טיול ג'יפים ברחבי יוון כולל כפרי זאגוריה (זגורוחוריה) 8 ימים נובמבר 2014

טוב, מי קובע מה העונה המתאימה לנסיעה?

נראה שאין תשובה מוחלטת לזה אלא הרבה ניסיון של מזג אויר טוב או לא, תקופות שבהן יש מבקרים נוספים, כשהאטרקציות באיזור פעילות ועוד.

אצלנו הכל התחיל כשאחד מהחבר'ה שהסתדר לו בלוח הזמנים חופש והוא החליט שנובמבר (2014) זו העונה לנסיעה להרי יוון. ישר נרתמנו לעניין מספר חובבי חו”ל נוספים וביחד הדחקנו את נושא מזג האויר שמתחיל להיות קריר ואת הגשם שכבר יורד באותה עונה ועוד.

מצד שני יש גם יתרונות לא מבוטלים לטיול בתקופה הזו של נובמבר: כמות מטיילים מינימלית, מחירי תיירות בשפל, והשלכת בעיצומה וזרימת הנחלים מרשימה.

הסיפור שלנו התחיל בהתארגנות תוך זמן די קצר 8 חברים על כרטיס טיסה דרך חברת AEGEAN AIRLINES היוונית (והלא מרשימה בכלל) שלה כמות טיסות רבה במחירים נוחים שעל אף היותה החברה היוונית הלאומית והגדולה היא גובה כסף (20E לכיוון) על מזוודות בנפרד כאחרונת חברות הצ'ארטר…, מכיוון ואנחנו שומרי כשרות תכננו מראש את המסלול עם שבת באתונה .

הכיוון היה טיול ג'יפים אבל זה היה סתם פינוק ואפשר בקלות להסתדר עם רכבים פרטים, הגחמה הזו יצרה לנו בעיה כי תחום ה-4*4 לא כ”כ מפותח ביוון ומבחר הג'יפים/ג'יפונים מינימלי אבל בסוף בחרנו בOUTLANDER 4*4 ובסוזוקי GRAND VITARA. ומה שגילינו להפתעתינו כי היוונים מתמחים בהשכרת משנה ולרוב אתה סוגר עם חברה אחת והג'יפ בכלל הינו של חברה שלישית או רביעית.

מכיוון ואיננו דוברים יוונית ומקסימום הידע שלנו הינו קצת אותיות יווניות מלימודי מתמטיקה אז מהארץ מצאנו מדריך יהודי דובר עיברית בשם ג'וזף בטיס שמתגורר באתונה (היחידי שמדריך בעיברית בזגוריה) והוא עזר לנו לתכנן את המסלול ולמקד אותנו וגם למצוא מלונות/צימרים שברובם ניתן לבשל או להשתמש במטבח וכן הוא ארגן לנו את האטרקציות על פי בקשתנו.

בגלל שאין כמעט יהודים ביוון גם כמות המקומות הכשרים הינו מינימלי מה שדרש הכנה מוקדמת של אוכל וציוד בישול מהארץ ומה שגרם לנו היכרות מוקדמת עם הבטחון בנתב”ג עקב רטבים חשודים :).

נחתנו באתונה ביום חמישי בערב לנמל תעופה ישנוני ודי ריק אבל עם תור ארוך לביקורת דרכונים לתושבי חוץ. משם הלכנו לקבל את הרכבים ויצאנו דרך כבישי האגרה (הרבים ביוון) לכיוון העיר.

מצאנו דרך BOOKING.COM מלון בינוני במיקום מצויין (שכונת פסירי) ובמחיר מצחיק של כ20 אירו לאדם ללילה כולל ארוחת בוקר (לא כשרה בעליל) שכלל אפילו חניה והיה בטווח הליכה מכל מה שרצינו דוגמת בית חב”ד לטובת ארוחות בשבת (שלא היו זולות אבל מעולות ומפנקות וכללו הרבה יין ואוזו) ולבית הכנסת של הקהילה ולאקרופוליס ולשאר המקומות המעניינים בעיר.

אחרי שהתמקמנו הלכנו ברגל לאיזור גאזי שם ממוקמים מקומות הבילוי של העיר ולאחר שפתחנו רישמית את הטיול חזרנו עייפים ומרוצים למלון.

למחרת יום שישי פגשנו לראשונה את ג'וזף ואחרי קנייות מזון בשוק ורכישת כירת גז גדולה לבישולים וקפה (ליתר ביטחון) נסענו איתו לכיוון תעלת קורינטוס שהינה מעניינת אבל לא שווה נסיעה רק אליה. משם המשכנו לכיוון פולופונס לחוות ARIS ליד נפפיליון שם התכבדנו בארוחה טיבעית ואורגנית וסיור בבית בד מקומי שמזקק שמן מכל מטעי הזיתים הרבים שבאיזור. משם המשכנו לסיור בעיר העתיקה של נפפיליון אבל בגלל קוצר הזמן לא עלינו לטירה במעלה ההר ולא שטנו לאי הקטן של מבצר בואורטוזי.

העיר נפפליון מאוד יפה ומומלצת לסיבוב פלוס כוס קפה יווני באחד מבתי הקפה במרכזה. חשבנו בהתחלה להגיע גם לאמפיתיאטרון המפורסם באפידברוס אבל ויתרנו עקב אילוצי זמן.

חזרנו לאתונה למלון ולאחר התארגנות הלכנו לבית הכנסת היהודי (חשוב לציין כי מי שלא רוצה להסתובב עם דרכון בשבת עליו צריך להציג לאנשי הבטחון את הדרכון לפני שבת או לפקסס להם אותו כדי להכנס) משם הלכנו לבית חבד המנוהל על ידי הרב מנדל הנדל ואישתו שהם אנשים נהדרים שעזרו לנו בעצות וכו'.

למחרת נפגשנו עם ג'וזף המדריך שלקח אותנו להסתובב באטרקציות העיקריות שיש לעיר להציע, אקרופוליס, כיכרות הסינטגמה, מונוסטרקי ואומוניה, קרמיקוס, רובע הפלאקה, האיצטדיון האולימפי הישן, תחנות הרכבת המיוחדת של סינטגמה ומונוסטרקי – כל אלו העבירו לנו את רוב היום והן באמת מעניינות ומרשימות. עם צאת השבת בישלנו ארוחה מפנקת ויצאנו להסתובב בעיר.

טיפ: מקומות הבילוי באיזור גאזי בלילה בין שבת לראשון מפוצצים לגמרי, היוונים (ככלל) יודעים לחגוג (לכן הכלכלה שלהם גם נראת ככה – כנראה שלא שמעו שם על משל הנמלה והחגב...) והמקומות מלאים עד אפס מקום ולכן קשה יותר להכנס לכל המועדונים.

למחרת בבוקר (יום א') הצטיידנו באוכל וחזרנו לכיוון פולופונס הישר לגשר התלוי הארוך באירופה הRIO ANTIRIO ׁ(על שם הערים שבשני צדדיו) המחבר בין פולופונס למרכז יוון. בהחלט מרשים.

גם הוא כמובן כביש אגרה כמו שהיוונים מתמחים. משם עלינו לעיר יואנינה שליד האגם, עיר נחמדה עם רובע עתיק ומקומות נחמדים ליד האגם, שם פגשנו את הגברת אלגרה, יהודיה מבוגרת שהדריכה אותנו בבית הכנסת הרומניוטי – מומלץ מאוד לבקר ולהכיר את הקהילה הרומניוטית – קהילה יהודית שהוכחדה כמעט לגמרי בשואה (על אף שהלחיץ אותי שהחבר'ה ישתעממו או לא ידעו להכיל מורשת יהודית+קצת שואה באמצע טיול ג'יפים היה מאוד מעניין ושייך). לאחר סיבוב בעיר העתיקה שם והדלקת נר ליד אנדרטה לזכר יהודי העיירה, עלינו על הרכבים ויצאנו לכיוון זגוריה, לעבר הכפר קיפי (KIPOI) דרך קצת בעייתית ומסוכנת, כי לא טרחו להאיר אותה לטובת הנוסעים בפיתולי ההרים שם.

שם ישנו במקום מעולה (מלון AMANITIS) בסגנון צימרים עם אח בוערת בכל חדר. מומלץ מאוד.

למחרת (יום ב') יצאנו לסיור גשרים וכפרים בנוף מדהים שהוא הפנים של צפון יוון ושהיה בשיאו בגלל צבעי השלכת בעצים מסביב – חובה.

ביקרנו בכפר ובמנזר של מונודנדרי, אחד הכפרים הגדולים והמרכזים בזגוריה ואחר כך עלינו עם הרכבים בדרך העולה מעל הכפר ויצאנו לסיבוב רגלי קצר לתצפית מרשימה על קניון ויקוס שהינו הקניון העמוק ביותר באירופה מלמעלה.

לאחר מכן ירדנו דרך כפר נוסף בשם אריסטי ARISTI לראפטינג בנהר הויאודומאטיס שהיה קר למדי אז היינו עם חליפות צלילה והיה נחמד מאוד, לחובבי האקסטרים אציין כי מדובר בנהר די רגוע (רפיד 2-3) שמתאים בעיקר למשפחות עם ילדים קטנים ולכן לא נרשמו שם אירועים מסעירים – אטרקציה נחמדה ולא מעבר (פרט טריוויה שולי ולא משמעותי – מדריך הראפטינג היה מהנדס בהכשרתו שעובד בראפטינג בגלל המצב הכלכלי הקשה ששורר ביוון).

משם עלינו לסיור בכפרים פפינגו PAPINGO ואחיו הקטן מיקרו פפינגו כשבינינהן טיילנו במסלול קצר העובר בברכות המים היפות של KOLIMVITIRIO – מומלץ מאוד.

ולאחריהן כשהחשיך נסענו לספא בכפר אריסטי במלון ARISTI MOUNTAIN RESORT. היה נחמד אבל לא מעבר ולא כ”כ שווה את הכסף (20 אירו למיטב זכרוני לשימוש בספא), (היוונים לא יודעים לחמם את הג'קוזי שלהם כמו בארץ, מה שהיה מאכזב) אבל הבריכה והסאונות היו מצוינות והמלון נראה מרשים למדי.

משם חזרנו לבישול ארוחת ערב במלון בקיפי.

ביום ג' המשכנו בטיול בכפרים המיוחדים של איזור זגוריה.

עברנו דרך הכפר איוחורו LLIOCHORO ועשינו מסלול רגלי קצר המגיע למפל מרשים עם מים קפואים במיוחד.

לאחר מכן עברנו לבחון את יכולות הג'יפים ונכנסנו קצת לשטח לדרך בין הכפרים השונים בדרך לכפר VOVUSA שם עצרנו לארוחת צהרים באחת המסעדות השוממות.

משם המשכנו לעיירה מצובו Metsovo דרך אגם מדהים.

שם ישנו במלון Katogi Averoff שהיה נחמד מאוד ובישלנו במטבח המלון שהיה ריק לגמרי.

העיירה היתה שוממה לגמרי ואין בה כמעט מקומות בילוי, במיוחד לא באמצע השבוע,
 כשקמנו למחרת בבוקר יום ד' הופתענו לגלות כי המלון יושב על יקב מהנחשבים ביוון, אז עשינו סיור מעניין במקום.

לאחר מכן המשכנו לרדת מההרים לכיוון מטאורה.

עוברים בדרך יפה וכשמגיעים לעיירה מטאורה, פתאום ממש מתוכה צצים עמודי האבן המיוחדים האלו.

נכנסו לאחד המנזרים הגדולים שבראש ההרים הללו, עלות כניסה זניחה אבל המנזרים אינם אטרקציה בפני עצמם ואחרי עליה וכניסה למנזר אחד, הרעיון די מובן. חשוב לראות שהם לא סגורים כי לכל מנזר יש ימים אחרים בו הוא פתוח.

מומלץ מאוד – לא בכדי מטאורה נחשבת אחד מהיעדים העיקרים ביוון.

ירדנו חזרה לעיירה לכוס קפה מקומית. ומשם המשכנו לארוחת צהרים ענקית ליד נחל חביב.

המשכנו במסעינו חזרה דרומה לכיוון חצי האי פיליון, משיקולי חסכון בזמן עצרנו בדרך בחנות כולבו JUMBO המכילה כל מה שצריך לקניית מתנות לפני שחוזרים והמחירים מצחיקים.

בערב הגענו לכפר פורטריה למלון בשם Kritsa hotel שהיה בינוני באיכותו אבל פסטורלי וממש במרכז הכפר (כל כך במרכז שאי אפשר היה להגיע אליו עם הרכבים ונאלצנו לחנות אותם בחניה לא קרובה) ומתחת למלון יש גם מסעדה שהייתה נראית שוקקת חיים.

אחרי ארוחת ערב עצמאית שתקתקנו במלון על הכיריים (שקנינו בשוק באתונה ושימשו אותנו נאמנה) לקחנו את הרכבים נחושים למצוא מקום בילוי ראוי לכבוד הלילה האחרון שלנו אבל לדאבוננו היינו צריכים לרדת לעיירה וולוס כדי למצוא מקומות סבירים. הבעיה שבנובמבר כמות המקומות שפתוחים והמבלים לא גדולה בכלל – מומלץ כמובן להתייעץ עם מקומיים שמבינים ומכירים יותר.

בבוקר יום ה' קמנו ואחרי ארוחת בוקר במלון הסתובבנו בכפרים פורטריה ומקריניצה לתצפית על המפרץ שמתחתינו. כפרים יפים וציורים – מומלץ.

כשלאחר מכן נסענו לכפר KALA NERA לחוות סוסים לרכיבה I.F.O.M. הרכיבה היתה פתרון נפלא לחסרי זמן ו/או למאותגרי כושר כי עשינו איתם קילומטראז' יפה בזמן די קצר. הפעילות שם יכולה להתאים גם למשפחות ולילדים.

יצאנו בדהרה מהחווה והגענו עם הסוסים לחוף הים לרכיבה מהנה ופסטורלית על קו המים ממש ואז פנינו משם והתחלנו להתרחק ולטפס על ההרים מסביב הצופים לים דרך יערות ונוף הרים כפרי שמזכיר קצת את הגליל תוך שאנו חולפים דרך מטעי זיתים שהכפריים המקומיים היו עסוקים בלמסוק אותם. סיימנו בריאים ודי שלמים (אחרי שכמה סוסים התגלגלו יחד עם רוכביהם במדרונות ההרים).

משם חזרנו לוולוס לקפה באחד מבתי הקפה והמסעדות על הים ליד המרינה המקומית.

משם כבר התחלנו להיות קצרים בזמן אז המשכנו בכבישי האגרה המקומיים דרומה.

עצרנו בעוד אתר היסטורי והיסטרי – תרמופיליי, המעבר (שלא נראה כמו בסרט 300 אלא רק מכיל אנדרטה לזכר לאונידס מלך ספרטה) והמעיינות שנמצאים ממש ליד כביש האגרה המהיר לאתונה – (פשע לא לעצור שם).

חיממנו לנו שם ארוחת צהרים מאוחרת ואז נכנסנו למעיינות שהינם מעולים, חמים ופתוחים לכולם בחינם,

בעלי סגולות רפואיות בקיצור חוויה מדהימה – מומלץ בחום (תרתי משמע), חשוב לזכור כי ריח הביצה הסרוחה (גופרית) שמוכר לרובנו מן הסתם ממימי חמת גדר או חמי טבריה וכו' קיים גם שם ונשאר עלינו בגלל שהמקום לא מסודר ואין מקלחות שם, כדאי לתזמן את הביקור במעיינות לפני שמגיעים למקום לינה כלשהו שאפשר להתקלח בו ולהוריד את הריח ולא כמונו שעלינו מסריחים (קלות, אל תדאגו) למטוס.

משם המשכנו ישירות לאתונה ונפרדנו מג'וזף המדריך שהיה לנו לעזר רב ובלעדיו נסענו לשדה התעופה להזדכות על על הג'יפים ולהכנס לטרמינל היווני.

היה טיול מהנה ומוצלח על אף מזג האויר שהיה סגרירי וגשום לפעמים.

לקחים שהפקנו:

1. ממש לא חובה רכבי שטח, יוון משופעת בכבישים טובים גם באיזורים הנידחים ביותר.
2. שווה לחשוב על נחיתה במקום אחד כמו אתונה והמראה הביתה ממקום אחר דוג' סלוניקי כדי לחסוך שעות וקילומטראז' נסיעות.
3. ממש מומלץ להעזר במדריך דובר עברית או לפחות אנגלית לטובת ארגון והתמצאות.
4. וכמובן אם אין מגבלות זמן, מומלץ להקדיש לכל איזור ואיזור (פולופונס, זגוריה, חצי האי פיליון ועוד מקומות שלא הספקנו לדגום כמו סלוניקי וקרפניסי) מספר ימים.

לסיכום: יוון מדינה מאוד מעניינת ששווה אפילו מספר ביקורים בכדי למצות את כל מה שיש לה להציע… (במיוחד בשנים האחרונות, בגלל המשבר הכלכלי המחירים שם סבירים יותר)