שלום לכולם,

אני ובן זוגי יותם מאוד מאוד אוהבים לטייל , ומאוד אוהבים לראות את העולם.

עשינו טיול של שבועיים וחצי (19 ימים – סוף אוגוסט תחילת ספטמבר [24 לאוגוסט עד ה11 לספטמבר]) . מטרת הטיול העיקרית הייתה טיולי טבע יומיומיים (כלומר ללא שינה בשטח) – בפארקים המדהימים ביופיים של ארצות הברית ובין היתר עשינו כמה אתנחתות של ימים של שקט ורוגע שלא כוללים הליכה.

הזמנו טיסה הלוך חזור לדנבר קולורדו – ועשינו מסלול מעגלי. (דנבר-הרי הרוקיז-ילוסטון-גרנד טיטון-סולט לייק סיטי-מואב- אספן-דנבר).

(אציין שעל מנת להיכנס לפארקים קנינו מנוי כניסה שנתי לכל הפארקים הבינלאומיים – שעלה לנו 80 דולר ואפשר כניסה לכל הפארקים שהיינו בהם ללא עלות נוספת – הכניסה היא על פי מכונית- לא על פי מספר האנשים שבה)

לקחנו טיסת קונקשיין, שעוצרת במינכן ומשם טיסה לדנבר קולורדו ארצות הברית עם לופטנזה.

חייבים לציין שהמטוס שהטיס אותנו למינכן היה לחלוטין לא מפנק- וממש לא נהננו – הכיסא לא נשען לאחור וכן לא היה לנו מה לעשות בטיסה הזאת פרט ללאכול. – בטיסה השניה כבר הייתה מערכת -בה יכולנו לראות סרטים אבל הסרטים היו משעממים וישנים אני אישית ראיתי שלושה – ולא הכי נהנתי מאף אחד מהם. האוכל שוב היה מעולה. אבל פרט לזאת הטיסה עברה בעצלתיים – בכל זאת 11 שעות. – יתרה מזאת, הגענו למסקנה שטיסה הבאה שניקח תהיה טיסת בוקר – כך שנגיע לארצות הברית בלילה וישר נלך לישון. את הרכב שכרנו מחברת Budget – יתרון שיש לחברה זאת, זוגות נשואים מקבלים נהג נוסף ללא תוספת עלות (לפחות אם מזמינים דרך Rentalcars).

הפעם נחתנו באזור שתיים וחצי אחר הצהריים ובאזור שלוש היינו בדרך לאווטלט (Denver Premium Outlets – 14500 W Colfax Ave, Lakewood, CO 80401) – בילינו שם כשעה וחצי ואלחר מכן, הגענו לדירה שלנו ב loveland, Co על מנת לישון.

24.08-27.08

את שלושת הימים הראשונים בילינו בהרי הרוקיז המדהימים ביופיים ! – הצד של ארצות הברית כמובן (הבנו שהצד של קנדה הרבה יותר מרהיב – מקווה שנזכה לספר לכם עוד עליו בטיול אחר שנעשה לאזור קנדה). המרחק מloveland להרי הרוקי – היה כשעה והסתבר שהמרחק הזה לחלוטין אפשרי – מה שכן צריך להגיע מוקדם לפארק כי החניות מתמלאות שם מהר. ולכן עדיף להגיע ראשונים כלומר באזור שמונה כבר להיות בפארק. אנחנו רוב הזמן הגענו באזור שמונה וחצי לחניון של המסלול אותו רצינו לעשות.

כעיקרון הלכנו לריינג'רים שהמליצו לנו על מסלולים.

ביום הראשון עשינו מסלול קווי ( שצריך ללכת ולחזור אותו על מנת להפוך אותו למעגלי) העונה לשם – לולו סיטי – הוא לא כל כך קשה – והוא לקח לנו בערך שעתיים – פשוט היינו כל כך מתושים מהטיסה שהעדפנו שהיום הזה יעבור באיזי.

המסלול השני – היה מסלול שכלל את כל האגמים המרהיבים הקיימים בהרי הרוקיז – מסלול שהיינו חייבים להגיע מוקדם עבורו כי החנייה לחלוטין הייתה מלאה כבר בשמונה וחצי. אנחנו חנינו בpark&ride ולקחנו שאטל משם לתחילת המסלול. עשינו מסלול מעגלי – ולא הפסקנו להתפעל מהנוף. (המסלול היה כ18 ק”מ)

המסלול השלישי – היה באזור אחר של הפארק – wild basin – ראינו נוף שהוא באמת הרבה יותר יערי – עם המון המון עצים – וכן המון המון אגמים ומפלים – היה באמת כל כך מהנה. (המסלול היה בערך 17 ק”מ)

28.08-31.08

ביום הרביעי ארזנו את חפצנו ונסענו כ10 שעות לעבר קודי וויומינג! העיירה בה התגוררנו על מנת להגיע לילוסטון – התיכנון הוא להיות שלושה ימים בילוסטון וכן יומיים בגרנד טיטון – בדיעבד אנחנו מצטערים שלא היינו בילוסטון יום אחד בלבד. משהו נוסף שכדאי לציין כאן הוא כי על אף העובדה שאת מרבית הטיול בילינו ב-Airbnb (בין היתר בעקבות המחירים הנוחים הרבה יותר וגם הנוחות שבדר”כ בעלי הדירה מפנקים את האורחים שלהם) – המחירים בקודי הם מאוד, מאוד גבוהים.

נתחיל בזה שהפארק איננו לאנשים שאוהבים לעשות מסלולים ארוכים ומפרכים ברגל אלא יותר לאנשים שאוהבים לראות הכל דרך המכונית ולתפצת על הטבע. אל הפארק הזה בהחלט צריך להגיע מצויידים במשקפת- על מנת לתצפת על דובים, ואיילים. את הביסונים (באפלו מקומי) קל מאוד לראות והם גם לעיתים מהלכים על הכבישים אז ממש ניתן להיות במרחק נגיעה מהם.

ראינו דוב שאמרו לנו שהוא אוכל ביסון – במרחק של מאות מטרים מאיתנו ככה שרק דרך משקפת של אחד התיירים האחרים הצליחנו לראות את פניו של הדוב אחרת זה נדמה כנקודה שחורה בין העצים.

ראינו גם המון ביסונים חמודים:

וכן לילוסטון יש את עניין הגייזרים והטרסות. הגייזרים מסריחים ויש ריח של גופרית בכל האזור הזה – אמנם צפוי כן – אבל לא מהנה במיוחד, ורואים מלא עשן לבן מתפרץ מכל מיני כאלו. אפילו ראינו את האולדפייטפול מתפרץ – היה נחמד – אבל אחרי זה פרצתי בצחוק שחיכינו קרוב לעשרים דקות בשביל לראות התפרצות של שתי דקות שלא הייתה מרהיבה במיוחד אולי ילדים אוהבים את זה – אנחנו לא ממש התלהבנו (על אף שזה הדבר שיותם ממש חיכה לראות).

ביום השלישי שלנו שם נסענו במשך ארבע שעות על מנת להגיע לטרסות – שמרהיבות ביופיים אבל שוב הלכנו חמש דקות ברגל (בסדר אולי קרוב לחצי שעה) על מנת לראות אותם ועוד הארכנו את הדרך אז אולי צעדנו חמישה קילומטרים בסף הכל על מנת לראות את הטרסות – וזהו חזרנו חזרה. עוד ארבע שעות נסיעה ונגמר לנו היום.

בלשון המעטה כל כך התבאסנו על המקום הזה. והתבאסנו שלא הלכנו לטייל בגרנד טיטון יותר ימים.

מה שכן חייבים להגיד שממש נהננו מהמסעדה המקסיקנית -שהינה עסק משפחתי – בקודי. המסעדה עונה לשם el vaquero Mexican restaurant – המחירים נוחים, המנות טעימות בטירוף לא בהכרח חריפות וכן המנות ענקיות – קשה לסיים את הצלחת. וכמובן שאיך שנכנסית מקבלים רוטב סלסה ונאצ'וס שנדמים כאפויים – שנהיננו מהם בטירוף! שלושה ערבים ברציפות חזרנו למסעדה הזו. (בתמונה אינצ'לדה ברוטב שמנת)

01.09-02.09

את היום הרביעי לאזור הזה – התחלנו בנסיעה לעבר גרנד טיטון שהינו פארק קטן – הצמוד מאוד לילוסטון – יוצאים דרך הכניסה הדרומית של ילוסטון ומתחברים לגרנד טיטון – עשינו נסיעה מקודי לגרנדטיטון כך שלקח לנו ארבע שעות להגיע לגרנד טיטון ועל כן עשינו בו מסלול של שלוש שעות בערך – שנקרא אגם תאגרט. שאכן היה מסלול יפהפה. ושהיה נחמד ואפשרי לאחר נסיעה ארוכה.

כדי להיות קרובים לגרנד טיטון לנו בדריגס איידהו – מקום (עיירה) שהינו שעה מהפארק גרנד טיטון – לא יודעים אם זה המקום הכי מומלץ ללון בו בדיעבד אבל כנראה שחיפשנו דירות מאוחר מידי וכבר לא נותרו מקומות. העניין שהוא שצריך לחצות הרים בדרך לשם – אז הדרך קצת מסורבלת מצד שני זה לחלוטין אפשרי. דריגס – מזכירה קצת את מריפוזה קליפורניה (הקרובה ליוסמטי) האוכל מאוד יקר כי הם מנופול כמובן. שוב אציין שזה לא פגם מההנאה שלנו- יש לנו רושם מאוד מאוד חיובי על גרנד טיטון. מאוד ממליצים על הגרנד טיטון שנינו ממש התלהבנו – יש מצב שלהוסיף עוד יום אחד לפארק הזה יכל להיות נחמד. אבל לא צריך יותר משלושה ימים.

03.09-04.09

מדריגס נסענו – לסולט לייק סיטי יוטה. נסיעה של כארבע וחצי שעות – שלא הייתה ארוכה מידי. לסולט לייק סיטי הגענו ליום אחד בלבד. (שני לילות) – וזאת על מנת לראות את בירת המורמונים. איכשהו קיווינו שנוכל להיכנס למקדש – אך איך שהגענו למרכז העיר הבנו שרק מורמונים מרמה מסויימת יכולים להיכנס למקדש (ליותם זה הזכיר קצת את הסיינטולוגים) – ועל כן נאסרה עלינו הזכות להיכנס ולראות מבפנים. כן ניתן לומר שבמרכז המבקרים שלהם יש דגם של המקדש מבפנים אבל זה ממש לא אותו הדבר. כמו כן הלכנו לבית של בריגהם יאנג – (beehive house) שהיה הנשיא השני של הכנסייה המורמונית – הסיור היה קליל וזכינו לדבר עם נשים מורמוניות צעירות ולקבל את המידע על בריגהם ולדעת שהן לחלוטין מתנדבות על מנת לעשות את הסיורים האלו ואפילו משלמות לא מעט כסף על מנת לעשות זאת (מה שבעינינו היה נשמע כאבסורד).

לאחר מכן עלינו למגדל של זו'סף סמית שנמצא סמוך למקדש על מנת לצלם תמונות ראויות של המקדש עצמו – עולים לקומה 10 ומשם ניתן לראות את כל הנוף המרשים של העיר סולט לייק סיטי.

וסיכמנו את ביקרנו במרכז לחקר המשפחה – חשבנו שנמצא שם קצת מידע על ההיסטוריה המשפחתית שלנו אך הדבר הסתכם כבדיחה מאוד מאוד משעשעת ומצחיקה. בקומת הכניסה של הבניין – הייתה תקלה במחשבים – ולכן לא יכלנו לעשות שם כלום! זה היה ממש מבאס – אבל הבנו שניתן לקבל מידע לכמה אנשים יש שם משפחה כמו שלך, ודברים מן הסוג הזה . לעיתים יש צורך באיזשהו חשבון עמית כזה שצריך לפתוח במקום. בהמלצת העובדת במקום ירדנו לקומה התחתונה B1 על מנת לקבל עוד מידע על השורשים היהודיים שלנו – אך שוב הדברים הסתכמו בצחוק ובמציאת כלום. היינו שם כשעה וחצי. אבל לא באמת יצאנו נשכרים.

הדבר שממש היה מגניב בעיר הזו – למעשה היה המסעדה last course – קודם כל ב yelp הייתה הנחה של 20 אחוז לכל מי שמגיע לחנות לפי חמש אחר הצהריים. וכך אכן היה הגענו לשם באזור שתיים וחצי – ואכלנו את העוגה הגרמנית שלהם בתוספת של כדור גלידה בטעם דגנים של ארוחת בוקר – השילוב היה מנצח והקינוח היה טעים בטירוף! המסעדה שוכנת ברחוב 115 regent st.

לאחר מכן הסתובבנו קצת בעיר ללא מטרה – וחזרנו לדירה שלנו באזור ארבע אחר הצהריים פשוט לנוח. (היה לנו Netflix בדירה אז לחלוטין בהינו בסדרות בטלוויזיה שלפעמים גם זה ממש כיף בטיול)

יתרה מזאת מאוד מאוד נהננו מהעיר, הייתה הרגשה ממש אירופאית. ובאמת העיר יפה בטירוף. אציין שחנות המזכרות שעברנו לידה – הייתה לחלוטין מונופול – ולכן לא קנינו בה ולו דבר אחד! המחירים היו ממש מעל המצופה.

בערב הלכנו לאכול המסעדה הודית שנדמה שזה עסק משפחתי – חריפה בטירוף הסתבר. העונה לשם curry fired chicken . אמנם אני לא מחובבי החריף אבל היה שם טעים בטירוף (או שפשוט הייתי רעבה).

05.09-06.09

התחנה הבאה הינה מואב – למואב נסענו ארבע וחצי שעות. כבר היינו במואב שנה שעברה והספקנו לבקר אך ורק בפארק הקשתות כיוון שירד שלג ביום שהיינו אמורים לקפוץ לקניונלנדס. את פארק הקשתות כל כך אהבנו בשנה שעברה כשטיילנו בו! (אני אישית הייתי מקדישה לפארק הזה יומיים (שלושה לילות) הוא שווה בטירוף לעניות דעתי ויש המון מסלולים (אחד ממש ארוך ומפורסם לפארק אותו עשינו בשנה שעברה devels garden והמון מסלולים קטנים. –אז לאחר נסיעה של ארבע וחצי שעות כאשר יצאנו מסולט לייק סיטי בעשר וחצי בבוקר הגענו באזור שתים וחצי לפארק הקשתות – ועשינו את המסלול delicate arch – אנחנו לא הולכים כזה מהר וסך הכל לקח לנו שעה וחצי לסיים את המסלול ונשארנו עוד כמה דקות בתחנה הסופית כדי להנות מהנוף המרהיב – מסלול שהוא לחלוטין שווה את זה! (אני חושבת שזה כ6 ק”מ הלוך ושוב).

בניגוד לכל שאר הלינות לטיול זה – במואב לנו במלון 2.5 כוכבים (עיר יקרה וזאת היתה האופציה הזולה שמצאנו), מכיוון שמדובר בלילה אחד, החלטנו פחות להשקיע. המלצתנו לארוחה לעיר זאת הינה מסעדה מקסיקנית שגילינו במקרה (שכן, אני רציתי פיצה! יותם דווקא חשש ממלכודות תיירים) – הגענו ל-El Charro Loco – וואו...פשוט וואו...מה שכן, המלצר שלנו ויותם איכשהו התחילו לדבר (יותם נוהג להתחיל לפטפט מדי פעם עם אנשים) ויצא שהבחור מירדן. הוא התלהב מהעובדה שאנחנו ישראלים, זרק מילים בעברית ואנחנו קצת בערבית – בסוף הארוחה, כאשר ביקשנו חשבון, המלצר פשוט בא אלינו ואמר – מתנה קטנה לאחים מישראל – עוגה על חשבון הבית! לא היינו מסוגלים לאכול את זה...אבל – יותם לא הרגיש נעים (תירוצים לאכול עוגה, האמינו לי) – הבחור בין היתר סיפר לנו שהוא מתכנן לפתוח מסעדה ים תיכונית במואב בעתיד הקרוב – אז...אם ייצא לכם להיות, יש מצב שזה הבחור שלנו – ואם הרמה של המסעדה המקסיקנית תישמר גם בים תיכונית – כ'כ מומלץ.

למחרת – יצאנו לקניונלנדס (פארק שכדאי להקדיש לו יום או יומיים ) לעשות מסלול של כארבע שעות – המסלול עונה לשם spring neck מסלול שלקח לנו שלוש שעות – מסלול מהמם עם נוף מדברי – וכן קשתות – מרהיב מרהיב מרהיב! ומומלץ כמו כן הלכנו למסלול נוסף וקצר העונה לשם mesa arch מסלול קצר של כחצי שעה אם לא פחות שם ראינו קשת ונוף מרהיב ! הפארק מומלץ בטירוף ! היינו מסכמים שלכל האזור של מואב כדאי להקדיש ארבעה ימים .

וכן משם נסענו לאספן. לאספן הגענו באזור שבע בערב. ( למעשה לא בידיוק לאספן – ישנו מחוץ לאספן בקרבונדייל – שיש שם פיצרייה טעימה בטירוף שאני לחלוטין ממליצה עליה אם יש מישהו שבא לאו פיצה עסיסית ענקית ולא כזאת יקרה. העונה לשם peppino's pizza )

06.09-07.09

בכל מקרה, יום למחרת קמנו בשעה לא יותר מידי מוקדמת ויצאנו לעשות מסלולים באזור. בהתחלה חשבנו לעשות את הmaroon bells שהינו המסלול המומלץ לאזור אך! גילינו שיש להחנות את הרכב בחנייה בתשלום וכן לקחת אוטובוס שגם הינו בתשלום על מנת להגיע לאזור – על מנת לעשות את המסלול הזה כדאי היה להשקים קום – באזור ארבע בבוקר אולי קצת לפני כי צריך להגיע לאזור לפני חמש בבוקר – ואז נותנים לכם להכניס את הרכב – ואתם משלמים רק על החנייה מה שלי נראה הרבה יותר עדיף וחכם לעשות) . כמו כן זה מסלול של שעה וחצי- איכשהו התקמצנו על זה. והחלטנו לוותר על החוויה. על כן, נסענו לעשות מסלול אחר העונה לשם midway pass – מסלו ל שכולל עליה על הר – בגובה של 505 מטרים. וכן בסופו יש אגם מרהיב. אודה שלא הגענו עד לאגם למרות שהיינו 10 דקות משם בערך. – אבל ראינו כל כך הרבה אגמים שכל כך נהיננו מהדרך ומהנוף המרהיב שלא ראינו את האגם. אבל לחלוטין הטיפוס היה שווה את זה. אני כן ממליצה על המסלול. בכל מקרה לדירה שלנו חזרנו בארבע אחר הצהריים – ואת יתר היום העברנו במנוחה. (שכן זה החלק של החופשה בטיול שבנינו לעצמנו וכן יש לנו ג'קוזי בדירה (אז שלא נהנה ?!) – אנחנו מאוד ממליצים על דירת הairbnb הזו – Entire Gorgeous Apt. with Hot Tub. הכל פה פשוט יוצא מן הכלל – פלוס זה שהמאחרת – הכינה לנו עוגיות שוקולד צ'יפס – שכן זה אחד ממסורות הסוף שבוע שלה)

08.09-10.09

הנסיעה לדנבר לקחה לנו שעתיים וחצי – יצאנו מקרבונדייל בשעה 11 בבוקר (מאוחר יחסית שכן את הימים באספן הגדרנו כימי מנוחה של סוף טיול). לדבר הגענו בשעה 13:40 והלכנו לנוח קצת מהנסיעה.

לקראת ערב יצאנו להסתובב בפארק השוכן סמוך לתיכון אשר ממש לא נמצא במרכז העיר. שוכן על רחוב ה17 – נדמה לי שהוא נקרא פשוט citypark – מאווד קרוב לרחוב Fillmore. משם המשכנו בהליכה של שעה בערך ל16th mall street – זה מעין מדרחוב שכזה לתיירים – האמת שזה נמצא ממש ליד כל אזור המלונות שם. היה ממש נחמד להסתובב שם. אבל לא בילינו שם יותר מחצי שעה. מאמינה שמשאוהב מרכזי קניות שכאלו. יהנה שם הרבה יותר. הבנו שיש שאטל באזור שיכול להסיע וכן אוטובוסים לאזור… כמון כן זה פתוח 24 שעות כל השבוע – למעוניינים.

בערב יצאננו למסעדה סינית שנמצאת קרוב לרחוב שלנו. – המסעדה לא מומלצת אך פגשנו שם זוג יהודים – כנראה שהשיחה ממש הלכה טוב כי הזמינו אותנו לביתם על מנת לחגוג איתם ראש השנה. כמובן שהרגשנו לא נעים בטירוף – אבל אמרנו למה לא. על כן, ביום הנוסף שבילינו בדנבר, לא טרחנו לעשות כלום – יצאנו שוב לאאוטלט – שהינו בו בתחילת הטיול – ויצאנו לחלוטין נשכרים. לאחר מכן רק חיכינו לערב החג ( בדיעבד לא יודעת אם היינו נשארים בדנבר כל כך הרבה זמן – אולי היה עדיף לתת לאספן יום נוסף).

וזהו, עד לכאן טיול קיץ 2018 .

הערה לגבי הקפה בארצות הברית, לעניות דעתי – וכן אני מאוד מאוד אוהבת לשתות קפה – איכות הקפה -קפוצינו שנמכרת בארצות הברית, הינה דיי ירודה בעיניי כלומר זה פשוט לא כל כך טעים – זה תמיד מתוק מידי ותמיד יש לזה טעם כאילו לא ניקו את מכונת האספרסו כבר המון המון זמן (גם לרוב זה לא פולים שנטחנים במקום זה יותר כמו אבקה של מכונת שתייה)וכן החלב לרוב לא מוקצף כמו שצריך. על כן אני כן ממליצה להביא חבילת נס קפה מהבית (טסטסר צ'ויס, ג' קוב, קפה שחור או כל מה שטעים לכם) וזה מכיוון שרוב הקפה שאהוב בארצות הברית זה בכלל קפה פילטר שכזה – אז קודם כל מי שאוהב קפה פילטר – ממיסטר קופי שכזה – לחלוטין יכול להיות רגוע יש את זה בשפע בארצות הברית וזה בדרך כללל גם ממש ממש זול וכן מי שאוהב אוהב. – אבל כל מי שעדיין לא מסוגל לשתות דבר כזה מומלץ שיביא נס קפה/קפה איתו. ועוד דבר שחשוב לדעת הינו שלרוב אין, אין בארצות הברית קומקום ! על כן אם יש ברשותכם קומקום קטן של ליטר שאתם יכולים לקחת עמכם מה טוב! קחו – אתם באמת תודו לי אחר כך ! – אבל זה לחלוטין כיף לשתות שתיה חמה כאשר המים רותחים – וזה פשוט שווה את זה. אחרת יהיו לכם תמיד מים פושרים מידי לקפה.