הזמן: פסח 2015. המקום: פרובאנס, צרפת. המשתתפים: הורי, אשתי, אחי וחברתו, אחותי ואני (טווח הגילאים, כמו שניתן לשער, הוא 20-55). המטרה: 6 ימי טיול כוכב בפרובאנס. וככה זה הולך...:
נחתנו בשעות הבוקר של יום ה'. לכן, את היום הראשון (יום ה') ניצלנו לטובת התמקמות וחצי יום טיול. אחרי פריקת הציוד ב-Mas De Shogol, הבית בו נגור בימים הקרובים (כמה מילים עליו - בהמשך...), נסענו ל-Roussillon. הכפר עצמו יפה ורגוע (לפחות בזמן שאנחנו הגענו), ומפורסם בעיקר בשל ה"אוכרה" המצוי בגבעות האזור (אוכרה, או Ochre, זה שם קוד לקבוצה של פיגמנטים טבעיים המכילים תחמוצת ברזל וצבעם, שזה צבע האדמה למעשה, נע בין צהוב-אדום וחום). ממש ליד מרכז הכפר יש שמורה, שניתן לעשות בה סיבוב רגלי של 30-40 דק' ולהתרשם מהגוון הצהוב-חום ומהתצורות המיוחדות של הגבעות (כניסה לשמורה עולה 2.5 יורו לאדם). אחרי סיבוב קצר ב-Roussillon המשכנו אל Gordes. מ-Gordes אני בעיקר זוכר את הרוח החזקה שנשבה בזמן שהסתובבנו שם ואת החיפוש אחרי אמפי-תיאטרון עתיק (לא מצאנו). מה שכן, מומלץ לעצור לתצפית על הכפר מבחוץ - גבעה "עמוסה" בבתים שמשתלבים עם האבן.
מבט על Roussillon
היום השני (יום ו') כבר היה עמוס יותר. את הבוקר התחלנו בסן-רמי (או בעברית "צחה" - Saint-Remy-de-Provence). הסתובבנו רגלית במשך שעה בין הרחובות, ולאחר מכן עצרנו בשולי העיר, ליד הבית בו גר ואן-גוך בשנותיו האחרונות. כמה מאות מטרים מהבית יש אתר ארכיאולוגי בשם Glanum. לא נכנסנו לבית עצמו (בו יש כיום מוזיאון) או לאתר הארכיאולוגי, אלא הסתפקנו בשיטוט קל בשביל שליד הבית (חלק משביל שיוצא מהעיר ומעוטר בציורים של ואן-גוך לאורכו) ובשני השרידים הרומיים היפים שנמצאים מעבר לכביש. משם נסענו ל-Baux-de-Provence. הכפר עצמו תלול ולא גדול וניתן לשוטט בו כשעה קלה בין החנויות. אנחנו בחרנו לעלות לשרידי המצודה שבראש הגבעה, שממנה ניתן לראות את הכפר מלמעלה וגם להשקיף אל האזור (מומלץ, הכניסה כרוכה בתשלום). ההליכה באתר לוקחת שעה, לערך. משם ירדנו ישירות ל-Carriers de Lumieres - מחצבה ישנה (ומקורה, משמע יש לה גג כיום) שמדי שנה מארחת למשך כמה חודשים (אם אני לא טועה) תערוכה מתחלפת שמוקרנת על הקירות. במיצג שהיינו בו היו יצירות של מיכאלנג'לו, רפאל ודה-וינצ'י שהוקרנו במחזוריות כל 40 דק', בערך. האתר ממוקם כ-10 דק' הליכה מהחניה שמתחת ל-Baux. בשורה התחתונה - מרשים ומומלץ מאוד (אגב, כרטיס משולב למצודה ולמיצג עלה 15 יורו). עד כאן Baux-de-Provence. משם, בגדול, חזרנו לדירה.
היום השלישי, או יום שבת, היה יום קלאסי לשוק. אחרי מעבר בשוק מקומי בשולי L'Isle-sur-la-Sorgue (לא מדובר בשוק הגדול, אליו נגיע רק למחרת) הגענו לשוק ב-Apt. ככלל, נראה ששווקים זה האטרקציה המרכזית, או שמא אכתוב העיסוק העיקרי, של תושבי האזור. השוק ב-Apt יוצא מהרחבה במרכז העיר ומתפתל בין הסמטאות. רוב החנויות והדוכנים מוכרים אוכל ומצרי מזון לסוגיהם השונים, וניתן להסתובב בשוק בכיף שעה-שעתיים בנחת. שימו לב! השוק פתוח בימי שבת בלבד ועד שעות הצהריים. מעבר לכך, לדעתי אין ל-Apt הרבה מה להציע. משם נסענו לשמורת Le Colorado Provencal - מזכירה במקצת את השמורה ב-Roussillon (גבעות בצבע חום-צהוב-אדמדם). בחרנו במסלול הבינוני באורכו (מתוך 3 אופציות) שלקח לנו שעה וחצי של הליכה נוחה, פלוס-מינוס. נחמד בסה"כ. אחרי ארוחת צהריים קלה בכפר שליד - Rustrel - שהיווה הוכחה לכך שתיירים או לא, בצהריים הצרפתים נחים, המשכנו ל-Lourmarin. התמונה הראשונית שרואים בירידה מהרכב היא כפר עם מעין מבצר לידו. למבצר לא הגענו, והסתפקנו בשעה של הליכה בתוך הכפר עצמו (עם גלידה תוך כדי, כמובן). השעה כבר שעת אחה"צ, והתחלנו להתגלגל חזרה. עברנו בדרך בכפר Buoux (שניים וחצי בתים, אין סיבה להתעכב, אלא אם עולים לשרידי מצודה שאמורה להיות איפשהו בסביבה אליה לא הגענו) והגענו ל-Bonnieux. מדובר בכפר תלול מאוד, מה שמאפשר להשקיף ממנו אל הסביבה הקרובה בכלל ואל הכנסייה הבולטת שבמרכזו בפרט. אחרי חצי-שעת הליכה למטה-למעלה בכפר, חזרנו לדירה.
Le Colorado Provencal
את יום א', או יום 4# של הטיול, ניצלנו כדי להמשיך את תנופת השווקים שנכנסנו אליה. הפעם, היעד היה השוק ב-L'Isle-sur-la-Sorgue. מדובר בשוק גדול (לדעתי יותר מזה שב-Apt, אך אל תתפסוני במילה) שחלקו האחד מלא בעתיקות וחלקו האחר, מעבר לנהר, הוא שוק "סטנדרטי" (אוכל, מוצרי מזון, מזכרות וכו'). העיירה עצמה יפה מאוד, וכפירוש שמה כן היא - "האי על הנהר סורג'". גם כאן ניתן לבלות שעתיים-שלוש בלי בעיה (זה הזמן לומר שאני לא "צרכן רציני", לכן מה שאני מחשיב כשעתיים בשוק יכולות "להימתח" אצל אנשים אחרים). שימו לב 2#! השוק פתוח בימי ראשון בלבד, וגם הוא, להבנתי, מתחיל "להתקפל" אחרי הצהריים. בנוסף, השוק מלא באנשים, לכן יתכן שהחניה תהיה מרוחקת כמה דק' הליכה מהשוק עצמו. לקראת צהריים המשכנו ל-Fontaine-de-Vaucluse (בה אכלנו ארוחת ערב שני ערבים לפני כן), כדי לראות את הנביעה ב-הא' הידיעה. מדובר בכפר נחמד, עם מצודה מעליו, שבקצהו, מתחת לצוק גדול, נובע נהר ה-Sorgue (כן, כן, הנהר מהשוק הקודם...). המיוחד בנביעה העוצמתית היא שמקורה בלב ההר - בפעם האחרונה שניסו להגיע למקור הנביעה בבטן ההר ירדו יותר מ-300 מ' וטרם אתרו את המקור (ב"ירדו" הכוונה לרובוט). שווה להשקיע 10 דק' הליכה כדי להגיע לנביעה שיוצרת ברכה קטנה מתחת לצוק. את היום סיימנו ב-Pont du Gard. זהו "אתר מורשת עולמית" מרשים מאוד, שעיקרו גשר-אקוודוקט תלת-מפלסי עצום שבנו הרומאים מעל הנהר ושרד בצורה מרשימה. געגועי להורדוס... ניתן ללכת לאורך הנהר ולצפות בגשר משני צדיו (עליה לגשר, אגב, אפשרית רק בחלק מהשנה). בנוסף, באתר יש מוזיאון (אליו לא נכנסנו) וגנים שניתן להסתובב בהם. כשאנחנו הגענו, אגב, הופיעו במקום תזמורת מקומיות בתלבושות מסורתיות. משעשע.
מבט על Pont du Gard
היום החמישי של הטיול (יום ב' בשבוע), היה ככל הנראה היום הקשה בטיול, ולו רק בגלל הנסיעה הארוכה מאוד לקניון ה-Verdon שארכה יותר משעתיים וחצי לכיוון. ה-Verdon הוא למעשה נהר המתחתר בין מצוקים אימתניים משני צדיו ומימיו צבעם טורקיז. מזרימת הנהר עצמו, בנקודות נמוכות יותר במורד הזרם, נוצרו אגם או שניים. הקניון עצמו נחשב לאחד היפים באירופה, אם לא היפה שבהם. אנחנו בעיקר הקפנו את הקניון ברכב. שימו לב שבחלק מהמקומות הכבישים מפותלים מאוד והנסיעה איטית. בין נסיעה לנסיעה עצרנו לתצפית או שתיים (אחת מהן היא על הגשר ב- The Pont de Chaulie) וירדנו "לגעת במים", להליכה של שעה הלוך-חזור סה"כ בקטע של הנהר שבאזור Rougon (להבנתי זהו חלק משביל של 16 ק"מ שרץ לאורך הקניון, לכן ניתן היה להמשיך במסלול). בקטע שהלכנו בו, אגב, נדרשים פנסים שכן עוברים במנהרות ארוכות (כמה מאות מטרים) שנחצבו לפני יותר ממאה שנה, כשעוד חשבו להקים תחנת כוח הידרו-אלקטרית באזור. בחזרה לכיוון הדירה עצרנו על הגשר בו הנהר נשפך לאגם Sainte Croix - נקודה יפה מאוד לעצירה. אם ה-Verdon שווה כמעט שלוש שעות נסיעה לכיוון? לא השתכנעתי, אם כי ללא ספק מדובר במקום מרשים. אם מתכננים לבקר באזור ליותר מכמה שעות בודדות, מניח שיש לא מעט אופציות למסלולי טיול כאלו ואחרים.
השפך של ה-Verdon לאגם
יום ג' - יום 6 ואחרון לטיול (ביום ד' בבוקר הייתה הטיסה ארצה). להיות בצרפת בלי לעבור ביקב? שום סיכוי... אחרי שוטטות קלה בניסיון למצוא יקב לבקר בו (שלטים - יש. יקב - אין), נעצרנו ביקב Domaine la Citadelle שנמצא בשולי הכפר Menerbes. ת'כלס, התאכזבנו... עשינו סיבוב של רבע שעה ביקב (שזה בעצם לקרוא הסברים שמפורטים בשתי תמונות קטנות שעל הקיר ולבקר באולם האחסנה עם החביות), ללא טיפת יין לנחמה (אולי פשוט היינו צריכים לבקש סיור עם טעימות בתשלום? נו, מילא. פעם הבאה...). המסקנה היא שצריך לבוא "מוכנים יותר" עם שם של יקב רלוונטי לסיור משמעותי יותר (לקבל המלצה ממישהו כזה או אחר). מהיקב המשכנו לעיר הגדולה - Avignon, הנה אנחנו באים! על העיר עצמה לא ארחיב יותר מיד. כן אציין שהעיר העתיקה לא גדולה, ולכן בכמה שעות ניתן ללכת לאורכה ולרוחבה. באופן כללי לא כדאי לפסוח על ביקור בעיר. בעיר עצמה אמליץ על מעבר בגני Rocher des Doms שמעל הנהר (גנים קטנים המתאימים לעצירה קלה במהלך היום) ועל הגלידה ב-Amorino (מסתבר שמדובר ברשת אירופאית). את היום סיימנו ב-Aix au Provence, אליה הגענו בשעת אחר הצהריים. בחלק העתיק של העיר ניתן להסתובב כמה שעות טובות, בין המבנים והחנויות. אחרי סיבוב לא ארוך וארוחת ערב לסיום הטיול (שכן הגענו בשעה מאוחרת), המשכנו למלון בקרבת שדה התעופה במארסיי ולמחרת - הביתה...!
כמה המלצות כלליות לעת סיום:
- Mas De Shogol - מעין אחוזה בבעלות זוג מלונאים ישראלים. החדרים מצוינים (אנחנו קיבלנו את הדירה עם שני חדרי שינה + סלון + מטבח), ארוחת הבוקר טובה והאירוח נהדר (קיבלנו מענה לכל בקשה ושאלה שעלתה לנו). המיקום עצמו - ממש בקרבת L'Isle-sur-la-Sorgue - היה נוח גם כן, לפחות מבחינתנו. ישנם כמה סוגי חדרים במקום, המתאימים לזוגות ו/או למשפחות.
- הצרפתים אוהבים את הסיאסטה, השלאפשטונדה או איך שלא תקראו לזה. הרבה עסקים סגורים בשעות הצהריים, לכן תכננו את עצמכם בהתאם...
- רוחות מיסטרל - למדנו מושג חדש במטאורולוגיה! מיסטרל היא רוח חזקה שמשפיעה בעיקר על חופה המזרחי של צרפת. בפרובאנס של תחילת אפריל הרוח מורגשת מאוד... כדאי ומומלץ לקחת פריט לבוש נגד רוח.
- בצרפת כמו בצרפת, לא בהכרח תמצאו את התרגום לאנגלית (תפריטים במסעדה, למשל). בחלק גדול מהמקומות קיים תרגום, אך עם זאת, בחלק לא. היעזרו ב-Google Translate או בהרבה אורך רוח...
- פריחת הלבנדר, שצובעת את כל האזור בסגול, מתרחשת סביב יוני. אנחנו ראינו את השדות הפזורים לכל אורך ורוחב פרובאנס ללא הפריחה.
- ולסיום - לא לוותר על השוקולד, שנמכר במגוון צורות וחנויות. קצת יקר, קצת מגונדר, אבל הטעם - נהדר...!