סוריאליזם במבחן התרבות האנושי

יום שישי -; נסיעת יום שהפכה ליומיים לבוקרשט
 נסעתי לפגוש את נטע ,בשביל לתאם מסלול טיול לאבא שלה שחוגג יום הולדת 60 . במשך שבוע שלם נטע הכינה מסלול לאבא שלה ולחבר שלו לכבוד יום ההולדת שלו והייתי שותף להכנת המסלול מתוך ההכרות שלי המועטה שמסתבר רבה ביחס לתושבים שחיים פה ברומניה . כיצד יכול להיות הדבר ? יתכן שלא כל אחד יש לו את התאווה לנדודים או למציאת מקומות חדשים בתור מקור לימודי חדש או גילוי חדש של מקום שאני חש אותו בי . שבוע שעבר אירחתי את חבר של נטע ,בחור בשם יותם סטודנט לרפואה ,רבים פה הסטודנטים לרפואה ,האבסורד שבמדינה שיש מחסור עצום של רופאים אבל מאידך גיסא אין מקום לכולם ללמוד אז הם פורשים כנף ומחפשים מקום ללימודים ולרוב לא חוזרים ,המוסדות שמסמיכים רופאים אולי בצדק מערימים קשיים גדולים על הסטודנטים שמגיעים ממדינות אחרות לקבלת התעודה המיוחלת בישראל שהמבחן הוא כל כך קשה שהסטודנט הישראלי לא היה יכול לעבור אותו ,אבל זאת הנורמה. הסטודנטים הללו לעיתים רבות לא חוזרים לארץ וברומניה אפשר למצוא רבים כאלה שמחפשים מקום אחר להתמחות ונשארים אי שם באירופה ...המדינה יורה לעצמה קליע לתוך הרגל שוב . אז יותם הגיע עם עוד חבר לעשות סקי בשאריות השלג שנשאר באתרי הסקי ,פרידיאל וסיניה ובא גם לתאם את המסלול טיול של אבא של נטע בגלל ההכרות שלהם האישית . הוזהרתי לא לחפור ,לא להתערב ,רק להסתכל מהצד ולתת עצות ולעזור מתי שאפשר . יותם אחרי לילה בפרידיאל עם החבר שלו חזרו לבוקרשט והחלטתי להצטרף אליהם בכדי להיפגש עם נטע ולתאם את המסלול טיול סופית וגם לקבל כסף ,החלה לי להתגבר מצוקת מזומנים ואני עומד מול העובדים שהם לא רבים וצריך לתרץ שאין כסף לשלם בגלל שעכשיו זה חודש קשה . נסעתי לבוקרשט ,נסיעה של שעה וחצי ברכב שכור של חבר של יותם ,מזג האויר השתנה ללא היכר,זהו החורף נגמר ,השמש יצאה ,השלג מפשיר ,בבוקרשט 16 מעלות . קצת קראתי על העיר הזאת ומסתבר מקור השם של בוקרשט, לפחות אם להאמין לאגדה, הוא רועה כבשים שהדהים את המקומיים בנגינתו על חליל, עד כדי כך שהם החליטו לקרוא לעיר על שמו (Bucur), שפירושו אושר ,נשמע לא רע ...בהתחשב בעובדה שהוא היה מחלל מצוין . תענוג המחץ במילה אחת ,הגענו לבוקרשט בסביבות השעה 18 בערב ,נטע ויותם שכנים באותו בניין במרכז העיר בוקרשט על שדרות מאגרו . בוקרשט היא עיר ענקית ואחת הערים הגדולות באירופה, מלבד היותה העיר הגדולה והאטרקטיבית ברומניה היא גם יעד ההגעה הראשי של רומניה ברחוב "מגרו" רח' העסקים המרכזי בבוקרשט, עובר ב"פיאצה רומנה" בא אנדרטה לנופלים בהפיכה האחרונה יותם וחברו עזבו אותי ,נטע ירדה חצי רדומה למטה והלכנו לשבת בבית קפה ,10 רון לקפה ,נטע נראית מאוד לחוצה על המסלול והטיול הזה של אבא שלה "רק רגע נעם ,יש מגבות בחדרים" אני עונה לה "נטע זה לא בורדל ,יש מגבות ואנחנו מחליפים מצעים כל יום ,חשוב לנו שהאנשים שבאים אלינו ירגישו כמו בבית או לפחות ואני בתור אחד שהתארח מאוד נהניתי אפילו שאני מאוד קל לריצוי" סיכמנו וקיבלתי ממנה כסף עבור הפעילויות כמו סוסים ,טרקטורונים ,ספא ואולי טיול ג'יפים שיצא לפועל . עזבתי את נטע ויצאתי לכיוון המלון של אלעד ,אלעד בחור ישראלי שחי כבר 5 שנים או אולי יותר ,חובק חברה רומניה שנראית מיליון דולר והם שותפים עסקיים שלנו ,יש להם מספר עסקים ויש להם חברה להשכרת רכב שהם משכירים לישראלים .נשאתי את המוצ'ילה על הכתף ,הלפטופ בפנים ,בכיס סכום כסף שיכול לסדר את הרומני הממוצע למשך מספר חודשים ברווחה מינימלית והלכתי בצעדים מדודים ,הברך כאבה לי .... הטיפוס לפייטרה קראולאוי ,ריצה יום יומית של 17 ק"מ במעלה ההר וירידה למטה לא ממש הטיבו עם הברך השמאלית שלי, אני לא בגיל הנכון, זהו הזיקנה קפצה עלי ...שערות כבר אין לי בראש (תודה סבא,רק לאבא שלי שיער עשיר ,יפה כזה בגיל 73 ) . הלכתי בשדרות מגרו מפיאצה רומנה לכוון Piata Universitatii ,המזג אויר פשוט שיגעון ,ירדתי מההרים לטמפרטורה שהפשירה כל חלקה טובה בגוף ,התמכרתי לאויר . עברתי את הכיכר ואת בית החולים לפי ההנחיות של אלעד והגעתי לרחוב coltea ,נכנסתי למלון,מלון דירות סטנדרטי ,קבלה פשוטה ופקידת קבלה נחמדה צעירה .חיכיתי לאלעד אבל בכדי ליצור תקשורת כולשהיא ,הוצאתי את הלפטופ והתחלתי לקשקש עם פקידת הקבלה באנגלית (גם זה חידוש מרענן ) והראתי לה סרטים קצת מהחוויות שעוברות עלי ברומניה ,כמו הטיפוסים . אני אחרי זמן מה התמקמתי בחדר שלי ,חדר קטן ,חם מאוד (אולי שאריות של החורף) ,בסביבות 20 בערב הגיע אלעד,בחור בן 33 ,גבוה קומה ,זקן צרפתי ,גבר נאה ומרשים ובת זוגתו EVA ,בחורה רומניה בעלת מראה מצודד ,שאולי יש לה קצת שומן בתנוכי האוזניים ,רזה כמו דוגמנית נכנסתי לדירה שלהם שהיא מצויה גם במלון ,הם עברו לא מזמן אליה ,דירה יותר גדולה מהקיטון שאני ישן ,מצויד בכל המכשור החשמלי החדש . לא עבר זמן מה והגיע נדב ,חבר של אלעד מהלימודי כלכלה באוניברסיטת תל אביב שגם גר מספר שנים ברומניה ומנהל חוות פרות הגדולה ביותר ברומניה ,בחור בגיל 35 מנהל נכס שלא יתואר במושגים ישראלים בארץ . נדב היה רצוץ כמו פגר והתרסק על הספה ,חזר מנסיעת עסקים לדנמרק ,הג'קט שלו הסריח מחרא של פרות ,ככה זה שאתה מתעסק עם פרות ,חליפה אבל חליפה של פרות. לי אין חליפה ,אני מסתובב עם ג'ינס במקרה הטוב וחולצת ריצה ונעלי ספורט ,זה החליפה הכי קלה שאני עוטה על גופי . טרפנו את האוכל שהגיע תוך 20 דקות ,הגוף שלי דורש אוכל מאז שחזרתי מהטיפוס להר ,סוג של מחסור שחוויתי שם . היה ערב טוב עם הרבה שיחות טובות ונהניתי מאוד . הלכתי לישון ,היה חם מאוד ,ירדתי לבית קפה וביקשתי מים ,6 ליי לבקבוק קטן, לא התווכחתי ,הייתי עייף ,עליתי למעלה וגמעתי את המים ונרדמתי הלכתי לישון. יום שבת השכמתי עם קום ,השמש זרחה ,מזג אויר צ'ילי ,צ'ילי קון קארנה ,12 מעלות ,תענוג לכל הדעות . הברך כאבה לי וגם הגיד ברגל, אכן אני מתפרק ,אפשר להעביר אותי כבר ישר לבית אבות ,ציליגר שהולך על שתי מקלות . ירדתי למטה קניתי בננה ומשקה קל וחיכיתי לאלעד ובת זוגתו שיתעוררו אבל ראיתי שאין טעם לחכות .בפייסבוק ראיתי שקריסטינה חברה של ארז ,היתה אונליין ושאלתי אותה לשלומה ,היא אמרה שהיא בעבודה והזמינה אותי לביקור .קריסטינה וארז שניהם התארחו אצלי בוילה ומאוד נהניתי לארח אותם ,הדלקתי להם את האח וגרמתי להם להרגיש שיורד שלג בחוץ הכי רומנטי שאפשר ,לפחות שלהם יהיה משהו חם בלב . המטרו בבוקרשט יעיל מאין כמוהו ומוביל לכל מקום במהירות ובקלות,עברתי במטרו וקניתי שני קרואסונים חמים ,אחד בטעם תפוחים והשני בטעם שוקולד ,שקריסטינה תחליט מה בא לאכול ...אני עדיין איש שירות. יצאתי מהמטרו ולהפתעתי אני רואה את החבר של יותם שבא מהארץ לעשות סקי ,היה משמח לפגוש אותו ,כל מפגש כזה מחדד את הרעיון שהכל מאוד דינמי והכל יכול להשתנות וצירוף מקרים הוא דבר שאי אפשר לצפות אותו . יצאתי עם שקית של שני קראוסונים והגעתי מפיאצה ויקטוריה לרחוב צדדי והגעתי למכון היופי של קרסיטינה . קריסטינה מנהלת מכון יופי לנשים וגברים ,משהו שאני מאוד מתחבר אליו בתור לקוח קבוע לטיפולי שיער ופנים . בתוך המכון יושבות בחורות ומחכות בתורן כמו תרנגולות שמחכות למריטה לטיפול בשיער, בכניסה מיד ריח של לק וחומרים שצובעים את השיער עלה באפי .בתוך ים הנשים הזה יש גם גברים שמטפלים בשיער או מחכים לטיפול פנים, ירדתי עם קריסיטינה למרתף ושם שתינו קפה עם הקרואסון, שם היא שוחחה על היחסים שלה עם ארז שצעיר ממנה בכמה שנים והפחדים שיש לה מעתיד הקשר בניהם, לעת מצוא אני הופך למקשיב בלתי נלאה, מקץ שעה אחרי נגיסת הקראוסונים ושתית קפה ממכונה יצאתי ונפרדתי ממנה לשלום. לקחתי את המטרו לפארק Herastrau ,פארק שמקיף אגם קפוא שהחל להפשיר ,בחוץ המזג אויר חם שגרם לכולם לצאת,לבושים עם בגדים קלים יותר ,ילדים עושים רולר בליידס, פארק שוקק חיים ,רצים שקולפו מבגדי החורף שלהם ,כל השכבות מתגלות והפנים העגומים של הרומנים קצת מתעגלים בחיוך . שבתי למלון ובערב הגיע המחזה הסוריאליסטי .... אחרי מנוחה קלה יצאתי עם אלעד ו EVA ,בת זוגתו ל JCC ,מה זה ה JCC הזה ? זהו ארגון שקיים ללא מטרות רווח ומטרתו לקרב את הקשר בין היהודים בתפוצות ולגרום להם לשייכות . המקום היום מנוהל ע"י בחור חרוץ בשם שי אורני ויש לו עוד כמה ישראלים ורומנים שעוזרים לו .המקום נמצא במרכז והגענו לשם אחרי הופעה שהיתה במקום,הרבה רומנים יהודים לבושים בחליפות משנת טראפאפו או מימי איכה ,רוקדים לצלילי מוזיקה בשנות ה 80 ,ברקע ממול ערוץ 2 על טלביזיה גדולה משדר את המראות האכזריים מהצונאמי שהיה ביפן ומזפזפ את עצמו למוות ברצח הנורא באיתמר,אני מתיישב כי הברך כואבת לי למרות שאני ממש אוהב לרקוד אבל "אני לא יכול אני לא יכול לרקוד ....(החברים של נטאשה) . התיישבתי על אחד הכורסאות, ממול הרומנים רוקדים, אני בוהה בטלביזיה וחושב על המשכיות החיים, המשפט life goes on ,נכון גם במקרה זה רק שהרומנים לא מבינים עברית ולא יודעים שבישראל מתחוללת גם דרמה עצובה . אחרי שבלסתי חומוס עם פטריות והשבעתי את רעבוני יצאנו שלושתנו חזרה למלון . שוב הלכתי לישון . יום ראשון השכמה מוקדמת עם הציפורים, ירדתי למטה וקניתי לי בננה עם משקה מוגז והמתנתי לאלעד שישכים עם החברה שלו ,המטרה להגיע JCC, בימי ראשון מגיעים כל הישראלים לאכול ולהפגש וגם ליצור קשרים חדשים. קוראים לזה הפרלמנט ,על ג'חנון או סלט ישראלי מדברים על עסקים או על קשרים בנושאים שונים ומדי פעם עולים וצצים נגיעות ישראליות למקור . נסענו בג'יפ של אלעד לאיזה נכס שאלעד מנסה להרוויח עליו עם בחור ישראלי ,הנדל"ן ברומניה זה כמו הלחמנייה החמה רק מאז המשבר הלחמנייה הזאת קפאה על שמריה ויתכן שצריך לחכות זמן עד שתתפח מחדש . אבי בחור שמנמן בן 57 ,בעל צמה ארוכה וכתובת קעקע מסתובב עם נעלי קרוקס בצבע וורוד ,חי הרבה שנים ברומניה,מסתובב עם בחורה נאה . אני לא זוכר את שמה אבל היא נכנסה לרכב בזמן שאלעד ואבי ועוד כל מיני סוחרי נדל"ן מדסקסים על הערך הנדלני שאותו הם חושבים למכור וקישקשה עם EVA . EVA ,סיפרה לי שהבחורה בת 21 ...מראה שכיח ברומניה ,גברים בגילאים מבוגרים מסתובבים להם עם ילדות צעירות ,מספקים להם את כל צורכיהם הכספיים וככה זה יכול להמשך מספר שנים ,בתיאלנד זה נקרא true love" " . האמת שזה די עצוב שזה המצב אבל כל אחד ובחירתו כמובן ,הרי לא תתפתח פה מערכת יחסים ענפה ,הגבר לא מתכנן כלום ,לרוב זה גבר ישראלי שכבר התגרש פעם אחת או פעמיים ויש לו ילדים בארץ גדולים ועכשיו הוא החליט שהגיע הזמן להתפרפר . הגענו ל JCC ולשמחתי פגשתי יצא לי לפגוש מספר אנשים מעניינים ,ראשית שי אורני הציג אותי בפני השגריר הישראלי ,נפגשתי עם מנהל המלון של המריוט ברומניה ועוד כל מיני אנשי עסקים וזאת לנסות לקדם את הוילה או בכלל להכיר עוד אנשים .הזמנתי לעצמי מרק אפונה שחוסל במהירות עם פירורי לחם שזרקתי פנימה . חזרתי למלון ,התארגנתי על הציוד ואז נטע ,הבחורה שאני אמור לארח לגיל 60 בוילה התקשרה ואמרה שאני יכול לנסוע עם אבא שלה והחבר שלו לוילה והיא גם תשמח שאני אנהג שזה היתה התוכנית המקורית מראש ,מצד אחד התבאסתי שהיא הודיעה לי בהתחלה שזה לא יצא לפועל ועכשו הודיע לי שזה אפשרי ,מה שנתן לי עוד שלוש שעות להסתובב בעיר . יצאתי מהמלון והילכתי לי לבדי לכיוון העיר העתיקה של בוקרשט ,מזג אויר מדהים ,אחרי שלושה חודשים אני הולך עם חולצה קצרה סוף סוף ,מקום הומה אדם ,פאבים ,בתי קפה ,רומנים שלבושים כאילו הגיעו מתחרות אופנה ,מריחים נהדר ,רומניה האחרת ,הבניינים משופצים עם מוטיבים אדריכליים אירופאיים מהמאה ה 17 ,לא שאני חכם גדול פשוט קראתי על זה . הסתובבתי לי וצפיתי דרך חלון הראווה במראות של נהנתנות גדולה בקרב בני המעמד הבינוני ומעלה ,הרגשתי רעב ונכנסתי למדונלדס ,כן אני נכנס למעוז הג'אנק פוד ,הזמנתי לי בורגר גדול וצ'יפס וקולה ,המקום שבו אפשר לקבל בצורה מלאה ומהירה התקף לב אחרי מספר לא רב של זלילות . מדד המקדולנדס הוא מדד ידוע שמזהה את הרמה הבסיסית של המחיה של המדינה ומחיר המק מעיד הרבה על מצבה ,פה המחיר הוא בדיוק חצי מהמחיר בארץ כמדומני שכן אני לא פוקד את המקום . רוב מי שהיה לידי היו ילדים בני 18 ומטה או טיפה מעל ,קינחתי בגלידה ויצאתי חזרה למלון . בשעה 22 פגשתי את נטע ונסענו לשדה התעופה ,מקץ חצי שעה יצאו אבא שלה ,אברהם וגדי מופתעים ולא יודעים מה מצפה להם ,נטע הגישה להם מכתב שבו רשום להם מה התוכנית למשך ה 5 ימים הקרובים ,שניהם מאוד התרגשו וראיתי דמעות מלחלכות בזוית העין שלהם דבר שנגע לליבי. עלינו על הרכב שהושכר מראש ויצאנו בטיסה מדודה לעבר פרידיאל ...עוד סיפור מסע נגמר בשיטוט החוויתי שלי . מחר יום חדש ,מוכן לחוויות חדשות