בספטמבר האחרון (2012) יצאנו, חברתי ואני, לתור ברחבי צפון איטליה במשך 11 ימים. ניסינו לשלב "מכל הבא ליד" - משמע אגמים, דולומיטים, טוסקנה, צ'ינקווטרה ומה שביניהם, מה שהתברר כמוצלח מבחינתנו, בדיעבד (במחיר של "זמן איכות" על הכביש...). ננסה להעביר את הטיפים החשובים, ממה נהנו וממה פחות וכמובן - כמה הדברים עולים, בגדול...
כמה נק' כלליות לפני שנתחיל:
  • מלונות - רובם ככולם הוזמנו ב-Booking.com עוד מהארץ (למעט אחד על הדרך). אתר מאוד נוח, אנחנו היינו די מרוצים מהעבודה דרכו ומהמקומות שהזמנו (נרחיב בהמשך).
  • רכב - השכרנו דרך Economy Car Rentals. זול יחסית, עבד יופי.
  • דלק - ליטר דיזל עולה קצת יותר מאשר ליטר בנזין בארץ (1.7-1.85 יורו). המחיר משתנה בין תחנות הדלק.
  • GPS - מאוד נוח. אנחנו הגענו עם אחד מהארץ (עם מפות של איטליה, כמובן...). שימו לב שלא לוקח אתכם בדרכי עפר עקלקלות, כמו שקרה לנו לפעמים בצפון.
  • תקשורת - אם חשוב לכם להיות זמינים (לאינטרנט לפחות), לכו על סמארטפון מהארץ עם SIM מקומי. בגדול יש כל מיני דילים עם החברות המקומיות (Vodafone או TIM למשל), בשורה התחתונה תמורת עד 20 יורו (מה שעלה לנו) מקבלים חבילת אינטרנט (ככה וככה MB) וקרדיט לצורך שיחות מקומיות ו-SMSים (אנחנו קיבלנו €17, טובים גם לשיחות לארץ).
  • כבישים - שימו לב (!), הרבה מהכבישים (בייחוד באזור האגמים והצפון) שנראים ראשיים אך אינם אוטוסטרדות מוגבלים למהירות של 50 קמ"ש. חשבו זמנים בהתאם... בנוסף, קיימים כבישי אגרה (A1 ו-A22, לדעתי). המהירות בהם עד 130 קמ"ש (לא רשום בשום מקום), והם עולים כמה וכמה יורו (היחס בגדול - לנסיעה של 200 ק"מ משלמים באזור ה-€10).
  • חניה - חשוב לקרוא את השלטים, שלמרות שכולם באיטלקית הם מצליחים להעביר את המסר לגבי מהות המדרכה לידה אתם עומדים... בערים/מקומות מרכזיים החניה היא בד"כ בתשלום (משלמים מראש לזמן החניה הרצוי ואת הקבלה משאירים ברכב). נסו לברר דרך המלונות שאתם מזמינים האם יש חניה במלון או אם קיימת באזור חניה חופשית.
  • אוכל - לא נרחיב יותר מדי, שכן הנושא נדוש ונידון באינסוף פורומים וכתבות אחרים (ומה גם שלמעט מהגלידה לא נפלנו מהרגליים). רק נציין שהבאנו צידנית מתקפלת מהארץ, ואת ארוחות הצהריים קנינו בסופר ואכלנו במקומות יפים "על הדרך". מומלץ.

 יום 1+2: אגם מאג'יורה (
Maggiore)
בעינינו - האגם היפה ביותר מבין הגדולים שבאיטליה (וגם הפחות מתוייר מבינם). נחתנו בלילה במילנו, אספנוו את הרכב השכור ("נמר כביש" בצורת FIAT Punto...) ומיד נסענו למלון שהזמנו ב-Stresa. השעה כבר אחרי חצות, ובתום חצי שעה שוטטות בניסיון למצוא את המלון שהזמנו (שהסתיימה בפגישה מקרית עם בעלת המלון באמצע הרחוב) נפלנו למיטה. למחרת עשינו שני דברים:
  1. שיט ל-Isola Bella (אחד משלושה האיים קטנים שהיו שייכים בעבר למשפחת בורמיאו). באי יש כמה בתים וחנויות, ואת האחוזה והגנים של המשפחה - הגנים מאוד יפים ושווים הצצה. שיט לאי עולה בסביבות ה-€4 לבן אדם (הלוך חזור), וכניסה לאחוזה ולגנים דורשת כרטיס נוסף.
  2. עלייה ברכבל ל-Mottarone - הר שיושב ממש מעל Stresa, ובפסגה שלו יש נוף מרשים של °360 על כל האזור והעמקים הקרובים (שבכל אחד מהם יש אגם, מן הסתם...). בדרך למטה עצרנו בתחנת ביניים (Alpino), כדי להסתובב בגנים הבוטניים. הגנים חביבים, הנוף לאגם אפילו יותר, וסה"כ היה סיבוב נחמד, שבסופו חזרנו לרכבל וירדנו העירה. הרכבל, אגב, עולה €17.5, וכרטיס לגנים הבוטניים €3 נוספים.
ויתרנו על שיט לשני האיים הנוספים (שאמורים להיות מרשימים פחות) אבל לא הסכמנו לוותר על גלידה במרכז העיר. איזו גלידה (בכל מקום שאכלנו גלידה, וזה קרה בגדול בכל מקום שהגענו אליו, לא התאכזבנו). לאחר א. ערב (לא משהו "לספר לילדים") והתקלות בשוטרים מקומיים (שהיו ללא מדים, הראו את התג והתעקשו לראות את הקבלה מהמסעדה - מסתבר שנושא המיסוי בעסקים הוא די רציני באיטליה), פרשנו לישון.
Maggiore Lake

 יום 3: אגם קומו וסביבתו
נסענו צפונה ל-Intra ועלינו על מעבורת לצד השני של האגם (לעיר Laveno). משם המשכנו בנסיעה לעבר אגם קומו (נסיעה של קרוב לשעתיים), שכללה צעקות מאישה זקנה בתחנת דלק (לך תסביר לה שרק חיפשת שירותים) והרבה נהיגה על כבישים של 50/70 קמ"ש. ויתרנו על עצירה בעיר Como עצמה (שמענו שהיא צפופה ולא שווה ביקור) והמשכנו לכיוון Bellagio, עם עצירה בדרך לצהריים על גדות האגם (האזור הררי והכביש לא עובר על שפת האגם, לכן יש למצוא את הדרכים שמאפשרות ירידה אל המים). ב-Bellagio הסתובבנו קרוב לשעתיים (גם כאן יש לא מעט תיירים) והתקדמנו אל עבר Suello שבה תכננו לישון (נמצאת דרומית לאגם קומו). נסענו בכביש SP41, עם עצירה ספונטנית במעין גן/אנדרטה ב-Civenna ממנה נשקף נוף יפהפה של האגם, וסיימנו את היום ב-Suello.
טיפ: הכבישים מסביב לאגם בדרך ל-Bellagio מאוד צרים ולכן קחו בחשבון הנסיעה איטית.

 יום 4: אגם גרדה, ורונה
בבוקר נסענו לאגם גארדה. מראש ידענו שנספיק רק "לטעום" מחלקו הדרומי (ולא נגיע לחלק הצפוני והיפה יותר), לכן ממליצים לקרוא כתבות נוספות על המקום. אנחנו ביקרנו ב-Desenzano (הליכה ברחובות שעל גדת האגם - הרבה חנויות ותיירים), ב-Sirmione המפורסמת (העמוסה בתיירים ובגלידריות מצוינות) ובהמשך עצרנו בחוף קטן בדרך ל-Peschiera בו שכרנו סירת מנוע לשעה קלה.
מהאגם המשכנו מזרחה והגענו אל ורונה לעת ערב. חצי שעה הליכה מהמלון אל מרכז העיר הספיקו על מנת לעבור ליד ה-Castelvecchio (הטירה המקומית), להצטלם על רקע ה-Arena (אמפיתיאטרון ענק, ה-3 בגודלו בעולם), לשוטט ברחוב Via Mazzini עמוס האנשים והחנויות (שהיו סגורות בשעה שהגענו...) ולאכול ארוחת ערב בינונית (המסקנה: כשמבקשים המלצה למסעדה מהמלון שאתם ישנים בו, לא בהכרח "לקפוץ על המציאה..."). הצטערנו שלא הספקנו לעלות לתצפית על העיר בלילה (שאמורה להיות יפה מאוד), אבל לפחות השארנו משהו לפעם הבאה...

 יום 5: ורונה והי צפונה
את היום התחלנו בורונה - היינו חייבים לעבור בבית של יוליה, עם המרפסת הידועה שלפי האמונה/אגדה/השערה (מחקו את המיותר) זה המיקום בו נערכה הסצנה הידועה ב"רומיאו ויוליה" של שייקספיר. זו חצר קטנה ומלאה בתיירים, שבעיקר באים להצטלם עם הפסל של יוליה שמוצב בה, לצלם את המרפסת וחלקם נועלים מנעול על רשת שקיימת בחצר כאות לאהבתם... למוזיאון על יוליה שקיים בבית עצמו (6, מאפשר גם לעלות למרפסת) לא נכנסנו. הסתובבנו עוד קצת בורונה (מעין חזרה על הסיבוב של ליל אמש), כולל גיחה קצרה לגשר שמעל הנהר בתוך ה- Castelvecchio (לא נכנסנו למוזיאון האומנות שבה) וכניסה לקתדרלה (ה-Doumo) הדי מרשימה.
סיימנו בורונה, ולכן הגיע הזמן להתחיל בטיפוס צפונה, על עבר הדולומיטים. הנסיעה הארוכה לא אפשרה לעצור בדרך לטיול של כמה שעתיים-שלוש (מפלי Rabbi היו עיקר התכנון), אבל כן הספקנו לראות קצת נוף. ירדנו מהאוטוסטרדה ב-Trento (למה לא אמרתם שיש כבישי אגרה?!) מערבה, לשוטט בין הכפרים באזור ה'דולימיטי די ברנטה'. לראשונה, וממש לא לאחרונה, נסענו בדרך מאוד יפה, עם כפרים ואגמים בדרך, ועצרנו להפסקת צהריים מאוחרת באגם Molveno. לאחר עצירה די ארוכה (טיפ: אל תנעלו את המפתחות של האוטו בתא מטען...) המשכנו מזרחה, בכבישים עקלקלים ומתפתלים, לעבר יעדנו הסופי - Campitello di Fassa (בסמוך לעיירה המרכזית באזור, Canazei), אליה הגענו בחשכה, והופתענו לגלות שהמלון ללא ארוחת הבוקר התברר כחצי פנסיון.
טיפ: באזור הדולומיטים ישנה אינפלציה במלונות המיועדים לתיירות הסקי בחורף. בקיץ אפשר למצוא מלון טוב במחירים סבירים ביותר, עם ספא כזה או אחר וארוחות בוקר/ערב.

 יום 6+7: מטיילים בצפון
עד שהגענו להרים - לא נלך קצת? חיפשנו מסלול הליכה קצר ולא קשה מדי, והבחירה נפלה על ה-Marmolada - הר וקרחון איטלקיים "אורגינליים"... אחרי נסיעה של 20-25 דק' החנינו ליד אגם Fedaia ועלינו עם הרכבל, שהוא למעשה מעין סלסלות שמיועדות לבודד/זוג, לגובה 2,900 מ' (כמה מטרים מתחת לגובה שבו ההר הופך לקרחון). מלמעלה נשקף האגם, הפסגות הקרובות נישאות מולנו ושני שבילים מתפתלים להם בדרך חזרה אל תחתית הרכבל. אנחנו בחרנו בקצר מבינם, ותוך שעה וחצי הליכה (בקצב נינוח מאוד, אם כי הירידה לא תמיד כיפית) מצאנו עצמנו שוב בתחתית. עצרנו לארוחת צהריים על שפת האגם, ובשארית היום החלטנו לבקר בשני המעברים (Passים) הקרובים לאזור שלנו - Sella ו-Pordoi. בכל אחד מהם עשינו סיבוב רגלי קצר, בעיקר בכדי להתרשם מהנוף משני הצדדים (למעוניינים, ב-Pordoi יש רכבל המטפס אל על, לפסגה הקרובה - אנחנו ויתרנו עליו בגלל שהגענו לקראת שעת הסגירה).
הר המרמולדה
ביום שלמחרת עמדה בפנינו דילמה - רצון להסתובב בצפון לעומת הצורך לרדת דרומה, לכיוון פירנצה. התחלנו "לאבד גובה" בדרכנו מערבה, על כביש SS48 (שבתחילתו נוף מאוד הררי ולקראת סופו נפתח לו עמק יפה), בדרכנו לאגם Tovel. מדובר באגם קטן יחסית, בעל מים צלולים בצבעים מרשימים והשתקפות יפהפייה של ההרים סביבו, שההגעה אליו אורכת רבע שעה של נסיעה על דרך ללא מוצא. את האגם הקפנו ברגל - סיבוב נחמד של שעה, בגדול. מהאגם המשכנו במסענו דרומה, בכביש העובר בין הכפרים, ועצרנו לביקור של שעה ביקב Mezzacorona (שנמצא בעיירה בעלת שם זהה. הסיור בחינם, אך דורש תיאום מראש). את היום סיימנו במלון בעיר Signa, עייפים מאוד לאחר 3 וחצי שעות נסיעה (Signa עצמה נראית כמקום מוזנח שלא שווה הצצה).

אגם Tovel

יום 8: פירנצה
גם על פירנצה לא נכביר במילים, שכן הסתובבנו בה פחות מיום (זכינו לגשם שוטף ברוב הזמן) - ממליצים לקרוא כתבות שעוסקות בעיר. הדברים העיקריים - ביקור במוזיאון האקדמיה (אל תוותרו על הזמנת כרטיסים, אנחנו חיכינו שעה וחצי בתור) וארוחת צהריים של בשר טוב בטרטוריה של מריו (פתוח בין 12:00 ל-15:00, חייבים להגיע למקום עצמו ולהירשם בתור). בשאר הזמן התרשמנו מחלק ממה שיש לעיר להציע. לקראת ערב המשכנו לעבר יעדינו הסופי - Mezzano in Chianti, "חור" באמצע שומקום בו גילינו בית אבן ישן המחולק לדירות גדולות מאוד (מטבח מאובזר, בריכה ומנגל בחוץ ושאר מיני מטעמים), בו אנו עתידים לבלות את שני הלילות הבאים.
גשר, פירנצה

 ימים 9+10 - טוסקנה
קמנו בבוקר במטרה לראות קצת את טוסקנה הקלאסית. הספקנו לראות רק חלק קטן, כאשר נסענו על כביש SS222 והסתובבנו בכפר Greve in Chianti (בכפר יש כיכר חביבה ותצפית נחמדה, וגם מוזיאון יין שלא ביקרנו בו). בסביבות 12:00 התייצבנו ביקב Terra Bianca לסיור וטעימות (הביקור תואם יום מראש. על מנת להגיע ליקב יש לקבל הוראות מפורטות, ולנסוע כמה ק"מ בדרכי עפר... הביקור עצמו עולה €6/€10, כתלות בכמה יין רוצים ללגום). בשעה וחצי שלאחר מכן קיבלנו, רק שנינו, הסבר מקיף ומעניין מהמדריכה פטריציה על היין ושמן הזית של היקב, כולל דוגמיות, טעימות וביקור בפס ייצור. לא נותר לנו אלא להמשיך ישירות להפסקת צהריים, הפעם ללא יין... לקראת אחה"צ הגענו לסן ג'ימיניאנו (San Gimignano), אחד המקומות המרכזיים בטוסקנה. גם כאן - ממליצים לקרוא חומר ייעודי על העיירה, המפורסמת במגדלים הרבים שבה. מעבר לגלידה מצוינת בכיכר המרכזית (כיכר הבאר), לא לוותר על הליכה של כמה דק' ל-Rocca (מבצר עם תצפית יפה). טיפסנו למגדל הגבוה בעיירה (ליד בניין העירייה), הסתובבנו הלוך ושוב ברחובותיה ו... זהו. 3 שעות הספיקו לנו בעיירה, אך יש כאלו שטוענים שגם יום שלם לא מספיק... חזרנו לא. ערב בדירה (הכנו רביולי, למי ששאל) וסיימנו את היום.
ויהי ערב ויהי בוקר יום 10... ביום הזה נסענו לאורך טוסקנה בדרך למלון ב-Riomaggiore בואכה צ'ינקווטרה (Cinqueterre). עברנו בשני כפרים/עיירות (Impruneta, שלדעתנו לא שווה ביקור, ועיירה נוספת ששמה כבר פרח ממוחנו...) עד להפסקת צהריים ב-Pisa. בפיזה עצמה עצרנו לפיקניק על המדשאה מול הכנסייה המפורסמת והמגדל המפורסם עוד יותר (אחלה מקום לצהריים) והסתובבנו סביב המתחם ברגל (לא נכנסו לאף אחד מהאתרים). עצירה אחרונה הייתה ב-Lecco, שם הלכנו לאורכה ורוחבה של העיר העתיקה המוקפת חומה. לגבי טוסקנה, נסיים ונאמר שיצאנו בתחושת חוסר מיצוי גדולה, בעיקר של אזור קיאנטי בו ישנו...
טיפ: ל-Riomaggiore אין כניסה עם רכבים והחניה בחניון יקרה מאוד (€23 ליום). מומלץ לנסות לחנות במקומות המסומנים לבן, על כביש הגישה המוביל לכפר (כמה דק' הליכה מהכפר עצמו), או לנסות לתאם חניה דרך המלון בו אתם ישנים. אנחנו מניחים שהדבר נכון גם לארבעת הכפרים הנוספים באזור.

 יום 11: 
Cinqueterre
פעם אחרונה שנכתוב לכם שמומלץ להיעזר בכתבות ייעודיות על המקום... הצ'ינקווטרה הם חמישה כפרים "ציוריים" (הייתי חייב...) הנושקים לים. ניתן ללכת בין הכפרים (5-6 שעות הליכה אם בוחרים במסלול הקצר, הקרוב לקו החוף, כאשר הקטע בין Manarola ל-Corniglia סגור), או להגיע אליהם עם רכבת (כרטיס משולב לרכבת והליכה עולה €10). מי שמחפש שקט ושלווה - זה לא המקום... לצד נוף יפה לים וכפרים מיוחדים, האזור מתויר ביותר ולקראת צהריים הכפרים מתמלאים (מי יותר ומי פחות) במבקרים. אנחנו בחרנו ללכת לאורך שני הקטעים הפתוחים בין הכפרים הדרומיים ("שביל האוהבים" בין Riomaggiore ל-Manarola, ובהמשך הקטע בין Corniglia ל-Vernazza). לכפר האחרון והמתויר ביותר, Monterosso, הגענו ברכבת. סיימנו את הערב האחרון של הטיול בארוחה חגיגית (אם כי בינונית באיכותה) ובגלידה, כמיטב המסורת.
ציפור מקומית, `שביל האוהבים`

 יום אחרון: מילאנו
הנסיעה למילאנו השאירה לנו רק כמה שעות להסתובב בעיר.
טיפ: בד"כ ממליצים לחנות בפאתי העיר ולהשתמש בתחבורה ציבורית. אנחנו הגענו ביום ראשון ומצאנו חניה במרכז העיר (מרחק הליכה מה-Doumo) ובמחיר סביר (€2 ל-5 שעות).
לאחר שעה-שעתיים של שוטטות ברחבי העיר הגענו למרכז, שם נלקחה החלטה חכמה - להתפצל... היא הלכה לסיבוב קניות באינספור החנויות שפזורות, הוא בחר לבקר ב-Doumo המקומית (קתדרלה מרשימה ביותר, השלישית בגודלה בעולם). סופו של הפיצול היה באיחוד מרגש, שהמשיך לפיצה אחרונה באיטליה (לפחות לעת עתה) ולחזרה המיוחלת הביתה - לאחר 2,000 ק"מ בדרכים, 9 גלידריות שונות אותן בחנו ופיאט פונטו אחת...