השלג בזארנשטי כל כך לבן

27 לינואר - נסיעה ...שוב אני בנסיעה ...
החוויות שעוברות שאני עושה דברים הם מרגשות .הכתבה שכתבתי על המעבר שלי אמורה להתפרסם בעולם הריצה ,אח שלי שקפץ לביקור לארץ מברלין,אמר לי שהכתבה מקסימה וזה כייף לשמוע .
אתמול היה יום מדהים אחרי 5 ימי שלג שלא היה ממש אפשרות לטייל .השמש יצאה החוצה והפציעה וחיממה למראית עין .העננים התפזרו והקור החודר היה עוד יותר חודר ,מינוס 10 מעלות בבוקר . יום לפי הגיעו 4 ישראלים לוילה לחופשת סקי ,3 ישראלים שמתוכם שני ישראלים שלומדים פה רפואה ,מסתבר שרפואה זה תמיד היה המקצוע המבוקש של האמא היהודיה ,זה מקצוע טוב לחיים .
הרביעית היא חתיכה רומניה שלומדת שיווק ,אני תמיד אוהב להסתכל ולהקשיב לאנשים ,סוג של מחקר אנתרופולוגי ,סוג של מראה גם לחיים שלי ,חיבור מעניין ,הבחור בן 33 והבחורה ינוקא אולי 21 -22 ,מסתבר שלאהבה אין גבולות וזה לא כמו בתאילנד שרואים צעירונת עם איזה זקן חטאייר ,מה שנקרא בתאילנד True love . החברה האלה הגיעו בלילה שהייתי במטרו ועשיתי קניות לוילה ,מצרכים לארוחת הבוקר ומסגרת לתמונת האופניים שאני רוצה לתלות בכניסה לוילה ,אכן שוב שיווק של הוילה ...סוג של עבודה .
אז באותו ערב הלכתי לבדוק מה מצבם, הם ישבו בגסטהאוז ממול שיש לו ארוחות ערב (לנו אין ארוחות ערב רק בוקר),מה שנקרא "יושבים אצל בוגדן " ,לא הייתי אומר שזה כמו "לשבת אצל אביגדור " אבל האוכל שם הוא טוב ,טעים ,לא נורא יקר ,והאוירה היא רוסטיקית או כמו שהרומנים אוהבים להגיד rustic סוג של אוירה כפרית ,צבעים חמים ,אבנים שחורות מצופות על הקיר ,אח בוערת במידה ויש ,כסאות נוחים חומים ,עיירת סקי אמרתי ? אז ירדתי בקור מקפיא לגסטהאוז של בוגדן ,שם הם ישבו ובלסו ,שאלתי אותם עם החדרים נקיים והכל לראות רצונם ,זה כייף לי להיות בתפקיד המארח ,אני אוהב את התחושה הזאת שאני מארח את האנשים ,נותן להם את ההרגשה הטובה .
נחזור ליום המדהים שהיה פה ,כי זה מה שבאמת רציתי לחלוק היום ,בבוקר היו לי כל מיני סידורים,ענייני עבודה ,כספים ,,,בלבלבלה ... החלטתי שאני לא מכיר את האיזור מספיק ,צריך לצאת עם הג'יפ ולתור את המקום ,יצאתי לברשוב ונסעתי למרכז העיר .
ברשוב ,עיר שהקים אותה איזה בחור גרמני שאני לא זוכר את שמו אבל זו עיירה אירופאית לכל דבר ,הכל יש בה ,והכל מעוצב בטעם אירופאי,השלג מקפיא ובחוץ קור לפנים ,חיכיתי לבחורה רומניה שאמורה לבוא ולתור איתי את האזור ,קריסטינה . קריסטינה הגיע בסביבות 14 (ואני לא ארחיב על ההכרות שלי עם קריסטינה) ואספתי אותה עם הג'יפ ,טיפסנו לעבר פואינה ברשוב ,משני צידי הדרך ,נוף מרשים ,עצי מחט מכוסים בשלג לבן שמנתי ומדי פעם השלג נופל על הכביש מהענפים ,הכביש השחור חוצה את הלבן ומטפס בסרפנטינות מעלה מעלה עד לאתר הסקי ,באיזה שלב חתכתי עם הג'יפ לנקודה שבא ראיתי נוף למרחקים .עצרתי את הג'יפ ויצאתי לרוץ ככה בשלג ,להתעופף עם השלג . המשכנו בנסיעה לעבר ראשנוב ,עיירה שנמצאת במישור וממולה יש נוף הררי של פסגות גבוהות של הקרפטים ,רכס Piatra Craiului 2177m אולי לא הר גבוה אבל נראה טכני מאוד ,סימנתי לי אותו בתור יעד לחורף הבא או אולי החורף הזה אם הציוד שלי יגיע מהארץ ואמצא שותפים למזימה ,שוב פעם אני חולם . עצרנו את הג'יפ ליד פלגי נחל בשלג ,שקט מדהים ,עוברות כרכרות עם סוסים ,מצד אחד ,רומניה המתפתחת והבום הטכנולוגי ומצד שני פשטות ,אנשי הכפר במרחק קצר מהכביש הסואן ,זוהי רומניה על כל גווניה .
המשכנו ועברנו שלט גדול שמעיד על הפארק ,צילמתי את המפות המשורטטות שאני אוכל להכין מסלולים לישראלים שיבואו להציף את המקום בקיץ .
משמאל וילה שצופה מתחת להר בעיירה זרנשטי ,פסי רכבת מימיננו ,עלות כרטיס נסיעה מברשוב לזרנשטי ,3 ליי ,או יותר נכון עלות של וופלה עלית .
רומניה משנת 99 עד 2007 חוותה בום של נדל"ן מטורף ,אבל כגדול העליה כך גדול הנפילה,שוב היא חזרה למיתון קשה והמחירים בהתאם ,במיוחד שמגיעים למחוזות הנידחים ולא בעיר הגדולה,הפרנסה דחוקה בידיהם ,אבל המציאות הזאת כמה שהיא עגומה ,מציגה את החיים פה ברומניה . השמש החלה להראות סימנים של שקיעה מד הטמפרטורה באוטו מראה מינוס 10 מעלות ואני רציתי עוד להספיק להגיע לראות את טירת בראן -; המצודה של דרקולה האגדי ,לפחות להגיע למקום.
במרחק של 5 ק"מ מזרנשטי מצויה בראן ,עיירה עשירה שרוב העוסקים במלאכה בא עוסקים ביצור גבינה וכמובן תיירות .
הטירה הידועה של דרקולה מבצבצת בינות לעצים המושלגים והמראה עם השקיעה ,אכן מלבב מאוד,עשינו מה שנקרא windows shopping ,כלומר תיירות מבעד לחלון הרכב ,מה שאני לא תמיד נוהג לעשות ,צילומים קלים והתחלנו לחזור לכיוון ברשוב (בחוץ אנשים לא ממש מסתובבים בקור המקפיא הזה,מינוס הזה יותר נמוך מהטמפרטורה במקרר ...אם לחשוב על זה ככה . פתאום ראיתי מצד ימין מאפיה קטנה שמכינה מאפה שנקרא קריוטש ,סוג של מאפה הונגרי שאוכלים אותו פה ,גם בארץ ניתן למצוא אותו ,12 ליי והחוויה משתלמת ,גליל ארוך של בצק שנאפה מעל הגחלים ,קריסטינה אמרה לי ,נו נראה אותך מסתדר בלי רומנית ונראה אותך קונה את המאפה החם הזה ,מסתבר שלכסף יש שפה מאוד ברורה ...הצבעתי על מה שרציתי ,קשקשתי ברומנית עילגת ,הושטתי את הכסף וקיבלתי את המבוקש ,הוא טעים בצקי עם סוכר מלמעלה והוא רותח .
לקחתי את המאפה הרותח הזה לרכב ומשם המשכנו בנסיעה לברשוב ,משם לקחה אותי קריסטינה לסיבוב באזורים חדשים שנמצאים במרחק של יריקה מהמקומות הידועים והמוכרים אך לתייר הזר אינם ידועים ,כל יום אני לומד משהו חדש ...
אז קודם הלכנו לרחוב הכי צר באירופה שידוע לכולם STRADA SFORI ,האמת לא כזה גרויסא מציאה ,ראיתי כאלה רבים בירושלים העתיקה ושם אני נהנה מהניחוח ולא קופא מקור ,נו שוין עוד חוויה . משם טיפסנו בקור העז למגדל שמירה TURNUL ALB BRASOV לבן בוהק שמואר באור יקרות שצופה על כל ברשוב מלמעלה ,עשית קצת צילומים שלא ממש הצליחו ... משם גלשנו לאוטו ,החזרתי את קריסטינה לבית שלה ,שמתי מוזיקה עברית התברברתי בדרך ובמקום לנסוע לפרידיאל נסעתי לסיביו (זה לא שחוש הכיוון שלי לקוי ,אני פשוט לא מכיר את האיזור) וסבתי על עקבותיי ונסעתי חזרה לפרידיאל השירים גרמו לי קצת למחשבות קצת ...אני אוהב לצוף על המחשבות