לשם שינוי, אתחיל בשורות התחתונות: החופים יפהפיים, אפשרויות האירוח מגוונות ושהיה של שבוע מספיקה לתייר הממוצע למצות את האי. זהו. אז מה יש לרשום על שבוע שמוגדר "בטן-גב"? האמת היא שיש כמה וכמה דברים... לא, לא אכתוב על מתי התהפכנו מצד ימין לצד שמאל, אלא אתן כמה עצות שאני הייתי מוצא כמועילות.
נתוני פתיחה
משתתפים: אשתי ואני.
מסגרת זמנים: שבוע לנצל בחופי האי (לאחר 3 ימי ספארי בטנזניה, עליהם תוכלו לקרוא בכתבה אחרת).
תכנון עקרוני: הגעה בערב לזנזיבר העיר (Stone Town), יום לאחר מכן נוסעים ל-3 לילות בריזורט באזור Pwani-Mchangani, שלאחריהם 3 לילות ב-Nungwi, שלאחריהם נגמר כל הטוב הזה וחוזרים ארצה...
המלצות כלליות
- הפעילות המועדפת באי היא - כמובן - שהייה בחופים. עליה, דווקא, לא ארחיב הרבה.
- באופן כללי, נראה שכל התיירים באי מרוכזים בטבעת שהיקפה כהיקף האי ורוחבה כרוחב הרצועה שבין שפת הים לחדר במלון. מאחר שהמשרעת בין הגאות לשפל גדולה, אזי רוחב הרצועה הזה משתנה תדיר... אחת שאתה נכנס כמה מטרים אל תוך האי, עולם אחר נגלה בפניך. עצי הקוקוס הם אותם עצים, הירוק אותו ירוק, אך הדלות בה חיים האנשים במרחק כה קטן מארץ-כל-האפשרויות שהיא המלון שלך מפתיעה. מאוד.
- הדרך לטייל בזנזיבר, למי שרוצה לסגת קצת מהחופים, היא עם מדריך מקומי. כאלו אפשר למצוא בשפע - מבמעין סוכנויות טיולים ועד אנשים שמציעים את עצמם ברחוב (לא בדקתי, אבל מאמין שכל אדם שתשאל אותו ברחוב לגבי מדריך מקומי יציע לך את אחד מקרובי משפחתו).
- טיפים - הזנזיברים הם אלופי העולם בהשגת טיפים. הזמנת מדריך לסיור? תגלה שלמדריך יש נהג. ושתגיע לשמורה / לאתר, תגלה שיש מדריך מקומי שהוא זה שמעביר את הסיור. באמצע הסיור תגלה שלמדריך יש נער או שניים שעוזרים לו (עוזרים לענייני טיפ, לדידי). ולא, אני לא מגזים... לא אכנס לכמה ואם נותנים טיפ, אשאיר אתכם עם הדילמה...
- ה-Beach boys. רבות עוד יתואר, יסופר וידוברר אודות אותם "נערי" חוף הפזורים לאורך חופי האי. מדובר בחבר'ה (רובם גברים, טווח גילאים 15-40 לדעתי) שמבלים את זמנם במהלך היום על החוף ומכלים את מרצם בניסיונות ממכר לתיירים. מה מוכרים? כנראה שכל מה שתרצו. ממזכרות, דרך סיורים מודרכים ועד טיסה לחלל. הבעיה היא ניסיונות השכנוע שמופעלים על התייר התמים. הנחמדות הזנזיברית, שבאה לידי ביטוי בהתנהגותם של אנשי האי, מנוצלת לרעה ע"י הביץ' בויז. החבר'ה יעצרו אותך על החוף, יעקבו אחריך וינסו בדרכים עקלקלות להגיע לעיקר, שהוא מה שהם רוצים למכור לך... בשלב מסוים, או לחלופין בסיטואציות מסוימות, זה כבר נמאס. לכן, ההמלצה שלי למצבים הנ"ל - התעלמות עדינה, בלי יצירת קשר עין והליכה קדימה בנחישות...
- מסעדות - מגישות מגוון סוגי אוכל. ממקומי ועד מערבי (אם כי בגרסאות מקומיות - אל תצפו לפיצה כמו באיטליה, למשל). דבר אחד שאציין לגבי אוכל הוא הזמן. שימו לב שלפעמים לוקח לאוכל לא מעט זמן לצאת (40 דק' זו לא הערכה גסה), בלי תלות בכמות האנשים שבמסעדה. חוויתי זאת ב-2-3 מקומות שונים. הכינו עצמכם...
העיר זנזיבר (או Stone Town)
לנו המליצו לא לבקר בה. בכל זאת בילינו שם לילה ובוקר קצר, שכן נחתנו בערב והחלטנו לשמור את הנסיעה ליום שלמחרת. ישנו באחת הסמטאות שבקרבת הנמל - אופציות לינה לא חסרות. דוכני האוכל המקומי הפתוחים לעת ערב ליד הנמל של האי, ש"פוארו" בכתבות אחרות שקראתי, התבררו כריכוז של כמה דוכנים ע"ג ריבוע של שולחנות. על אף שלא בדקנו את האוכל, בראש דמיינו משהו גדול יותר. המיץ מקנה סוכר (עם ג'ינג'ר, לימון ושות'), אגב, מומלץ. בעיר עצמה ניתן להסתובב כמה שעות. אנחנו הלכנו כשעתיים בין הנמל לשוק הפתוח (לא משהו מיוחד) ולשוק העבדים הישן (שבו בחרנו לא לקחת מדריך). יש אנשים שמוקסמים מהעיר, יש אנשים שטוענים שהיא לא שווה ביקור. על הסקלה הזו אני נמצא לכיוון הלא לבקר. לכן, ההמלצה שלי, למי שרוצה לשבור קצת שגרה על האי ולבקר בעיר - קחו מדריך לחצי-יום.
Pwani-Mchangai
בכתבות השונות שראנו נאמר שרצועת החוף בין Kiwengwa ל-Mateme היא היפה ביותר, ולכן בחרנו באזור הזה. החופים באזור הם חופי-זנזיבר-הקלאסיים - מי תכלת, חול לבן ודקלים, קוקוסים ושאר מיני עצים במרחק-מה מקו המים. מהשוטטות שלי על החוף וקצת בתוך הכפר, עלו הדברים הבאים:
- רצועת החוף מלאה במלונות/ריזורטים מבודדים, ותו לא. אל תחפשו מסעדות או אטרקציות על החוף, שכן כמעט ולא תמצאו (אלא אם כחלק ממלון).
- בכפר עצמו אין הרבה לראות, לפחות לא בחלק בו ביקרתי. יש שם כמה דוכנים לאורך הכביש, אך לא משהו מעבר.
- החוף עצמו הוא מאוד, אבל מאוד, יפה.
לכן, קחו בחשבון שכשאתם מגיעים לכאן, אתם במלון. על כל המשתמע מכך. ההמלצה היא להתחשב בארוחות כאשר מזמינים מלון. זאת אומרת, הזמנת מלון טוב עם ארוחת בוקר בלבד שלמעשה מחייב אותך להזמין את שאר הארוחות דרכו מייקר את העלות. השירותים שהמלונות הטובים (5 כוכבים) מספקים, מהאוכל ועד ארגון ימי טיול, לרוב יקרים מאוד (נכון לכל זנזיבר). פי 2 עד 3 מהמחיר שמחוץ למלון.
Pwani-Mchangani, החוף באזור המלון
נונגווי (Nungwi)
זהו כפר הרבה יותר "חי". לתוך הכפר לא נכנסנו, אך רצועת החוף "שוקקת חיים". עשרות סירות הדאו (סירת מפרש מקומית מעץ) ומי התורכיז יוצרים תפאורה לא רעה להעביר בה את השקיעה. או את הזריחה. וגם את מה שביניהן. כאן לא תמצאו עצי קוקוס הנושקים למי תורכיז, אלא מלונות ומסעדות שפונות לחוף. כדי להיות חלק מכל הטוב הזה, בחרו מלון/בונגלו ברצועת החוף שבין ההילטון לבין ה-Royal Zanzibar. "מחוץ" לרצועה הזו המלונות הופכים להיות מבודדים יותר. מנונגווי יצאנו לחצי-יום שנורקלים באזור האי Mnemba. מדובר על שעה וחצי הפלגה (לא קל...), 45~ דק' שנורקלים וארוחת צהריים שמכינים על חוף מבודד. השנורקלים היו נחמדים (לשם השוואה, אילת מרשימה יותר) והחוויה היא שוברת שגרה, אך לא חובה. בסה"כ, למי שלא רוצה "להתבודד" על חוף נידח - זה אחלה מקום.
שקיעה ב-Nungwi
פעילויות נוספות
סיור תבלינים - זנזיבר מפורסמת בתבליניה. סיור תבלינים, שהוא למעשה שוטטות בין מטעים שונים ומשונים וניסיונות לנחש מהו הצמח שלפנינו (שכן הקשר בינו לבין התבלין שמופק ממנו ברור רק לבעלי חושים מחודדים...). האמת היא שזו אחלה של דרך להעביר כמה שעות על האי. אזור המטעים בו הסתובבנו ממוקם כחצי שעה, פלוס-מינוס, צפון-מזרחית לעיר, ככה שאם אתם נוסעים צפונה אפשר לעשות סיור "על הדרך".
קוקוסים מישהו…?
יער Jozani - לסיור הזה לקחתי מדריך שמצאתי יום לפני ב-Trip Advisor (שתיים-שלוש הודעות ווטס'אפ וסגרנו עניין). עשינו את ה"סיור המשולש", שהוא ביקור ביער (סיבוב הליכה לא ארוך, בעונה בה היינו, במעין מיני-יער גשם לא מרשים במיוחד), ביקור במנגרובים (עצים שצומחים בתוך מים) וסיום בחוות הפרפרים (מעין מכלאה של פרפרים - נחמד, דווקא. בתקופה בה היינו היו 25~ סוגי פרפרים. חצי שעה ממצה את הביקור). בסה"כ, אם לסכם, היה סיור נחמד. קופי הקולומבוס הייחודיים לאי (בסכנת הכחדה) שמסתובבים במרחק מטר ממך הם אכן אטרקציה נחמדה, וגם על הפרפרים לא הייתי מוותר. מה שכן, אם הבחירה היא בין סיור תבלינים ליער Jozani - הייתי בוחר בתבלינים.
חוות הפרפרים - מדגם מייצג
איך לסכם? כפי שהתחלתי. אחלה חופים ואפשרויות אירוח מגוונות. זנזיבר, ללא ספק, היא מקום מצוין להעביר בו שבוע חופש בלי יותר מדי פעילות ועם הרבה לבן (חול) ותורכיז (מים) בעיניים. תהנו...