לונדון לונדון לונדון

שלום לקוראי המטייל

לאחרונה אני וחברתי חזרנו מטיול של 8 ימים בלונדון. כשתיכננתי את הטיול הזה מצאתי המון מידע באינטרנט בכלל ובאתר למטייל בפרט. דרך האתר התכתבתי עם אנשים שטיילו במקומות שהתלבטתי אם ללכת אליהם או לא וכולם עזרו לי וכיוונו אותי. לכן אחרי שהתוששתי משבוע לונדוני החלטתי לחלוק את חוייות הטיול שלנו ואולי מידע זה יהיה שימושי למטיילים הבאים.

אקדים ואומר כי אני וחברתי רווקות בנות 27 חובבות מושבעות של טירות וארמונות ולכן זה מה שחיפשנו והקדשנו חלק נכבד מהטיול שלנו ליציאה מחוץ לעיר. בנוסף, הבנתי שבלונדון יש כל כך הרבה מה לראות שפשוט אין לכם סיכוי להספיק לראות הכל, לכן עדיף לבחור מבין אין סוף האתרים את מה שיותר מעניין אותם ולהיתמקד בהם במקום לרוץ ממקום למקום.

הטיול שלנו התחיל (כמובן) בדיוטי פרי והטיסה מישראל הייתה בערך ב 17:00. עד שעברנו את כל מסכת בדיקת דרכונים ואיסוף מזוודות בלונדון היה באיזור 11 בלילה (יש כמובן הפרש שעות בין אנגליה לישראל). עוד בנמל תעופה בלונדון קנינו את הכרטיסים לונדון פס (LONDON PASS), חופשי שבועי לתחבורה ציבורית לכל 6 האזורים של לונדון וכרטיס חד פעמי לנסיעה למרכז העיר (כידי שהחופשי שבועי יתחיל רק מיום למחרת).

אני באמת ממליצה לרכוש את 2 הכרטיסים האלו. זו אומנם הייתה השקעה של כ 1000 ש"ח (על שני הכרטיסים לאדם) כבר כמה דקות אחרי שיצאנו מהמטוס אבל הכרטיסים האלו שימשו אותנו לאורך כל הטיול וההשקעה בהחלט השתלמה. בלונדון יש חלוקה מאוד ברורה בין 6 אזורים (שרוב האתרים התיירותיים נמצאים באיזור 1-2) וככל שאתה רוכש כרטיס רחוק יותר הוא כמובן יקר יותר. בנוסף, יש חלוקה מאוד ברורה בין שעות העומס ולא שעות העומס. כמובן שכרטיס שכולל את נסעיות בשעות העומס הוא יקר יותר. אנחנו העדפנו לשלם מעט יותר ולהרגיש חופשיות לנסוע מתי שבא לנו כמה רחוק שבא לנו בלי לשבור את הראש ובלי הצורך לרכוש כרטיסים בכל נסיעה בודדת.

גם על הכרטיס לונדון פס אני ממליצה בחום. בכל טיול אירופאי כזה ישנם מקומות "MUST" שאליהם כולם הולכים. אם אתם מתכוונים ללכת לחלק נכבד מהמקומות האלו אז הכרטיס ישתלם לכם כלכלית. בנוסף, עם הכרטיס הזה נכנסנו ללא מעט אתרים שלא שווים את עלות הכניסה שלהם ומספיקה בהם התרשמות כללית בלבד ונכנסנו אליהם רק בגלל שהיו כלולים בכרטיס (ובאמת הייתי מתבאסת לשלם 150ש"ח על כניסה לאתר כזה). אני באמת ממליצה על 2 הכרטיסים הנ"ל והם עשו את הטיול שלנו להרבה יותר קל וזול.

כשיצאנו מנמל תעופה, מצאנו את תחנת הטיוב הסמוכה, העברנו בה שעה ארוכה עד שהגענו ללונדון. המלון שבחרנו הוא מלון פרזידנט שנמצא בכיכר ראסל. היתרון האמיתי של המלון הזה (ושל נשיונל הצמוד) הוא כמובן הקירבה שלו לטיוב ולמרכז העיר (והמחיר בהחלט סביר לנוף הלונדוני).המלון סיפק ביותר את הצרכים שלנו. החדרים מספיק גדולים ונקיים, המיטה מספיק נוחה, צוות אדיב שתמיד מוכן לעזור ולכוון. הבעיה היחידה במלון הזה היא המילה הארוכה הזאת המתארת כלום אוכל – ארוחת בוקר קונטיננטלית. בבוקר הראשון כשהבנו שאנחנו לא נוכל לחיות שבוע שלם על הרבה לחם והמון המון חמאה (וזהו..) שילמנו עוד 4.5 פאונד ליום לאדם (כ 30 ש"ח בחישוב גס) והחלפנו את הארוחה הקונטיננטלית לארוחת בוקר אנגלית. מהרבה חמאה עברנו להרבה ביצים, חביטות, שקשוקות ושוב ביצים (אלא אם אתם אוכלים נקניקים ודגים לארוחת בוקר תמצאו מגוון רחב קצת יותר).

האמת, היום השני של הטיול (הראשון אם לא להחשיב את יום הטיסה) התחיל קצת ברגל שמאל ולא כל כך הצלחתי להיתרשם מהמקומות שטיילנו בהם, אך כל יום שעבר הטיול השתפר יותר ויותר.

את היום השני שלנו התחלנו מכיכר טרפגלי ממנה המשכנו להיתקדם ברחוב THE MALL לכיוון הארמון בקינגהם. לארמון הגענו בסביבות השעה 11 בבוקר לטקס המפורסם של החלפת המשמר. פשוט קשה לתאר את כמות התיירים שהתכנסו לצפות בטקס הזה. אנשים פשוט רבו על מי יצליח להיתקרב יותר לגדר כידי לראות קצת יותר טוב. אני חייבת לציין שהגעה לטקס הזה הייתה אחת הבחירות הגרועות שעשינו בטיול בלונדון.פרט לעובדה שעם כמות כזאת של אנשים מאוד קשה לראות משהו פרט מהגב של הזה שעומד לפניך ולא כל כך רואים את מה שמתרחש מאחורי הגדרות. הצפיפות הייתה נוראית. הטקס עצמו היה פשוט משעמם ומיותר (מגיע גדוד חיילים להחליף גדוד אחר, המפקדים אומרים כמה מילים אחד לשני, הולכים מצד לצד וזהו בערך). לקח לנו כ 40 דקות לצאת מהפקק האנושי הנוראי הזה כידי להמשיך בטיול. הכניסה לארמון עצמו לא הייתה כלולה בכרטיס לונדון פס ועל כן החלטנו לוותר עליו (באמת לא חסר מה לראות). ממש ליד הארמון יש מוזאון קטן של כיכרות המלכותיים והכניסה אליו כלולה בכרטיס הלונדון פס. בהחלט שווה לעשות סיבוב שם למרות שאם הייתי צריכה לשלם עליו את 120 הש"ח כניסה, הייתי קצת מתבאסת כי המוזאון די קטן.

משם התחלנו להיתקדם לכיוון הביג בן. בדרך יש את המוזאון חדרי המלחמה של צרצל שגם הוא כלול בכרטיס. המוזאון הזה ממש לא עשה עלי רושם אולי מהסיבה הפשוטה שכולנו היינו בצבא וכולנו חיים במדינת ישראל. אני לא צריכה מוזאון כידי לראות מסכות אב"כ, יש לי כמה משלי על הארון. גם מדים ומפות לא הרשימו אותי במיוחד. עשינו סיבוב באמת קצר במוזאון והמשכנו הלאה. במקרה הזה, אם הייתי משלמת דמי כניסה של כ 150 ש"ח לאדם הייתי באמת מתבאסת. אך מפני שהכניסה הייתה כלולה בכרטיס זה לא היה נורא כל כך. כ 100 מטרים משם ישנו מוזאון קטן נוסף שמוקדש למדים "משמר הסוסים" . מאוד דומה ואין בו שום דבר מיוחד. המשכנו עם הכביש וחזרנו שוב לכיכר טרפגלי.ממנה התחלנו ללכת ברחוב WHITEHALL שהופך לרחוב PARLAMENTעד שהגענו לביג בן. בדרך נכנסנו ל BANQUWTING HOUSE אולם הנשפים המלכותי שכניסה אליו גם כלולה בכרטיס. אולם יפה, תיקרה יפה וציבעונית, מספרים קצת על ההיסטוריה של המקום ( לא יקרה כלום גם אם תוותרו).

הביג בן ובניין הפרלמנט הם באמת בניינים מאוד יפים ומרשימים. פה, פעם ראשונה בטיול הזה הוצאתי את המצלמה ועשינו מספר תמונות ליד השעון המפורסם בעולם. לכנסיית WESTMINSTER ABBEY הגענו ברבע לארבע אך הכניסה אליה כבר הייתה סגורה. בשלב זה עצרנו לארוחת צהריים באחת המסעדות במקום. אחרי הארוחה, לקחנו שייט על נהר התמזה (שגם הוא כלול בכרטיס) ונהנינו משעה של הפלגה מהביג בן לטירת לונדון וגשר המצודה המפורסם.

אחרי שירדנו מהשייט, לקחנו את הטיוב לתחנת CHARING CROSS והתחלנו פשוט להיתקדם עם הרחובבלי שיהיה לנו יעד מסויים עד שמצאנו פאב קטן אך מאוד חמוד לעצור בו. מפני שהיה אמצע השבוע הפאב היה די ריק. ביקשנו מהברמן שימליץ לנו על בירה מקומית וקיבלנו את הבירה לונדון פרייד -בהחלט מומלצת.העברנו בפאב כמה שעות (לבנות תמיד יש על מה לדבר שעות) ולאחר מכן חזרנו למלון.

ביום השלישי החלטנו לצאת מהעיר ולנסוע לטירת וינזור. הגענו לתחנת רכבת ומפני שהיה לנו את כרטיס עד איזור 6 קנינו רק את ההשלמה עד הטירה. את הרכבת מצאנו די בקלות ולמרות שהיינו צריכים להחליף רכבת באמצע, ההתמצאות הייתה קלה ונוחה ובערך תוך שעה הגענו לטירה. אני אתחיל דווקא מסיכום... מהמם! אסור לפספס!!!

הטירה נמצאת במרחק הליכה של מספר דקות בלבד מהרכבת והכניסה לטירה כלולה בכרטיס הלונדון פס. הבעיה היחידה שכשהתקרבנו לקופות גילינו תור ארוך,מאוד ארוך, אבל אחרי כ 5 דקות עמידה בתור אחת העובדות של המקום עברה לאורך התור ואספה את כל האנשים שהיה להם את לונדון פס למיני תור אחר. וכשהכרטיס הזה בנוסף ללהיות מאוד נח וכלכלי חוסך לי שעה של עמידה בתור אני אוהבת אותו מאוד. הטירה עצמה פשוט מהממת, מבחוץ ומבפנים. שווה להקדיש למקום לפחות חצי יום. אחרי שיצאנו מהטירה הסתובבנו קצת ברחובות עיירית וינזור ואכלנו ארוחת צהריים שהייתה זולה יחסית למחירים של מרכז העיר. יש באיזור גם קולג עתיק (קולג איתן) שרציתי להגיע אליו אך לצערי לא הספקנו.

אוקי, עכשיו מגיע הטיפ שלא הרבה אנשים יודעים עליו. מי שנוסע ברכבת יכול באותו יום להיכנס למגוון אטרקציות מרכזיות שתיים במחיר אחד וכל מה שעליו לעשות זה להציג 2 כרטיסי רכבת לאותו יום וואוצ'ר שאותו צריך לבקש ממוכר הכרטיסים בתחנות הרכבת. כשחזרנו ללונדון נסענו ישר לכיכר פיקדילי היפה והתוססת ונכנסנו בחצי מחיר למוזאון "ריפלי תאמינו או לא" (כניסה למוזאון עולה כ 180 ש"ח לאדם). למוזאון 5 קומות והוא באמת חמוד. לא ראיתי בו יותר מידי דברים הזויים שהיה לי קשה להאמין בהם אבל בהחלט העברתי כ 3-4 שעות משעשעות (אולי תואר בכלכלה קצת משפיע עלי אבל אני הרבה יותר נהנית כשאני נכנסת בחצי מחיר) ונהניתי ממבוך מראות חמוד. כשיצאנו מהמוזאון היה קרוב ל 12 בלילה ותוך 15 דקות בעזרת הטיוב הגענו למלון. יום זה היה בהחלט אחד הימים המלאים, הממלאים והיפים בכל הטיול שלנו.

התיכנון של היום הרביעי היה השלמה קצרה של כניסיית WESTMINSTER ABBEY שאליה לא הספקנו להיכנסביום השני משם נסיעה לארמון המפטון קורט ומפני שהנסיעה כוללת רכבת ניצול נוסף של ההטבה 2 במחיר אחד. אך כשהגענו לכנסיה גילינו תור עצום בכניסה. מפני שהכנסיה בהחלט מוגדרת כאחת ממקומות ה "MUST" החלטנו להישאר. כאן לצערי הכרטיס לא קיצר לנו את התור ועמדנו שם כשעה וחצי.

אני מתנצלת על הבורות, אך כשסוף סוף נכנסנו לכנסיה שרק לפני מספר חודשים אירחה את אחת החתונות המלכותיות, הרגשתי כי פשוט נכנסתי למחסן גדול של פסלים ולא מצאתי איזשהו סדר או הגיון בהם. הכנסיה אכן יפה אך ראיתי כבר לא מעט כאלה ולכן בדיעבד הייתי מוותרת על התור ועל הכניסה לכנסיה ( הכניסה כלולה בכרטיס). כשיצאנו המכנסיה היה כבר בסביבות השעה 11 בצהרייים ומשם נסענו לתחנת רכבת ולקחנו רכבת לארמון המפטון קורט. הארמון נמצא באיזור 5 או 6 ולכן לא היינו צריכים לקנות כרטיס נוסף אלא השתמשנו בכרטיס החופשי שבועי שלנו. הארמון בהחלט יפה, חדרים מרשימים והגנים מבחוץ גם יפים. טירת וינזור שהיינו בה יום לפני יפה הרבה יותר. בגנים ישנו מבוך שיחים לא קל בכלל ובהחלט הצלחנו ללכת בו לאיבוד ולהיסתובב בתוכו לפחות שעה אך זה בהחלט היה נחמד ומשעשע. להפתעתינו הרבה, למרות שהארמון נמצא מחוץ לעיר, המסעדות במקום יקרות במיוחד אך הרעב הכניע אותנו ובכל זאת עצרנו להפסקת צהריים באחת מהם.

כשחזרנו ללונדון השעה כבר הייתה יחסית מאוחרת ולכן לא הספקנו לנצל את ההטבה של הרכבת. עשינו סיבוב קצר ליד המלון והלכנו לישון.

כמו שהזכרתי בתחילת הכתבה, שנינו אוהבות טירות ולכן בתיכנון הטיול חיפשתי איזשהי טירה קצת רחוקה יותר ועתיקה יותר. הבחירה שלי נפלה על טירת לידס. מפני שהטירה קצת רחוקה יותר והדרך אליה קצת מסובכת יותר מצאנו במלון חוברת המפרסמת טיולים מאורגנים ליום אחד. מהחישוב הכלכלי שעשיתי הגעה וכניסה עצמאית לטירה עלתה כ 50 פאונד (כ 300 ש"ח) והטיול המאורגן שכלל גם אתרים נוספים עלה 70 פאונד ולכן ביום החמישי החלטנו ללכת על הטיול המאורגן. האוטובוס של חברת הטיולים אסף אותנו ישירות מהמלון בשעה 7:40 בבוקר ומשם יצאנו לכיוון טירת לידס. שימו לב כי באנגליה ישנה עיר בשם לידס הנמצאת כ 3 שעות נסיעה מלונדון אך הטירה ממש לא נמצאת שם (בכיוון הפוך מלונדון). שמענו הרבה סיפורים על תיירים שהתבלבלו בין השתיים ואחרי נסיעה ארוכה הגיעו למקום הלא נכון.

כשהגענו לטירה נתגלה בפנינו מקום מדהים. אחד המקומות היפים ביותר שהייתי בהם אי פעם. אגם קטן שבתוכו 2 איים שעליהם טירה. על המקום הזה מתאים להגיד את המשפט "LESS IS MORE". הטירה עצמה פשוטה אך מאוד ביתית וחמימה וזה בעצם היופי האמיתי שלה ובתור משיהי שבטיולים בחו"ל עושה בממוצע 3-4 תמונות ביום עשיתי בוק שלם למקום. פשוט מהמם נהנתי מכל רגע שהייתי שם. אך מפני שהיינו בטיול מאורגן הזמן היה קצוב. לנו הקצו כשעתיים לשהיה במקום כולל הכניסה לטירה עצמה ובהחלט הייתי צריכה עוד שעתיים לעשות סיבוב בגנים ופשוט להינות מהנוף. אם מגיעים עצמאית אין מה לעשות שם יותר מ 3 – 4 שעות אך זה שווה כל רגע.

אחרי הטירה המשכנו בנסיעה ארוכה באוטובוס לכיוון העיר דובר. הנוף יפה, הרבה ירוק דומה לדרך לירושליים. אחרי כשעה וחצי נסיעה הורידו אותנו בחוף הים במקום אשר משקיף על הצוקים הלבנים של דובר שעליה עומדת טירת דובר. הייתי בשמחה מוותרת על שאר היום כידי להיכנס גם לטירה זו אך התיכנון של המדריכה היה שונה לגמרי. עברנו באוטובוס ליד הטירה אך לא עצרנו בה והמשכנו לעיר קנטברי אשר בה יש את אחת הכנסיות העתיקות באנגליה. כשהגענו למקום קיבלנו זמן פנוי של כשעתיים. אכלנוארוחת צהריים ומשם המשכנו לבד לכנסיה (המדריכה חילקה כרטיסים לפני). שוב, הכנסיה יפה אבל זו עוד כניסיה ומבחינתי הם מאוד דומות. החלק היפה ביותר בכנסיה זה דווקא החלק העתיק ביותר שלה ונמצא מתחת לחלק העיקרי (המדריכה הדריכה אותנו כי יש מדרגות ניסתרות שהרבה תיירים מפספסים, שמובילים לקומה מתחת). החלק הזה נראה כמערה ובאמת יפה שם.

משם נסענו בחזרה לכיוון לונדון ועצרנו בגרינביץ ליד המוזאון הימי. המליצו לי על המוזאון הזה אך כשאנחנו הגענו הוא כבר היה סגור. עלינו שם על סירה שתוך כ 40 דקות הייתה בלונדון ופה הסתיים הטיול המאורגן שלנו. השעה הייתה כ7 בערב ומשם נסענו למוזאון הבריטי שנמצא בצמוד למלון שלנו בכיכר ראסל. בימי חמישי ושישי המוזאון עובד עד 20:30בערב (הכניסה אליו חופשית) והייתה לנו בערך שעה להתרשמות. המוזאון עצמו ענק ואם רוצים לעבור על הכל, שעה ממש לא מספיקה. במוזאון אוסף פריטים מתרבויות שונות. פסלים, כלים, תלבושותאפילו חתיכות קיר ממקדשים שונים בעולם. לי אישית אין כל כך סובלנות להיתמקד בפרטים הקטנים והשעה הזאת הספיקה לי כידי לקבל את הרושם הנדרש.

את היום השישי התחלנו בקתדרלה סנט פול שגם הכניסה אליה כלולה בכרטיס הלונדון פס. מקום יפה ללא ספק (אך דומה לשאר הכנסיות/קתדרולות ברחבי אירופה). בקתדרלה זו יש אופציה לעלות באין ספור מדרגותולהגיע לחלק העליון שלה (כ 600 מדרגות). אני נכנעתי איפשהו ב 400 בגלריית האבן המקיפה את הכיפה שממנה רואים ממספיק גבוה את הנוף הלונדוני, וחברה שלי עלתה עד הסוף לגלריה המוזהבת. משם נסענו ברכבת תחתית עד גשר לונדון ועברנו אותו ברגל. ברחוב קטן מתחת לגשר מצאנו את האתר הבא שלנו LONDON BRIDGE EXPERIENS AND LONDON TOMBS.

קשה לי להמליץ על המקום הזה כי הוא בהחלט לא מתאים לכולם אך אני נהנתי ממנו מאוד. (המתחרה הגדול של LONDON DUNGEON) והכניסה אליו כלולה בכרטיס הלונדון פס (כרטיס עולה כ 160 ש"ח). בחלק הראשון מכניסים אותך לחדרים קטנים וחשוכים מתחת לגשר לונדון. בחדרים אלו ישנם שחקנים שמנסים להפחיד אותך, להכניס אותך לאווירת המקום ולספר קצתאת היסטוריה (בעבר המקום שימש ככלא ומקום לעינויים). כמובן שנדרשת אנגלית יחסית טובה כידי להבין את הסיפורים שלהם. החלק השני של האתר מתחיל בכך שמכניסים אותך למעלית שכאילו מתקלקלת באמצע ואז אתה מוצא את עצמך באיזשהו איזור מפחיד עם מומיות ושלדים ומתחיל מסלול די מפחיד אשר כל הקבוצה עוברת ביחד. כשיצאנו משם אני בהחלט יכולה לומר שהאדרינלין זרם בדם ואני בהחלט נהניתי מהחוויה הקצת מוזרה הזאת.

משם המשכנו לספינת מלחמה HMS אשר נמצאת במרחק מספר דקות מהמקום. מדובר על ספינה אמיתית ששימשה את חיל הים במלחמת העולם השניה ועכשיו פתוחה לקהל הרחב. הכניסה אל הסיפה כלולה בכרטיס הלונדון פס. טיילנו על הסיפון, בגשר הפיקוד, בחדר מנועים, בחדר הנשק, חדרי המזון, הכביסה והמגהצים ועוד. אך יש לקחת בחשבון כי המעברים צרים והמדרגות תלולות (כאלה שאפשר לרדת רק עם הגב ברברס) וריח של שמן מנועים. המקום בהחלט חמוד ונהנתי להיסתובב כשעה על הספינה.

משם התקדמנו לעבר הגשר הקומותיים המפורסם, גשר המצודה. בדרך קנינו גלידה וישבנו דקות ארוכות על הדשא ליד הנהר בידיוק מול מצודת לונדון. לאחר מכן חצינו את הגשר והתקדמנו לעבר הטירה שגם הכניסה אליה כלולה בכרטיס וגם כאן אתה חוסך את כל התור בכניסה. יחסית לטירות שראינו בלונדון, הטירה הזאת הייתה קצת קרה ואפילו קצת משעממת ולמרות שחסכנו את כל התור בכניסה גילינו תור עצום בכניסה ל JEWEL HOUSE שבו מוצגת קולקציה של תכשיטי הכתר (וכאן הכרטיס לא עזר) ולכן עברנו אותו ונכנסנו לבית הלבן באמצע הטירה. בבית זה מוצגת קולקציה של כלי מלחמה ושריונים מימי הביניים. לאחר מכן נכנסנו למגדל העינויים (שממש אין מה לראות בו). יצאנו כבר קרוב לשעת סגירה וגילינו שהתור לתערוכת תכשיטים הצטמצם פלאים ולכן החלטנו בכל זאת להיכנס אליה. אתם בעצם נכנסים לכספת ענקית ובה מוחזקים תכשיטים יפים ונוצצים וכנראה מאוד יקרים של בית המלוכה.

כשיצאנו מהטירה אכלנו צהריים במסעדה באיזור. התיכנון המקורי היה לבקר בגלריית מודרן טייט מפני שנמאת באיזור ופתוחה עד מאוחר בסופי שבוע אך בסוף לקחנו את הרכבת התחתית שוב לכיכר פיקדילי ומשם התחלנו ללכת בכיוון אחת הרחובות במטרה למצוא פאב חמוד.מפני שהיה סוף שבוע כל מקומות הבילוי היו מפוצצים עד אפס מקום. בסופו של דבר, בלי כוונה תחילה, הגענו בטעות לאותו פאב שהיינו בו לפני מספר ימים ומפני שהיה ברחוב קצת צדדי היה ניתן איכשהו להידחס אליו.

ביום השביעי (שהיה יום ראשון בשבוע) התחלנו בשוק קמדן טאון שהוא ללא ספק שוק קצת פריקי אך בהחלט צבעוני וסיגנוני. לאחר שהסתובבנו בשוק כשעתיים וקנינו מזכרות וקצת בגדים במחירים הרבה יותר זולים ממרכז העיר עלינו על אחת הסירות של תעלת רגנטס (REGENT'S CANAL) שעוברת באמצע השוק ושהשייט בה כלול בכרטיס הלונדון פס. שטנו בתעלה זו כ 40 דקות כאשר אנחנו עוברים את רגנטס פארק ואת הגן החיות שנמצא בו. על התעלה הזו שלפי מה שהבנתי נבנתה כידי להביא סחורות לשוק, ישנם סירות רבות שאנשים גרים בהם ביום יום ובזמן שעברנו שם שתו את קפה הבוקר/צהריים המוקדמים של יום ראשון שלהם (שהוא כמובן היום החופשי ברוב העולם). בסוף השייט הגענו לאגם קטן שנקרא הונציה הקטנה. כשירדנו מהסירה הבנו לפי המכוניות החונות והוילות מסביב כי כנראה הגענו לאיזור מאוד יוקרתי של לונדון ומשם התחלנו להיתקדם לתחנת רכבת תחתית הקרובה כידי לנסוע לתחנה הבאה שלנו.

ירדנו בתחנת WEST KENSINGTON שלידו נמצאים מוזאון הטבע, מוזאון המדע ומוזאון האומנות של ויקטוריה ואלברט. במרחק הליכה משם נמצאת חנות הרודוס המפורסמת (לא היינו בה אך אומרים שהיא יפה לא פחות מהמוזאונים ושווה ביקור). כל שלושלת המוזאונים המוזכרים הם בחינם. אנחנו בחרנו להיכנס למוזאון המדע. במוזאון זה מצאנו מוצגים בנושאים שונים. פיזיקה, גוף אדם, החלל ועוד ועוד.אחת הקומות במוזאון הוא גן עדן לילדים כי הוא מכיל הפעלות שונות ומגוונות בנושא הפיזיקה והאופטיקה (מכשירים מגוונים לניסוי עצמי של כוחות פיזיקה ועוד). גיליתי שישראלים רבים מתעניינים במדע כי אפשר היה לשמוע ילדים מתלהבים דוברי עיברית כמעט בכל פינה במוזאון.

לאחר המוזאון אכלנו ארוחת צהריים והתחלנו ללכת לכיוון ההייד פארק. פארק גדול ויפה עם כמה פסלים ומזרקות נחמדות. בחלק המרוחק של הפארק נמצא ארמון קנסינגטון שהכניסה אליו גם כלולה בכרטיס, אך כשאנחנו הגענו אליו הוא כבר היה סגור. לאחר סיבוב בפארק חזרנו למלון.

את היום השמיני והאחרון שלנו התחלנו בלונדון דאנגנט שנמצא בצמוד ללונדון ברידג' אקסבישן שהיינו בו ביום השישי. כישראלים תחמנים נסענו קודם כל לתחנת רכבת הקרובה וביקשנו את הכרטיס הכי זול לתחנה הכי קרובה (כידי כמובן להישתמש באופציית 2 כרטיסים במחיר אחד) ולמרות שלמוכרת לקח קצת זמן להבין למה אנחנו צריכים כרטיס למקום שאנחנו לא מתכוונים לנסוע אליו,היא זרמה איתנו. גם בלונדון דאנגנס – המרתפים של לונדון (שהכניסה אליו בלי ההטבות עולה כ 180 ש"ח לאדם) הכניסו אותנו לחדרים קטנים וחשוכים עם שחקנים שניסו להפחיד אותנו ולהעביר לנו את אווירת המקום. למרות ששני האתרים עובדים על אותו עיקרון הם מאוד שונים. בלונדון דאנגנס יש שימוש רב באפקטים שונים. הדמיות, שימוש בתלת מימד, הדמיה של נפילה חופשית (המדמה תליה) מסלול של סירת מים וכו . אפקטים באמת יפים ומיוחדים אך כשיצאתי משם לא הרגשתי את זרימת האדרינלין שהרגשתי בפעם הקודמת בלונדון אקסבישן.יחד עם זאת גם כאן נהנתי מאוד וזו הייתה חויה מיוחדת.

לאחר מכן, כשנשארו לנו בלונדון שעות בודות בלבד לקחנו את הרכבת לרחוב אוקספורד שזהו בעצם רחוב קנין עם הרבה חנויות של h&m zara וחברות שונות אחרות שרובם ניתן למצוא גם בארץ. לאחר מכן נסענו לתחנת קובנט גארדן ועשינו טיול בשוק שבהחלט מאוד הזכיר את שוק רמלה הישראלי. אכלנו ארוחת צהריים במקום, חזרנו למלון (בשעה 5), לקחנו את במזודות וירדנו לרכבת התחתית לנסיעה של כשעה לנמל תעופה היתרו.

אני חייבת לציין שההתמצאות בנמל היא לא פשוטה והמעבר בין הטרמינלים לוקח זמן, לכן אולי כדאי לקחת חצי שעה – שעה ספר לביטחון.
זהו, כך נגמר הטיול שלנו ללונדון. מקווה שזה יעזור לפחות למספר אנשים שמתכננים לנסוע לשם בקרוב.
תהנו....