רומניה אוגוסט 2015
עשרה ימים עם רכב שכור ברחבי רומניה.
מאת: אביגיל עמית
גילויים נאותים
נסענו לטיול זוג, וחצי מאיתנו הייתה בהריון, חודש חמישי. הבאנו אוהל. הבאנו ראש לגזיה אבל לא מצאנו מיכל גז בהברגה. לא עשינו חבילת גלישה. ניווטנו בעזרת מפה שקנינו ב22 Lei ובעזרת תוכנת Offline Maps שהורדנו למכשיר הנייד עוד בישראל.
במסמך הזה תמצאו דברים פרקטיים לקראת הטיול, רעיונות לאן אולי יבוא לכם לנסוע, כמה בערך יעלו הדברים, והמלצות שלנו בלבד. את ההיסטוריה והרקע למקומות כדאי מאוד לקרוא, זה מוסיף המון לטיול, אבל את זה לא תמצאו פה...
לפני הטיסה
החלטנו להשכיר רכב לעשרה ימים, מצאנו בחברת Paylessרכב במחיר של 35$ ליום.
עוד לפני שיצאנו מהבית הייתה לנו התלבטות איפה כדאי להמיר את הכסף שלנו למטבע המקומי של רומניה Lei. התשובה חד משמעית- בשדה התעופה יקר מאוד להחליף ואם חייבים לקראת הנסיעה לעיר אז כדאי להחליף מעט כסף בדלפק לפני חתימת הדרכון והכניסה לרומניה.
בבוקרסט ניתן למצוא מקומות עם שער מצויין להחליף, וככה גם בערים גדולות נוספות שיש בהן change.
תל אביב- בוקרסט
את הלילה הראשון הזמנו מראש ב Crazy Duck Hostel http://crazyduckhostel.com כי מראש ידענו שננחת מאוחר בערב ולמי יש כוח להתברבר באמצע הלילה בעיר שהייתה פעם קומוניסטית. ההוסטל היה מקום קטן ונחמד לנחיתה ראשונית, הוא בעיקר לצעירים תרמילאים.
בוקרסט- Pitesti
למחרת בבוקר ניצלנו את הזמן שהיה לנו עד השעה שנוכל לאסוף את הרכב והלכנו להחליף כסף ולשתות קפה בעיר העתיקה בבוקרסט. מסתבר שהעיר העתיקה של בוקרסט היא מרכז הבילויים וחיי הלילה של העיר. המקום הוא כמו מדרחוב יפה שמסתעף לסמטאות קטנות והכל עמוס במקומות לשבת לאכול ולשתות.
את הרכב אספנו בבוקרסט בתחנה המרכזית. העניין המוזר היה שאין שם באמת את הסוכנות וכשהתקשרנו אליהם לברר איפה הם, הם אמרו שיבואו לאסוף אותנו בעוד כחצי שעה. מוזר אבל זרמנו ובסופו של דבר השכרנו את הרכב הכי פשוט ויצאנו לדרך.
לימים התברר שעשינו עסקה טובה מאוד למרות שברור לנו שהרכב בכלל לא רכב השכרה, אלא רכב פרטי של מישהו מהסוכנות שכנראה החליט לעשות קצת כסף. זה לא שאנחנו זוג גאונים שמתמצא ברכבי השכרה אבל זה די פשוט לזהות כשפתחנו את הבגאז' והיה שם שקית עם זבל, טישו, בקבוק קולה ריק וצינור ענק (?!@?#?$?%). ובכל זאת העסקה עם הרכב הייתה מצוינת כי הוא היה מאוד מאוד חסכוני, מה גם שהדלק ברומניה די זול. אז יצא שעשינו מעל 2,000 ק"מ בנסיעות ושילמנו קצת יותר מ400 ₪ סה"כ על דלק.
התחלנו לעלות צפונה. אבל לא נעזוב את בוקרסט לפני שנבחן היטב את המלצות האנשים הטובים לעבור בחנות דקטלון, חנות לציוד טיולים, מחנאות וספורט. http://www.decathlon.ro/. החנות ממוקמת ביציאה מבוקרסט ויש בה המון דברים איכותיים ובזול מאוד.
את הלילה הראשון מחוץ לבוקרסט בילינו בעיר גדולה ולא מעניינת בשום צורה שנקראת Pitesti מצאנו מקום לינה זול ונעים במלון כרמן הוטל שעשה לנו תחושה שחזרנו לשנות השמונים מבחינת העיצוב וריח הסיגריות בכל מקום. למרות שעיצוב הוילונות והריהוט של השידות בחדר מאוד שעשע אותנו החלטנו לרדת לרחוב לאכול משהו, כאן כבר הבנו שלרומנים לוקח הרבה זמן להביא את האוכל... אז אל תבואו גוועים מרעב אם אתם יושבים במסעדה, צריך קצת סבלנות.
Pitesti - Sibiel
יצאנו לדרך, להתרחק מהערים הגדולות ולהנות מהטבע היפה שיש לרומניה להציע. הנסיעה בכבישים לרוב הייתה נעימה מאוד, השילוט טיפה חלש אבל אפשר בהחלט להסתדר.
את הדרך לכיון הכפר הציורי סיבייאל החלטנו לעשות דרך כביש C7 הטרנספגאשן transpagarashan הידוע ביופיו. הכביש עובר בין ההרים הגבוהים ביותר ברומניה, הרי הפאגרש. צ'אוצאסקו שליט רומניה בנה במשך כחמש שנים את הכביש בנוף פראי ומרהיב, שחוצה את הרכס, בגבהים מעל 2000 מטר. בהמשך הדרך תגיעו לאגם קרחוני שנקרא בלאאה Balea. הכביש יפייפה ומתפתל, צריך לנסוע בו בזהירות כי הנוף האדיר מפתה להסתכל. בכלל, כל הדרך על הטרנספאגרשן מהממת, בתוך ההרים ולצד אגמים ונחלים זורמים.
עשינו עצירה באגם Balea, מקום מאוד תיירותי עם מלא דוכנים של תוצרת עצמית- קיורטוש, שומן חזיר, נקניקים, גבינות, דבש ועוד. האגם מהמם ביופיו ושווה מאוד לעצור שם להנות מהמקום. אם בכל לכם להתפנק אומרים שיש שם מלון ומסעדה שאפשר להיות שם לילה. אנחנו מיצינו את הדוכנים וריבוי האנשים די מהר והמשכנו הלאה, לכיון סיביו. יש מפל במרחק הליכה של כחצי שעה קצת לפני שהכביש מגמר והדרך מתחילה להיות מישורית.
כמרד קטן שלנו בדוכנים שהיו ליד האגם, את ארוחת צהריים המאולתרת שלנו עשינו בסוף הכביש המתפתל, לצד מים זורמים. לאחר מכן המשכנו לנסוע ל Sibiel. כפר קטן ומתוק עם מספר מקומות לינה. אנחנו מצאנו את עצמנו אצל רגינה, גברת נחמדה מאוד שמפעילה פנסיון מתוק עם חדרים פשוטים ונקיים. כשהגענו רגינה הגישה לנו עוגה, צוייקה (משקה אלכוהלי רומני), וליקר דובדבנים. המחיר לזוג ללילה היה 120 Lei כולל ארוחת בוקר מקומית וטעימה שכללה גבינות, יוגורט, חביתה לחם ועוד.
Sibiel - אגם וידרה Lacul Vidra
החלטנו לצאת קצת מהאוטו אחרי שבילינו בו את כל האתמול וללכת ברגל למנזר שליד סיבייל, במרחק הליכה של כ4.5 ק"מ.
ההליכה נעימה מאוד. בהמשך של הכפר פשוט ממשיכים ללכת כל הזמן ישר, לצד הנחל. שם כבר התחלנו להבין מיהו רומני אמיתי! הקטע הכי חזק של הרומנים זה לפתוח אהל להדליק מנגל לא משנה מה השעה ביום ולשבת ליד, לא לפני שכל דלתות הרכב שממש צמוד לכל הקונסטרוקציה פתוחות, וכל המרבה הרי זה משובח. בהליכה לצד הנחל גילינו הרבה אוהלים של משפחות מגוונות גילאים שעושות קמפינג על גדת הנחל. החלטנו שבפעם הבאה ברומניה נישן שם...
אז הגענו למנזר שהיה יפה מאוד ועם נוף של הדרך שעשינו, נהנו מהליכה אבל די מיצנו אותה ולכן תפסנו טרמפ קסם חזרה לכפר.
נפרדנו לשלום מהכפר הנעים והקטן והמשכנו בדרכנו על כביש E81 לכיוון האגם, הנסיעה הייתה ארוכה ויפה מאוד. רגע לפני השקיעה (הכוונה לא לתחילת המגע של השמש עם כדוה"א אלא ממש שהיא נעלמת ויורד חושך מוחלט) מצאנו את המקום שדרכו אפשר להגיע עם הרכב לשפת האגם.
הפניה היא למעשה בשלט אין כניסה שיש באחת הפניות. בכפר Obarsia Lotului שאלנו איך להגיע והם אמרו ללא שמץ של היסוס להיכנס בשלט אין כניסה ולרדת עם הכביש הלא סלול והמתפתל עד לשפת האגם.
שם גילנו את המכוניות שראינו לאורך הכביש שבגדה השנייה של האגם, שלאורכו נסענו.
התמקמנו עם האוטו והתחלנו בפריקת הציוד והקמת האהל, עם פתיחת הדלת של האוטו ניגש אילנו איש נחמד והסביר לנו שכדאי לנו לישון קרוב אליו ואל אשתו, זה לא היה מאוד ברור במיוחד לאור העובדה שלאשתו היה מבט מאוד לא מרוצה על הפנים אבל מסתבר שאל לנו לשפוט הבעת פנים רומנית בקנה מידה ישראלית- הם היו הזוג הכי נחמד שפגשנו בטיול. הזמינו אותנו לאכול איתם את ארוחת הערב (בשר על האש כמובן) אנחנו פתחנו בפניהם את שקית הלידל Lidel מלאה בכל טוב שהייתה לנו. הלילה באגם היה קר מאוד.
אגם וידרה Lacul Vidra - Agnita
השכמנו קום על האגם, אחרי לילה כמעט ללא שינה. לא הספקנו להיפרד ממכיאילה ובבה הנחמדים ויצאנו לדרך נחושים לנסוע בכביש טרנסאלפינה היפייפה C67.
גילינו שהמקום שבו ישנו את הלילה הוא בדיוק אמצע הכביש ובהחלטה של רגע, התייעצות עם מלצרית ושני עוברי אורח רומניים החלטנו שיהיה שווה לנסוע את כל הכביש, למרות שיצא לנו לעבור על אותו הקטע פעמיים.
ואכן, היה שווה!!! הטרנסאלפינה לא איכזב אותנו בכלל, הצטיידנו בקיורטוש טרי טרי ויצאנו. את הכביש כדאי לנסוע בשעות הבוקר המוקדמות כי אח"כ כל העם הרומני נוסע עליו ונעצר בכל מקום לצילום ונסיעה איטית.
בדרום הכביש נמצא הכפר Novaci, שם תדלקנו במחיר מצחיק, עישנו סיבוב בשוק המקומי שיש בימי ראשון עד לשעה 12:00 וחזרנו חזרה את הדרך היפייפה של הטרנסאלפינה מההתחלה ועד הסוף, מדרום לצפון.
אחרי נסיעה ארוכה, בסוף היום הגענו למקום שאין שום סיבה להגיע אליו, אלא אם כן אתם ממש חייבים להפסיק לנסוע ולשים ת'ראש איפשהו- Agnita. בדרך נס מצאנו שם מלון לא רע בכלל שעלה לנו 120 Lei כולל ארוחת בוקר.
Agnita - Izvorul Munteui
אחד היתרונות הברורים (ואולי גם היחידים) של אגניטה זה שהיא מאוד קרובה לSighisoara, עיר ציורית שאומרים שוולד צפש, שעליו מבוסס הסיפור של דרקולה נולד בה. כדאי לבקר בעיר העתיקה בין הסמטאות, למרות התיירותיות של כל האזור יפה שם מאוד ושווה להסתובב.
אחרי שהחלפנו כסף בעיירה, בשער לא רע, המשכנו בדרכנו לעיירת נופש רומנית שנקראת סובטה Soveta. כאן כמובטח מצאנו את אגם אורסו, בו הרומנים טובלים. המקום למעשה הוא סוג של חמת גדר בקטע טוב, באגמים אלו יש במים מינרלים וכל מיני דברים בריאים, הם נטולי ריח של ביצה סרוחה ועם אוכלוסייה קצת שונה בטמפרמנט שלה.
בעיירה בסובטה שני אגמים, כשנכנסים לתוך המתחם יש אגם גדול מאוד ואם ממשיכים עוד קצת עם השביל תראו אגם קטן יותר. אנחנו נכנסנו לאגם הקטן שבהמשך הדרך שבו המים מלוחים והראש של כל הרומנים נשאר כנראה בגלל זה בחוץ. אומרים שבאגם הגדול יש טמפ' גבוהה ומתחלפת, לא היינו כדי לבדוק את העניין. הכניסה לאגם עולה כמה גרושים. תהנו!
עוד באותו היום עברנו באגם האדום Lacu rosu, אגם עם הרבה סיפורי אגדות סביבו. תדעו לזהות שזה האגם האדום על פי העצים הכרותים שמבצבצים מהמים. סביב האגם יש שביל שנראה שנחמד לטייל בו, אנחנו הגענו קצת מאוחר בשביל טיול מסביב והחלטנו להגיע לסכר ביקאז Bicaz עוד באור יום, לכן לא התפנקנו שם בטיולון. ממש קרוב לאגם האדום יש הרבה מקומות לעשות בהם קמפינג או לישון בבקתות, נראה נחמד ומומלץ אם זה מסתדר לכם בקצב הדרך.
הסכר המטורף שצ'אוצסקו בנה מרשים מאוד, אבל מה שבאמת מרגש באזור זה מעבר ביקאז. מעבר הרים בין סלעי גרנית וגיר עצומים, בכביש מתפתל ומהמם ביופיו. בצידי הדרך תראו הרבה דוכנים של גבינות תוצרת עצמית, שומן חיות למיניהן (חזיר לרוב), דבש, קיורטוש ועוד כל מיני דברים למכירה, דומה לכל עמדות המכירה שיש ברחבי המדינה.
מותשים הגענו לחפש חדר בכפרIzvorul Muntelui איזברול מונטרלוי , מצאנו חדר בעיצוב רומני קלאסי מטלטל ב90 Lei, בו גם אכלנו את אורחת הערב.
Izvorul Munteui- טושנאד בלאייה
היום החלטנו שזה היום לעשות טרק. לא גדול, לא מורכב, כמה שעות וחוזרים. רכס צ'אחלאו הנה אנחנו באים.
הלכנו ברגל לתחנת המידע שנמצאת בקצה הכפר. האיש הנחמד שהיה בבוטקה הסביר לנו בשתי דקות את המסלולים שיש בהתאם למה שרצינו ויכולנו להרשות לעצמנו.
ההליכה הייתה קשה בגלל שתי סיבות עיקריות: 1. מסתבר שלחודש חמישי בהריון יש השפעה די רצינית על הגוף ועל כח המשיכה. 2. זה עליה, ברצף, עליה שעולים בה ללא הפסקה. לקח לנו שלוש וחצי שעות לעלות עד לנקודה שבה אפשר לראות את הנוף המהממם והמצוק המטורף שיש ממול. היינו איטים כמו הנצח, אבל בירידה היינו מהירים מאוד לעומת זאת ותוך שעה וקצת כבר היינו חזרה בכפר.
המלצה שלנו, קחו את הזמן כאן לטיול רציני יותר. אפשר ללכת לבקתה שיש בהמשך הדרך, במרחק הליכה של יום בערך ולהמשיך לכפר Durau סה"כ זה אמור לקחת שלושה ימי הליכה יפייפים ברכס.
עשינו את דרכנו לכיון אגם אנה הקדושה, ידענו שנישן איפשהו בדרך. הדרך חייבה אותנו לעבור שוב דרך מעבר ביקאז, הפעם מהצד השני של הכביש, לא הצטערנו בכלל.
לקראת ערב הגענו לעיירת נופש רומנית שנקראת טוסנאד Tusnad, היא הייתה מפוצצת בתיירי פנים. כנראה באזור יש הרבה מה לעשות... אחרי חיפוש במספר מקומות לינה שהיו מלאים עד אפס מקום המשכנו עוד קצת עם הכביש וישנו במלון דרכים חמוד.
Tusnad - אנה הקדושה
תוך חצי שעה של נסיעה כפרית הגענו לגן עדן עלי אדמות. אגם אנה הקדושה!
עוברים סוג של מחסום שבו משלמים מחיר מצחיק של 20 Lei וחונים בחניה מסודרת וקרובה לאגם. יום שלם בילינו במקום הקסום זה, הבאנו לנו מזרוני שטח להשתרע עליהם, ספרים, משהו לאכול שהבטן תהיה שקטה ורבצנו לנו עם מלא מלא רומנים והונגרים.
את הלילה החלטנו לבלות בקמפינג באתר שיש ממש בצמוד לכניסה לאזור של האגם, פשוט פתחנו אוהל.
אנה הקדושה- פיונה בראשוב
את הלילה ההוא של הקמפינג סיימנו מפורקים לחתיכות, עם בחילות וכואב בכל הגוף, אנחנו האשמנו את הקיורטוש שאכלנו שם, אבל לא ברור מה זה היה.
חצי גוססים הגענו לפיונה בראשוב במזל רב מצאנו חדר הולם בתקציב שלנו170 Lei, העיירה יקרה מאוד מאחר וזוהי למעשה עיירת סקי והמחירים בהתאם.
ישראלי שגר ברומניה בחודשי הקיץ תיאר לנו את ההבדל בין בראשוב ופיונה ברראשוב- בראשוב זו חיפה ופיונה בראשוב זה הכרמל.
בראשוב היא עיר, יש בה המון מסעדות ובתי קפה ובית כנסת, מקומות לעשות, סופרים גדולים וכד'. במרחק של כ-12ק"מ נמצאת על ההר פיונה. שהיא למעשה עיירה, מוקד יציאה לסקי וטיולים.
פיונה בראשוב
בעקבות התחלואה שקפצה עלינו אתמול החלטנו להישאר עוד יום בעיירה ולנוח. המנוחה כללה שוטטות ברחובות היפים של בראשוב, גיחה קצרה לבית הכנסת, עליה מיותרת ברכבל וירידה עוד יותר מיותרת ברגל מהנקודה שבה הרכבל הוריד אותנו, עוקבים אחרי סימון משלוש צהוב. למרות
העיר הנחמדה בחרנו לבקר בכפר ויסקרי Viscry, כפר עתיק עם כנייסה משגעת. הנסיעה מבראשוב לוקחת כשעה ומשהו, קחו בחשבון שיש 7 ק"מ על דרך לא סלולה ועם הרבה בורות, צריך סבלנות והיא משתלמת. הכפר הוא למעשה נסיעה חזרה אחורה בזמן. הייתה בחירה מצויינת לנסוע לשם.
לקראת שבת הלכנו לגלח קצת מדפים H&M אחרי הכל זה כמעט חצי מחיר מהארץ, וקיבלנו את השבת במסעדה חמודה במדרחוב בבראשוב.
פיונה בראשוב- Sinaia
מעיירת סקי אחת לשניה, נסענו לכיון סינאיה.
בדרך, כ5 ק"מ אחרי היציאה מבראשוב בצד שמאל של הכביש תוכלו להיכנס (סביר שתפספסו כי שילוט זה לא הצד החזק של הרומנים...) לשמורת טבע מקסימה, יש שם מסלול שנקרא 7 המדרגות בפייאטרה מארה. שמענו על מקום דברים טובים, לא היינו.
עשינו סיבוב בסינאיה המתויירת, מיצינו די מהר את העניין, ונסענו לסיבוב בהרים שמעליה.
את הלילה בילנו חזרנו במוטל דרכים הכי רומני שקיים כשארוחת הערב שלנו כללה זמרת ונגן מקומיים. צ'פאצ'ה!
סינאיה- בוקרסט
רגע לפני שאנחנו חוזרים לבוקרסט ונפרדים מרומניה, לא יכולנו לוותר על ממשק קטן עם המגלומן צ'אאוצ'סקו. כמחווה לעם הרומני שהיה טוב אלינו לאורך כל ימי הטיול, נסענו לעיירה טרגובישטה שבה תפסתו את ניקולאי ואלנה והוציאו אותם להורג. הדהים אותנו לראות כי אי אפשר היה למצוא שום דבר על האירוע המכונן בעיירה הזו ובבסיס הצבאי שסמוך לה.
החזרנו את הרכב בשדה התעופה והגענו למלון רין.
המחירים ברומניה כ"כ זולים שהחלטנו לפנק עצמנו במלון אמיתי וקרוב לשדה התעופה ככה שלא נצטרך להגיע מבוקרסט במונית לפנות בוקר. המלון עלה לנו סה"כ 170 Lei והוא כלל ברכה וכל הדברים הנלווים כמו סאונה וג'קוזי, חלוקי מגבת וכל הפאסון המפונפן עד שעה 22:00. בבוקר הטיסה יצא שאטל מטעם המלון (כמו בכל שעה עגולה) ולקח אותנו לשדה.
נפרדים מהמדינה המדהימה הזו, בעודנו עומדים בתור למסור את התיקים, ניגש אילנו נציג אל על בבוקרסט ושואל אם אכפת לנו להתנדב לא לעלות על הטיסה הזו ולעבור לחברת טורקיש איירלינס לטיסה עם קונקשיין, בתמורה לשני כרטיסי טיסה בשווי 202 אירו למימוש בשנה הקרובה?
לא חשבנו פעמיים והסכמנו, כאלו אנחנו – מתנדבים!
שלום לרומניה- היה תענוג!!!
