יפן 3 שבועות אפריל - מאי 2025

תכנון טיול יפן 22 יום

ימי הטיול כולל הטיסות ובתי המלון:

21-22/4 טיסה ישירה

22-23/4 טוקיו - מלון בטוקיו JR KYUSHU HOTEL BLOSSOM SHINJUKU

24/4 האקונה (השכרת רכב בבוקר) - לינה בהאקונה במלון HAKONE ASHINOKO HANAORI

25/4 האקונה, אזור האגמים - לינה פוג'יקוואגוצ'י FUJIKAWAGUCHIKO RESORT HOTEL

26/4 אגמים + נסיעה לכיוון עמק הקיסו - לינה AGAMATSU ב- HOTEL NEZAME

27/4 עמק קיסו + מטסומוטו - לינה מטסומוטו RICHMOND HOTEL

28/4 טקיאמה, שירקווהגו , טויאמה - לינה טויאמה JAL CITY HOTEL

29/4 טויאמה, קנאזאווה (החזרת רכב שכור בערב) - לינה קנזאווה INTERGATE HOTEL

30/4-4/5 קיוטו מלון ALA HOTEL

4-6/5 אוסקה HOTEL LINKS NAMBA

6-8/5 הירושימה + מיאג'ימה - לינה הירושימה SOTETSU FRESA INN HIROSHIMA

8/5 בבוקר הימג'י, נסיעה לטוקיו - לינה טוקיו SUNROUTE PLAZA SHINJUKU HOTEL

9-13/5 טוקיו טיסה חזרה ב- 13/5 אחה"צ.

תכנון הטיול ליפן מאתגר, היות שחשוב להזמין הרבה דברים מראש, בשל העובדה שיפן מאד מתויירת. היפנים פותחים אופציות להזמנת מקומות כמו מוזיאונים, מלונות, השכרת רכב בזמנים מוגדרים מראש ובטווחי זמן מוגבלים, ואם רוצים להבטיח להצליח לראות אטרקציה זו או אחרת במועד בו אתם נמצאים במקום ובזמן מוגבל, מומלץ מאד לסגור את הדברים מראש.

בתקופה שהיינו שעות זריחה 5:00 ושקיעה 18:30 . מזג האויר בתקופה זו מאד הפכפך ויכול שיום אחד יהיה שמש ונעים ולמחרת כל היום גשם שוטף וקר, והמשמעות הינה גמישות בהיערכות הביגוד שלוקחים. מומלץ לקחת לא הרבה מדי, כי ההתניידות ברכבות עם מזוודות פחות נוחה, בעיקר בשעות העומס. שירותי כביסה במטבעות זמינים במרבית בתי המלון, דבר שמאפשר לכבס. תהליך הכביסה כשעתיים למכונה + תוספת ייבוש עוד כשעה, כי אם מכניסים כמות כביסה גדולה מ- 3 ק"ג, נדרש זמן נוסף לייבושה. אנחנו נסענו לתקופה של 3 שבועות עם מזוודה בינונית + טרולי לשנינו יחד.. בסוף, רכשנו מזוודה נוספת לטובת הקניות שבוצעו. מזוודות שהיקפן עולה על 160 ס"מ נחשבות ברכבת OVER SIZE ונדרש להזמין עבורן מקום.

הנהיגה ביפן היא כמו באנגליה "בצד ההפוך" ויש החוששים, ובצדק, לנהוג עצמאית. היתרון בנהיגה עצמאית באזור האגמים והאלפים היפנים, מאפשר גמישות ואפשרות להגיע יותר בקלות למקומות באזורים אלו. היפנים נוהגים באדיבות וסובלניים. המהירות המותרת לרוב היא 40-50 קמ"ש ובמעט מקטעים 80 קמ"ש גם בכבישי אגרה. השכרת רכב במקום אחד והחזרתו במקום אחר מתאפשרת בעיקר בטויוטה רנט א -קאר ואולי בעוד חברות יפניות, החברות הבינלאומיות המוכרות, לא מאפשרות מכל מקום את האופציה הזו. בכל מקרה, זה עולה תוספת של עוד כ- 60-70% במחיר.. חשוב לקחת ETC מובנה ששם מוסיפים את כרטיס המנוי לכבישי האגרה בחברת ההשכרה, שלא תמיד יודעים מתי נכנסים אליהם (הרוב כתוב ביפנית והאנגלית לא תמיד זמינה, או כתובה בקטן). GPS של האוטו פחות מוצלח, יש קושי לקבל לוח מקשים באנגלית וזה הופך לחסר משמעות. התחברנו עם הטלפונים וכך יכולנו לנווט באמצעות מסך המולטימדיה שהיה באוטו. נסענו בשבוע קרוב ל-900 ק"מ. האופציה להשכרת רכב נפתחת רק 3 ח' לפני המועד הרלוונטי, אז לא להיות מופתעים שאין אפשרות לשכור רכב כאשר מדובר בתכנון מוקדם יותר. חשוב מאד להביא בנוסף לרשיון הנהיגה הרגיל גם רשיון נהיגה בינלאומי שהונפק בטווח של פחות משנה ממועד סיום הנהיגה ביפן. יש הקפדה על כך ומי שיציג רשיון בינ"ל שאמנם בתוקף אבל שהונפק לפני יותר משנה, לא יוכל לנהוג ברכב שכור.

היפנים מקפידים לבצע חציית כביש רק באור ירוק והיינו מופתעים מהמשמעת בכל מקום, ורק בקיוטו נודע לנו מהמדריכה, שמקבלים קנס 5000 יין אם חוצים לא בירוק. אז קחו זאת לתשומת ליבכם...

צריך שקית זבל בתיק - אין פחי זבל ברחובות - אפשר לזרוק בחדר במלון או בחנויות הקונביני. סכו"ם- בכל פעם שביקשתי מזלג נתנו לי, כך שלמרות שהבאנו סכו"ם, לא השתמשנו בו.

בזמן עריכת קניות חשוב שיהיה לכם דרכון, כי ברוב החנויות הגדולות בקניה מעל 5,000 יין ניתן לקבל פטור ממע"מ, שזה חיסכון של כ- 10%. בעקרון, המחירים בחנויות מוצגים ללא המע"מ ויש קופות מיוחדות המיועדות ל TAX FREE.

עלות ממוצעת ללילה לחדר מרווח (19-27 מ"ר) כולל ארוחת בוקר (+2 לילות חצי פנסיון) כ- 750 ש"ח לזוג. על מנת שיהיו חדרים מרווחים הוזמנו חדרי טווין, בהתאם לזמינות ולגודל החדרים.

ביפן אמנם לא משאירים טיפ במסעדות, אך באיזיקאיות מקובל לגבות דמי שולחן, שזה דומה לסכומי טיפ. הם לא רושמים את זה או אומרים את זה לתייר, אבל זה משתקף בחשבון.

מקורות מידע: בהכנת הטיול נעזרתי רבות באתר "יפנית" וגם הלכנו לשמוע את ההרצאה המצויינת של אירית שהיא מקיימת כאחת לחודש. מומלץ לבוא לאחר הכנה מסויימת, כי היא גם עונה על שאלות ממוקדות. נעזרתי גם באתרים נוספים "מר יפן", "יפן עם טל", בלוגים של אנשים ב"למטייל", קבוצות פייסבוק שהביאו מדי פעם מידע מועיל ועדכני.. גם https://www.japan.travel/en/ אתר עם הרבה מידע על יפן. כמובן שהשתמשתי לא מעט בתכנון ובזמן אמת ב- AI (GPT,CLAUDE).

השתמשנו עם GOOGLE MAPS עוזר מאד בכל ההנחיה לאן ללכת ואיזה קווים לקחת. יחד עם זאת, מדובר בתחנות רכבת ענקיות עם קווים רבים ואלפי אנשים, אז פשוט להבין שייתכן שהתמצאות בפעם הראשונה תיקח יותר זמן. ככלל, גוגל מאפס לא תמיד ממליץ את הקו האופטימלי או מנחה ליציאה האופטימלית, אבל במרבית המקרים הוא בהחלט כלי נהדר. אני ממליצה במידת הצורך לגשת לסדרן של הרכבת, הם שמחים לסייע ויודעים לכוון, גם אם האנגלית שלהם לא משהו...

השתמשנו ב- GOOGLE LENS לתרגם יפנית בעיקר בתפריטים במסעדות או בכל מיני מקומות שבהם לא הייתה אנגלית, זה נוח. גוגל טרנסלייט מאפשרת לתקשר במידת הצורך עם יפנים שלא דוברים אנגלית.

כמות המקדשים ביפן היא עצומה, רק בקיוטו יש אלפי מקדשים. בשלב מסויים כבר היינו רוויים ממקדשים ובחרנו לא ללכת גם לכאלו שתיכננו במקור לבקר.

אנחנו מעדיפים טבע על פני מוזיאונים ובוחרים ללכת למוזיאונים בעלי ייחודיות, אז מי שמקווה למצוא המלצות על מוזיאונים בכל מקום, אני מתנצלת, זה לא יקרה. אנחנו בחרנו ללכת למוזיאונים הבאים: TEAMLAB BORDERLESS בטוקיו, מוזיאון האומנות הפתוח בהאקונה, מוזיאון כרכרות הפסטיבלים בטקיאמה, מוזיאון אומנות הזכוכית עם התערוכה של צ'יהולי בטויאמה, מוזיאון מאזדה בהירושימה, מוזיאון השלום בהירושימה.

21-22/4 יוםג'טיסה והגעה לטוקיו

טיסה ישירה לטוקיו שארכה בפועל כ- 11 ש' - (המראה מישראל 19:15) הגענו ב- 12:25 לשדה התעופה NARITA . הצטיידנו לנסיעה עם 120,000 יין עבור שנינו שהזמנו ולקחנו בנתב"ג. לא נזקקנו ליותר מזומן במהלך הטיול.

דבר ראשון ניגשנו לקנות בעמדת השירות של JR Midori No Madoguchi את כרטיס ה- WELCOME SOICA , שמתאים למי שמגיע עד 28 ימים, שטענו עליו 5,000 יין לכל אחד וניתן היה לשלם עליו באשראי. (בהמשך הטיול הוספנו עוד 3000 יין - הטעינה מתבצעת רק במזומן). בנוסף, היות שהזמנו כרטיס מהארץ לשינקנסן מקנזאווה לקיוטו, ביצענו גם את הרכישה הזו והצטיידנו עם הכרטיסים לרכבת הזו וקיבלנו מידע חשוב בעניין הנסיעות בכלל ברכבות באותה עמדה. חשוב לציין שהיפנים לא דוברים טוב את האנגלית ובשדה התעופה יש אנשים שבאופן יחסי מדברים טוב יותר וניתן לתקשר איתם ולקבל הסברים.

לקחנו לימוזין באס - שירות אוטובוסים שיוצא מרציפים בפתח שדה התעופה. המושבים מרווחים והצוות מעמיס את המזוודות וגם פורק אותן בתחנה בה יורדים. ניתן לשלם באשראי בשדה התעופה בדלפק. הנסיעה לשינג'וקו כשעתיים והאוטובוס עצר בתחנת שינג'וקו עלות הנסיעה לאדם היתה 3600 ין .

ראשית, הלכנו לעשות צ'ק אין, לשים מזוודות בחדר במלון Jr Kyushu hotel blossom shinjuku ב- 2 הלילות הראשונים - המלון מצויין , 4 כוכבים, נמצא קרוב מאד לתחנת שינג'וקו.

החלטנו ללכת דבר ראשון לשתות קפה ליד המלון (גילינו שיש בתי קפה רק למעשנים וכאלה שמיועדים ללא מעשנים) ואז לפארק שינג'וקו גיואן (Shinjuku Gyoen), לנסות לראות את פריחת הסאקורה (דובדבן) ולשמחתנו הצלחנו, כי נותרו עוד עצים פורחים. שעות פתיחה 9-18 כניסה אחרונה 17:30. עלות 500 יין לאדם. הגן מכיל מגוון סגנונות גינון יפנים וסיניים ונמצא במרחק הליכה של כ- 20 ד' הליכה מהמלון. הסתובבנו ממש עד רגע הסגירה של הגן. שימו לב שהגנים נסגרים בזמן והם סוגרים שערים, אז ממש לא כדאי לאחר לצאת..

היות שהחשיכה כמעט ירדה, החלטנו שזה זמן טוב ללכת לעשות את משקפי המולטיפוקל שרצינו לעשות. הלכנו לחנות של JINS , רשת משקפיים שקיבלה המלצות רבות... עשינו כל אחד מאיתנו משקפי ראיה ומשקפי שמש, כל הזוגות מולטיפוקל, הצוות בחנות בדק לנו את הראיה וביצע התאמות, זה לקח כ- 3 שעות עד סיום התהליך, אבל העלות פשוט מדהימה - מצאנו מסגרות אופנתיות קלאסיות, הוזמנו עדשות HOYA וכל 4 הזוגות עלו 72,600 יין, שזה קצת פחות מ- 500 ש"ח לכל זוג בממוצע. אז ממש מומלץ למי שצריך/רוצה - כל זוג משקפיים שכזה עולה בארץ כמה אלפי שקלים..

23/4 דטוקיו

ליום הזה תואם בבוקר סיור עם מדריכה יפנית מ- TOKYO GREETERS , אבל עקב אי הבנה שהיא חשבה שקיבלה מייל ביטול, לא הגיעה המדריכה, דבר שעיכב אותנו ודי היה מעצבן, אבל החלטנו לנסוע לאזור אסקוקסה ופארק אואנו לבדינו. היה יום גשום מאד וזה די הפריע לצלם, כי נאלצנו ללכת עם מטריות.

היה קצת מאתגר למצוא את קווי הרכבת הנדרשים, אבל GOOGLE MAPS סייע מאד להתגבר על העניין.

נסענו בתחילה למקדש סנסוג'י - מקדש בודהיסטי מפורסם עם שער ה-Kaminarimon המרשים. שנבנה במאה השביעית לספירה ומבקרים בו כ-30 מיליון אנשים בכל שנה. מגיעים אליו דרך שוק Nakamise, המוביל למקדש (250 מ' אורכו), מזכרות יפניות מסורתיות וחטיפים יפניים. כניסה: חינם. במתחם יש אנשים עם קימונו. היה צפוף עם המון אנשים וכולם עם מטריות, דבר שקצת מקשה על קצב ההליכה

הלכנו לכיוון מגדל טוקיו סקיי-טרי (Tokyo Skytree)- שבשל הגשם והערפל בכלל לא ראינו אותו. התקרבנו אליו, אבל גם מקרוב הבנו שאין טעם לעלות לתצפית בשל הערפל הכבד, אז ויתרנו. גם סיור לאורך נהר הסומידה (Sumida River)היה פחות מפתה והיה ריק מאנשים כי הגשם היה ממש שוטף.

נסענו לפארק אואנו UENO PARK וטיילנו שם כשעתיים. יש בו גנים, אגמים וביום יפה יכולים לשכור סירה, אבל זה היה פחות מתאים ביום שכזה. פשוט טיילנו והתרשמנו מהגנים ככל שניתן.

על גן החיות עם הפנדה ויתרנו, כי ראינו פנדות בעבר .

מקדש טושוגו (Toshogu Shrine)- הוקם בשנת 1627 לכבוד מייסד שוגונות טוקוגאווה והשוגון הראשון שלה - טוקוגאווה איאייאסו (Tokugawa Ieyasu). ההישג הגדול שלו היה איחוד המדינה שעד אז היתה מחולקת לשבטים רבים שנאבקו זה בזה על שליטה בשטחים. בעת שלטון שושלת טוקוגאווה ובתקופת אדו יפן ידעה שלום ושגשוג שהחזיקו מעמד 265 שנה עד לשנת 1868. המקדש עצמו נבנה על ידי טוקוגאווה איאמיטסו שהיה נכדו של איאייאסו וגם השוגון השלישי בשושלת. התרשמנו מהמקדש וסביבתו ללא תשלום מחוץ לחומה שלו אולם כניסה לחצר הפנימית של המקדש בעלות של 500 ין.

מקדש קיומיזו-קאנון (Kiyomizu Kannon-Do) גולת הכותרת של המקדש היא הקשר שלו לשני הדפסי עץ יפנים שנוצרו ע"י האמן הידוע אוטגאווה הירושיגה (Utagawa Hiroshige) כחלק מסדרת הדפסי העץ שלו בשם "מאה מבטים על אדו".

מקדש בנטן-דו (Benten-Do) ובריכת שינובאזו (Shinaobazu Pond)מקדש בנטן-דו (Benten-Do) היושב במרכז בריכת לוטוסים .

הפסל של סאיגו טקמורי (Saigo Takamori Statue)רבים רואים את סאיגו טקאמורי כסמוראי האחרון של יפן. הוא הפך לדמות איקונית כאשר הוביל את מרד סאטסומה בשנת 1877 נגד השוגון עד לכניעת מרכז השלטון שלו באדו. לאחר מכן מרד הוא בשותפיו למרד הקודם - הממשלה האימפריאליסטית לה הוא עזר לכבוש את יפן

עברנו בשוק אמיוקו (Ameyoko) שניתן למצוא בו מגוון רחב של מוצרים כמו דגים טריים, פירות אקזוטיים, ביגוד, הנעלה, מזכרות, חנויות פארם, מצרכי מזון יפנים ומיובאים, ביגוד יפני מסורתי ועוד. השוק פתוח כל השבוע בין 10 בבוקר ל-8 בערב וחלק מהחנויות סגורות בימי רביעי.

24/4 ה'האקונה

נסענו בבוקר ברכבת מתחנת שינג'וקו (Shinjuku) לתחנת אודווארה (Odawara) באמצעות רכבת "Odakyu " כשעה וחצי. ממליצה להגיע לתחנה לפחות 15-20 דקות לפני מועד היציאה, למצוא את הרציף הנכון ולהתמקם עם המזוודות. אחרת זה קצת מלחיץ... באודווארה הרכב השכור הוזמן בטויוטה. הגענו ב11:30 ולאחר הליך חתימות, קיבלנו את הטויוטה יאריס שהזמנו. ראו הערות בפתיח לעניין הרכב.

משם נסענו למוזיאון האומנות הפתוח (Hakone Open Air Museum) שהוקם ב-1969 ובו יצירות אמנות אשר חלקן מוצגות באוויר הפתוח ואחרות נמצאות במבנים סגורים. לדעתי, הפסלים שהיו בחוץ, מרשימים הרבה יותר מאלו שבפנים. יש מבנה שמוקדש כולו לפיקאסו עם מגוון עבודות שלו. המוזיאון רחב ידיים ואפשר בקלות לבלות בו מספר שעות, אנחנו בילינו שם כשעתיים וחצי

השמיים היו אפורים והיה נראה שגשם הולך לרדת בכל רגע ..יצאנו לדרך לכיוון אוואקודאני (Owakudani), אבל כשהגענו לחניון הערפל היה כל כך כבד שלא ראינו מה לפנינו מספר מטרים. החלטנו שבמזג אויר שכזה, נלך ליהנות ממנעמי המלון המפנק שהזמנו והאונסן הפרטי בחדר. הנסיעה היתה מספר ק"מ בודדים עד המלון. עשינו צ'ק אין במלון Hakone Ashinoko Hanaori. מבחוץ המלון לא נראה מרשים, אך כשנכנסים אליו מגלים את יופיו.. מלון 4 כוכבים שקיבל ציון מאד גבוה בבוקינג, ובדיעבד, ברור מדוע.

במלון מקבלים יוקטה חינם ללבוש (יש מבחר דוגמאות) והצוות מציין שניתן ללבוש אותה בחדר האוכל ובמרחבי המלון. המלון ענק ומתפרש על כמה בניינים. האונסן בחדר היה חוויה - הוא במרפסת באויר הפתוח . המים חמים מאד ולא ניתן היה לשהות זמן רב, היות שזה ממש חם, אבל בהחלט מהנה. מדובר במי מעיינות חמים טבעיים ולכן אין שליטה בטמפרטורת המים בחדר

במלון זה הזמנו גם ארוחת ערב בבופה שכללה גם אלכוהול חופשי מסוגים רבים, כמו גם מבחר אוכל עשיר ומגוון שבלתי אפשרי לטעום מהכל. העיניים רוצות, אבל גם אם לוקחים דגימות קטנות, קשה מאד להגיע לטעום מהכל. כשחזרנו לחדר נהנינו שוב מהאונסן הפרטי. בבוקר שלמחרת, גם הבופה של ארוחת הבוקר היה עצום וטעים...

25/4ו' האקונה, פוג'יושידה, 5 האגמים ומפלי שירייטו

הצטלמנו בפינת הישיבה שבבריכת האינסוף

ולאחר צ'ק אאוט יצאנו לדרך מקווים שמזג האוויר יהיה מוצלח ולשמחתנו, כך היה והצלחנו לצלם את הפוג'י בכמה תמונות דוגמנות מרשימות...

תחילה חזרנו לאוואקודאני (Owakudani), איזור צחיח ועשיר בפעילות געשית. יש עמדות תצפית וביצים קשות שחורות (קורו טמאגו ביפנית) שהן המאכל המפורסם של המקום. הביצים הללו מבושלות במים חמים שנובעים במקום והגופרית במים גורמת לתגובה כימית עם הקליפה שהופכת אותה לשחורה. אגדה מקומית אומרת שאכילת ביצה אחת כזו תוסיף 7 שנים לתוחלת החיים שלנו. אנחנו בחרנו לוותר בעקבות ארוחת הבוקר הענקית במלון. החניה עלתה 500 ין לשעתיים הראשונות

נסענו לרציף ספינות הפיראטים וצילמנו אותן. פחות היינו בעניין של הפלגה. הנוחות שבנסיעה ברכב מאפשרת לוותר על זה.

נסענו למקדש האקונה ושער הטורי המפורסם (Hakone Shrine - Heiwa no Torii). אחד המראות המפורסמים של האקונה הוא שער טורי השלום שיושב בתוך אגם אשי והמוני אנשים עומדים בתור כדי להצטלם תחתיו. חנינו ב- P3, שהסתבר לנו מיפנים שידעו לקרוא את השלטים, שהוא בחינם. ישנם חניונים באזור שמרביתם עולים סכום מסויים, אך התמזל מזלנו ומצאנו מקום חינמי. כדי להגיע אל השער הלכנו לאורך האגם כ- 10-15 דקות. בחרנו שלא לעמוד בתור להצטלם עם השער, אלא לצלמו בזמן תחלופת המצטלמים..

אם הולכים חזרה לאזור החניונים וממשיכים ברגל כ- 20 ד' לאורך האגם נהנים מהנוף הנהדר שכלל גם את פוג'י וגם מגיעים לשדרת הארזים . השביל (Suginamiki Road) פסטורלי וקסום שהיה חלק מדרך טוקאידו הישנה. בתחילת המאה ה-17 שושלת טוקוגאווה החליטה לשתול עצי ארז בשני צידי השביל כדי שהצל יגן על ההולכים בדרך מפני השמש הקופחת. יש לאורך השביל כ-420 עצי ארז גבוהים.

משם נסענו לכיוון אגם יאמנאקה YAMANAKA כשעה וחצי. זה הנוף שראינו..

ואז גילינו שעקב טעות פספסנו את הכפר אושינו הקאי OSHINO HAKKAI. ממליצה להיכנס קודם לכפר הנחמד. מישהו עשה שם עבודה גאונית בשיווק ובמכונת תיירות משומנת. מדובר בכפר קטן ונחמד שיש בו בריכות קטנות נחמדות, היה עמוס באלפי תיירים, מלא חנויות, גובים כסף בחניונים. אנחנו חנינו טיפה יותר רחוק ליד מסעדה והחניה היתה חינם. שימו לב, יש הבדל בין מחירי החניונים שנמצאים במרחק קצר של 200 מ' האחד מהשני..

עזבנו את הכפר והמשכנו לפגודה צ'ורייטו CHUREITO PAGODA שנמצאת בעיר פוג'יושידה. יש עומס רב על החניונים עם סדרנים רבים. כולם גובים אותו סכום 1000 יין. חנינו במרחק הליכה של כמה דקות מהכניסה למתחם הפגודה. עולים מדרגות רבות עד שמגיעים למעלה. נשקף נוף מדהים של הפוג'י וגם הפגודה מאד יפה. בסיום הביקור נסענו למלון Fujikawaguchiko Resort Hotel. מדובר במלון 4 כוכבים. הזמנו שם חדר בסגנון יפני - כלומר פוטונים על הרצפה, כסאות נמוכים וכד'. החדר היה מרווח, אבל השינה על הפוטונים היתה חוויה מפוקפקת - קמתי בבוקר עם גוף שכולו כואב, ושמחתי שזה היה המלון היחיד שהזמנתי עם פוטונים.. הזמנו במלון גם ארוחת ערב. היה נוח, אבל לא ברמה של המלון הקודם. גם ארוחת הבוקר היתה בסדר, לא מעבר לכך.

26/4 ש אזור האגמים

הדרך ליד האגמים היתה יפה אך מעט סתמית, כי היה מעונן ולצערינו לא ראו בכלל את הפוג'י. עברנו ליד Lake KAWAGUCHI, LAKE SAIKO, MOTOSU LAKE, SHOJI LAKE

פסטיבל פריחה Fuji Shibazakura Festival התרחש בזמן ביקורנו והחלטנו לנסוע לשם. לשים בגוגל מאפס: 212 motosu . המקום עם הכוונה לחניות ע"י המון סדרנים. עולה בכניסה 1300 יין לאדם והחניה עלתה עוד 1000 יין. נחמד למי שמגיע לאזור.

משם נסענו ל SHIRIATO FALLS - מפלים יפים, מסלול מעגלי של 1.1 ק"מ קליל ונחמד. יש 2 תצפיות על 2 מפלים שונים, אל תפספסו... ישנם חניונים במחירים שונים: החניון הרשמי של האתר גובה 500 יין משם נכנסים מצד אחד למסלול, חניון ממש קרוב גובה 300 יין והוא קרוב יותר לכניסה השניה של המסלול, שם חנינו ובמרחק של עוד כ100-150 מ' חניון נוסף שגובה 200 יין

המשכנו לנסוע לעבר עמק הקיסו כ- 3-4 ש' למלון ב- AGAMATSU שנקרא HOTEL NEZAME. המלון נמצא כ- 4 דקות הליכה מערוץ יפהפה שנקרא NEZAME NO TOKO GORGE. הירידה והעליה אחר כך תלולה, אבל זה שווה ממש. שביל מסודר בחלקו מדרגות. אפילו משפחת קופים היו שם בסוף היום.

השירות במלון היה מצויין, אבל המלון מיושן ואין מסעדות לידו במרחק הליכה. יחד עם זאת יש סבן אילבן וניתן לקנות שם ארוחות טעימות וזולות ובמלון יש מיקרוגל לחימום. החדר היה מרווח והיו בו שולחן וכסאות, כך שאכלנו בחדר. ארוחת הבוקר היתה מוזרה ויפנית לחלוטין ללא שמץ של מערביות. עדיף לוותר שם על הארוחה..

27/4 א' - מסלול הליכה מאגומה-צומאגו, מטסומוטו

ביום זה תוכננה צעידה ב- Nakasendo Trail, מסלול בן 550 ק"מ, ששימש נתיב סחר בין טוקיו לקיוטו. בעבר, היו מעבירים סחורות בין עיירת דואר אחת לשנייה. סה"כ בדרך הנקסנדו: 69 עיירות דואר. "Post Towns". הוא השביל הישן המחבר בין מזרח יפן למערב יפן, והוא קיים כבר יותר מאלף שנים. בין עיירת הדואר MAGOME ׁ(העיירה ה 43 במסלול) לעיירת הדואר TSUMAGO(העיירה ה 42 במסלול).

היתה לנו נסיעה של כ-30 ד' כדי להגיע לצומאגו. רצינו להשאיר את הרכב בחניה בצומאגו ולנסוע באוטובוס למאגומה, שם התחלנו את הצעידה. מומלץ לחנות ב- P2 שהוא הקרוב לתחנת האוטובוס. בשל מיעוט האוטובוסים, חשוב לבדוק את הלו"ז באינטרנט. יש פער של שעה-שעתיים וחצי בין אוטובוס למישנהו וכדאי מאד לתכנן היטב את הלו"ז, אם לא רוצים להיתקע זמן רב בהמתנה. הצלחנו להגיע ולתפוס את האוטובוס הראשון שיוצא מצומאגו למאגומה. הנסיעה אורכת כחצי שעה ויורדים בתחנה האחרונה, עולה 600 יין. מי שרוצה להימנע מהעליה שיש ב- 2 הק"מ הראשונים, יכול לרדת בתחנה מאגומה פאס, אבל אז מפסיד את העיירה מאגומה שהיא ממש נחמדה בתחילת המסלול.

התחלנו בעיירה מאגומה MAGOME לכיוון העיירה צומאגו TSUMAGO . המסלול מסומן וצועדים בו מטיילים. בדרך נתקלנו בפעמונים, המיועדים להרחיק דובים.הצעידה היא כ- 8 ק"מ, העליה ב2 הק"מ הראשונים היא די משמעותית, אבל אחר כך מרבית הדרך שטוחה או ירידה מתונה. אל תשכחו להצטייד במים, קרם הגנה וכובע, כי אם יש שמש, כפי שהיה אצלינו, חם וצריך לשתות ובמרבית הדרך אין איפה לקנות מים. סיימנו את המסלול בכ- 3 ש'. המסלול עובר ביערות ובכפרים עתיקים די שוממים..

הגענו לצומאגו, קנינו גלידה להתרעננות, שוטטנו קצת ברחובות ואז חזרנו לרכב כדי להמשיך לנסוע למטסומוטו, הדרך ארכה כ2.5 ש' עם עצירות.

נסענו ישירות לטירת מטסומוטו וחנינו בחניון לידה. החניונים שם הם רק עם מכונות וההוראות רק ביפנית. ביקשנו הסבר מיפני על השימוש, שהיה מאד נחמד ולמרות הקושי באנגלית הצליח להסביר לנו כיצד עלינו להשתמש במכונה. החניה עלתה בסוף 1000 יין.

טירת מטסומוטו (Matsumoto Castle) טירה מהמאה ה-16, אחת מהטירות המקוריות והמשומרות ביותר ביפן, מכונה "טירת העורב" בשל צבעה השחור. שעות פתיחה 8:30-17:00 כניסה אחרונה ב-16:30 . כניסה עלתה 1600 יין. זוהי טירת עץ פיאודאלית מושלמת ומביקור בה ניתן ללמוד על תקופת ימי הביניים היפניים, בה התגבשו מעמדות ועלה כוחם של הסמוראים. נבנתה במהלך השנים 1592-1624.

תוכן הטירה שכלל תצוגה של כלי נשק מהתקופה וכן לבוש סמוראים. חשוב לדעת שמרבית הטירות ביפן ריקות ורק כותבים מה היה שם... זוהי טירה עם די הרבה מוצגים באופן יחסי.

אחרי הטירה נסענו למלון Richmond hotel matsumoto. המלון היה מצויין ונוח. לאחר צ'ק אין יצאנו לרחוב נאקאמאצ'י (Nakamachi Street) רחוב מסורתי עם בתים היסטוריים בסגנון מחסנים יפניים (Kura), חנויות מקומיות, גלריות אמנות ומסעדות. הרחוב היה די שקט וללא פעילות רבה. החנויות נסגרות קצת אחרי רדת החשיכה. נאלצנו ללכת לקניון AEON, די גדול, כי הייתי חייבת לקנות נעליים, היות שהסגר בנעלי הטיולים שלי נשבר . אחר כך הלכנו לאיזקאיה BANRAI שהומלצה ע"י הקבלה במלון. לא היה תפריט באנגלית והיה קושי לתקשר, אבל הצלחנו להזמין משהו והיה בסה"כ טעים ולא יקר (3200 יין), למרות שגבו דמי שולחן. לאחר שחזרנו עשינו כביסה והיות שלא התייבשה, נאלצתי להוסיף זמן ייבוש של שעה וגם זה לא הספיק, השעה היתה כבר 1:00 בלילה, אז פרשתי את הכביסה הלחה בחדר כדי שתתייבש. לשמחתי בבוקר כמעט הכל התייבש ומה שלא, כמה דקות של פן עשו את העבודה...

28/4 ב'טקיאמה, שירקאווה גו, טויאמה

מוזיאון האומנות שרצינו לראות במטסומוטו עם היצירות של YAYOI KOSAMA סגור ביום זה. אז יצאנו לכביש לטקיאמה שהיה מאד יפה, הרבה סכרים ואגמים בדרך. בשלב מסויים הוויז הפנה אותנו לכביש מפותל שעולה בהרים המושלגים, אך לאחר מספר ק"מ הכביש היה חסום בשלג ונאלצנו לחזור על עקבותינו ולנסוע בכביש אגרה שגוגל מאפס כיוון אותנו.

הגענו לטקיאמה, ממש בפאתי העיר ראינו אנשים ותלבושות שנראו של טקס כלשהו, אז עצרנו והתברר שכנראה הגענו לחזרות שלהם בהכנות לריקודי הפסטיבל עם התלבושות. היה חובבני, אבל נחמד.

המשכנו ועצרנו ליד מוזיאון יטאי קייקאן על הסטוריית פסטיבלים. מוזיאון הפסטיבלים בטקיאמה "Takayama Matsuri Yatai Kaikan". מציג את הכרכרות הצבעוניות של הפסטיבלים המסורתיים של טקיאמה, מאירועי הפסטיבל החשובים ביותר ביפן. פתוח עד 16:30 כניסה אחרונה. עולה 1000 יין לאדם.

נסענו עם הרכב לראות את Takayama Jinya: בניין הנבנה בשנת 1603 אשר שימש את הממשל באותה תקופה. הבנין שוחזר בשנת 1816 והמשיך לתפקד כרשם אוכלוסין וסיפק דיווחים לקיסר, לא מרשים. העיר עצמה נחמדה ונעימה.

משם המשכנו לשיראקאווה גו כשעה. הגענו לעיירה כמה דקות לפני השעה 16:00. לאחר שנתנו לנו להיכנס לחניון, הסתבר שבשעה 16:00 מפסיקים לאפשר כניסה לחניון, אשר נסגר לחלוטין בשעה 17:00. גם לשכת התיירות כבר נסגרה והבנו שהכל נסגר עד 17:00.לאחר ויכוח עם אחד היפנים הסדרנים, איפשרו לנו לצאת ללא תשלום, ואף הנחו אותנו לנסוע לחניה מאד קרובה ליד מלון קרוב (כ- 150 מ' מהחניון), שם ניתן לחנות חופשי, וכך יכולנו לטייל בכפר ללא חשש שלא נוכל לצאת מהחניון. הכפר די התרוקן, אבל עדיין יכולנו לטייל ולהנות מהמקום ואפילו הצלחנו לטעום הידה ביף קרוקט.

הכפר עצמו נוסד במאה ה-17, והתפתח סביב גידול תולעי משי. ייחודו של הכפר נמצא בסגנון הבתים הייחודיים שלו הנקרא גאשו-זוקורי (Gasshō-Zukuri) - בתים ייחודיים עם גגות קש תלולים אשר התפתחו כתוצאה מהצורך להתמודד עם כמויות השלג הכבדות בחורף. בשנת 1995, הכפר הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, הכפר שימש כמקום משכן למסדרים בודהיסטים והיה מבודד למדי, ללא כל דרך סלולה אליו. הפרנסה העיקרית הינה תיירות. בשל השעה המאוחרת תצפית שירויאמה (Shiroyama Viewpoint) היתה סגורה כמו גם בית ואדה (Wada House) הכי גדול בכפר, נבנה לפני 300 שנה על ידי משפחת וואדה העשירה ונשמר היטב

לאחר הסיור בכפר שהיה מהנה, נסענו לטויאמה ל- Hotel JAL City Toyama.

בדרך עצרנו לצלם נוף מרהיב של גשר על פני מים...

29/4 ג'( חג) טויאמה, ספרינג קוורטט, קנזאווה

התחלנו את הבוקר בנסיעה ל SPRING QUARTET- אתר שבו אמורים להיות ארבעה רכיבי נוף מדהימים . לבן - ההרים המושלגים - ברקע, ההרים המושלגים של האזור מספקים את הצבע הלבן . ורוד - עצים דובדבן - שורות ארוכות של עצי הדובדבן היפניים, הידועים בפריחתם המרשימה והורודה, מוסיפים צבע ורוד עדין וקסום לפסיפס הצבעים של האזור. הפריחה הזאת יוצרת את אחד ממראות האביב המפורסמים ביותר ביפן. צהוב - פרחי Nanohana (הפרחים הצהובים ממשפחת המצליבים) - פרחים אלו פורחים באביב ומספקים מרבדים של צבע צהוב חינני שמשתלב ברביעי. צבעוני - שדות של צבעוניים בצבעים שונים אדום, ורוד, לבן ועוד. הכתובת: Funagawashin, Asahi, Shimoniikawa District, Toyama 939-0729, יפן. Shuttle bus from Tomari Station at the peak season. מידע על הגעה https://www.japan.travel/en/japans-local-treasures/spring-quartet-asahi-2022/התאכזבנו קשות, עקב מזג האויר הקר הפריחה התאחרה ולא הצלחנו לראות את השילוב שהיינו אמורים. מאד מאכזב, כי נסענו לשם כשעה וחצי לכיוון...הבעיה שאין איפה לדעת במדוייק מה סטטוס הפריחה, לפחות אנחנו לא מצאנו.

חזרנו לטויאמה כדי לראות את מוזיאון הזכוכית TOYAMA GLASS ART MUSEUM , שיש בו תערוכה קבועה של צ'יהולי, שהיתה מדהימה!! יש גם קומות עם תערוכות של אומנים מקומיים שגם הן יפות , אבל אין ספק שצ'יהולי עולה עליהן...

לאחר כ1.5 ש' במוזיאון עברנו עם הרכב ליד MATSUKAWA RIVER בטויאמה . לא היה משהו מיוחד. רלוונטי רק כשיש פריחה של הסאקורה. משם נסענו לקאנאזאווה כשעתיים.

הגענו ראשית ל -Kenrokuen Garden גני קנרוקואן. שעות פתיחה: 07:00-18:00 הקדשנו כשעה וחצי . נחשב לגן מהיפים ביפן, נבנה בהוראת משפחת הסמוראים המפורסמת, משפחת מאדה (Maeda). גן זה נפתח לקהל הרחב בשנת 1871 ובכל אחת מעונות השנה, הגן נראה אחרת. פרוש השם "קנרוקואן": "גן ששת המאפיינים". על פי המסורת הסינית, גן מושלם חייב ב 6 מאפיינים: מרחב, פרטיות/ הסתגרות, מלאכותיות, עתיקות, שפע של מים, נוף נרחב. המים מגיעים מנהר מרוחק ע"י מערכת הובלת מים מתוחכמת, שנבנתה בשנת 1632 והם אלה שממלאים את האגמים והתעלות של הגן. מרשים, בעיקר כשזה הוקם לפני כמעט 400 שנים. עלה 320 יין כרטיס כניסה. מחוץ לגנים רחוב עם דוכנים עבודות יד ואוכל. הטירה מצד ימין.

.Kanazawa Castle Park פארק טירת קאנאזווה. הקדשנו 45 ד' 07:00-18:00 . חינם. טירה היסטורית עם פארק מסביב. טיילנו ליד חומות הטירה וראינו את המבנים המשומרים. טירה עתיקה שהיתה מושבה של משפחת מאדה (MAEDA) משנת 1583 ועד תום תקופת אדו. משפחת מאדה היתה השניה בחוזקתה, אחרי טוקוגאווה, מבחינת גודלה ועושרה. במהלך השנים הטירה נשרפה מספר פעמים כשהאחרונה היתה בשנת 1881.

עד תחילת שנות ה- 90 היתה הטירה מקום מושבה של אוניברסיטת קנזאווה, שהועתקה לפאתי העיר. מאז, הטירה שוחזרה וגם היום, יש פרוייקט לשחזור מבנים אחרים שבסביבתה.

בסיום הסיור נסענו למלון ב HOTEL INTERGATE Kanazawa המצויין , שיש בו גם לאונג' עם כיבודים ומשקאות. עשינו צ'ק אין, נכנסנו לשתות ולנשנש ואז נסענו להחזיר את הרכב. המלון ממוקם במרכז העיר, מלון מצויין במיקום מעולה ומחיר טוב.

קנאזאווה שוכנת לחוף ים יפן, עם חצי מיליון תושבים. השם "קנזאווה" משמע "בִּצָּת זהב" (קאנה: זהב. זאווה: בִּצָּה, כמו "מלך הביצה"). מקורו השם באגדה אודות איכר שחיפש תפוחי אדמה באזור, אך תחת זאת מצא באדמה פיסות זהב. בתקופת אדו (1603-1868, תקופת שלטון שוגונות טוקוגאווה), קאנאזאווה שימשה כמקום מושבו של שבט "מאדה" (Maeda), השבט הפיאודלי השני החזק ביותר לאחר טוקוגאווה במונחים של ייצור אורז וגודל שטח נחלותיו. בהתאם לכך, קאנאזאווה צמחה לעיר עם הישגים תרבותיים גדולים, והיתה יריבה ראוייה לקיוטו ו"אדו" (טוקיו של ימינו). במהלך מלחמת העולם השנייה, קאנאזאווה הייתה העיר השנייה בגודלה ביפן (אחרי קיוטו) , שפסחו עליה התקפות אוויריות. חלקים של העיר העתיקה, נשתמרו במצב טוב. העיר קנאזאווה מפורסמת בממתקים המעוצבים והטעימים, רובעיה המשומרים, תרבות הסמוראים, אומנות, עבודות מעלי זהב ועבודות היד האמנותיות השונות. זהו יעד אהוב בקרב משפחות יפניות לגיחה , וכמו שאנחנו הגענו בגולדן וויק העמוס, צריך לקחת זאת בחשבון.

כשחזרנו ברגל מהחזרת הרכב, התרשמנו מהעיר, אבל הערב ירד והכל נסגר כמקובל ברוב יפן...

בערב, היה שוב כיבוד בלאונג' שכלל אורז עם תוספות מעניינות, זה ייתר לנו את הצורך לצאת לארוחת ערב. לנו זה הספיק...

30/4 ד'(חג) קאנזאווה ונסיעה בשינקנסן לקיוטו

יצאנו לשוק אומיצ׳ו, Omicho Market.שכולל דגים, פירות, ירקות ומזון טרי. מנות מקומיות מלבד אוכל, ניתן לרכוש שם פרחים, בגדים, כלי מטבח ופיצ'יפקעס שונים. שעות פעילות: 9:00-18:00. נחמד, כמו כל השווקים ביפן נקי

.

רובע הסמוראים היה מאכזב וגם הבית של המשפחה הסמוראית סתמי NAGAMACHI SAMURAI, עלה 550 יין

הלכנו דרך רובע הסמוראים בהמלצת תיירים אחרים לכיוון גן ליד מוזיאון סוזוקי שהיה יפה SHUFUKAKU GARDEN.

ואחר כך ל2 רובעי הגיישות וחזרנו.

השארנו במלון את המזוודות בשמירת חפצים. די התאכזבנו ממה שיש בקנזאווה בבוקר הזה ולכן ישבנו בלונג׳ עם נשנושים ושתיה עד שניסע לרכבת. האוטובוס לתחנת הרכבת עלה 210 יין, (מונית עולה בין 1500-2000). האוטובוס קרוב מאד וממש לא היה מסובך לנסוע עם המזוודות.

כרטיסים לרכבת השינקנסן ניקנו מראש, כך שכל שהיה עלינו לעשות, זה למצוא את הרציף של הרכבת ולהמתין מעט שתגיע. הרכבת הוזמנה לשעה 17:20 וכיאה ליפנים יצאה בדיוק בזמן והנסיעה ארכה כשעתיים.

הגענו לקיוטו בשעות הערב והלכנו לבצע צ'ק אין במלון ALA HOTEL KYOTO שהיה מלון מצויין בכל ההיבטים, אפילו כביסה שם בחינם, רק צריך לקנות את אבקת הכביסה (אני הבאתי טבליות כביסה מהארץ שיהיה ריח מוכר). עם היציאה מתחנת הרכבת רואים את המגדל מואר..

1/5 ה'(חג) קיוטו

קיוטו קיוטו היתה בירתה של יפן ומקום מושב של הקיסר מסוף המאה השמינית ועד לסוף תקופת אדו ב-1868. העיר לא הופצצה במהלך מלחמת העולם השנייה ושרדו בה הרבה מאוד מבנים היסטורים חשובים (אם כי היא נשרפה פעמים רבות ושוקמה מחדש בכל פעם).

היות שנרשמנו לטיול מודרך באתר https://www.kyotolocalized.com/ שמאפשר להירשם גם לטיולים מבוססי טיפים, הגענו למקום המפגש בשעה 10:30. הייתה לנו מדריכה בשם האנה שהיתה מצויינת. הטיול ארך כ- 3 שעות ורובו היה בעליה של לא מעט מדרגות...

עבר ברובע גיון עם נשים בקימונו

לאורך נהר קָמוֹ (Kamo-gawa), יש הרבה מסעדות, בתי תה ואיזקיות (פאבים יפניים) עם מרפסות עץ מוגבהות שנקראות "יוקא" (Yuka) או "נוריו-יוקא" (Noryo-yuka). המרפסות האלו מוצבות במיוחד בקיץ (מאי עד ספטמבר), ומטרתן להציע מקום קריר ונעים לבלות בו, מעל הנהר עם בריזה טבעית. בימים חמים זו דרך מסורתית ליהנות מארוחה יפנית תוך צפייה בזרימת המים ובנוף העירוני העתיק. המרפסות הן סמל של תרבות הפנאי הקיוטואית, והן חלק חשוב מהחוויה הקולינרית של הרובע. הן נמצאות בעיקר בין גיון לבין אזור פונטוצ'ו (Pontocho), שני אזורים מפורסמים בגיישות, הופעות מסורתיות ואווירה יפנית קלאסית.

היינו במקדש צ׳יונין chionin mae ובו פעמון ששוקל 70 טון! משנת 1633. אחד מהפעמונים הגדולים ביותר ביפן. הפעמון לא מצלצל באופן יומיומי, אלא רק באירועים מיוחדים - ובעיקר בליל השנה החדשה (Ōmisoka, 31 בדצמבר). בטקס המיוחד הזה, נדרשים 17 נזירים כדי להזיז את הקורה הענקית שדופקת בפעמון. צליל הפעמון נמשך זמן רב ונחשב למטהר של הרוח והלב לקראת השנה החדשה - מסורת בודהיסטית חשובה מאוד ביפן.

הלכנו דרך פארק מארויאמה: זהו הפארק הציבורי העתיק ביותר בקיוטו, ונחשב לאחד המקומות היפים והאהובים בעיר - במיוחד בתקופת פריחת הדובדבן (סאקורה) באביב (סוף מרץ-תחילת אפריל). הפארק מחבר בצורה טבעית בין אזור גיון, מקדש יאסאקה (Yasaka Shrine), צ'יונין, ודרומה - אל עבר השביל העתיק שמוביל ל־קיומיזו־דרה

מקדש yasaka koshindo עם כדורי בד צבעונים עליהם רושמים משאלות

מקדש קיומיזודרה (Kiyomizu-dera) מקדש בודהסטי .

נוסד בשנת 775 לספירה עבור אלת הרחמים הבודהיסטית קאנון. הוא יושב במתחם רחב ידיים ובו 30 המבנים, הפופולארי ביותר מביניהם הוא ההיכל הראשי (Hondo) שנבנה בשנת 1633 לספירה ויש בו פלטפורמת עץ ממנה נשקף נוף מרהיב על העיר. מרבית ממבני המקדש נשרפו למעלה מ-10 פעמים לאורך ההיסטוריה וכל פעם שוקמו מחדש. משמעות שם המקדש ביפנית: מקדש המים הטהורים, על שם המפל שזורם שם גם כיום. בשנת 1944 המקדש הוכרז כאתר מורשת עולמי של אונס"קו. המקדש מאד יפה.

בדרך עברנו ליד מקדש עם בודהה גדול בתוכו, לא נכנסנו אבל הצלחנו לצלמו מהכניסה...

נכנסנו למקדש kodaiji לאחר שהמדריכה המליצה להיכנס. עלה 600 יין ועברנו גם בחורשת במבוק יפה, קצת פחות ארוכה מזו של יער אראשימה. המדריכה המליצה להיכנס לשם ואמרה שניתן לוותר על יער הבמבוקים באראישימה שעמוס לעייפה בתיירים. הקשבנו לעצתה.

נסענו לפושימי אינארי (Fushimi Inari) עלינו עד למעלה, ולמרות שמדובר במדרגות רבות, הרגשנו שזו היתה החלטה נכונה. לעומת העומס הרב שיש למטה, למעלה הרבה יותר מרווח ואפילו ניתן לבצע צילומים לבד במקטעים מסויימים. לקח כ- 3 שעות. זהו מקדש שינטו לאל האורז . מקדש השינטו פושימי אינארי נוסד בשנת 711 לספירה וכיום הוא אחד ממקדשי השינטו הפופולאריים ביותר בקיוטו וביפן כולה בזכות אלפי שערי הטורי הכתומים שלו שמושכים יפנים וזרים כאחד. המקדש יושב על הר בשם Inariyama בו מאמינים שהקאמי (האל) של המקדש שוכן. בשנת 2011 חגג המקדש 1300 שנים להיווסדו. כשהגענו חזרה למטה כבר היו דמדומים.

כשחזרנו למלון, נכנסנו למשרד של ניפון שסדרנית של הרכבת המליצה שנפנה אליהם לעשות את פאס קנסאי הירושימה. יש לציין שניתן לבצע את הרכישה של הפאס והזמנת מקומות ברכבת השינקנסן להירושימה שכלולה בפאס ולשלם בכרטיס אשראי. היות שמועד הנסיעה היה עדיין בחג, המליצו שנזמין מקום מראש. בכל מקרה כאשר רוכשים את הפאס קובעים מועד להתחלה של 5 הימים. הפאס עולה 17,000 יין לאדם וכדאי לרכשו אם יש נסיעה בשינקנסן להירושימה וחזרה . נסיעה בודדת בשינקנסן להירושימה עולה כ14,000 יין. אנחנו השתמשנו בפאס ברכבת לאוסקה, שינקנסן להירושימה, שינקנסן מהירושימה להימג'י ושינקנסן לטוקיו. כמו כן ניתן להשתמש בחלק מהקווים העירוניים עם הפאס, כך שבחישוב עקרוני, חסכנו לבסוף כ- 13,000 יין לאדם ובתרגום לשקלים כ- 650 ש"ח לזוג.

כשחזרנו המגדל היה מואר שוב בצבעים אחרים..

.

2/5 ו'(חג) קיוטו

יום גשום. נסענו ל sanjusangendo temple עם המון פסלים. בודהיסטי. מומלץ ומרשים. משמעות השם: "אולם עם 33 מרווחים בין עמודים" מתייחס למבנה המרכזי של המקדש - אולם עץ ארוך מאוד עם 33 מרווחים בין העמודים התומכים בו. נוסד בשנת 1164 בתקופת הֵייאן המאוחרת, ע"י השוגון טאירה נו קיומורי. נבנה מחדש בשנת 1266 לאחר שנשרף. המקדש שייך לזרם בודהיזם טנדאי (Tendai).

המקום מיוחד. בתוך האולם הארוך נמצאים 1001 פסלים של אלת הרחמים קאנון (Kannon, Avalokiteshvara). הפסלים עשויים עץ ברוש יפני מצופה עלי זהב, וכל אחד מעט שונה.

במרכז ניצב פסל ענק של אלף-הזרועות קאנון (Senju-Kannon) בגובה 3.5 מטרים.

לפי האמונה, קאנון רואה את סבלם של כל היצורים החיים, וכל אחת מ־1000 זרועותיה עוזרת למישהו בצרה. מסביב למקדש יש גן מאד יפה.

אגב, לא ראיתי שהומלץ ע"י האתרים בעברית שנעזרתי בהם וגם לא זכור לי שנתקלתי בו בקבוצות הפייסבוק. המקום הומלץ ע"י המדריכה ולדעתי בהחלט שווה ביקור

משם נסענו לטירת ניג׳ו שפתוחה עד 17:00. היה מעניין ויפה בעיקר בגנים. נכנסנו גם פנימה, אבל יש רק ציורים על הקירות, אסור לצלם. לדעתי, לא הכרחי להיכנס.

.

נסענו למקדש הכסף, טיילנו בגנים היפים. גינקאקו-ג'י מקדש הכסף Ginkakuji (Silver Pavilion) היה במקור וילה של השוגון יושימאסה אשיקגה. התכניות המקוריות למבנה ולגנים נעשו בשנת 1460 לספירה לערך אולם הבנייה הסתיימה רק ב-1482. יושימאסה רצה לחקות את מקדש הזהב אותו בנה סבו, ולצפות את המבנה הראשי בכסף אולם התכנית הזו הלכה והתעכבה בשל מלחמת האזרחים (מלחמת Onin) ולמעשה מעולם לא הושלמה. המבנה נותר "עירום" כפי שיושימאסה ראה אותו לאחרונה בימי חייו. את המקדש מקיף גן יפהפה ויש בו גם גבעה שממנה ניתן לצפות עליו מלמעלה. 8:30-17. 500 יין.

ליד המקדש מתחיל מסלול הפילוסופים 2 ק"מ, עובר בין מס' מקדשים לא מרשימים ומסתיים בשער גדול. נחמד, לא לצפות למשהו מאד מרשים

בערב הלכנו למסעדה תאילנדית טעימה וזולה ליד הנהר, לא זוכרת את שמה... היה פחות נוח לשבת על כריות, אבל הכרנו 2 אמריקאיות חמודות שישבו לידינו והיתה אוירה טובה. שימו לב, כאשר מנה נחשבת חריפה, שואלים על דרגות החריפות המבוקשות. קחו בחשבון שהחריפות הרגילה מספיק חריפה. הזמנו דרגה 2 לבקשת בעלי (ששקל לקחת דרגה 3), ואני הרגשתי שהמוח נשרף לי , אציין שאין לי בעיה לאכול חריף, אני אוהבת, אבל זה היה ברמות אחרות. לא יכולתי לאכול את המנה, אז בעלי סיים אותה..

3/5 ש'(חג) קיוטו

הלכנו למקדש tofukoji, שהיה יפה. גם בדרך ראינו מקדשים ומקומות יפים

.

משם נסענו למקדש heian jingu שם היו דוכנים של אוכל והופעות רחוב בעיקר למשפחות

נסענו למקדש המוזהב, היה עמוס אנשים ויפה. קינקאקו-ג'י מקדש הזהב Kinkakuji (Golden Pavilion)מקדש זן בודהיסטי וללא ספק בין המקדשים המפורסמים ביותר של קיוטו. שמו הרשמי של המקדש הוא למעשה Rokuon-ji והוא הוכרז כאתר מורשת עולמי של אונס"קו בשנת 1994. בין סוף המאה ה-12 לתחילת המאה ה-14 המבנה היה ביתו של אריסטוקרט בשם סאיאונג'י קינטסונה, אולם בסוף המאה ה-14 השוגון יושימיטסו החליט לקחת את המתחם מידי משפחת סאיאונג'י ולבנות בו וילה משלו בהשפעה סינית שהיתה מאוד פופולארית באותה התקופה. לאחר מותו של השוגון יושימיטסו, ובהתאם לצוואה שלו, הוילה הפכה למקדש זן. פתוח 9-17. עלה 400 יין. לקח כשעה, בעיקר בגלל העומס

נסענו חזרה לכיוון המלון, אבל ליד היה מקדש ענק שלידו היו גם דוכנים. המקדש נמצא ב ohigashi san hiroba square. מקדש ממש יפה, אבל משום מה לא נתקלתי בהמלצות עליו

חזרנו למלון והלכנו למסעדה craft house kyoto לקחנו בירה טעימה, פיצה ומנה של סטייק וצ׳יפס.

4/5 א'(חג) אוסקה

נסענו מקיוטו לאוסקה ברכבת , שהופתענו לגלות שהיא רכבת "הלו קיטי".

השארנו מזוודות במלון HOTEL LINKS NAMBA בשמירת חפצים ונסענו לנארה ברכבת. תחזית מזג האויר היתה שבאותו יום מזג אויר טוב ולמחרת יהיה יום גשום ולכן קיבלנו החלטה להחליף את ימי הטיול שתוכננו.

בהגעה לנארה יש צעידה לא ארוכה לעבר פארק האיילים שמלא באלפים שחיים בסימביוזה מלאה עם מיליוני האנשים. היה עמוס מאד. הלכנו לכיוון מקדש טודאיג׳י שנמצא בשיפוצים ובדרך ראינו את שער ניינדמון Nandaimon Gate

מקדש טודאיג'י (Todaiji Temple) אחד המקדשים החשובים ביותר ביפן שנבנה במאה ה-8 לספירה אולם מאז הוא נהרס ונבנה מחדש מספר פעמים. מבנה העץ הגדול בעולם עם פארק ענק ואיילים

בשנת 743 לספירה הקיסר שומו הורה לציבור להיות מעורב בבנייה של מקדשים בודהיסטים מתוך תקווה שבודהה בתמורה יחוס על המדינה מהאסונות הרבים שהיא סבלה מהם באותם השנים (בנו הלך לעולמו בגיל שנה, מגפות, רעב, בצורת ושטפונות). כהן בודהיסטי בשם גיוקי ביחד עם תלמידיו אסף תרומות ברחבי יפן למטרה זו ומעריכים שבסביבות 2 וחצי מיליון אנשים תרמו מרכושם עבור בניית מקדש טודאיג'י ופסל הבודהה הענק שיושב בו. שעות פתיחה 07:30-17:30

אחר כך הלכנו לפביליון שבבריכה, בריכת סאגי (אוקימידו) - Sagiike pond (Ukimido) בריכה קטנה וחביבה לצד הפארק עם פביליון במרכזה .

אחר כך לקסוגה טאישה. Kasuga Taisha אחד המקדשים החשובים ביותר בנארה. לפני כ-1300 שנים בזמן שנארה הפכה לבירת יפן, אל בשם טקמיקזוצ'י הגיע אליה ממחוז איבראקי (צפון-מזרחית לטוקיו) והחליט להתיישב על הר מיקאסה, שנמצא בחלקו הצפון-מזרחי של פארק נארה, למען שגשוג המדינה ושמחת האנשים. בהמשך, בהוראת הקיסרית שוטוקו, אציל בכיר בשם פוג'יווארה נו-נגאטה הקים באיזור מספר מבנים אשר הוקדשו לאותו האל ולמספר אלים אחרים. במקדש יש אלפי פנסי ארד ואבן אשר מדליקים אותם פעמיים בשנה בלבד בפסטיבלים שנערכים בתחילת פברואר ובאמצע אוגוסט. בימי עבר נהגו לבנות מחדש את המקדש בכל 20 שנים אולם המנהג הזה הופסק במאה ה-17. במקדש יש חלק פנימי שהכניסה אליו נעשית בתשלום, אנחנו ויתרנו. שעות פתיחה 06:00-18:00

משם צעדנו לעבר חנות המוצ׳י שמכרה כמויות. נקטאנידו - Nakatanido בה לעיתים ניתן לראות כיצד מכינים את המוצ'י. לנו לא יצא מבחינת הזמן. כל אחד עולה 200 יין . טעמנו, חביב לא מעבר. אכלנו במסעדה בנארה ונסענו ברכבת חזרה למלון.

5/5 ב'(חג) אוסקה

הלכנו למקדש יאסאקה - NAMBA YASKA הבודהיסטי עם ראש האריה.

ושוק קומורון. ליד, אנשים עומדים בתורים גדולים להיכנס למכונות המשחקים - ליפנים יש קטע רציני עם גיימינג.

נסענו לטירת אוסקה היפה. תור עצום להיכנס אז ויתרנו.

גני נשימורו כבר לא בחינם, עולה 200 יין. ויתרנו, נראה די סתמי ביחס לגנים שראינו. נסענו לראות את מגדל טסוטנקקן TSUTENKAKU TOWER, שלא מרשים ביום. לדעתנו, אוסקה לא יפה, אז לא עלינו לתצפית.

נסענו לאקווריום עולה 3500 יין. הגענו ב14:00 ומועד הכניסה הבא היה 16:15, אז הלכנו לאכול אקונומיאקי ועוד במתחם האוכל שליד, שהיה אחלה. יש גלגל ענק ממש צמוד ואוניות הקרוז שחונות שם וגם פסל ג'ירפה של לגו..

האקווריום מדהים. בילינו שם קצת יותר משעתיים.

לאחר מכן נסענו לדוטנבורי שתוסס ומלא אורות ואנשים.

בערב במלון שלחנו את המזוודה הבינונית (שהיתה הגדולה מבחינתנו, השני טרולי) לטוקיו בסיוע של אנשי הקבלה במלון. עלה קרוב ל-60 ש"ח כ- 2400 ין.

6/5 ג'(חג) נסיעה בשינקנסן להירושימה, הירושימה

נסיעה להירושימה כשעה וחצי בשינקנסן נוזומי. הגענו למלון Sotetsu fresa inn hirishima לשים מזוודות בשמירת חפצים ויצאנו לטייל . היה יום גשום ולא היה טעם לנסוע למיאג'ימה שהיה מתוכנן לאותו יום...

הירושימה הפכה לאחת הערים המפורסמות בעולם בעל כורחה כאשר בנות הברית הטילו עליה את הפצצה האטומית הראשונה בשישי לאוגוסט 1945. לאחר המלחמה נעשו מאמצים כבירים לשקם את העיר וכיום מדובר בעיר משגשגת עם אוכלוסייה של כמיליון תושבים.

הלכנו לגני שוקיאן (Shukkeien Garden) גן יפני יפהפה שהוקם בשנת 1620 על ידי מושל מקומי בשם נגאקירה אסאנו עבור הוילה שלו ועבר בירושה במשפחתו. במרוצת השנים הגן נחרב מספר פעמים, בשנת 1758 השתוללה בהירושימה שריפה שגרמה לו לנזק רב והוא שוקם שנתיים לאחר מכן. בשנת 1940 משפחת אסאנו החליטה לתת במתנה את הגן לעיר הירושימה וזו גם היתה הפעם הראשונה שהוא נפתח לציבור, אולם חמש שנים לאחר מכן הוא נחרב כמעט לחלוטין מהפצצה האטומית שהוטלה על העיר. ושוקם מחדש ב-1949. בשנת 2020 הגן חגג 400 שנים להיווסדו. שעות פתיחה 9-18. 500 יין.

משם הלכנו לטירת הירושימה Hiroshima Castle,עלה 350 יין לאדם, מוזיאון בפנים, לא וואו, אפשר לוותר על כניסה ורק מבחוץ לראותה. גם התצפית מוגבלת, הנוף לא מדהים. הוקמה בשנת 1599 בשפך נהר אוטגאווה עוד לפני שהעיר הירושימה היתה קיימת. באותה התקופה שם האיזור היה גוקאמורה (ביפנית: חמישה כפרים). הטירה היתה בשימושו של מושל המחוזי המקומי. בזמן מלחמת העולם הראשונה ולאחר מכן במלחמת העולם השנייה הטירה היתה מפקדה של צבא יפן ובשנת 1945, בדומה למבנים נוספים בעיר, היא נהרסה בעקבות הטלת פצצת האטום על ידי צבא ארה"ב. הטירה שניצבת כיום הינה שחזור שהושלם בשנת 1958. אין בטירה מעלית וצריך לעלות במדרגות תלולות מאד כדי להגיע קומה החמישית (והאחרונה) שלה ממנה נשקף נוף על העיר. מעט מאד מוצגים שריונות, חרבות וקסדות סמוראים שהיו בשימוש של סמוראים מקומיים בעבר

הלכנו לכיפת השלום בדרך עצרנו ביריד אוכל נחמד של גיוזות, לקחנו דמפלינג/גיוזה

המשכנו לאנדרטה המרשימה מאד ואחר כך למוזיאון. מרשים ומדכא. מוזיאון ופארק השלום (Hiroshima Peace Memorial Museum)המוזיאון עוצב על ידי האדריכל המפורסם Kenzo Tange ובנייתו ארכה 4 שנים עד שהוא נפתח נפתח בקיץ 1955. במוזיאון שהיה עמוס לעייפה באנשים, ראינו מוצגים ששרדו את התופת, תמונות, חפצים ועדויות של קורבנות ולצידם מידע על האופן בו פותחה הפצצה האטומית והדיונים של בעלות הברית היכן להטיל אותה. יש במוזיאון חלק שלם העוסק בסכנות הטמונות בשימוש בנשק גרעיני. 8:30-18. עלות 200 יין. המוזיאון מזכיר את האוירה שיש ב"יד ושם".

הפצצה על הירושימה

הפצצה האטומית על הירושימה הייתה חלק מ"מבצע מנחם" (Operation Downfall), שהיווה את אסטרטגיית ארה"ב לסיום מלחמת העולם השנייה. ארה"ב פיתחה את פצצות האטום במסגרת "פרויקט מנהטן", מחקר סודי שהובל על ידי מדענים מובילים, כולל רוברט אופנהיימר.

ההחלטה להטיל את הפצצה נבעה מהרצון של ארה"ב להביא לסיום מהיר של המלחמה עם יפן, אשר סירבה להיכנע למרות ההפסדים הכבדים שספגה. ההערכות היו שפלישה קרקעית ליפן תגרור אבדות של מאות אלפי חיילים אמריקאים ומיליוני אזרחים יפנים. לכן, נשיא ארה"ב, הארי טרומן, החליט להשתמש בנשק האטומי כדי לשבור את רצונה של יפן להילחם.

ב-6 באוגוסט 1945, בשעה 08:15 בבוקר, מטוס המפציץ האמריקאי "אנולה גיי", בפיקודו של הקולונל פול טיבטס, הטיל את הפצצה האטומית הראשונה בעולם, שנקראה "Little Boy" (ילד קטן), על העיר הירושימה. הפצצה הופעלה בגובה של כ-600 מטר מעל מרכז העיר ויצרה פיצוץ בעוצמה של כ-15 קילוטון TNT. החום שנפלט הגיע לטמפרטורות של אלפי מעלות, וכתוצאה מכך נשרפו מבנים ועצמים ברדיוס של מספר קילומטרים.

* מספר הקורבנות: כ-70,000 בני אדם נהרגו באופן מיידי מהפיצוץ ומהחום העז. עד סוף 1945, מספר ההרוגים הגיע לכ-140,000 עקב פציעות וכוויות קשות, קריסת מבנים והרעלת קרינה.

* הרס העיר: הירושימה נהרסה כמעט לחלוטין - יותר מ-60% מהמבנים בעיר נחרבו.

* השפעות הקרינה: ניצולים רבים סבלו ממחלות קרינה שהתפתחו בחודשים ובשנים שלאחר ההפצצה, כולל סוגים שונים של סרטן ובעיות גנטיות בדורות הבאים.

השלכות ההפצצה: השפעה מיידית על מלחמת העולם השנייה, שלושה ימים לאחר מכן, ב-9 באוגוסט 1945, ארה"ב הטילה פצצה נוספת, "Fat Man", על העיר נגסאקי. ב-15 באוגוסט 1945, יפן הכריזה על כניעתה, וב-2 בספטמבר 1945 נחתם הסכם הכניעה, שסימן את סיום מלחמת העולם השנייה.

ההפצצות הובילו למרוץ חימוש בין ארה"ב לברית המועצות, מה שהוביל למלחמה הקרה ולפיתוח נשק גרעיני בהיקפים עצומים. הפצצות עוררו דיון מוסרי לגבי השימוש בנשק גרעיני כנגד אוכלוסייה אזרחית.

הירושימה הפכה לסמל בינלאומי למאבק נגד מלחמות גרעיניות, ומדי שנה נערכים בעיר טקסי זיכרון לקורבנות.

בסיום הביקור, הלכנו לאכול אוקונומיאקי גרסת הירושימה במסעדה nagataya שקיבלה ציון גבוה בגוגל ולכן בחרנו ללכת אליה, במיוחד שהיתה די על הדרך... חוויה מומלצת היה נהדר וטעים , אך נאלצנו להמתין כ- 45 ד' עד שנכנסנו (שזה גם סימן שמסעדה היא טובה).

7/5 ד' מיאג'ימה, הירושימה

ליום זה הוזמן סיור למוזיאון מזדה (כ- 3 חודשים מראש).והיינו חייבים להגיע לשם ב14:00. הסיור הוא חינם, אבל מחייב הזמנת מקום מראש. המוזיאון פותח אפשרות הרשמה 3 ח' מראש.

בשל כך, נסענו מוקדם למיאג׳ימה MIYAJIMA . לוקח כמעט שעה להגיע מהמלון למעבורת. גם אם יש פאס צריך לשלם 100 יין מס כניסה לאי לפני המעבורת, שההפלגה בה אורכת כ- 10 דקות. יש לקחת בחשבון זמני המתנה עד שעולים עליה.

כדי להגיע למייאג'ימה יש לקחת את רכבת San-yo Line שכלולה ב- Pass מתחנת הירושימה ולרדת בתחנת Miyajimaguchi. יש 2 חברות שמוציאות מעבורות לאי.

בהגעה הלכנו למקדש איציקושימה ולטורי, שהוא בהחלט יפה. כניסה למקדש 300 יין. מקדש איטסוקושימה (Itsukushima Shrine)המקדש נבנה בסוף המאה החמישית לספירה היות ואנשים האמינו שהאי מייאג'ימה עצמו קדוש. גולת הכותרת של המקדש היא שהוא בנוי על עמודים בתוך המים. בשעות השפל ניתן לראות וגם ללכת על האדמה החולית עד לשער הטורי ואילו בשעות הגאות המקדש נראה כאילו הוא צף במים. מסיבה זו התחזוקה של המקדש היא משימה מורכבת מאוד משום שעמודי העץ נרקבים יחסית מהר במים והמבנה חשוף לפגעי מזג האוויר והים הסוער. פגשנו בחור ישראלי, שגב, שהיה איתנו רוב היום.

הר מיסן (Mount Misen) - הר גבוה 535 מ' עם מסלולי טיול ונקודות תצפית מרהיבות על האי ועל ים סֶטוֹ הפנימי. צעדנו לתחנת הרכבל, לוקח כ-25 דקות ויש מדרגות ... הרכבל נפתח רק ב9:00. עולה 2000 יין לאדם הלוך חזור. העליה ב2 שלבים. בתצפית יש נוף מאד יפה, לבוא רק אם הראות טובה.

בתכנון המקורי רצינו לעלות ברגל עד פסגת ההר, העליה מהרכבל ברגל עוד 30 דקות וגם ירידה. היה ברור שלא נספיק למאזדה אם נעלה רגלית, אז חזרנו למטה עם הרכבל. הנופים יפים מאד

הלכנו שוב לצלם את השער והמקדש בשפל. בזמן שאנחנו היינו, שעות הגאות היו ב4:30 בבוקר וב- 16:30 אחה"צ והשפל ב- 11:00 בבוקר. ידענו שלא נצליח להיות בזמנים אופטימליים, אבל הצלחנו בכל זאת לראות את ההבדלים, אם כי לא בשעות השיא.

מצרפת את הכתובת של אתר של גאות ושפל https://tides4fishing.com/jp/hiroshima/itsukushima

בדרך למעבורת שוב עגלה עם כלבים מתוקים...

עלינו על המעבורת, אחר כך על רכבת ונסענו ישירות למאזדה.

שגב אחסן מזוודות בלוקרים חינם במאזדה והצטרף אלינו לאחר שאישרו את ההצטרפות להזמנה שלנו. יש בית קפה קטן במאזדה, אז ישבנו שם והמתנו להתחלת הסיור. הסיור שעתיים, מעניין ויפה.

חברת מאזדה נוסדה בהירושימה בשנת 1920. מטה החברה, מפעלה הראשי, מרכז המו"פ שלה ומרכז השילוח הבינ"ל שלה נמצאים כולם בהירושימה.

מאזדה משחקת תפקיד חשוב בכלכלת העיר הירושימה. אמנם מאזדה אינה גדולה כמו טויוטה אך מייצרת מעל מיליון מכוניות בשנה והינה אחת החברות החדשניות בתחום הרכב. בשנת 1991, מאזדה זכתה בתחרות הגרנד-פרי (Le Mans Grand Prix) והינה החברה היפנית היחידה שזכתה בזה, עד כה. הגענו לבניין הראשי ונרשמנו בדלפק. כשהתחיל הסיור הגיעה מדריכה של מאזדה ולקחה את המבקרים לאוטובוס, שלוקח ב"עיר" של מאזדה והמדריכה הסבירה על הבניינים , על הייצור, על השילוח על מגורי העובדים וכדומה. הגענו למוזיאון , ניתנו הסברים על התצוגות ולבסוף אף ניתנה אפשרות לצפות במקטע קטן של פס הייצור - שלב ההרכבה של הפינישים. (אסור לצלם בפס הייצור). המוזיאון מציג את היסטוריית חברת מאזדה, מבט לטכנולוגיות העכשוויות והצצה לחידושים עתידיים. מצרפת לינק לאתר של החברה להזמנת סיור. /https://www.mazda.com/en/experience/museum/reservations

חזרנו לתחנת הירושימה, אכלנו ראמן ודמפלינג טעים, רכשנו כרטיסי שינקנסן למחר וחזרנו למלון.

8/5 ה'הימג'י - טוקיו

נסענו להימג'י, לקח 55 ד' בשינקנסן.

מתחנת הרכבת יש צעידה של כ- 20 ד' ברחוב הראשי. בדרך מכסי ביוב עם דוגמת אנימה ושל הטירה.

טירת הימג׳י, יפה מאד מבחוץ, בפנים לא מרשימה.

הטירה שריד מהתקופה הפיאודלית, נבנתה במאה ה-17 והוכרזה כאתר מורשת עולמית.

אין כמעט מוצגים, 2 חרבות ו2 רובים. הרבה מדרגות גדולות. קנינו כניסה משולבת עם גן קוקואן 1050 יין. כל הביקור ארך כ-3 שעות. השארנו את מזוודת הטרולי והמטריות בלוקר גדול בתחנת הרכבת, עלה 700 יין.

סיפורה של טירת הימאג'י קשור עם Senhime, הבת הבכורה של טוקוגאוה הידטאדה ,(Tokugawa Hidetada), השוגון השני של משטר טוקוגאווה. סנהיים נישאה ע"י סבה , לבנו של האויב הגדול ביותר שלו, טויוטומי הידיושי Hydyoshi שהיה הפיאודל של הימאג'י, אחרי ההתאבדותו בשל תבוסה פוליטית, היא נישאה שוב להונדה וחיה בטירה במשך 10 שנים עד מותו של בעלה ומאז הפכה נזירה והעבירה את שארית חייה בטוקיו.

הטירה הופיעה במספר סרטים, נחשבת לדגם מייצג של טירות יפניות והיא שמורה היטב. סביב ה"דונג'ון" הנישא לגובה של חמש קומות משתרעים מבנים וגנים על שטח רבוע מוקף תעלת מים, שאורכו ורוחבו מגיעים לכ-500 מטר. המבנה המרכזי מוקף במבוך של פרוזדורים שחלקם אינם מובילים לשום מקום, דבר שאיפשר לאכן פולשים אפשריים ולטווח אותם. עם זאת, הטירה מעולם לא הותקפה באופן שבחן את יעילות הגנתה

הגנים במרחק הליכה של כמה מאות מטרים, נחמדים.

נסיעה לטוקיו ארכה 3.5 שעות. בשל העובדה שהיה לנו פאס, השלמנו תשלום רק משין אוסקה הכרטיסים נקנו בהירושימה ערב קודם. העלות משין אוסקה לטוקיו כ14,500 יין.

במושב שלפנינו ישב בחור בשנות ה- 20 לחייו , כך נראה, שהביא איתו בובה שהושיב אותה על שולחן האוכל. זה היה מאד מוזר. כשקם לשירותים היה מכסה אותה ודאג שלא יקרה לה כלום. לא התאפקתי וצילמנו בסתר. קראתי שהתופעה קיימת ביפן ונובעת מסיבות מגוונות הנובעות מבדידות ואמונה.

הלכנו למלון לעשות צ'ק אין במלון המצויין Hotel sunrout plaza shinjuku.

לאחר מכן הלכנו לראות את מופע האורות tokyo night & light המרשים על בניין מצפה המטרופולין Metropolitan Government Building שהיה ב19:30 (יש מספר מופעים בערב שכל אחד לוקח כ- 15 ד'). מצרפת קישור לאתר עם מידע על כך . https://tokyoprojectionmappingproject.jp/en/event/20240225/

מצפה מטרופולין טוקיו פתוח בשעות 9:30-22:00. הכניסה חינם נמצא בקומה 45. נוף פנורמי של העיר. עלינו לתצפית הלילית לאחר מופע האורות. יש תורים לא קטנים לעלות וגם לרדת, אבל התצפית בהחלט מוצלחת. יש בתצפית פסנתר שעיצבה האמנית היפנית המפורסמת יאיוי קוסמה.

9/5 ו'טוקיו - טימלאב בורדרלס ואודאיבה

הזמנתי כחודש מראש כרטיסים באתר של מוזיאון TEAMLAB BORDERLESS לשעה 11:00, זמן הביקור היה כ-3 שעות. המוזיאון נמצא במתחם Azabudai Hills. . במוזיאון אין מפה להתמצאות . הכניסה למוזיאון נמצאת בקומה B1 של Azabudai Hills .

עלה 4,800 יין לאדם רק המוזיאון, קניתי מראש גם את הכרטיס לבית התה שלהם, עלות 600 יין לאדם. הבנתי שאם לא מזמינים מראש למוזיאון ולבית התה, לא מצליחים להיכנס עקב הביקושים הגדולים. זוהי חוויה מיוחדת ופסיכודלית. לא דומה לשום מוזיאון אחר שהיינו בו.

הולכים בחשיכה ונכנסים לאולמות שונים, ללא סדר או תוכנית מובנית, המוארים בצורות מגוונות. פרחים וירטואליים, חדר ובו מאות נורות LED שיוצרות אפקטים וצבעים משתנים. יש גם חדר עם מנורות שמשנות את הצבעים שלהן בשילוב עם מראות שיוצרות אשליה של מרחב אינסופי. חדר נוסף שבו תלויות מהתקרה עשרות אלפי נורות LED וביחד עם רצפת מראה יוצרים אפקט מרהיב. עוד חדר מדמה אוקיינוס ובו שוחים כל מיני דגים ויצורים שהם למעשה יצירות של המבקרים במקום. בחדר ליד ציירנו דג ואז סרקו את הציור ודגים הללו שוחים גם הם על קירות החדר וכאשר מנסים לגעת בהם, הם בורחים כמו דגים אמיתיים.

שתינו תה ב- EN TEA HOUSE שמגיע בקערה שיש בו פרחים וירטואלים מהממים וכשמזיזים אותו העלים נושרים ומתפזרים. כשמחזירים צומח פרח חדש. התה עצמו לא העניין, אלא מהווה המצע שעליו מקרינים את הפרחים. לצערי לא הצלחתי להעלות את הסרטון של התה, אבל אל תפסידו את החוויה הייחודית.

משם נסענו לאודאיבה שהוא אי מלאכותי עתידני שנבנה עם שיקוע זבל בלב מפרץ טוקיו עם שלל אטרקציות חדשניות, מוזיאונים, מרכזי קניות ונוף יפהפה של העיר בשעות הערב על רקע מפרץ טוקיו והגשר החוצה אותו.. ראינו את הרובוט גונדאם הענק בחזית של בניין diver city גם כשנדלקו האורות, לא מרשים, אבל הגימיק נחמד.

הלכנו לפסל החירות ליד אקווה סיטי שהוא הרבה יותר קטן מזה שבניו יורק וצילמנו את הגשר היפה וקו הרקיע של טוקיו עם הבניינים הגבוהים. צילמנו גם את הכדור בחלקו העליון של בניין Fuji tv. נכנסנו לאכול בדייבר סיטי , יש מתחם אוכל גדול ואוכל מגוון, היה לא רע, טעים וזול.

נסענו לבית הכלבו דון קיחוטה מגה בשיבויה. קנינו מזוודה לטובת הקניות וסכיני שף יפניות תוצרת KAI, באיכות מצויינת. חזרנו מותשים, בגשם, למלון.

כביסה אחרונה עשינו, ששוב לקחה 3 ש' ולא התיבשה במלואה - השלמת הייבוש בחדר.

10/5 ש'טוקיו שיבויה, הארג'וקו, סיור מודרך על חיי לילה בקבוקיצ'ו

יום גשום. נסענו לשיבויה, התחלנו בפסל האצ׳יקו, שהיה תור ארוך להצטלם איתו, העדפנו לצלם את הפסל לבדו בזמן שהמצטלמים מתחלפים. פסל הכלב האצ'יקו (Hachiko Statue)שהיה כלבו של פרופסור לאגרונומיה מאוניברסיטת טוקיו בשם אואנו. בכל יום הם הלכו יחד לתחנת הרכבת ובערב האצ'יקו היה מתיישב מחוץ תחנה ומחכה בציפייה לשובו של אדונו. כאשר פרופסור אואנו מת מדום לב בזמן הרצאה ולא שב יותר לתחנה, כלבו הנאמן האצ'יקו המשיך להגיע כל יום במשך 9 שנים וחיכה מחוץ לתחנה בדיוק בשעה בה הרכבת והפרופסור היו אמורים להגיע לתחנה. עובדי תחנת הרכבת ועוברי אורח שמו לב לכך ועד מהרה האצ'יקו הפך לדמות מפורסמת בשיבויה וביפן כולה. כיום האצ'יקו הוא סמל להתמדה ונאמנות

נכנסנו לכלבו Shibuya109, שהוא מלא בגדים לבנות דקות וקטנות, נחמד רק לצפות ולהתרשם בקצרה.. נחשב מקום מבוקש לאופנה עבור בנות יפן וטוקיו.

חצינו במעבר חציה שיבויה, נכנסנו לסטארבקס שבקומה הראשונה יש בו בובות גדולות מסטארוור. מהקומה השניה צילמנו את מעבר החציה.

מארק סיטי (Mark City) מארק סיטי הוא קניון נוסף בשיבויה בו יש בעיקר מסעדות ובתי קפה. בגשר שמחבר בינו לבין תחנת שיבויה נמצא אחד מציורי הקיר המפורסמים ביותר ביפן של טארו אוקמוטו שנחשב לפיקאסו של יפן. הציור נמצא מול הסטארבאקס של מעבר החציה, לקח זמן למצוא ונעזרנו במקומיות שממש לקחו אותנו לשם. בדרך ראינו מקומות שנראים כמו קזינו, אך מדובר בעמדות גיימינג..

בדרך נכנסנו לראות קינוחים יפנים יפים בטוקיו פוד שואו. היפנים מאד מקפידים על אסתטיקה. יש לא מעט קומות של מזון בבנייני הענק.

הלכנו לגבעת מלונות האהבה, שנראים מפוארים ומנצנצים בחוץ יותר ממלונות רגילים. מסימני הזיהוי של מלון כזה, תמונות של איך נראים חדרי השינה מבפנים, מחיר לשעות (ולא לילה מלא)

מדרחוב גאי סנטר.

אכלנו בסושיה במסוע - בוחרים מתפריט ממוחשב, מזמינים והמנה נסעה אלינו במסוע. בהחלט חוויה נחמדה, האוכל טעים וזול

חזרנו למלון, קנינו מתנות בדאיסו, נחנו במלון ויצאנו לסיור לילי מודרך בשינג׳וקו, בעיקר בקבוצ׳יקו עם המדריכה שרה. הטיול הוזמן באתר של https://www.tokyolocalized.com/ סיור חינם מבוסס טיפים.

הסיור ארך כ- 1.5 ש', שרה הסבירה על תרבות שתיית האלכוהול עם חברים למקומות העבודה, על השעות המאוחרות של הערב שהמליצה שלא להגיע לרכבת אחרי 22:00, כי אז הרכבות מלאות בשיכורים ובתופעות לא נעימות. הסבירה גם על נערי הליווי שהפך לתופעה נפוצה (נערים צעירים ויפים שמבוקשים ומרוויחים כסף רב). הסתובבנו באזור קבוקיצ'ו (Kabukicho) אזור בילוי צבעוני מלא בניאון, מלונות אהבה ברים ומסעדות. לדברי המדריכה, אזור זה הוא הבטוח לבילוי, היות שמפוקח ע"י המשטרה והרשויות, אך הזהירה מפני "ציידים" שמנסים למשוך מבלים תמימים ולגרום להם להגיע לאזורים יותר מפוקפקים ולשלם סכומים גבוהים יותר משמעותית.

עברנו גם בשינג'וקו גולדן גאי (Golden Gai). גולדן גאי מורכב למעשה ממספר רחובות וסמטאות צרים בהם ישנם כ-200 פאבים במבנים קטנים ורובם מסוגלים להכיל לא יותר מ-5-6 לקוחות. לכל בר יש סגנון ייחודי ושונה משלו ובדרך כלל עובד בהם אדם אחד שנקרא "מאסטר" שעושה הכל - מוזג משקאות, מבשל ואף מבדר את הלקוחות. האיזור מפורסם בזכות האווירה המיוחדת שלו ולעיתים ניתן לראות בו מפורסמים יפנים שהולכים לבר הקבוע שלהם. לא בכל בר יש מאסטר שמדבר אנגלית אך בעקבות ריבוי התיירים פאבים רבים מעסיקים עובדים דוברי אנגלית, מציעים תפריט באנגלית וגם תולים שלטים כדי לעודד זרים להיכנס פנימה. בחלק מהפאבים יש תשלום קבוע פר לקוח בשם Table charge (או Cover charge) שבדרך כלל נע סביב כמה מאות יינים לאדם בנוסף להזמנה. לרוב אין שירותים במקומות אלו בשל גודלם.

סמטת הזכרונות (Omoide Yokocho)היא קטנה וצרה המכילה כ-60 ברים ומסעדות קטנטנות אליהן מגיעים יפנים רבים לאחר יום העבודה כדי ליהנות מבירה צוננת. את אוויר הסמטה ממלאים ניחוחות טבק ויקיטורי (שיפודי עוף) וברקע קולם הרם של בעלי העסקים המזמינים את העוברים ושווים להיכנס בקריאות "אירשאיי מסה". כאן הזהירה המדריכה מהשיפודים והבשרים, שלדבריה הם בעיקר חלקים פנימיים ולא מוצלחים של העופות או הבקר ולא כל אחד יכול להתמודד עם העיכול שלהם..

הסיור היה מלמד ומעניין וכשחזרנו ישבנו לשתות בירה עם גיוזה ליד המלון שלנו ואז למלון

11/5 א' טוקיו - יאנקה גינזה, נזו, מייג'י, פארק יויוגי, הרג'וקו, טקשיטה דורי

הטיול עם המדריכה שלא התקיים בתחילת הטיול שלנו ביפן נקבע להיום. המדריכה, אריקו, רצתה לפגוש אותנו בלובי המלון, כך שזה היה מאד נוח מבחינתנו.

נסענו איתה ליאנאקה גינזה שזהו מן מדרחוב וחנויות, נכנסנו לראות גם סוגי נייר מיוחדים בחנות שהיה חשוב לה שנראה. לבקשתנו, לקחה אותנו לראות חנות למוצרי תה שהבת שלנו ביקשה שנבדוק/נקנה לה. משם נסענו למקדש נזו שהוא מקדש שינטו. היה נחמד, לא מעבר לכך.

אריקו היתה עם המון רצון טוב, אבל האנגלית שלה היתה לא משהו והיא התקשתה להסביר דברים. יש לציין שאני ניסיתי מאד לדובב אותה כדי ללמוד על אורח החיים והעשרה על היפנים. בסיום הענקנו לה ערכת קרמים גדולה ומלחי ים המלח שהבאנו במיוחד מהארץ...נפרדנו

נסענו למקדש מייג׳י שהוא מקדש שינטו המוקדש לקיסר מייג'י והקיסרית שוקן, שהביאו למודרניזציה של יפן במאה ה-19. בדרך למקדש עברנו דרך שער טורי ענק בכניסה, עברנו על פני חביות סאקה ויין ועוד שער טורי ענק נוסף. ההליכה עד למקדש כ- 15-20 ד'

היות שהיה יום א', ראינו זוגות חתן וכלה עם הצלמים שלהם, וכמובן גם אנחנו צילמנו את חלקם

המשכנו לפארק יויוגי פארק עירוני רחב ומגוון, מוקד לפעילויות פנאי ותרבות. פתוח כל היום. חינם.

היות שידענו שבימי ראשון בשעות אחר הצהריים מתאספים גברים ונשים חובבי מוסיקת רוק משנות ה-50 וה-60 עם בלוריות משוחות בג'ל כמו אלוויס פרסלי, ורוקדים להנאתם בכניסה לפארק, חיכינו להופעות אלויס פרסלי, יש לציין שזה היה די הזוי .

טיילנו בפארק וספגנו אוירה...פיקניקים, מעגל מתופפים, משחקים בדשא.

כשעזבנו את הפארק עברנו דרך יריד תאילנד שהיה שם...

הרג׳וקו ורחוב טקשיטה דורי (Takeshita dori)רחוב צבעוני ופופולארי מאוד עמוס אנשים והרבה חנויות אופנה לחובבי אנימה, גותיקה, בגדי וינטאז', תחפושות ואופנות חדשות. צעירות יפניות אוהבות להתלבש בשמלות לוליטה וכל מיני תחפושות..

ברחוב טקשיטה נתקלנו בכמויות של בתי קפה לכלבים, חתולים, חזירים וכלבי ים..

המשכנו לשדרת אומטסנדו (Omotesando)במקביל לרחוב טקשיטה דורי מכונה ה"שאנז אליזה" של טוקיו והיא עשירה בחנויות מעצבים, מסעדות ובתי קפה.

נסענו לגינזה ועשינו קניות ברשת gu, הממוקמת בבניין של 5 קומות שזו חברת בת של יוניקלו עם אופנה עכשווית במחירים טובים.

חזרנו לכיוון המלון, והחלטנו בדרך לאכול במסעדה מקומית במרתף עם אוכל שהיה ממש טעים.

כשיצאנו התחיל גשם...

רצינו לראות אימוני סומו במהלך שהותנו בטוקיו, אך הסתבר שבאנו בתקופת התחרויות ואז אין אימונים. לא עניין אותנו לראות קרב שלם... על מנת לדעת מתי ניתן לצפות באימונים, ניתן לבדוק ב: https://arashio.net/tour_e.html

12/5 ב'טוקיו גני האמאריקיו וקניות

התחלנו עם קניות , בית כלבו שהיה יקר עם מותגים ואז יוניקלו , שם האופנה והמחירים לטעמינו. חשוב לדעת שאם קונים בחנות מעל ל-5500 ין (לפני המע"מ) אז ניתן להזדכות עליו בהצגת דרכון. המחירים מוצגים ללא מע"מ בחנות.

בצהריים נסענו לגני hamarikyu, שנמצאים בלב העיר יש בהם בריכות והם מאד יפים.

אחר כך למסעדת סושי מסוע, שהייתה פחות מוצלחת מקודמתה.

בערב עשינו קניות לגמור כסף יפני, אז קנינו מטריות ומלא ממתקים...

13/5 ג' טיסה חזרה ב15:35 הזמנו לימוזין באס שיוצא ממש מפתח המלון שלנו. שירות מאד נוח שמקל מבחינת המזוודות. עלה 3600 יין לאדם עד לטרמינל שהיינו צריכים. הם כותבים שלוקח שעתיים, אבל לקח פחות משעה וחצי. מניחה שזה תלוי באיזה יום ושעות שזה מכתיב את קצב הנסיעה.

נחיתה בישראל 22:45.

קצת מידע משלים והעשרה

גולדן וויק - שבוע החגים של היפנים

29 באפריל: ״יום שווה״ (Showa). חג יום הולדתו של הקיסר שווה, תזכורת לתקופת שלטונו ולתהפוכות שעברה יפן בין 1926 ל-1989.

3 במאי: ״יום החוקה״. בו חוגגים את יום החתימה על החוקה היפנית משנת 1947, שמציינת את הפיכתה הרשמית של יפן לדמוקרטיה מודרנית וחזרתה לקהילה הבין-לאומית אחרי מלחמת העולם השניה.

4 במאי: ״היום הירוק״ - חג בסימן חיבור, הערכה והוקרת תודה לטבע. במקור, היום הירוק נחגג ב-29 באפריל אך הוא הועבר לתאריכו הנוכחי בשנת 2007 כדי ליצור רצף בין החגים באותו השבוע.

5 במאי: ״יום הילדים״ - נחגג לכבודם של הבנים במשפחה ובתפילה להצלחתם (לבנות חג מיוחד משלהן שמתקיים במארס - ראו בהמשך). באותו יום, משפחות תולות דגלים מקושטים בצורת דגי קוי בצבעים שונים (״קוינובורי״, koinobori) - בתקווה שכמו הקרפיון העקשן ששוחה נגד הזרם, גם הילד יתברך בתכונות מיטביות כמו דבקות במטרה. בנוסף, הורים מציגים לראווה בבתיהם קסדות סמוראים ובובות בדמותם של גיבורים יפנים מיתיים - סמל לכוח, עוצמה והצלחה.

סמוראים

הסמוראים היו מעמד לוחמים ביפן הפיאודלית, אשר התקיים בין המאה ה-12 ועד אמצע המאה ה-19. הם נודעו בנאמנותם, במיומנויות הלחימה שלהם ובקוד ההתנהגות המחמיר שנקרא בושידו (דרך הלוחם).

עקרונות מרכזיים של הסמוראים (בושידו): נאמנות צ'וּגִי) - נאמנות בלתי מתפשרת לאדון ולמשפחה, יושרה - מקוטו) - כנות ויושר בכל פעולה. אומץ - יוּ) - אומץ להתמודד עם סכנות וחוסר ודאות. כבוד - מֵיוֹ) - שמירה על כבוד אישי והימנעות מחרפה. משמעת ושליטה עצמית - ג'יסיי) - שליטה ברגשות ובמעשים. נדיבות - גִ'ין) - חמלה כלפי אחרים. כבוד לרוח ולמוסר - רֵיי) - כיבוד המסורת, הטקסים והאחרים.

מקומות מומלצים לביקור - תרבות הסמוראים

גיישות

הגיישות ביפן הן חלק מרכזי בתרבות היפנית המסורתית, ומעמדן נחשב לאמנות עילית של בידור, נימוסים והופעות תרבותיות.

הגיישות הופיעו לראשונה ביפן במאה ה-17 בתקופת אדו (1603-1868). במקור, היו אלה גברים (הנקראים טאיקומוצ'י) ששימשו כמלווים ואומני בידור, אך עם הזמן התפקיד עבר לנשים שהפכו למוקד התרבות הזו.

המילה "גיישה" מורכבת מהמילים: (Gei) - אמנות, (Sha) - אדם כלומר, "אדם העוסק באמנות."

עקרונות חיי הגיישה

1. הכשרה (מייקו וגיישה): נשים צעירות מתחילות את דרכן כ"מייקו" (חניכות), ולומדות שנים רבות שירה, נגינה, ריקוד, טקס תה, ציור ושירה. לאחר ההכשרה, הן הופכות ל"גיישה" מוסמכת.

2. הופעה חיצונית: לובשות קימונו מפואר ותסרוקות מסורתיות עם קישוטי שיער מיוחדים (קאנזאשי).איפור לבן בולט עם שפתיים אדומות וצלליות עדינות.

3. מיומנויות בידור: מופיעות באירועים פרטיים עם מוזיקה מסורתית (שמשוחקת על כלי נגינה כמו השאמיסן), שירה וריקודים. מנהלות שיחות אלגנטיות, משחקות משחקי חברה, ומנהלות טקסי תה מוקפדים.

4. נימוס ותרבות: מצטיינות באומנות האירוח והנימוסים.

מה עושות הגיישות? הגיישות פועלות בעיקר בבתי תה (אוצ'איה) או במפגשים פרטיים ומסיבות יוקרה, שם הן מבדרות את האורחים באמנותן. בניגוד לדעות קדומות, הן אינן עוסקות במתן שירותים אינטימיים - מדובר באומניות מכובדות שנשמרו כמסורת תרבותית.

היסטוריה של יפן

1. התקופה הפרהיסטורית - תקופת ג'ומון (14,000-300 לפנה"ס):

יפן הייתה מיושבת כבר בתקופות פרהיסטוריות. בני תקופת ג'ומון עסקו בציד, דיג ולקט, וידועים בזכות כלי הקרמיקה המפותלים שלהם, שנחשבים בין הקדומים בעולם.

2. תקופת יאוי (300 לפנה"ס - 250 לספירה):

במהלך תקופה זו הופיעה חקלאות האורז, והתפתחו כפרים חקלאיים וקהילות מסודרות. בני יאוי הביאו טכניקות מתכת חדשות ויצרו כלי נשק וכלי עבודה מברונזה וברזל.

3. תקופת קופון (250-538 לספירה):

זו הייתה תקופה של התעצמות מעמד האצולה ובניית קברים עצומים (קופון). החלה היווצרות הממלכה היפנית המאוחדת בהובלת משפחת ימאטו.

התפתחות התרבות והדת - תקופת אסוקה עד נארה (538-794):

הבאת הבודהיזם:

הבודהיזם הובא מקוריאה והשתלב לצד השינטואיזם המקומי. נכתבו הטקסטים ההיסטוריים הראשונים של יפן, כגון "ניהון שוקי" ו"קוֹג'יקי".

מעבר לבירה קבועה בנארה (710):

הבירה נקבעה בעיר נארה, שהפכה למרכז דתי ותרבותי עם מקדשים גדולים כמו טודאי-ג'י, שבו פסל הבודהה הענק.

תור הזהב של התרבות היפנית - תקופת הייאן (794-1185):

הבירה עברה לקיוטו (הייאן). בתקופה זו נכתב הרומן הראשון בעולם, "מעשה גנג'י" מאת מורסקי שיקיבו.

התפתחות האסתטיקה והאמנויות:

החצר הקיסרית הפכה למרכז התרבות עם התמקדות בטקסים, שירה וציור.

עליית הסמוראים - תקופת קמקורה ומורומאצ'י (1185-1573):

שלטון השוגונים:

עם התבססות מעמד הסמוראים, נוצר שלטון פיאודלי בהובלת שוגונים ממשפחת מינאמוטו.

פלישות מונגוליות (1274, 1281):

יפן הדפה פלישות מונגוליות בסיוע טייפונים שכונו "קמיקזה" (רוח אלוהית).

התפוררות השלטון המרכזי:

במאה ה-15, יפן נכנסה לתקופת מלחמות אזרחים (סנגוקו), שנמשכה יותר ממאה שנה.

תקופת אדו (1603-1868):

שלטון טוקוגאווה:

טוקוגאווה איאיאסו איחד את יפן והקים שלטון שוגונות באדו (טוקיו של היום).

מדיניות ההסתגרות (סאקוקו):

יפן נסגרה לעולם החיצון למשך יותר מ-200 שנה, תוך פיתוח כלכלה פנימית ותרבות ייחודית, כולל תיאטרון הקבוקי ואומנות הדפסי עץ (אוקיו-אה).

רסטורציית מייג'י (1868-1912):

יפן עברה מודרניזציה מהירה לאחר נפילת השוגונות וחזרת הקיסר לשלטון. היא אימצה מערכות חוק וכלכלה מערביות, הקימה צבא מודרני, והחלה להתפשט צבאית.

מלחמות וצבירת כוח:

* מלחמת סין-יפן הראשונה (1894-1895).

* מלחמת רוסיה-יפן (1904-1905), שהסתיימה בניצחון יפני מדהים.

תקופת טאישו ושואווה (1912-1945):

מלחמת העולם הראשונה:

יפן הייתה בצד המנצח והרחיבה את שטחיה במזרח אסיה.

מלחמת העולם השנייה:

יפן הצטרפה למדינות הציר ותקפה את פרל הארבור (1941), אך נכנעה לאחר הפצצות האטום על הירושימה ונגסאקי (1945).

תקופה עכשווית - מ-1945 ואילך:

שיקום ונס כלכלי:

לאחר הכניעה, יפן הפכה למדינה דמוקרטית תחת פיקוח אמריקאי. היא צמחה במהירות לכוח כלכלי עולמי, תוך שימור תרבותה הייחודית.ימינו:

יפן היא כיום אחת הכלכלות הגדולות בעולם ומובילה בטכנולוגיה, תעשייה ותרבות. היא גם שומרת על מסורותיה העתיקות לצד חידושים מודרניים.

כלכלה ביפן

הכלכלה היפנית מתאפיינת בחלוקה הבאה בין הענפים השונים:

| ענף | אחוז מהתמ"ג (2007) | אחוז מכוח העבודה (2004) |

|------------|--------------------|--------------------------|

| חקלאות | 1.4% | 4.6% |

| תעשייה | 26.5% | 27.8% |

| שירותים | 72% | 67.7% |

התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) של יפן בשנת 2007 הוערך בכ-4.384 טריליון דולר.

ההכנסה לנפש ביפן בשנת 2007 הוערכה בכ-33,500 דולר.

מערכת הבריאות ביפן נחשבת לאחת המתקדמות בעולם, עם תוחלת חיים מהגבוהות ביותר ושירותי בריאות איכותיים. המדינה מפעילה מערכת ביטוח בריאות לאומית המכסה את רוב האוכלוסייה ומספקת גישה לשירותים רפואיים במחירים סבירים.

גודל דירה ממוצעת: דירה סטנדרטית למשפחה בטוקיו עשויה להיות בגודל של כ-40 עד 45 מ"ר

מחיר דירה ממוצעת: מחיר דירה בטוקיו רבתי מתחיל בכ-200,000 דולר לדירת יד שנייה.

שכר דירה ממוצע: שכר הדירה בטוקיו נע בין 55,000 ין (כ-550 דולר) לדירת חדר קטנה באזור מרוחק, ועד 450,000 ין (כ-4,500 דולר) לדירה משפחתית במרכז העיר.

דתות ביפן

עקרונות השינטו השינטו (Shinto) היא הדת הילידית של יפן, שמקורה באמונות ואורחות חיים שהתפתחו מהטבע והמסורת היפנית:

1. פולחן קאמִי (Kami) - האמונה המרכזית בשינטו היא בקיום רוחות טבעיות ואלוהיות הנקראות קאמִי. הן כוללות כוחות טבע, רוחות אבות, וגיבורים מיתולוגיים.

2. הרמוניה עם הטבע - השינטו מדגישה כבוד לטבע וחיבור הרמוני עמו.

3. טוהרה (Purity) - היטהרות פיזית ורוחנית חשובה מאוד בטקסים השינטואיסטיים.

4. טקסים ופולחנים - השינטו כוללת טקסי תפילה והקרבה במקדשים, המנוהלים על ידי כהנים.

5. אוריינטציה משפחתית וקשר לאבות - משפחה והערצת האבות הם יסודות חשובים.

6. ריבוי אלים (פוליתאיזם) - אין דגש על אל יחיד או ספרי קודש מחייבים, אלא על פולחנים מקומיים וסיפורי מיתולוגיה.

תפוצה ביפן - השינטו היא הדת הלאומית ומקושרת לזהות היפנית. כ-70% מהיפנים משתתפים בטקסים שינטואיסטיים, בעיקר בטקסי חגים, חתונות והגעת ילדים לבגרות.

* בעולם - מחוץ ליפן, השינטו נוכח בעיקר בקהילות יפניות בתפוצות, אך אינו נפוץ כחלק מהתרבות המקומית במדינות אחרות.

עקרונות הבודהיזם

הבודהיזם נוסד בהודו על ידי סידהארתה גאוטמה (בודהה) במאה ה-5 לפנה"ס ומתמקד בשחרור מסבל דרך הארה:

1. ארבע האמיתות הנאצלות:

o החיים מלאים בסבל (דוקהה).

o מקור הסבל הוא תשוקות והיקשרות.

o ניתן להשתחרר מהסבל.

o השחרור מושג דרך הנתיב המתומן.

2. הנתיב המתומן - שמונה עקרונות להתנהלות נכונה, הכוללים מוסר, ריכוז וחוכמה.

3. קרמה וגלגול נשמות - המעשים בחיים אלו משפיעים על הלידות הבאות.

4. נירוונה - מצב של חופש מוחלט מסבל וממחזור הלידות מחדש.

5. מדיטציה וטוהרה רוחנית - הבודהיזם מדגיש תרגול אישי לשיפור המודעות ולהשגת הארה.

תפוצה ביפן - הבודהיזם הגיע במאה ה-6 לספירה, והשתלב לצד השינטו. קיימים זרמים כמו זן בודהיזם (Zen), אשר מתמקד במדיטציה, ורינזאי (Rinzai) שמדגיש חידות מחשבתיות (קואן). כיום, כ-70% מהיפנים משייכים עצמם גם לבודהיזם בטקסי לוויות ואבלות.

* בעולם - הבודהיזם הוא אחת הדתות הנפוצות ביותר עם כ-500 מיליון מאמינים, בעיקר באסיה (סין, תאילנד, טיבט) ובמערב, כולל אירופה וארה"ב, שם הוא זכה לפופולריות במיוחד בקרב מחפשי רוחניות.

סיכום ההבדלים העיקריים

* שינטו הוא פולחן מקומי יפני עם דגש על טבע וטקסים, בעוד בודהיזם הוא פילוסופיה אוניברסלית המתמקדת בשחרור רוחני.

* השינטו נותר בעיקר ביפן, בעוד הבודהיזם התפשט בכל העולם.

* השינטו מתמקד בטקסים יומיומיים ובקשר עם הטבע, בעוד הבודהיזם מתמקד במדיטציה ובהשגת הארה.

הדתות מתקיימות במקביל ביפן, כאשר רבים מהיפנים משלבים אלמנטים משתי הדתות בהתאם לאירועים שונים בחיים.