יומן מסע - TMB - יולי 2015 - הבלוגים של למטייל

סיפור מסע TMB – יולי 2015

כללי:

טרק ה-TMB הוא טרק מעגלי באורך של כ-170-200 ק"מ ועובר בצרפת, איטליה ושוויץ. הוא נקרא על שם שרשרת ההרים (Mont Blanc) שמסביבה הוא עובר. הטרק הוא לא טיפוס על ההר (גובה 4,807 מ'), אלא סביב שרשרת ההרים המקיפה את המון-בלאן.

באופן כללי, הטרק מורכב מימים בהם לנים בכפרים הממוקמים נמוך יחסית (ברוב הימים), בערך בגבהים של 1000-1500 מ' ובמהלך היום מטפסים גובה ורטיקלי של 1,000-1,500 מ' נוספים, עוברים מעבר הרים (אחד או יותר במהלך היום) ומסיימים בד"כ בירידה אל עבר מקום הלינה הבא. רוב ההליכה (הייתי אומר סדר גודל של כ-80%) מתבצעת בעלייה או בירידה, כלומר כמעט ואין קטעי הליכה ארוכים במישור (כמובן תלוי בואריאנטים הספציפיים שבוחרים).

רמת הקושי היא בינונית פלוס. זוהי כמובן הגדרה סובייקטיבית, אבל בהשוואה לטרקים ידועים (ו-"מכובדים") כמו ה-Around Annapurna בנפאל או טרקים ידועים בדרום אמריקה, הייתי אומר שהקושי הוא גדול יותר (גם ללא נשיאת ציוד, כפי שאפרט בהמשך). להבדיל מטרקים בנפאל או דרום אמריקה שם הקושי מתמקד (בעיקר) בגבהים ובקושי לנשום (בגבהים של 4,000-5,000 מ' מעל פני הים), הקושי ב-TMB הוא שונה. הגבהים (מעל פני הים) הם לא קיצוניים – לכל היותר 2,600-2,700 מ'. הקושי הוא בעיקר בעובדה שהעליות הן ממושכות, תלולות לעיתים, לפעמים בשבילים צרים ולעיתים אפילו על סלעים או בולדרים. לפיכך, גם הירידות מאותם מעברי הרים הן לא קלות (ולפעמים לא ברור מה יותר קשה – העלייה או הירידה). אין זה אומר שרמת הסיכון היא גבוהה באופן מיוחד. כמו בכל טרק, חשוב לשים לב לאן הולכים, אבל השבילים מסומנים ומשולטים היטב.

ההכנה הגופנית לטרק היא כמובן חשובה, אם כי קצת בעייתית, כי הקושי העיקרי הוא כאמור העליות והירידות. רק לצורך ההמחשה, ביום ממוצע עולים גובה של 3 פעמים הר תבור או 2.5 פעמים הר הכרמל (וגם יורדים...).

מקרה נדיר בטרק (מישור...)

אפשר להתאמן בטיפוס על ההרים הללו או בעלייה וירידה של מדרגות. באופן כללי חשוב להיות בכושר גופני טוב, אבל לא צריך להיות מרתוניסט או אפילו מישהו שרץ 10 ק"מ ביום.

העברות אל ומשדה התעופה:

ההעברות משדה התעופה לתחילת המסלול שלנו ב- Les Houches נעשתה באמצעות חברת Alpybus, חברה המספקת שירות Shuttle משדה התעופה לכל מקומות ההתחלה והסיום האפשריים (בעמק שאמוני). ההסעה היא ברכבי ואן משותפים, כאשר ניתן להזמין דרך אתר האינטרנט שלהם (http://alpybus.com/home ) ולקבוע את השעה והיעד אליו רוצים להגיע ולשריין מקומות. גם אם הטיסה מתאחרת, הם מתחייבים להעלות אתכם להסעה הבאה (מדי חצי שעה, 24 שעות ביממה). כאשר נוחתים בשדה התעופה, רואים בבירור את הדוכן שלהם ומשם הם יכווינו אתכם להסעה הספציפית. שירות מאוד נוח, יעיל ולא יקר (22.5 יורו לכיוון). גם הדרך חזרה נעשתה באמצעותם.

תכנון הטרק שלנו:

לטרק יצאנו אחי (בן 44) ואני (בן 38). בתכנון הטרק שלנו היו לנו כמה עקרונות –

לינה במלונות בלבד במידת האפשר, והימנעות מקסימלית מ-Dormitories (חדרי לינה משותפים). זה כמובן עולה יותר, אבל לדעתי שווה את זה. אמנם יש משהו בחויה של לישון כתף לצד כתף עם עוד 40 מטיילים שנוחרים באותו החדר, אבל אנחנו הצלחנו להמנע מכך (פירוט לגבי הלינות בהמשך).

Refuge Mottets – שם דווקא כן אפשר לישון ב-Dormitories

לא לסחוב תיק עם ציוד מלא עלינו. חלק לא קטן מהמטיילים (הישראלים והלא-ישראליים) סוחבים את הציוד המלא שלהם על הגב, במהלך כל הטרק. בציוד מלא, כוונתי היא לביגוד וכו' ולא לאוכל ושק שינה, אשר בכל מקרה לא צריך כיוון שישנים בבקתות/מלונות אשר מספקות גם ארוחות. גם אריזה מינימלית מחייבת תיק של כ-50 ליטר ומשקל של 8-10 ק"ג, כאשר לזה מוסיפים 2 ליטר מים, יוצא תיק של 10-12 ק"ג. לא בלתי אפשרי (כאמור, רבים עושים את זה), אבל מקשה עוד יותר על הטרק.
האלטרנטיבה, כפי שאנחנו עשינו, היא להשתמש בשירותי "הקפצת תיקים", אשר כשמו כן הוא – שירות של מוניות, אשר מסכמים איתם מראש (באימייל) את המסלול (המפורט, ברמת המלון בו ישנים כל לילה) והם באים בכל בוקר (בשעה 08:00), אוספים את התיקים ומעבירים אותם לנקודת הסיום של אותו היום (עד השעה 17:00), כך שכשמגיעים לנק' היעד היומית, התיק כבר שם. מה שצריך לסחוב במהלך היום הוא רק תיק יומי קטן (20 ליטר מספיק) שבו שמים מעיל גשם (לפי התחזית), מים וקצת אוכל אם רוצים.
היתרונות הם ברורים, אבל קיימים גם חסרונות. ראשית, העלות היא לא זולה – לנו עלה 210 יורו לאדם (כלומר לתיק) ל-8 ימים (7 הקפצות). שנית, ישנם מקומות שאליהם שירות המוניות לא יכול להגיע ובאותם ימים צריך לסחוב קצת יותר ציוד (השירות פשוט מקפיץ את התיק יומיים קדימה). ניתן לתכנן את המסלול כך שמס' המקומות בהם הקפצת הציוד לא יכולים להגיע למס' מינימלי (במסלול שלנו היה רק יום אחד כזה). חסרון נוסף נעוץ בעובדה שאין יותר מדי ספונטניות. צריך לקבוע מראש היכן לנים, כי שם יחכה לכם התיקים. זהו חסרון לדעתי מינורי יחסית שכן באופן כללי, הייתי מייעץ לקבוע ולשריין מקומות לינה מראש, מחשש (שגם ראינו שמתגשם, לאחרים...) שלא יהיה מקום.
ספק שירות מומלץ (ואולי היחידי, שלא במסגרת טיול מאורגן) הוא Taxi Besson, http://www.taxi-montblanc.com/en/transportation/carrying-bags.html , נתנו שירות יעיל וטוב.
תכנון מראש והזמנת מקומות בכל הימים – בעונה החמה (יולי-אוגוסט) עלולות להיות בעיות במקומות לינה שונים, אם לא מזמינים מקום מראש. הזמנת מקום מראש היא לעיתים לא יומיים לפני, אלא גם חודש לפני. הבעיה יותר חמורה כאשר לנים ב-Refuges בהרים (פירוט בהמשך), אבל נתקלנו במטיילים אשר לא מצאו מקום לינה גם בכפרים גדולים יותר ונאלצו ללכת שעתיים נוספות בתום יום מעייף של 10 שעות הליכה. גם פה, זה פוגע בספונטניות, אבל לדעתי שווה. בכל מקרה, זה כמעט קריטי בבקתות ההרים ופחות בעיירות כמו שאמוני. אנסה לפרט בהמשך איפה לדעתי זה קריטי ואיפה פחות.
מבחינת ההליכה עצמה – למסלול ה-TMB יש מס' אפשרויות (ואריינטים) בכל יום הליכה. יש אמנם את ה-Main TMB, אבל בכל יום הליכה יש מס' אפשרויות נוספות (אשר בד"כ מובילות בסופו של דבר לאותו מקום). חלק מהואריינטים הם קלים יותר מ-Main וחלקם קשים יותר (אבל מתגמלים בנופים יפים יותר). כל האפשרויות משולטות היטב, אבל חשוב לדעת לאן רוצים ללכת. כמו כן, יש לבדוק (בעזרת ספר או מטיילים אחרים) האם הואריינט הספציפי מומלץ במזג אויר מסויים או בתקופה מסויימת (ייתכן שהוא בכלל סגור בגלל שלגים). בטרק שלנו, מזג האויר היה מושלם וברוב המקרים בחרנו את האפשרות המאתגרת יותר.
לא ללכת 100% מהטרק בכל מחיר. ישנם לא מעט מקומות בהם ניתן להקל על ההליכה. בחלק מהימים ישנם רכבלים אשר באמצעותם אפשר לחסוך עליות או ירידות קשות. לא הצטערנו על אף רכבל כזה שלקחנו.. בסופו של דבר, המסלול שלנו לא השלים את הסיבוב באופן מלא, אלא התחיל ב-Les Houches וסיים ב-Chamonix (ללא היום האחרון עד ל-Les Houches).

הכנות מראש:

תכנון הטרק התנהל ברובו באמצעות הספר של Kev Reynolds, The Tour of Mont Blanc (Complete two-way trekking guide). מצ"ב לינק לרכישה ישירה מהמו"ל - http://www.cicerone.co.uk/product/detail.cfm?book=779#.VbSEVLOqrn2
הספר מאוד מומלץ, מפרט את כל האפשרויות השונות בכל יום, קומפקטי יחסית. נעזרנו בו לתכנון מקדים בארץ וכן בכל יום על מנת לקבוע את הוארינט הספציפי שבו הלכנו באותו יום.

כמו כן, נעזרנו באתר האינטרנט הרשמי של הטרק - http://www.montourdumontblanc.com/uk/index.aspx אשר עזר לנו לתכנן את המסלול, בעיקר מבחינת מקומות לינה. באמצעות האתר ניתן לבנות את המסלול ולקבל הערכה למס' שעות ההליכה בכל יום ובהתאם לקבוע היכן לנים. בסופו של דבר, ביצענו את הזמנת מקומות הלינה ישירות דרך המלונות או ה-Refuges (בקתות ההרים), כאשר בכפרים הגדולים יותר (שאמוני, קורמאיור, Argentiere) ההזמנה נעשתה דרך Booking.com.

ציוד:

באופן טבעי, הציוד שלוקחים לטרק מאוד משתנה אם משתמשים בשירות הקפצת תיקים, כפי שאנחנו עשינו, או שלא. בכל מקרה, צריך לקחת ביגוד חם, כולל ציוד נגד גשם וביגוד קיצי (רצוי מאוד חולצות מנדפות זיעה). שימו לב שתנאי מזג האויר יכולים להיות מגוונים מאוד (אפילו באותו יום). במהלך הטרק שלנו היה חם והיינו עם בגדים קצרים (מכנסיים וחולצה) כמעט במהלך כל הטרק (ולא היינו צריכים בכלל ציוד גשם). במקרים אחרים, עלולות להתחולל אפילו סופות שלגים ובטח סופות גשמים.
אחד מהפריטים החשובים ביותר הוא מקלות הליכה. גם מי שלא הלך קודם לכן עם מקלות (כמוני) יגלה מהר מאוד עד כמה זה פריט מאוד משמעותי (לעליות ובמיוחד לירידות). פריט לבוש נוסף שמאוד חשוב לדעתי הוא גרביים. גרביים טובות עשויות למנוע יבלות ושלפוחיות ומאוד להקל על ההליכה. ברור מאליו שנעליים טובות להליכה הן פריט חשוב. אטימות למים חשובה, כיוון שלא מעט פעמים חוצים נחלים והנעליים עלולות להרטב (קצת) וכמובן אם יורד גשם.

אם משתמשים בשירות הקפצת התיקים, אין צורך אפילו בתרמיל גב גדול, אלא רק בתיק נשיאה (לא הייתי ממליץ על טרולי עם גלגלים רק בגלל שהוא עלול אולי להיהרס במהלך ההקפצות) ובנוסף תיק יום, בנפח של 20-30 ליטר. למי שסוחב את הציוד עליו, יצטרך תיק גב של 50-60 ליטר (ראינו גם כאלה שהסתדרו עם 40 ליטר).
מבחינת מים – צריך להביא בקבוקי מים (רצוי סדר גודל של 2 ליטר סה"כ), כאשר ממלאים אותם במהלך היום בברזים שישנם מדי פעם (שולקחים את המים מהנחלים הרבים) או ישירות מהנחלים. המים נקיים מאוד ומיועדים לשתייה.

למי שמתכנן לישון ב-Dormitories ב-Refuges יש צורך להביא גם Liner (ציפה). אותם מקומות לא מכבסים את השמיכות מדי יום והם ממליצים (ולעיתים אפילו מחייבים) שימוש ב-Sheet Liner.

הרשימה המלאה (שלי) מופיעה בסוף המסמך. ב-Refuges בהם אנחנו ישנו (Bonatti ו-Mottets), הזמנו מראש חדר פרטי (לשניים) ולכן לא היה צורך ב-Liner. ראו פירוט בסעיף "פירוט ימי ההליכה".

פירוט ימי ההליכה:

יום ראשון –

נחיתה בג'נבה (טיסת אל-על שממריאה ב-06:20 ונחתה ב-10:00), נסיעה של כשעה ורבע מג'נבה ל- Les Houches (גובה 1,007 מ') באמצעות AlpyBus עד לתחנת הרכבל Les Houches Bellevue Cable Car, שם נפגשנו עם שירות הקפצת התיקים (Besson), מסרנו לו את התיקים הכבדים והמשכנו קלילים יותר.
באופן עקרוני, המסלול מתחיל בעלייה בתוך יער של כ-2.5 שעות עד ל-Col de Voza.

נק' היציאה לטרק, במעלה רכבל ה- Bellevue

אנחנו החלטנו לחסוך את העלייה הזו (גם מפאת קוצר זמן, שכן התחלנו ללכת רק בסביבות השעה 13:00) וגם כדי לא להתחיל עם עלייה קשה (ואלה שעשו אותה, אומרים שהיא אחת הקשות והפחות מתגמלות מבחינת נופים) על היום הראשון. בקיצור, לקחנו את רכבל ה-Bellevue (מעלה עד בערך לגובה של 1,750 מ') ו"בתמורה" בחרנו באלטרנטיבה היותר מאתגרת להמשך היום – עלייה ל-Col de Tricot (גובה 2,120 מ').

הנוף מ-Col de Tricot

ממעבר ההרים, Col de Tricot, ירידה (קשה) ל-Chalets de Miage (גובה 1,550 מ'), עלייה ל-Auberge Du Truc (גובה 1,720 מ') וירידה (לא קלה) לכפר Les Contamines (גובה 1,167 מ').

מבט מ-Chalets de Miage

פרטי המלון - http://www.gaisoleil.com/ , מלון 3 כוכבים נחמד במיקום טוב, 80 יורו לאדם בחדר זוגי, כולל ארוחת ערב (טובה) ובוקר (בסיסית פלוס), מקלחת ושירותים פרטיים בחדר.

חתכים של היום הראשון

יום שני –

היום הארוך ביותר בטרק שלנו. באופן עקרוני, היום מתחיל בהליכה של כ-50 דקות במישור, לאורך הנחל עד לכנסיית Notre-Dame de la Gorge (בערך 5 ק"מ ממרכז העיר). זוהי הליכה קלה שאנחנו החלטנו לוותר עליה (כמו רבים אחרים) לאור היום הארוך שמצפה לנו. אוטובוס יוצא מהתחנה הראשית, ליד ה-Tourist Information (ללא עלות). הבעיה היחידה היא שהאוטובוס הראשון יוצא רק ב-09:00, כך שלא ניתן לחסוך יותר מדי זמן, אלא בעיקר מאמץ. המסלול באותו יום היה - יציאה מ- Les Contamines (גובה 1,167 מ'), מכנסיית Notre-Dame de la Gorge, עליה שתחילתה נעימה ופסטורלית והמשך קשה יותר עד ל-Col du Bonhomme (גובה 2,329 מ').

תחילת העליה מ-Les Contamines לכיוון Col du Bonhomme

לאחר ההגעה ל-Col du Bonhomme, (גובה 2,329 מ') המשך עליה ל-Col de la Croix (גובה 2,483 מ'), ועוד עליה עד לנקודת השיא של היום – Col des Fours (גובה 2,665 מ').

העלייה (הקשה) מ-Col de la Croix ל-Col des Fours

מ-Col Des Fours מתחילים בירידה (ממושכת ומתישה) עד ל-Refuge de Mottets (גובה 1,870 מ'), כאשר עוברים דרך La Ville Des Glaciers.
שימו לב שזהו לא המסלול הראשי (Main TMB), אלא ואריאנט שמפורט בספר של Kev Reynolds, כאשר מטרתו היא לעבור דרך Col De Fours (אחד ממעברי ההרים היפים בטרק), ולהגיע ל-Mottets (במקום ל-Les Chapieux) וכך לחסוך כשעה וחצי של הליכה משעממת ביום שלמחרת (זה בעצם סוג של קיצור דרך). הואריאנט מומלץ רק במזג אויר טוב. דרך אגב, יש גם אפשרות ללון ב-Refuge de la Croix Du Bonhomme, דבר שמטיילים רבים בוחרים לעשות. זהו Refuge הממוקם במקום מאוד יפה (ואולי ה-Refuge הגבוה ביותר במהלך הטרק). כמובן שמי שבוחר לישון ב-Refuge de la Croix Du Bonhomme לא יכול להשתמש בשירותי הקפצת הציוד באותו יום (ה-Refuge נמצא בחור נידח ללא גישה לכביש).

השביל היורד מ-Col du Bonhomme עד ל-Refuge de la Croix Du Bonhomme

הערה חשובה לגבי הקליטה הסלולרית – במהלך רוב ימי הטרק יש קליטה סלולרית (טובה יותר או פחות). במס' ימים יש בעיות קליטה בחלק מהזמן (תלוי גם במזג האויר), אולם ביום זה אין קליטה כמעט בכלל, במהלך כל היום. למעשה, החל מהבוקר בו יוצאים מ- Les Contamines, במהלך כל העלייה והירידה ל- Mottets, כולל ב-Refuge עצמו, אין קליטה סלולרית לגמרי. ב-Mottets אין גם אפשרויות תקשורת אחרות (אין Wi-Fi, אין טלפון קוי, יש להם רק מכשיר קשר...), כך שלא תוכלו ליצור קשר עם העולם החיצון עד לאמצע היום שלמחרת. אין לי מידע לגבי טלפון לוויני (אני מניח שפועל תמיד). זה היום היחידי שהוא נחוץ, למי שהדבר חשוב לו.
למרות ש-Mottets היא Refuge נידח, שירות הקפצת התיקים מגיע לכאן (ככל הידוע לי מגיע גם ל- Les Chapieux), כלומר יש גישה לרכבים (אבל לא תחבורה ציבורית, ככל הידוע לי).
פרטי הלינה – http://www.lesmottets.com/tour-du-mont-blanc/ , מחיר של 100 יורו לאדם בחדר פרטי זוגי, כולל ארוחת ערב (טובה) וארוחת בוקר (בסיסית מינוס), מקלחת ושירותים פרטיים בחדר (מצעים ומגבות). שימו לב שה-Refuge לא נמצא בכפר אלא סתם "תקוע" בשום מקום. אין אפשרויות אחרות למי שמגיע ללא הזמנה מראש (יש בהליכה של כשעתיים ל- Les Chapieux) ולכן לדעתי, חשוב מאוד להזמין מראש מקום (נתקלנו במטיילים שהגיעו לאחר 10 שעות הליכה, ללא הזמנה מראש ולא היה להם מקום. הם היו צריכים לחזור חזרה ל- Les Chapieux). רוב האנשים לנים ב-Dormitories (חדר גדול עם כמה עשרות מיטות המסודרות זו לצד זו) ומשתמשים בשירותים ומקלחות משותפות (כמובן בעלות נמוכה יותר). למי שמזמין מראש (או שיש לו מזל), יש אפשרות (כפי שאנחנו עשינו) להיות בחדר פרטי (עם או בלי מקלחת בחדר, לבחירה). כמובן שהבחירה הזאת עולה יותר. בכל מקרה, הארוחות הן בחדר אוכל משותף, זה לצד זה (כאשר בעלי ה-Refuge דואגים לסדר את מקומות הישיבה), ומהוות חוויה מיוחדת.
ניתן להזמין Lunch Box לארוחת הצהריים של יום המחרת. לא השתמשנו בשירות הנ"ל ולכן לא אוכל לחוות עליו דעה.

ארוחת ערב ב-Refuge Mottets

הנוף מ-Refuge Mottets

חתך של היום השני

יום שלישי –

יציאה מ- Mottets (גובה 1,870 מ'), עלייה ל-Col de la Seigne (גובה 2,516 מ'), מעבר הרים עם נוף מרהיב (מעבר לאיטליה).
ירידה ל-Rifugio Elisabetta (גובה 2,195 מ' - אפשרות לינה פופולארית יחסית, במיקום יפיפיה, המקום הראשון מזה יום וחצי עם אפשרות לתקשורת עם העולם החיצון. אמנם אין קליטה סלולרית אבל יש Wi-Fi).

Rifugio Elisabetta

הליכה נעימה במישור ב-Vallon de la Lee Blanche בתוך Val Veni עד ל-Lac Combal.
בשלב זה, בסוף ההליכה במישור (לפני תחילת העלייה) ב-Val Veni, יש אפשרות לקחת אוטובוס עד ל- Courmayeur.

סוף ההליכה ב-Val Veni, פחות או יותר בנקודה שאפשר “לתפוס” אוטובוס ל-Courmayeur

אנחנו המשכנו בטיפוס עד לגובה של 2,300 מ' , הליכה "מרפסתית" בגובה זה (פחות או יותר) מול נופים מרהיבים של הקרחונים היורדים דרומה מרכס המון בלאן.

הנופים של Val Veni

המשך בירידה ל- Col Checrouit (גובה 1,956 מ') ומשם ירידה דרך מדרונות אתר הסקי Courmayeur עד ל- Plan Checrouit (גובה 1,701 מ'). ב- Plan Checrouit יש רכבל שבעזרתו ניתן לחסוך ירידה של כשעה וחצי עד לכפר Courmayeur (גובה 1,226 מ') עצמו. ביום ארוך ומתיש, כפי שהיה לנו, זה דבר מומלץ ביותר. כך גם אמרו לנו מטיילים שהלכו את זה ברגל. שימו לב שהרכבל מוביל אתכם לכפר הנקרא Dollone, הוא למעשה צמוד ל- Courmayeur (רק לחצות את הכביש, 2-3 דקות הליכה).
בעצם השינה ביום הקודם ב-Mottets והליכה ביום השלישי דרך Rifugio Elisabetta ועד ל- Courmayeur מקצרים למעשה את הטרק ביום אחד, לעומת המסלול המתואר בספר של Kev Reynolds. אלה ימים לא קלים, אבל בהחלט אפשריים, אם מזג האויר מאפשר זאת.
Courmayeur היא עיירת סקי עם כל השירותים האפשריים – מלונות רבים, מסעדות רבות, אפשרות לעשות כביסה במכונות אוטומטיות וכו'.
פרטי המלון - http://www.hotelcroux.it/default.aspx , מלון 3 כוכבים, 59 יורו לאדם בחדר זוגי, כולל ארוחת בוקר בלבד (טובה יחסית), שירותים ומקלחת פרטיים בחדר (מצעים ומגבות).

חתך של היום השלישי

יום רביעי –

יום מנוחה ב- Courmayeur. חלק לא קטן מהמטיילים ב-TMB עושים יום מנוחה במהלך הטרק. יש לכך מספר סיבות – מנוחה לגוף לאחר 3 ימי הליכה מאומצים (במיוחד בתכנית המסלול שלנו אשר למעשה הכנסנו 4 ימים, עם קיצור דרך אחד ביום הראשון, ב-3 ימי הליכה), עיירה יחסית גדולה בה ניתן קצת להתפנק מבחינת בית מלון, מגוון מסעדות, וכן אפשרות להשלים ציוד ולעשות כביסה בקלות במכונות כביסה אוטומטיות. באופן אישי, אני ממליץ על מנוחה של יום במהלך הטרק, ואין מקום מתאים לכך מ- Courmayeur (כאשר מתחילים מ- Les Houches). בכל מקרה, זה בוודאי לא חובה ובהחלט ניתן גם לוותר במידה ויש מגבלת זמן.

יום חמישי –

יציאה מ-Courmayeur (גובה 1,226 מ'), טיפוס המתחיל בעיירה עצמה (שימו לב לשילוט שאינו בולט מדי בתוך העיירה), ממשיך בטיפוס בתוך יער, כאשר מדי פעם נגלים נופיה של העיירה וההרים הסובבים אותה. כאשר מגיעים ל-Rifugio Bertone (גובה 1,989 מ') יש התפצלות בין 2 אפשרויות (שונות יחסית) כאשר היעד הוא בכל מקרה Rifugio Bonatti (גובה 2,025 מ'). ה-Main TMB ממשיך בשביל "מרפסת" (כינוי לדרך מישורית יחסית לאורך זמן כאשר ניתן להשקיף ממנה על הנוף ההררי המדהים מסביב) עד ל- Rifugio Bonatti. זה אחד מהחלקים היותר קלים ומהנים בטרק (כך לדברי מי שבחר באופציה הזו...) שכן הוא משלב נופים מרהיבים והליכה קלה יחסית (גם אם לא מאוד קצרה), ללא עליות או ירידות משמעותיות.

הנוף המרהיב בדרך ל-Bonatti (והנעליים שלי...)

אנחנו בחרנו בואריאנט הגבוה יותר בו ממשיכים בטיפוס ל-Tete de la Tronche (גובה 2,584 מ'), לאחר מכן ירידה קצרה (וקשה) ל-Col Sapin (גובה 2,436 מ') ועלייה נוספת ואחרונה עד ל-Pas Entre-Deux-Sauts (גובה 2,524 מ').

ומשם ירידה ממושכת (ודי מתישה) עד ל- Rifugio Bonatti(גובה 2,025 מ').
ברוב המקרים במהלך הטרק בו יכולנו לבחור בין ואריאנטים שונים, בחרנו באפשרות המאתגרת יותר וזאת על מנת לזכות בנופים "המתגמלים" יותר. לפי העדויות של אנשים שטיילו איתנו, זו אולי האפשרות היחידה שהמאמץ אולי לא "משתלם" (ואני מניח שיהיו כאלה שיחלקו עלי), שכן ההליכה בשביל המרפסת הוא קל בהרבה (ולא בוארינט הגבוה בה אנחנו בחרנו), ורואים בו את רוב הנופים אותם ניתן לראות בוארינט הגבוה. בחירה כזו מאפשרת להגיע מוקדם יותר ל-Rifugio Bonatti ואולי אפילו להמשיך עד ל- Rufugio Elena.

Rifugio Bonatti

פרטי הרפיוג' – http://www.rifugiobonatti.it , עלות של 65 יורו ללילה לאדם בחדר זוגי (שהוזמן זמן רב מראש) קטן, עם מיטת קומתיים, כולל ארוחת ערב (טובה) וארוחת בוקר (גרועה), שירותים ומקלחות משותפים ונקיים מאוד (לא קיימים חדרים עם שירותים ומקלחת פרטיים בחדר), עם מצעים בחדרים, אך ללא מגבות (לא ברור למה). ניתן לקנות ארוחת צהריים טייק אווי (לא ניסינו). זה מקום הלינה היחידי בו נתקלנו ב-"קיצוב" של מים חמים. כל אורח מקבל "אסימון" של המקום אותו מכניסים למתקן אוטומטי הנמצא בתוך תא המקלחת והוא זה שאחראי לקיצוב המים החמים, המספיקים למקלחת קצרה מאוד (תלוי כמובן בזרם שבו משתמשים...). יש לשים לב שאין ממש התרעה שהקצבת המים החמים נגמרת, כאשר בבת אחת עלולים המים החמים להתחלף למי קרח...לא בדקתי האם ישנה אפשרות לרכוש אסימון נוסף, על מנת לעשות מקלחת ארוכה יותר.
בדומה ל-Refuge Mottets, גם Bonatti נמצא במקום מבודד, ללא אפשרויות לינה נוספות בטווח של שעה – שעתיים הליכה, אולם הוא גבוה יותר, ונמצא ממש על המצוק מול הקרחונים ונוף עוצר נשימה. זה Refugio במלוא מובן המילה והאווירה של "הטרק" מורגשת בו מאוד.
זה מקום הלינה היחיד בטרק שלנו אליו לא הגיע שירות הקפצת התיקים שלנו (אין גישה לרכבים למקום, אלא רק רגלית או במסוק). השירות לקח את התיקים הגדולים שלנו בבוקר מ-Courmayeurוהקפיץ אותם למעשה יומיים קדימה ל-La Fouly (הנקודה בה נישן ביום למחרת), שם הם חיכו לנו. הדבר חייב אותנו בהתארגנות, כאשר שמנו את המינימום האפשרי בתוך תיק היום שלנו, כך שיספיק ל-2 ימי הליכה (כולל הלינה ב- Bonatti).
מקובל מאוד (בפרט בבקתות ההרים) שהאורחים מתבקשים להוריד את נעלי ההליכה שלהם (שעלולים להיות מלוכלכים מבוץ וכו') במרתף ולעלות לחדר (ולשאר חלקי המלון) בכפכפים או סנדלים (או גרביים). מה שמעניין הוא שהבקתות הנ"ל מספקות (למי שרוצה) כפכפים בהשאלה. לא צריך לבקש או לשאול, הם פשוט נמצאים (בהמוניהם) בחדר בו שמים את נעלי ההליכה (אפילו לפי מידה!). אמנם אין אחריות על מידת ההגיינה של הכפכפים הנ"ל, אולם בעין בלתי מזויינת הם נראים סביר. מכיוון שידענו שזה המצב ובגלל שהתיקים שלנו לא הוקפצו ל-Bonatti, לא סחבנו סנדלים ליום הזה והשתמשנו בשירות הזה. ושרדנו.

חתך של היום החמישי

יום שישי –

יציאה מ- Rifugio Bonatti(גובה 2,025 מ'), ירידה ל-Chalet Val Ferret (גובה 1,784 מ'), שם אפשר לאכול ארוחת בוקר קצת יותר נורמלית מ-Rifugio Bonatti (וגם לישון, למי שנתקע ללא מקום שינה ב- Rifugio Bonatti בלילה שלפני).

אזור Chalet Val Ferret

מ-Chalet Val Ferret מתחיל טיפוס ל-Rifugio Elena (גובה 2,062 מ') – עוד אפשרות לינה, המשך טיפוס עד ל-Grand Col Ferret (גובה 2,537 מ'), נקודת המעבר לשוויץ.

הטיפוס מ-Chalet Val Ferret ל-Rifugio Elena

מכאן, ירידה דרך La Peule (גובה 2,071 מ'), Ferret (גובה 1,705 מ') ועד לעיירה הנחמדה La Fouly (גובה 1,610 מ'). הקילומטרים האחרונים לפני La Fouly הם למעשה ירידה מתונה לאורך כביש (וגם לאורך נהר) שבו עוברים מדי פעם אוטובוסים, למי שהתעייף מהירידה הממושכת ומעוניין לחסוך את 30 הדקות האחרונות של ההליכה.
פרטי המלון - http://www.lafouly.ch/en/staying/hebergements-hotels/220-hotel-en/3343-hotel-edelweiss-la-fouly, מלון 3 כוכבים נחמד (שנראה ששופץ לאחרונה), בעל נוף יפיפה, 107 פרנק שוויצרי ללילה לאדם בחדר זוגי, כולל ארוחת ערב טובה וארוחת בוקר (בינונית פלוס), כולל מקלחת ושירותים פרטיים בחדר, מצעים ומגבות. באופן כללי, La Fouly , היא עיירה קטנה, המורכבת מרחוב אחד (פחות או יותר). יש כמה מסעדות/בתי קפה, בעיקר במלונות השונים. כמו כן יש סופרמרקט וחנות ספורט (אחת או שתיים) בהן ניתן להצטייד לקראת הימים הבאים. העיירה מחוברת מבחינת תחבורה וניתן להגיע אליה וממנה בעזרת תחבורה ציבורית (כפי שגם אנחנו השתמשנו).

חתך של היום השישי

יום שביעי –

על פי ה-Main TMB, יום ההליכה הבא הוא מ-La Fouly (גובה 1,610 מ') ועד לעיירה Champex (גובה 1,466 מ'). זה אמור להיות אחד הימים הקלים במהלך הטרק, מבחינת משך ההליכה והקושי. אופי ההליכה שונה משאר הימים ומאופיין בהליכה בתוך העמק, ללא עליות או ירידות משמעותיות (לאורך הנחל, פחות או יותר). כמו מטיילים רבים (במיוחד כאלה עם זמן מוגבל), בחרנו לוותר על קטע ההליכה הזה. משמועות וסיפורים של מטיילים של אחרים שהלכו את הקטע, נשמע שזה דווקא קטע הליכה מהנה, דווקא בגלל אופיו השונה ומהווה מעין "חצי יום חופש".
בכל מקרה, התחלנו את היום שלנו בנסיעה באוטובוס מ-La Fouly (העיירה קטנה ולא קשה למצוא את התחנה) ועד ל-Champex. שימו לב שאין אוטובוס ישיר בין La Fouly ל-Champex (נכון למועד הטרק שלנו) ויש צורך להחליף אוטובוס (ולחכות מס' דקות) בעיירה Orsieres. ב-La Fouly קונים כרטיס עד ל- Champex, אותו מציגים גם באוטובוס מ- Orsieres. משך הנסיעה היא בערך שעה.
ביום זה יש 2 ואריאנטים עיקריים – לפי הראשון (והקל יותר), הליכה דרך Plan de l'Au, טיפוס ל-Bovine (גובה 1,987 מ') ואז לירידה ל-Col de la Forclaz (גובה 1,526 מ') או Trient (גובה 1,279 מ').
הוארינט השני, בו בחרנו, טיפוס שתחילתו ביער עד ל-Arpette (גובה 1,627 מ') ומשם טיפוס ארוך מאוד וקשה מאוד עד לנקודה הגבוהה ביותר ב-TMB, ביחד עם כל Col des Fours (היום השני), Fenetre d'Arpette (גובה 2,665 מ'). רצוי להתעכב על העלייה הזו – זו ללא ספק העלייה הקשה ביותר בטרק, היא תלולה מאוד, ארוכה מאוד ומאוד לא נוחה. חלק גדול ממנה (החלק האחרון שגם ככה מגיעים אליו עייפים) הוא למעשה טיפוס על בולדרים/סלעים גדולים שבו כמעט בכל צעד צריך להיעזר גם בידיים. ההליכה מומלצת (על פי ספרי המטיילים וגם על ידנו) רק במזג אויר טוב ולא גשום מכיוון שסכנת ההחלקה גבוהה. בנוסף, מעבר ההרים ב-Fenetre d'Arpette מאוד צר (להבדיל ממעברי הרים אחרים בטרק) ולא מאפשר להתרווח יותר מדי ועלול להיות אפילו סגור בתחילת העונה, עקב השלג.

Fenetre d'Arpette

הירידה מצידו השני של המעבר קשה לא פחות ומאופיינת בצורה דומה. היא ארוכה, עוברת דרך Chalet Du Glacier (גובה 1,583 מ') ומשם מתפצלת – למי שמסיים את היום ב-Col De La Forclaz (גובה 1,526 מ') או למי שבוחר (כמונו) לסיים את היום וללון ב-Trient ועובר בדרך בעיירה La Peuty (גובה 1,328 מ'), עד שמגיע ליעדו 10 דקות מאוחר יותר ב-Trient (גובה 1,279 מ'). העלייה ל-Fenetre d'Arpette והיום כולו הם הקשים ביותר לדעתי בטרק, אולם יש פיצוי בדמות הירידה בה נגלים נופים מרהיבים ואולי הקרבה הגדולה ביותר לקרחונים המקיפים.

הקרחונים הנראים מצידו השני של Fenetre d'Arpette

פרטי המלון - http://www.la-grande-ourse.ch/ , המקום נקרא מלון אולם יותר מזכיר אכסניה משודרגת, 83 פרנקים שוויצרים לאדם בחדר זוגי נקי ומרווח, כולל ארוחת ערב (סבירה פלוס) ובוקר (סבירה מינוס), שירותים ומקלחות משותפים (נקיים מאוד), ללא הגבלה של מים חמים, מגבות ומצעים בחדרים. למיטב ידיעתי, ב-Trient יש מלון נוסף, ברמה נמוכה יותר, ולא ניתן למצוא חדרים עם מקלחות ושירותים פרטיים בחדר.
העיירה עצמה קטנה מאוד, ללא סופרמרקט או חנויות אחרות, מחוברת למערכת כבישים (יש תחבורה ציבורית, למיטב ידיעתי).

סיום יום ההליכה, לקראת Trient

חתך של היום השביעי

יום שמיני –

יציאה מ-Trient (גובה 1,279 מ'), מעבר ב-La Peuty (גובה 1,328 מ') הקרובה, וטיפוס (ארוך וקל יחסית) עד ל-Col de Balme (גובה 2,191 מ'), המהווה את הגבול בין שוויץ לצרפת. לדעתי, אחד ממעברי ההרים היפים.

Col de Balme

מכאן, בחרנו בואריאנט הקל יותר (לשם שינוי), והתחלנו לרדת במדרונות אתר הסקי עד ל-Le Tour (גובה 1,453 מ'). שימו לב שיש אפשרות לרדת ברכבל, הנמצא די קרוב ל-Col de Balme (כמה דקות הליכה, ניתן לראות אותו משם) ועד ל-Le Tour, ולחסוך את כל הירידה, או לתפוס את הרכבל במחצית הדרך.
Le Tour היא עיירה נחמדה מאוד שבהחלט יכולה להוות נק' יעד נחמדה ליום זה. אנחנו המשכנו בהליכה (פחות או יותר על הכביש), דרך Montroc (גובה 1,354 מ' - עיירה קטנה יותר), ועד ל-Argentiere (גובה 1,252 מ').
Argentiere אינה נקודת יעד קלאסית (למרות שהיא מומלצת), כי אינה נמצאת ממש על ה-TMB. נקודת היעד הסטנדרטית ליום זה היא Tre-Le-Champ (גובה 1,417 מ'), אשר אליה מגיעים בפיצול מ-Montroc.
הבחירה ב-Argentiere (שבה בוחרים מטיילים רבים) היא בגלל עובדת היותה עיירה גדולה יחסית (במונחים של הטרק) שמאפשרת בחירה בין מלונות ומסעדות רבים (קצת להתפנק).
פרטי המלון - http://hotelcouronne.com/en/ , מלון 3 כוכבים נחמד מאוד, ממוקם במרכז העיירה, קרוב ל-Tourist Information, עלות של 63 יורו לאדם בחדר זוגי. המחיר לא כולל ארוחת ערב או בוקר. יש אפשרות לתוספת של 11 יורו עבור ארוחת בוקר (טובה יחסית). שירותים ומקלחת פרטיים בחדר, מגבות ומצעים.
העיירה, כאמור, מכילה מגוון מסעדות ואפשרויות קולינריות רבות יחסית (כולל מסעדה טובה השייכת למלון ומזכה את אורחי המלון בהנחה של 10%).
ברוב מלונות העמק (עמק שאמוני) ניתן לקבל בחינם (אבל צריך לבקש בקבלה) כרטיס אורח שמאפשר לעלות על אוטובוסים באזור, ללא עלות (לפי מה שהבנתי, גם על רכבות אזוריות, אבל לא ניסיתי). זה יהיה שימושי כבר למחרת.

חתך של היום השמיני

יום תשיעי –

החסרון העיקרי בשינה ב-Argentiere (גובה 1,252 מ') היא העובדה שיום ההליכה מתחיל למעשה מ-Tre-Le-Champ (גובה 1,417 מ'). ההליכה ל- Tre-Le-Champהיא בחלקה על הכביש ונראית (והיא אכן) מיותרת. ניתן כמובן לחסוך את העלייה הסתמית הזאת ע"י אוטובוס היוצא מתחנת האוטובוס הממוקמת בקצה ובמעלה העיירה (העיירה היא גם פחות או יותר רחוב אחד). האוטובוס הוא בחינם, למי שלקח את כרטיס האורח מבית המלון בו הוא מתאכסן.
מ- Tre-Le-Champ מטפסים בשביל המסומן ל-Lac Blanc ו-La Flegere ועוברים במספר חלקים מהנים של טיפוס בסולמות מתכת וחבלים המקובעים היטב לסלעים, עד ל-Tete aux Vents (גובה 2,132 מ'). ניתן להמנע מהסולמות והחבלים ע"י הליכה בואריאנט, אבל לדעתי (וגם מדעות של מטיילים בעלי פחד גבהים), הסולמות בטוחים מאוד, מהנים ולא מפחידים במיוחד (גובה כל סולם הוא לא יותר מ-5 מ').

כאשר מגיעים ל- Tete aux Vents , ישנה התפצלות – אפשרות אחת היא להתחיל בירידה לכיוון Chalet des Cheserys (גובה 2,005 מ') ולאחר מכן המשך ירידה ל-Refuge La Flegere (גובה 1,875 מ').
אפשרות שנייה (וללא ספק מומלצת יותר) היא המשך עלייה לכיוון Lac Blanc (גובה 2,352 מ').

הנופים בדרך ל-Lac Blanc

העלייה היא לא קשה מאוד (מנק' ההתפצלות) ומאפשרת להגיע לאחד מההיי-לייטס של הטרק, Lac Blanc, אגם בעל צבעים מרהיבים (יש האומרים שניתן גם לראות את השתקפות ההרים, למי שמגיע בשעות הבוקר המוקדמות) ונופים מדהימים.

Lac Blanc

עוד מנופי Lac Blanc

לאחר ספיגת הנופים המדהימים ו/או אכילת עוגה ב-Refuge הסמוך לאגם, מתחילים בירידה מהנה עד ל- Refuge La Flegere (גובה 1,875 מ') הממוקם בצמוד לרכבל בשם זהה.
עבורינו, זה היה סוף הטרק. La Flegere הוא רכבל אשר מאפשר לרדת עד לעיירה Chamonix (גובה 1,035 מ'). למעשה, נק' היעד של הרכבל היא בפאתי העיר, מרחק של כ-3-4 ק"מ ממרכז העיר (היכן שכל המלונות ממוקמים). כאן יכול לבוא לעזרתכם כרטיס האורח שקיבלתם (או הארנק שלכם), על מנת לקחת אוטובוס של כ-15 דקות עד למרכז העיר.

סוף הטרק עבורינו ב-La Flegere

פרטי המלון - http://www.chamonix-park-hotel.com/park_hotel_suisse.php?page=index&lang=en , מלון 4 כוכבים טוב מאוד, 68 יורו לאדם בחדר זוגי (בהזמנה מוקדמת דרך booking.com, יקר יותר במקום), ללא ארוחות. שירותים ומקלחת פרטיים (כמובן...) בחדר. זהו מלון ספא (התפנקות לסוף הטרק) כולל מס' סאונות, חמאם, ג'קוזי ובריכה חיצונית על הגג עם נוף לקרחונים – מרהיב!
העיר שאמוני העיר הגדולה ביותר בעמק (ובטרק), מכילה מגוון רחב מאוד של מסעדות מכל סוג ומגוון רחב מאוד של חנויות ואפשרויות לקניות (לפני החזרה לארץ), כולל חנויות מותגים של מותגי ספורט ואופנה שונים.

חתך של היום התשיעי

יום עשירי –

הטרק ממשיך (על מנת לסגור את המעגל) משאמוני (או ליתר דיוק מ- La Flegere, לפני הירידה לשאמוני ברכבל) ועד ל-Les Houches. אנחנו ויתרנו על החלק הזה וחזרנו (לאחר יום מנוחה נוסף) משאמוני לג'נבה, באמצעות שירות ההסעות של Alpybus.

אפשרויות לקיצור:

אמנם הטרק המלא הוא יחסית ארוך (כ-10 עד 12 ימים), אולם ניתן בהחלט לקצרו ועדיין להנות מרוב רובם של הנופים המדהימים. בסופו של דבר, הנופים, יפים ככל שיהיו (והם אכן כאלה), חוזרים על עצמם. ההנאה העיקרית בהשלמת הטרק כולו היא (לדעתי) בעיקר הסיפוק וההנאה מעצם ההליכה בתוך נופים שכאלה וכמובן האתגר הגופני.
כפי שפירטתי במהלך פירוט ימי ההליכה, ישנם לא מעט מקומות אליהם ניתן להגיע בתחבורה ציבורית וכך לוותר על חלק אחד או יותר.
המקומות הללו (ייתכנו אולי גם נוספים) הם:
Les Contamines, Courmayeur, La Fouly, Trient, Argentiere, Chamonix Les Houches,
בנוסף, כפי שפירטתי, יש מספר רכבלים המאפשרים לקצר ירידה או עליה קשה.
ההמלצה שלי (המאוד סובייקטיבית) למי שיש פחות ימים ורוצה להנות מה-TMB היא לעשות את המסלול הבא (ב-6 או 7 ימי הליכה):

יום 1 - Les Contamines (הגעה לשם באוטובוס היישר משדה התעופה), הליכה עד ל-Mottets (לפי פירוט היום השני לעיל).

יום 2 – מ-Mottets ועד ל- Courmayeur (לפי פירוט היום השלישי לעיל). ללא יום מנוחה ב- Courmayeur.

יום 3 – מ- Courmayeurועד ל- Rifugio Bonatti (לפי פירוט היום החמישי לעיל).

יום 4 – מ-Rifugio Bonatti ועד La Fouly (לפי פירוט היום השישי לעיל).

יום 5 – אוטובוס מ-La Fouly ל-Champex ואז הליכה ל-Trient (לפי פירוט היום השביעי לעיל, אפשר לוותר על העלייה ל-Fenetre d'Arpette.

יום 6 – מ- Trient ועד Argentiere (לפי פירוט היום השמיני לעיל). במידת הצורך, אפשר לקצר ע"י אוטובוס מ-Trient ל-Argentiere או Tre-Le-Champ ולחסוך יום נוסף.

יום 7 (או אפילו 6) – מ- Tre-Le-Champ ועד La Flegere/Chamonix.

רשימת ציוד מלאה:

אני לא מפרט את הכמויות, כי הן ישתנו בהתאם להחלטה על הקפצת התיקים.