונג. בתקופה הגשומה מגיע הנהר ממש עד אזור המלון, כעת בינינו לבין הנהר כ 400 מטר של חולות.

מבריכת המלון...

וממרפסת חדר האוכל של המלון..

לאחר ארוחת בוקר לא מאד מרשימה, שטנו על הרפסודה המאולתרת של המלון לכפר על היבשת. נוסעים באוטובוס שלנו על כביש 13 שנסלל ב 1930 על ידי הצרפתים. הכביש מחבר בין פנום פן כ 600 ק"מ מדרום לנו לבין סין שבצפון. 1,600 ק"מ מהכביש עוברים בתוך לאוס.

במעגן קטן בדרך ממתינות לנו 3 סירות ארוכות זנב שמורידות אותנו במורד המקונג עד לאי Don Khon . עם העצירה שותים קפה של מתי (מהקבוצה) עם עוגיות מקומיות, ועולים על 2 טוקטוקים שמעבירים אותנו אל המפלים.

שמם הרשמי של המפלים הוא Sampamith כלומר יפה. אך השם המקובל יותר הוא Liphi שמשמעו מלכודת לרוחות המתים. אנשים לפעמים מתים לאורך המקונג ואז גופתם נסחפת במים ומתגלה באזור מלכודות הדייגים שבמקום. גשר יפה על המים, עץ ג'ק פרוט וקבוצת בנות יושבות בכיף בבריכות המים שליד. מיד מתברר שמדובר בישראליות..

ארוחת צהרים מצוינת במסעדה מקומית ממש על המים.

מכאן הולכים לראות את הקטר הצרפתי הקטן מראשית שנות ה 30 טיול רגלי של כ 25 דקות ברחוב הראשי של הכפר, עם הצצה בדרך אל הקליניקה המקומית, ובית ספר

שטים אל הגדה השנייה של המקונג

יורדים בכפר Ban Naksang , שמהווה תחנת דרכים גם לאנשים שמבקשים להגיע מכאן לקמבודיה, וגם ללאוטים שרוצים לעלות צפונה לעוון הבירה.

עם האוטובוס נוסעים לאתר האחרון של היום - מפלי Khone Phapheng , שמכונים "הניאגרה של לאוס".

בכניסה הקבוצה טועמת פירות תמרינד, צורתם כחרוב קצר ושמן, וטעמם מתוק. אני לא מסתכנת, בשל אלרגיות שיש לי למגוון פירות...

בכניסה לאתר מקדש לעץ Manikhoth הקדוש שעמד מאות שנים בתוך המקונג עד שבשנת 2013 קרס. בשל ההערצה של תושבי המקום לעץ הקדוש הגיע מסוק של הצבא, חילץ את העץ מהנהר, וכעת הוא זוכה למנוחה אחרונה בתיבת זכוכית על גבי הבמה המוגבהת

נוסעים חזרה לכוון המעגן, ובחושך מפליגים באיטיות אל המלון שלנו.

ארוחת ערב במלון

17/2/26 ג'

לאחר איסוף המזוודות ושליחתן אל מעבר לנהר צופים על עדר פרות בגרסה מוקטנת שנע בשלווה על שביל הגישה שמיועד להולכי הרגל...
יורדים לעבר הנהר, מי ברגל, ומי רכוב על עגלה מונעת במכסחת דשא, וחוצים את הנהר לעבר האוטובוס שממתין לנו על הגדה השנייה עם המדריך דט

נוסעים בין האזורים החקלאיים שבהם 2 סוגי תירס עיקריים - התירס "המתוק", זן רך יותר לבני האדם, והתירס הסיבי והקשוח יותר, שמיועד לבעלי החיים.

וגם שדות האורז: 2 סוגים עיקריים - אורז דביק ואורז "רגיל", ואלו כמובן מחולקים להרבה תת זנים.

את המים מקבלים החקלאים מהמקונג באמצעות משאבות. עד להגעת המשאבות ניתן היה להשיג באזור זה רק יבול אחד של אורז בשנה, כעת 2 יבולים.

עם ההגעה לפאקסה חוצים את המקונג על גבי גשר מודרני. מצד אחד של הגשר - מלון סיני גדול, ומהצד השני - ארמון משפחת דאו, העשירה בלאוס, שאת נגיעתם הכלכלית ניתן להרגיש כמעט בכל תחום במדינה.

מגיעים לשוק של פאקסה , ראש השנה הסיני היום, שנת הסוס ומרגישים היטב את אווירת החג: קישוטים, עיטורים, להקת מוזיקאים ואנשים מחופשים לאריות שמסתובבים בין הדוכנים.

השוק מרשים ויש בו הכל - חנויות הזהב, אלפי המוצרים המיובאים וזולים שמגיעים מווייטנאם או מסין, והחלק המעניין יותר, השוק העממי. כאן מוכרים ירקות מגוונים, שורשים, אצות, קטורת למקדשים, ערימות ענקיות של טבק וסיגריות בתפזורת וגם דגים, סרטנים, צלופחים וצפרדעים

לפני החזרה לאוטובוס גיא מפנק אותנו בפירות Longan מעולים, שמזכירים הן בטעם והן במרקם ליצ'י - לנו, הלונגן טעים יותר.

טיסת איר לאו יוצאת בזמן . עם הנחיתה בוויאנצ'אן אנו פוגשים את המדריך סון החייכן, ומשדה התעופה יוצאים בנסיעה אל Vangvieng . בזמן הנסיעה בצהרים גיא מחלק המון נשנושים: קשיו, צ'יפס עם אצות ים, ועוגיות משני סוגים. גיא משלים לנו עוד מהסיפור של הבודהיזם.

בדרך לאזור אנו רואים מרחוק את רכס Annamite שמורכב מהרים גירניים ועשירים בתופעות קרסטיות.

קצת לפני הכניסה לעיר מתבצע מעבר בין האוטובוס למיני ואנים (בשל צפיפות הרחובות) שמעבירים אותנו אל המלון Phubarn Resort, שממוקם ממש על נהר Song בעיירה המקסימה ואנג ויינג.

בשעות אחר הצהרים הפעילות עניפה בעיירה : סירות ארוכות זנב וקייקים משייטים בנהר, והשמים עמוסים בדאונים, טרקטורונים מעופפים וכדורים פורחים - מראה מרשים ויפהפה.

בזמן הסיור, גילינו שליד המלון יש אפשרות למסור כביסה ולקבלה למחרת.. אז החלטנו למסור 5.5 ק"ג של כביסה במחיר מצחיק בשווי של 25 ש"ח. לא מקבלים שום קבלה על המסירה והתשלום מראש, אבל נראה לי שאפשר לסמוך על המוכרת...

ארוחת ערב במלון. אחר כך יצאנו עם רוני ויהודית לדאנס בר SAKURA בעיר- בזמן שהגענו (21:00) היתה HAPPY HOUR, קוקטיילים מצויינים במחיר 10 ש"ח.. מוזיקה עכשוית ועוצמתית...

18/2/26 ד'

ארוחת בוקר במלון עם נוף מדהים. לא שובעת ממנו...

יוצאים בבוקר עם שני טוקטוקים גדולים להיכרות עם סביבות ואנג ויינג. מתחילים במערת הפיל Tham Chang מערה קרסטית שאחד מנטיפיה דמה לפיל וקיבל עזרה אנושית כדי שיראה עוד יותר כמו פיל. המערה הפכה לאתר פולחני, לאחר שקבוצת פסלי בודהא הוצבה בה.

בכניסה נוספו גם פסלים של יצורים נוספים - במיוחד אריות מיתולוגיים שמטרתם לשמור על הכניסה מפני רוחות רעות, אפקט של מערכת האמונות הסיניות של הפנג שווי. אנו רואים דוגמא לכך שהדת הבודהיסטית הלאוטית היא סינקרטיסטית בטבעה.

ממשיכים מכאן לביקור באתר מיוחד - מערת המים Thanm Nan . המערה הקרסטית בנויה כמנהרה גדולה מוצפת במים. מתיישבים על אבובים גדולים, ובאמצעות חבל ארוך נכנסים פנימה תוך שאנו מושכים את עצמנו - חוויה מיוחדת

לאחר היציאה מהמים, הצוות המקומי שמלווה אותנו עורך לנו ארוחת פיקניק שכוללת גם שיפודים על האש.

מכאן נוסעים לנקודה אחרת על נהר הסונג, לפעילות של קייקים בנהר.

לאחר כשעה אנו עוצרים בסמוך לחווה מקומית, שותים תה מקומי שמיוצר מפירות יער + טעימה של גבינת עיזים מיוחדת.

אחר הצהרים שבים למלון לכמה שעות חופשיות בואנג ויינג. הלכנו לאסוף את הכביסה שלנו שחזרה נקיה ומריחה ממש טוב..

בערב יצאנו להסתובב לספוג אוירה מקומית...

19/2/26 ה'

ארוחת בוקר במרפסת המלון

מתלהבים מהכדורים הפורחים, עד שמבינים שאחד פשוט נפל לתוך הבניינים בגדת הנהר שממול...

ואחר כך יצאנו לביקור בשתי מערות נטיפים . מתחילים במערת Tham jang , עולים במעלה 147 המדרגות, ומתרשמים מהאולמות של המערה היפה. צועדים בבטן בלב ההר כ 400 מטר, ואז חוזרים לאחור, ובמעבר אחר צופים ממרפסת תצפית קטנה על נוף נהר הסונג

לאחר הירידה ארז וגיא נכנסים לטבילה בנהר שיוצא ממש מתוך ההר. המקום כולו הינו פארק יפהפה.

ממשיכים מכאן לביקור באתר טבע נוסף שקיבל את השם המקומי: הלגונה הכחולה 1 .

בכניסה מוכרים לאכול זחלים וכל מיני שיפודים שמעוררים תחושות לא קלות...

אני יושבת ליד הנחל עם שאר הקבוצה (שהגיעה הבוקר בהרכב חלקי בלבד) עם שיק מנגו מדהים

ארז, גיא וחיים (מהקבוצה) מטפסים במעלה ה"מדרגות"הגבוהות. כשחזרו סיפרו שהטיפוס אינו קל, כיוון שלמעשה מדובר בסלעים יותר מאשר מדרגות רגילות. בפתח המערה מזבח ועליו פסל בודהא שוכב. המערה הזו, שמשמשת גם לעלייה לרגל של תושבי המקום, בתולית יותר, מוסדרת פחות לסיורים.

ארז צילם כמה תמונות..

מהאולם הגדול שבו פסל הבודהא אפשר לרדת ימינה עם החיצים האדומים, ואז לעלות למסדרון ארוך - נטיפים פחות מרשימים.רוב המערה יבשה, אבל יש משהו בבתוליות ובגודל.

היה חם ולח ואני בחרתי שלא לטפס מסלול שנראה פחות מפתה, וגם ארז אמר לאחר מכן, שטיפס בעיקר בשביל הספורט...

לאחר הירידה - ארז וגיא שוב טובלים במים הקרירים.

בסיום, חזרנו למלון.

בצהרים יוצאים לכוון תחנת הרכבת שבנו הסינים כדי לחבר את ויאנצ'אן, בירת לאוס עם קונמינג - בירת חבל יונאן שבסין. נוסעים שעה אחת ויורדים בתחנת לואנג פרבאנג.

פוגשים מדריך מקומי חדש בשם סיפון Siphone ונוסעים איתו למרכז העיר.חצי שעה נסיעה מהרכבת למרכז. ונכנסים למקדש שהוגדר ע"י המדריך כהחשוב ביותר בעיר. בשל חשיבותו ויופיו באות ובאים להצטלם עם לבוש מסורתי וגם זוגות שמתחתנים...

בתוך המקדש עיטורי הרמיאנה שעל החזית. המלך תתסטסיראת' בנה את המתחם ב 1560 לפני שהעביר, מחשש הפלישה הבורמזית, את הבירה לויינצ'אן.

בעיר כיום 88 מקדשים, 32 מהם במרכז העיר. במקדשים האלו חיים 30,000 נזירים.

סיפון המדריך משמעות שמו היא צבע + ברכה. הוא משתף שבמשך 9 שנים חי בתאילנד, למד באוניברסיטה בודהיסטית, ובפועל היה נזיר.

ממשיכים לכאן אל גבעת Phosi . גיא מפנק אותנו בגלידה לפני העליה, מטפסים לראש הגבעה כאשר מאות (אולי אלפים) באים לראות את הנוף בשקיעה... ואז יורדים לרחוב שבינתיים הוקמו בו דוכנים רבים צבעוניים ובכל דוכן רואים שהמוכרים מגיעים עם תינוקות.

נוסעים למלון The Grand Luang . ארוחת ערב במסעדת 3 Nagas במרכז העיר.

20/2/26ו'

קמים מוקדם הבוקר. לאחר יציאה ב 5:30 אנו ממתינים בסבלנות לבואם של הנזירים. טקס הבוקר המרשים של הנזירים נקרא Thintabat המקומיים יושבים בעשרות לכל אורך הרחוב, וממתינים לבואם עם קערות אורז דביק. גם אנחנו קיבלנו אורז דביק לטובת החלוקה, ממתקים שנמסרים לילדים הנזירים, שמים כפפת ניילון כדי לשמור על הניקיון של האורז ולפני כן, כרכו סביבנו מין צעיף בצורה מסויימת, המהווה חלק מהטקס.

את התרומה לנזירים עושים הנזירים משלוש סיבות: לשיפור הקארמה של מעניק המזון - סגולה לגלגול הבא למזל שיבוא בחיים האלו, לכבוד האבות שנפטרו מן העולם - והנזירים, בתפילותיהם, ישפרו את מעמדם שם

לאחר מתן ארוחת הבוקר לנזירים נוסעים אל שוק הבוקר המאד אותנטי, חווייתי וצבעוני של לואנג פרבאנג.

טועמים ג'ק פרוט טרי טעים מאד וחוזרים במונית מלאה באורות "דיסקוטק" , (נראה שהלאוטים אוהבים את זה...) למלון.

במלון אוכלים את ארוחת הבוקר במרפסת עם נוף נפלא וגם האוכל מצויין.

ובחצר האחורית של המלון שוורים ופרות שבאו לרעות בדשא...

יוצאים שוב לדרך בשעה 9.00 ומבקרים במוזיאון הלאומי, שהיה בעבר ארמון המלך. הארמון של המלך סיסובאנג וונג נבנה בין השנים 1904-1909 תחת השלטון הצרפתי, והפך למוזיאון שנה אחת לאחר שממשלת הפאת'ט לאו הדיחה את המלך האחרון סיסואנג ואטאנה ( Sisuang Vatana .)

תיקים השארנו ברכב, טלפון בכיס. חולצים נעליים, בפנים אסור לצלם, אז אין תמונות... מוזיאון נחמד, מבחינתנו (שלא משתגעים על מוזיאונים), לא הכרחי להיכנס...

צועדים כ 150 מטר משם אל מקדש Wat May מהחשובים בעיר. אל המקדש הזה מעבירים בראש השנה הירחי את פסל הפרבאנג

מכאן נסיעה לכפר שמתמחה בייצור נייר מקליפת עץ שנקרא Sa משפחת עצי התות

אוכלים צהרים במסעדה מקומית, ונוסעים עם הואנים כ 40 דקות מחוץ לעיר לביקור במפלי קואנג סי Kuang Si . עולים בתוך היער, מציצים על מרכז ההצלה לדובים שנמצאים בסכנת הכחדה בשל ציד לאחוקי. 2 סוגי דובים חיים בלאוס, "דב ירח" עם פרווה כהה, ו"דב שמש" עם פרווה בצבע צהוב בהיר. השביל מוביל אותנו אל בריכות טרוורטין , נטף נחלים, יפות ואל המפל הציורי. בדרך חזרה רחצה. המים קרים, אך מרעננים מאד

על הדרך למלון אנו עוצרים בכפר של בני ההמונג - אחת הקבוצות האתניות של שבטי השפלה של לאוס Lao Loum . אנחנו סברנו שהם גרים בעוני רב בכפר, בדיעבד, המדריך סיפר שהם גרים בבתים בעיר או בפרברים והם מגיעים לכפר לטובת התיירים...

לאחר מנוחה קלה והתרעננות במלון יוצאים לארוחת ערב בעיר.

סיפון המדריך המקומי, מספר לי בשיחה פרטית שיש לו 4 ילדים, בעונה הגשומה עובד בחווה המשפחתית באורז. רוב האנשים גרים בבתים פרטיים, כאשר בתחילת הדרך שוכרים בית ואחר כך מרביתם רוכשים אחד כזה. הוא מספר גם שבעונה הגשומה יורד גשם כל היום, למעט שעה.

21/2/26ש'

הקפצה של כ 10 דקות בבוקר למעגן במרכז העיר. משם יוצאים בשיט של כשעה וחצי במעלה המקונג. למרות שאנחנו בלאוס - בשעות הבוקר קצת קריר ונעים בסירה

עצירה ראשונה אנו עושים בכפר XANG HAI VILLAGE, שם אנו רואים את תעשיית הוויסקי המקומי - מאורז דביק. כותשים 2 סוגים של אורז כל אחד בנפרד, ביחד עם שמרים, מוסיפים הרבה מים, וסוגרים לשבועיים. הגלוקוז בזמן הזה הופך לאלכוהול, וכך בשלב הזה מקבלים יין אורז ברמה של 15% אלכוהול.

כדי לייצר "וויסקי" יש להעביר את הנוזל האלכוהולי תהליך זיקוק . מבשלים את יין האורז בתוך כלי זיקוק. למעלה שמים פיילה עם מים קרים, ואדי האלכוהול העולים למעלה, הופכים לטיפות וזורמים דרך הצינור החוצה בצורה של וויסקי. לא השתגענו על הטעם של הוויסקי..

ממשיכים עוד כ 15 דקות במהלה הנהר עד למערת Pak U , משמעות עם המערה היא "פיו של הנהר או". עולים אל המערה התחתונה 47 מדרגות, ששימשה כאתר פולחן אנימיסטי עד שעברה הסבה לבודהיזם בעקבות מעורבותו של המלך סטהאטיראת' במאה ה 16 .

ארז ואני עלינו גם אל המערה העליונה סה"כ 278 מדרגות. בתקופת מלחמת הודו סין השנייה נגד האמריקאים השתמשו המקומיים במערות האלו כנקודות מסתור מההפצצות.

בעצירה הבאה עולים לבקר במחנה פילים. מתחילים עם ארוחת צהרים טובה, עוברים לתחנת האכלת הפילים, ומשם שוב יורדים בשביל יער אל גדת המקונג כאשר אנחנו מלווים את הפילים.

ארז מחליט לרכוב על הפיל כאשר הישיבה היא בצורה ישירה על הראש, הרגליים מאחורי האוזניים של הפיל. הפילים נכנסים לטבילה אל תוך המקונג, אך משאירים את הרוכבים יבשים, אך הריח שנותר לארז על המכנסיים היה ממש לא נעים..

לאחר מנוחה במלון יוצאים לטקס Baci : אחד הטקסים המסורתיים החשובים ביותר בלאוס. ארז ואני מתקשים להתחבר לטקסים כאלו. קשירת החוטים במהלך הטקס הזכירה לי את הסרטים האדומים שנהוג לקשור אצלינו למזל, בעיקר כשעולים להשתטח על קברים וכשמקובלים מברכים מישהו...

גיא מספר שזהו טקס רוחני-חברתי שמטרתו לזמן את הרוחות Khwan של האדם בחזרה אליו , לברך אותו ולאחל לו מזל, בריאות והגנה . לפי האמונה הלאו־תאית המסורתית, שמשלבת בודהיזם עם אמונות אנימיסטיות קדומות, לכל אדם יש 32 רוחות שקשורות לאיברי הגוף ולכוחות החיים . בעת מחלה, פחד, מעבר דירה או אירוע משמעותי - הרוחות עלולות "להתרחק", והטקס נועד להשיבן, ולאחד את האדם עם מזלו הטוב.

במרכז מונח מגש עגול מקושט בשם Pha Khwan , עשוי מעלי בננה שמקופלים כחרוט ומעוטר בפרחים, נרות וחוטי כותנה לבנים. מסביב פירות, אורז דביק, וממתקים שמהם גם מכבדים אותנו. זקן מכובד או נזיר מדקלם תפילות וברכות בשפה לאו . בסיום קושרים בני הבית סביב כל אחת מידינו 7 חוטים לבנים - סמל לאיחוד הרוחות ולשמירת הברכה. על פנינו עוברים 6 נשים וגבר אחד, וכולם ממלמלים כנראה ברכות במאור פנים ובחיוך ומנסים להעביר אנרגיה חיובית .

בסוף ילדות ונערות רוקדות וכמובן עוברים עם כלי לתרומות, כמקובל בדתות נוספות...

ממשיכים לארוחת ערב ובה אומרים תודה גדולה לגיא המדריך הנפלא, שהעשיר אותנו בהרבה מהידע שלו, פינק אותנו בכל מיני צ'ופרים ונתן לנו הרגשה מעולה לאורך כל הטיול.

גילוי נאות: גיא היה רכז הקורס שהסמיך אותי להיות מדריכת טיולים בחו"ל - מדריך מקצועי וכייפי!! יודע ללמד את התאוריה מצויין, אבל אפילו עולה על כל התיאוריות בפועל.

אנחנו נפרדים משאר הקבוצה, כי ארז ואני ועוד 3 מהקבוצה, נאלצים לטוס מוקדם בבוקר, כי לא היה מקום בטיסה של שאר הקבוצה.

22/2/26 א'

טיסה בבוקר לבנקוק בשעה 7:40 עם LAO AIRLINES . בהגעה היינו צריכים לרכוש מטבע תאילנדי. מבירור שערכנו עם דמויות מקומיות שעובדות בשדה התעופה, מומלץ להחליף דולר לבאט בקומה B במרתף, להיכנס לאזור תחנת הרכבתת זה זול יותר בכ- 7% מלמעלה. היו לנו כ- 5 שעות להעביר עד הטיסה לקראבי בשעה 14:35 עם THAI VIETJET AIR הטיסה יצאה באיחור מסויים ולכן נחתנו בשעה 16:30 לערך, שכרנו רכב טויוטה יאריס ונסענו לאוננג ביץ' למלון THE L RESORT KRABI. המלון הזה היה משכנינו בכל הלילות שהיינו בקראבי, מלון מעולה, במיקום מעולה, מנוהל ע"י מנהל שווייצרי בשם מישל והמקום מנוהל היטב בכל היבט אפשרי. בערב יצאנו להסתובב בעיר ולאכול, בדקתי חייטים לטובת תפירת 2 שמלות לחתונות של ילדיי...

23/2/26ב'

הלכתי לחייט ALEX FASHION - שם בחרתי גזרות ותפרו לי 2 שמלות לחתונות מבדי משי איכותי.

קנינו נעלי מים והפלגנו עם סירת לונג טייל לריילי ביץ ממש מתחנה שיש מול המלון

בריילי ביץ טיילנו רגלית לכיוון חוף פרהננג, נכנסנו למערות - שילמנו כניסה לשמורה. טיילנו לאורך החופים ואף עצרנו לטבילה בכמה מקומות. החופים יפים, אך יש עומס גדול של מטיילים ולתחושתי, ריילי ביץ' מוערך קצת יותר מדי.

כשחזרנו אחה"צ עצרנו לטבילה בבריכת המלון, ולאחר מקלחת יצאנו לארוחת ערב. הזמנו בדוכנים של סוכנויות ברחוב הפלגה למחר לאיי הונג. ממליצים לבדוק ביותר מדוכן אחד ולנהל מו"מ על המחיר - הצלחנו להוריד לחצי מחיר. במקום 2700 באט לאדם כולל כניסה לאי,שילמנו את הסכום על שנינו.

מופעי אש חינמיים מתקיימים גם הם ממש מול המלון בחוף מול מסעדת REEVE, אבל ניתן לראותם היטב מבלי להיכנס למסעדה. יש 2 מופעים בערב: ב19:30 וב- 21:30

24/2/26ג'

אספו אותנו במיניבוס מהמלון בשעה 8:30 לטיול בספידבואט לאיי הונג, לדינג ופקביה כולל שנורקלים שלצערינו אין כל כך מה לראות. החופים של האיים הללו כולם מאד יפים. קיבלנו גם ארוחת בופה נחמדה, אבטיח , מים. עצירה בסוף הטיול גם בלגונה של הונג, שניתן להיכנס אליה רק בשעה שיש גאות. הוחזרנו למלון עם הסעה בסוף הטיול . הטיול אורך כ- 7-8 שעות ולמרות כמויות האנשים, שבתחילה נראה כבלאגן גדול, העסק מאורגן היטב

האי דינג היה הראשון...

הפלגה קצרה ועוברים לאי פקביה

עוד הפלגה קצרה ומגיעים לאי הונג, שם ניתן לעלות לתצפית מאד יפה

ממשיכים ללגונה של האי הונג, אליה נכנסים דרך פתח צר ונסתר, שרואים אותו רק כשמתקרבים וניתן להיכנס רק בשעות של גאות..

בערב הלכנו לאכול במסעדת KODAM, שהומלצה ע"י מישל, מנהל המלון השוויצרי, ובצדק. חשוב לבוא ב18:00, לכל המאוחר 18:15, כי לאחר מכן ישנם תורים של עשרות/מאות אנשים. המסעדה עם תפריט תאילנדי עשיר ומחירים מצויינים. לראייה, חזרנו אליה עוד פעמיים. אכלנו שם בננה רוטי שבמקור הוגש רק עם קשיו, ביקשנו תוספת בננה וגלידה בהמלצת המלצרית והיה פשוט מושלם.

לאחר הארוחה הלכתי למדידה ראשונה של אחת השמלות.

25/2/26 ד'

ביום זה יצאנו לטיול עם הרכב למקדש הנמר, בריכת האמרלד והבריכות עם המים החמים.

מקדש הנמר למטה מאד יפה, עלינו למעלה כמעט 1300 מדרגות, מאכזב. טיפוס קשה מאד בעיקר בשל העובדה שחם ולח ולמי שיש מגבלה פיזית, המדרגות מאד גבוהות בחלק מהטיפוס. עלה כניסה 50 באט.

ארז המשיך למערות כשחזרנו למטה , אני ויתרתי, כי היה ממש חם והתעייפתי מהטיפוס. למי שלא מתאים הטיפוס למעלה, מומלץ במקום לטפס, להיכנס למערות ומגורי הנזירים..

המשכנו לבריכת האמרלד שהיתה יפה, אבל לא כל כך מרשימה כפי שציפינו. בצעידה אליה שביל יפה...

המשכנו אל הבריכות החמות, הגענו כשעה וחצי לפני סגירה, המים בבריכות ממש חמים(לי היה חם מדי!) זה קטן יותר ממה שהיה נראה באינטרנט. סה"כ יום טיול נחמד.

אכלנו ארוחת ערב, הכנו תיק לנסיעה לקאוסוק והמזוודות הושארו לשמירה במלון בבוקר כשעשינו צ'ק אאוט. ידענו שאנחנו חוזרים לאחר 2 לילות חזרה למלון הזה והסידור של השארת המזוודות הוכיח עצמו היטב...

26/2/26 ה'

נסיעה מיד לאחר ארוחת הבוקר לכיוון קאוסוק Khao Sok.

נסיעה לקאוסוק ארכה 2.5 שעות. דלק 91 לא קיים בכל מקום, אבל ניתן היה לתדלק עם 95, כשהמחיר די דומה. הכניסה לשמורה עלתה 200 באט לאדם. יש מסלול חופשי 3 קמ לכיוון. חם מאד ולח שזה מוציא מההנאה. ראינו לטאות וגיבונים על עצים. 2 המפלים שבדרך מאכזבים. הסתבר שנהיה חייבים במדריך מקומי למסלול של פרח הרפלסיה. מסתבר שניתן להזמין מדריך בכל אחד מבתי המלון שמחוץ לשמורה. הזמנו מדריך ליום שנחזור מהבונגלו הצף

נסענו למלון שלנו Belong Jin The Dam Hotel And Resort. המלון נמצא כ4 ק"מ מהמזח שאנחנו צריכים להגיע מחר, ברמה טובה ולכן נבחר. היה נחמד שיש לנו יציאה מהחדר ישר לבריכה. ארוחת הערב במלון היתה נחמדה מאד והנוף מדהים.

27/2/26ו'

נסיעה של כ- 4 ק"מ למזח של אגם Cheow Lan , חניה עלתה 80 באט ליממה, התאספות היתה בבית קפה ואז הפלגה 45 ד לריזורט. אנחנו באנו רק עם תרמילי גב לא גדולים, מאד מומלץ, כי המעבר בסירה לא נוח וגם החדר לא מאד גדול... כמות הנוסעים היא 22 אורחים ללילה שלנו - כל הבקתות מלאות...וצבע המים של האגם מדהים.

חשמל למיזוג יש רק בין השעות 18:00 ועד 6:00 בבוקר. בשעות האחרות יש נקודה אחת עם חשמל שניתן להתחבר אליה לטעינה ולחבר את המאוורר.

במלון Panvaree Resort החדר היה מאכזב, השירותים והמקלחת מחוץ לחדר, למרות שהם רק שלנו.

ארז לקח קיאק וחקר את כל האזור כשעתיים...היה לנו סיור סירה ב17:00 וראינו נוף מדהים באגם.

כשחזרנו, אכלנו ארוחת ערב ואין מה לעשות במקום, חוץ מבר או בחדר.. הולכים לישון מוקדם, כי בשעה 6:30 יוצא סיור ספארי של הסירה. לא לשכוח שהמים מתחממים עם חשמל ולכן מומלץ להתקלח רק בשעות בהן יש חשמל...

  28/2/26 ש'

יציאה לספארי בוקר 6:30, שעה. המראות של האגם סביב שעת הזריחה פשוט מרהיבים. ראינו פילי פרא בשטח, שלא מובן מאיפה באים ולאן הולכים, אבל מדהים שכולם יודעים איפה זה יקרה וזה מתוזמן לשעה של הספארי...אבל הם לגמרי נראו פילי פרא..

חזרנו לארוחת בוקר וב- 9:00 צ׳ק אאוט והפלגה למזח. נסענו לשמורה כשעה. בדרך עצרנו במקדש הקופים ממש לפני הכניסה לשמורה. לא משהו שחובה לראות, די מאכזב

הוזמן מראש מדריך ( 1000 באט לאדם ועוד 200 באט כניסה לשמורה) לשעה 13:00 למסלול פרח הרפלסיה. מסלול עם עליה של 3 קמ בשיפוע אכזרי בתוך הג׳ונגל. לקח 3.5 שעות הלוך חזור. צריך כושר רציני ונעליים נוחות. למי שאין את זה, ממליצה לא לצאת להרפתקה. בנוסף, חשוב לבדוק שיש פרחים פורחים, אחרת אין טעם לצאת למסלול הזה. אני הרגשתי מפורקת בסוף הטיול ואני יחסית בכושר.

חזרנו לאוננג עייפים מאד, עשינו מקלחת, הלכתי למדוד את השמלות אצל אלכס החייט ואחר כך מסעדה איטלקית. המלחמה עם אירן פרצה היום והודיעו על ביטול הטיסה של אלעל לארץ.

1/3/26א'

היום ארוחת בוקר, שוב מדידה אצל אלכס שהודיע לי שהחייטים אמרו שהשמלה לא טובה והייתי צריכה לבחור בד חדש וגזרה חדשה. הובטח לי שיסיימו את התפירה עד שעות הערב .אח"כ חזרתי למלון והצטרפתי לארז בבריכה של המלון. בצהריים עשיתי מסג׳ ארומה כל הגוף, היה נפלא עלה 500 באט כולל הטיפ. לקראת 18:00 הלכנו למסעדה התאילנדית kodam . בערב מדדתי שוב את השמלות ונדרש תיקון ממש קטן... אין מה לומר, הם עמדו במילה.

2/3/26ב'

היום החלטנו לבלות בחוף הים באוננג והיה ממש נחמד, צעדנו בטיילת לעבר החוף שהומלץ ע"י מישל מנהל המלון, ראינו פסל בטיילת ובילינו בחוף שלא עמוס מדי כמה שעות.

לקחנו את השמלות מהחייט כשחזרנו מהחוף. בערב הלכנו פעם נוספת למסעדת קודאם המעולה.

3/3/26ג'

טיסת בוקר לבנגקוק עם בנקוק איירוויז ונסענו למלון גולדן טוליפ ל- 2 לילות ברובע סוקומוויט, שהוזמן כשהבנו שהטיסה בוטלה. מומלץ להוריד אפליקציה BOLT למוניות מיד עם ההגעה, זה כמו אובר ומאד נוח בבנגקוק. יש לציין שנהג המונית הציבורית בשדה התעופה עקץ אותנו ולקח 800 באט, כשבדיעבד הבנו שניתן היה לשלם אפילו פחות מ- 500 באט. הלכנו להסתובב בקניון טרמינל 21. היות שרציתי להצטייד לקראת הישארות לזמן לא ברור, גיליתי שלקנות קרם לתלתלים - משימה מאד קשה, כי התאילנדיות לא משתמשות בכאלה...

4/3/26 ד'

היום הלכנו לבית ג'ים תומפסון (Jim Thompson House), עלה 250 באט לאדם והסיור מודרך, אין אפשרות לסייר לבד. להקצות כשעה- שעה וחצי למקום. נחמד, מתאים להעביר קצת את הזמן...

הוא נחשב אחד האתרים המפורסמים והמיוחדים בבנגקוק . שילוב של מוזיאון, בית מגורים מסורתי תאילנדי וסיפור חיים מרתק. הוא היה אמריקאי שהגיע לתאילנד לאחר מלחמת העולם השנייה, והתפרסם בכך שהחיה את תעשיית המשי התאילנדי והפך אותה למותג בינלאומי. מדובר במתחם של בתים תאילנדיים מסורתיים מעץ, שהועברו מאזורים שונים בתאילנד והורכבו מחדש. הבית ממוקם בתוך גינה טרופית יפה בלב העיר. בפנים יש אוסף אמנות מרשים מדרום-מזרח אסיה: פסלים, ציורים, קרמיקה ופריטים עתיקים.

תומפסון נעלם בשנת 1967 במהלך טיול במלזיה - ומעולם לא נמצא. הבית הפך לאחר מותו למוזיאון שמספר את סיפור חייו ואת תרבות תאילנד.

לאחר מכן הלכנו להסתובב בקניון mbk.

5/3/26 ה'

נאלצים לעבור מלון כי אין מקום במלון שהיינו. עוברים למלון BELAIRE, המלון טוב, הסביבה ערבית, פחות התאים בעידן המלחמה. היתה תחושה לא נוחה כישראלים.

אחה"צ יצאנו לסייר בפארק benjasiri park כחצי שעה הליכה מהמלון. מקום נחמד לסיור לא ארוך. יש מראות יפים בשקיעה.

6/3/26 ו'

בהמלצת מלכה, חברה מהקבוצה שהיתה איתנו בלאוס, החלטנו לנסוע למוזיאון MOCA לאמנות מודרנית. זמן הביקור היה כשעתיים ורבע, נסיעה במונית 200 באט. במוזיאון עולה 300, סטודנט וגיל 60+ חינם... מאד מומלץ. כמי שלא חובבים מוזיאונים, הופתענו מאד לטובה ונהנינו במוזיאון היפה והלא עמוס..

המשכנו לטייל לICONSIAM ,קניון יפה מאד, בקומת מרתף שוק אוכל מעולה ושוקק ודמוי שוק צף. אוכל טעים ולא יקר . היתה גם הופעה של בני נוער באגרוף תאילנדי ואקרובטיקה מרהיבה..

7/3/26 ש'

החלטנו לצאת לטיול פרטי לשוק הרכבת ולשוק הצף Damnoen saduak. עלה 3000 באט כולל הסירה ל- 45 דקות. הנסיעה לשם אורכת כשעה וחצי- שעתיים. בהתחלה ביקשו 6000. לא להסס לבדוק אצל יותר מגורם אחד לגבי העלויות

נסענו אחר כך לשוק הצף..

בערב יצאנו לבר שמוגדר מסעדה תאילנדית שהיתה בו הופעה חיה טובה. Moom-Muum soi 11.

8/3/26 א'

עברנו מלון לhua chang heritage המפואר

יצאנו לקניון mbk ובפתח היה ילד קטן שתופף במקצועיות מדהימה.

בילינו עם לימור ודורון, חברים שהגיעו אף הם מויאטנם וקוסמוי להמתין לטיסת חילוץ... , עשינו קצת קניות, אכלנו יחד בקומת האוכל (קומה 6) בזול וטעים מאד. לאחר מכן הלכנו ביחד לבר שיש בקניון והיה ממש נחמד... נפרדנו מהם, הם טסו לאיחוד האמירויות ומשם קונקשן ללרנקה... לאחר כמה ימים, גם הם הגיעו לארץ.

9/3/26 ב'

סיבוב קניונים...פלטינום, ווורלדסנטר וארז צילם קצת חוויות ברחובות.

אני עשיתי קניות ביוניקלו וקצת גם בבריכה. בערב צילמנו את בריכת המלון היפה..

10/3/26 ג'

טיסת החילוץ שהיתה מיועדת ל23:55 הוקדמה ל20:45. התבקשנו להגיע 4 שעות לפני הטיסה כי צפו שיהיה לחץ על הטיסה. רבים שינסו לעלות על הטיסה גם אם לא שוריין להם מקום... כל הנוסעים והאחרים כבר חיכו בתור - מזלינו שהסוכנת הנפלאה שלנו דאגה לנו והופענו ברשימות.

כשהגענו לארץ באזור השעה 4:00 לפנות בוקר ב- 11/3, חגנו כחצי שעה במעגלים מעל הים בגלל ירי טילים וכשנחתנו, מיד היתה התראה לאזעקה ואח"כ אזעקות, רצנו הרבה כדי להגיע למרחב מוגן וכך הבנו מהר מאד לאיזו מציאות חזרנו..