טיול במערב ארצות הברית - הטיול הגדול הראשון שלנו ביחד

הטיול הזה נערך בין התאריכים 15.09 עד 09.10 וכלל 26 ימים סך הכל.

טסנו ב15.09 – יום שישי בערב- בטיסה של חצות לניו יורק JFK תכלס היינו אמורים לטוס לניוארק שם חיכה לנו הרכב. אבל... משום מה ראש הממשלה היה צריך מטוס אז המדינה חכרה אחד כזה מאלעל ואז דחו את הטיסה שלנו לשעה שש וחצי בבוקר. החלטנו בהחלטה פזיזה של הרגע לשנות את יעד הטיסה לניו יורק על מנת להגיע בבוקר ולהתחיל את הטיול. אז נחתנו בJFK בניו יורק. ושדה התעופה היה כל כך עמוס! עמדנו בתור ענק כיוון שדה התעופה הזה ענק והיו המון מבקרים. אז אפילו יצא לנו לפגוש בישראלית חמודה העונה לשם מיכל פיטפטנו קצת והתור עבר יחסית מהר.

לקחנו רכבת משדה התעופה למנהטן על מנת לקחת רכבת לניוארק בסופו של דבר, וכך יצא ששאפנו קצת מהזוהר הניו-יורקי של ניו יורק - בכל זאת היינו צריכים לקנות סים מקומי:). ומשם עלינו על רכבת לניוארק כיוון שהרכב המושכר שלנו חיכה שם.

הגענו לניוארק באזור 10:00 בבוקר (בדיוק בזמן מבחינתינו), מותשים ומתאוששים מהעייפות שדוקרת בעיננינו נכנסנו לרכב, לפתע הרגשנו את כאב הרעב שדופק על בטננו – חיפשנו המלצה מקומית למסעדה מקומית וקטנה על מנת להשתיק את הרעב שביצבץ ואכלנו במסעדת פועלים ספרדית – היינו כל כך רעבים כך שזה היה טעים – אבל אנלא חושבת שביום רגיל – הייתי אומרת את אותו הדבר :). ועל כן אינני זוכרת את השם שלה.

לאחר מכן, נסענו עם הרכב לכיוון האאוטלט הקרוב לשדה התעופה ג'רזי גרדנס (651 Kapkowski Rd, Elizabeth, NJ 07201, ארצות הברית) כי אין כמו להתחיל טיול טוב עם קצת קניות. לאחר שהתחדשנו. לקחנו את הרכב לכיוון הדירה ששכרנו (airbnb).

התיכנון הוא לבלות יומיים בפרינסטון (כולל יום ההגעה)- וזאת מכיוון שתיכננו להיות אצל אחותי שלמדה שם. דברים לא הסתדרו שכן עד שהגיע הטיול (קנינו את הכרטיסים שמונה חודשים מראש- ככה אנחנו) היא עברה לוונקובר שבקנדה אז החלטנו להישאר בפרינסטון ביקרנו באוניברסיטה, ראינו את הבית שאחותי התגוררה בו וכן נהננו מהפסטורליות והטבע שיש לפרינסטון להציע.

ליום המחרת בילינו בפארק רכבות ההרים המטורף הידוע בכינוי כ 6 flags (את הכרטיסים כמובן שקנינו מראש).

היה גם תיכנון ללכת לפארק הפסלים שבהמילטון (אבל העייפות ניצחה את יותם – ואיך שהוא שם את הראש על הכרית בחמש בערב של אותו יום – כבר לא היה עם מי לדבר, ואני משנשכבתי על הכרית – נרדמתי מיד אחריו) - בכל אופן חייבת להמליץ – זהו פארק מהמם ביופיו משהו כמו 20 דקות נסיעה ברכב מפרינסטון. הייתי שם בעבר והיה כל כך מדהים וכייפי אז לחלוטין מומלץ, מומלץ למשפחות ולזוגות (זה לא משהו אתגרי אבל לחלוטין כיף לבלות שם חצי יום).

באותו יום גילינו שבדירת הairbnb שלנו ישנם חדרים נוספים ששכרו אותם לאנשים אחרים. בהתחלה אני קצת התבאסתי ויותם כהרגלו זרם עם המצב. הרי לא אכפת לא תמיד להכיר עוד ועוד אנשים חדשים. בסופו של יום הכרנו שם זוג המתגורר בסן פרנסיסקו - והם המליצו לנו על הגלידה הטובה ביותר שם.

יום שבת 16.09 

בסיקס פלאגס - פגשנו את אשרי חבר טוב של יותם -שאני ממש ממש אוהבת והעברנו את כל היום ביחד שם. היו כמה רכבות הרים אדירות ועשינו כיף חיים אך באותה נשימה גילנו או שאני צריכה לומר גיליתי שגיל 28 זה גיל דיי גבולי לרכבות הרים. אחרי שתי רכבות כבר הרגשתי מסוחררת והייתה לי בחילה. מה שגרם לעשות את כל הרכבות שלאחר מכן בעצימת עיניים על מנת להנות מהן. אז... קחו את זה איך שתרצו. בילינו שם יום שלם אכלנו רגל הודו ופאדג' שוקולד שמימי (כי אין כמו לאכול דברים עתירי קלוריות בחופשה – לא בטוחה שזה תרם לבחילה). התורים לא היו ארוכים במיוחד. וכן בפארק עצמו יש כל מיני לוקרים בהם ניתן לשים ציוד על מנת לתת לקהל הרחב להנות מהרכבת בלי לפחד שהפלאפון יעוף לכם מהיד או מהכיס או לחלופין משקפי השמש שלכם. רוב הזמן הרכבות האלו כ”כ מהירות - שאין מצב שתרגישו את הכיסא שאתם יושבים עליו. וזאת מכיוון שתהיו עסוקים בלהתעופף ממנו והדבר היחידי שיהדוף אתכם זאת חגורת הבטיחות.

אז לאחר מיגרנה שתקפה את אשרי, והרגשה כללית של מיצוי שהגיעה ( כל זאת לקראת השעה 17:00)

את הערב סגרנו עם מסעדה הודית שגילינו וממש אהבנו בפרינסטון (אם אי פעם ייצא לכם להיות שם) המסעדה עונה לשם – Tandoori Bite Indian Cuisine מעולה, טעימה ויש לציין גם חריפה. יותר מכך גם קצת יקרה אבל שווה כל דולר :).

17.09 – יום ראשון

החזרנו את הרכב – בשדה התעופה ניוארק – ולקחנו את הרכבת לניו יורק- שם אנחנו מתכננים לבלות שלושה ימים (שנינו כבר היינו בניו יורק לפניכן ומצאנו את זמן זה די והותר). איכשהו לקחנו שוב דירת airbnb שבטעות גילינו שנמצאת בהארלם – אזור רחוב 133 . האמת לא היה רע בכלל, לא יודעת יש או הייתה איזשהי שמועה שפעם לא היה כדאי להסתובב שם בערב- אנחנו נהיננו מכל רגע.

ביום הזה בילינו בסנטראל פארק- והלכנו לראות את האגם הענק שיש לפארק להציע.

כמו כן הלכנו למוזיאון המטרפוליטן הידו בכינויו the met – אני פחות חובבת מוזיאונים (מדובר על מוזיאון אומנות) – אבל אם יותם נהנה אני מאושרת. התשלום למוזיאון הזה – הוא לפי מה שתרצו – אתם עומדים בתור אומרים לכם מה המחיר המשוער ואתם יכולים לשים כאהבת נפשכם. אני חושבת אם זכרוני איננו מטעה אותי, ששילמנו שישה דולרים לשנינו.

18.09 – יום שני

לקחנו מטרו לברוקלין ברידג' (בכל זאת על מנת להגיע לשם צריך ללכת 133 רחובות – זה משהו שהיינו מסוגלים לעשות רק לכיוון אחד) עלינו על הגשר כמובן, מכיוון ברוקלים למנהטן – היה מרהיב ביופיו. לאחר מכן המשכנו ל battery park – שם ניתן גם לראות את פסל החירות ממש ממש מרחוק – ניתן גם לשוט לפסל החירות – אנחנו לא אוהבים לעשות דברים תיירותיים מידי – לכן ויתרנו על התענוג וצילמנו מרחוק – אבל יש מצב שזה כן מומלץ – לא בהכרח יודעת.

ראינו את אזור wallstreet – שממש שווה להגיע לשם ולראות את הבורסה.

וכן ראינו את האנדרטאות לזכר אסון התאומים – כל כך , כל כך מומלץ ומצמרר. שווה ללכת!!!

התמונה כל כך לא ממחישה א העוצמה והרגשות אבל בכל זאת אני מצרפת אותה על מנת שתתרשמו.

כמו כן יש מוזיאון על אסון התאומים (11.09) אנחנו לא נכנסו. אבל כל כך שוב שווה ללכת לראות את האנדרטאות יש בהן כל כך הרבה עוצמה.

מאנדרטת אסון התאומים, המשכנו לאזור Battery Park היפיפה, ישבנו מדי פעם בספסלים וצפינו אל ניו ג'רזי (איכס), פסל החירות והאיים השונים, וכמו כן, הלכנו בין האנדרטאות השונות (מלחמות העולם, קוריאה וכו'). לאחר כשעתיים של טיול רגלי בפארק, החלנו בצעדה לכיוון דירתנו בהארלם. את הדרך חזור עשינו ברגל – שכן שנינו אוהבים ללכת – מאוד – וכן נהיננו מיופי של העיר והאווירה הגדושה באנשים – כאליו כולם רצים שם כל הזמן.

19.09 – יום שלישי 

ביום הזה בילנו עם חבר טוב מאוד של יותם העונה לשם יבגני ואשתו לעתיד בקה ( שאז הייתה רק חברה שלו והיום היא כבר אשתו) פתחנו את הבוקר עם ארוחת בוקר במסעדה העונה לשם Blue Dog Cookhouse & Bar

(308 W 50th St, New York, NY 10019, ארצות הברית).

אנחנו פחות אהבנו – כי יצאנו רעבים – ואנחנו אוהבים לאכול – וזה לא היה כזה זול – אבל יבגני ובקה אהבו והם המקומיים.

לאחר מכן, ביקרנו בsteinway hall – שכן רובנו חובבי פסנתר ואף יותר. יבגני הוא פסנתרן מקצועי. אני חוטאת בנגינה וכן לומדת לנגן בפסנתר וכן יותם הינו פסנתרן לשעבר.

אז נהנינו לראות את הפסנתרים ולשרבט קצת על הפסנתר שהיה בכניסה (תכלס חנות פסנתרים – מי שאוהב לראות ואולי גם לנגן דיי מומלץ אבל זה לא יותר מזה).

ובאמת את משך היום העברנו בלהסתובב, לדבר ולהתעדכן שכן יבגני חבר ותיק של יותם וזאת הפעם הראשונה בה ראינו את בקה.

לקראת אחר הצהריים התפצלנו וכל אחד הלך לדרכו.

בערב, אכלנו במסעדה יוונית מומלצת בטירוף – העונה לשם : a little taste of mykonos

עד לכאן ניו-יורק ומכאן למעשה מתחיל החלק של הטבע בטיול הזה.

20.09 יום רביעי

זהו יום אחרון בניו יורק- ותיכננו לאכול ארוחת בוקר מזינה וקיווינו שגם לא תהיה כל כך יקרה- אז החלטנו לקנות משהו בwhole foods החלטה שהתבררה כשגוייה – כעיקרון אני חשבתי שנקנה שם איזה סנדוויץ אבל יותם הכווין אותי לעבר פלטות האוכל שהיו מוגשות שם לציבור הרחב. לקחנו משם קצת אוכל בתפזורת – שעלה לנו הון – ולא היה לו טעם! מה לומר התבאסנו בטירוף – הסיכום הוא שהיה עדיף ללכת לאכול באיזה דיינר. וכן אני הייתי אומרת להתרחק (על אף שבדר”כ הקפה שלהם לא רע בכלל – אבל צריך ליפול על סניף טוב)

הטיסה הייתה ב11:45 – אני חשבתי ש8:00 בבוקר זאת שעה טובה לצאת לדרך -אך יותם סבר ש9:00 זה מספיק – מה שהסתבר – כזמן לא מספיק. הנסיעה ל JFK לקחה לנו קרוב לשעתיים וכן עוד התבלבלנו בדרך עם זה לא מספיק. שכן לשדה התעופה הגענו עם הלשון בחוץ ועם התקף לב קל ב11:20 וכן בדיוק עם הכנסינו לשדה התעופה. קיבלנו את ההודעה שהטיסה מתעכבת בשעתיים עקב מזג אוויר סוער (הוריקן שהיה בפלורידה). אבן נגולה מליבנו – והפסקנו לרוץ כמו שני משוגעים.

בעקבות האיחור דלתא פינקה אותנו בהמון במון מטעמים שכללו, שתיה מתוקה ומוגזת, עוגיות, חטיפים ומלא מלא דברים – ואין כמו לאכול כשמשעמם. אפילו בטיסה עצמה קיבלנו סנדוויץ טעים (שעולה בדר”כ כ-$15), העברנו את הטיסה בסרטים רבים – ונחתנו אחרי שש שעות בסן פרנסיסקו היפה!

שבעים ומרוצים – נסענו לעבר הדירה הבאה שלנו אשר שכנה ב-Mission District בעזרת הבארט Bart (שזה המטרו המקומי והרעשני של איזור מפרץ סן פרנסיסקו). דירה מהממת ביופיה – ובחורה חמודה שאירחה אותנו שעונה לשם קונצ'ה. והלכנו לישון. עד הבוקר. (רק בשלב הזה של הטיול ממש התרגלנו לשעון ארצות הברית ושוב פעם, צריך להתרגל לשעון חדש, הרי שסן פרנסיסקו מפגרת מאחורי ניו יורק ב-3 שעות).

ואי איך שאני אהבתי את סן פרנסיסקו. עיר שידועה בהרהריות שלה. ובצבעים ובמזג אוויר הפךפך. חצי קר חצי חם – צריך בקבוע להיות עם עליונית ולסירוגין לפתוח ולסגור אותה – עד שמגיעים לטמפרטורה הרצויה. :). והם לחלוטין מנצלים את מזג האוויר הזה כדי למכור לבוש מחמם – שמתאים בדיוק לטמפרטורה. דוגמא חיה לפניכם.

21.09 – יום חמישי

את הבוקר פתחנו ב-6 בבוקר (9 בבוקר שעון ניו יורק, 4 אחה”צ שעון פתח תקווה) וכמובן, פתחנו את YELP ותהינו מה לאכול...מצאנו מקום קטן (Luna's Coffee House) במרחק הליכה מדירתנו ובו סנדביצ'ים וקפה איכותיים, מקום שכ'כ אהבנו שגם למחרת פתחנו בו את הבוקר. המקום מנוהל ע”י זוג מוסלמי (יותם הופתע וחשב שזה בהחלט מרגש ומעודד לראות זוג מוסלמים, כאשר האישה לבושה בלבוש מוסלמי צנוע, ועם זאת, ישנן בירות ובייקון בתפריט). לאחר ההזמנה והחיוכים, הבחור הגיש לנו את הסנדביצ'ים המעולים שלנו והתחלנו לדבר קצת, הוא קצת שם לב למבטא המעניין שלי (קצת פחות מורגש אצל יותם) ושאל מיד – מאיפה? יותם ענה, ישראל – ואתה? הוא סיפר לנו שהם משבט בדואי שנמצא בין מעלה אדומים לרמאללה ובעצם כבר כ-2 עשורים, הם חיים בסן פרנסיסקו – יותם והוא התחילו לדבר קצת יותר על החיים והוא סיפר לנו בין היתר שכל פעם שהוא טס לארץ לבקר את המשפחה בשטחים, הוא מתרגש מתל אביב וטוען שהוא מרגיש כאילו הוא בסן פרנסיסקו ובכלל, כמה נהדר שיש טיסות ישירות סופסוף!.

לאחר השיחה והאוכל, התחלנו בצעדה לכיוון הרציפים. על הדרך, ירדנו את רחוב לומברד המפורסם

לאחר שירדנו את לומברד, המשכנו לרציפים וטיילנו שם. אני, כהרגלי, התלוננתי על הקור (יותם היה עם מעיל עור ובכה שחם לו) ומפה לשם, “נפלנו” על חנות שלקראת פשיטת רגל וקנינו את הסוודר מהתמונה למעלה) במקום ב-$30 כמו בכל חנות אחרת בכ-$11. אציין כי זה ביקורו השני של יותם בעיר והוא שכח לקחת אותי לראות את כלבי הים ואני שכחתי לזכור שזה קיים (אבל הוא היה אחראי על היומיים האלו של הטיול). המשכנו לטייל לעבר גשר הזהב דרך חוף המפרץ ובעצם, חצינו את הגשר והמשכנו ללכת על החופים והמצוקים של סן פרנסיסקו עד שהגענו לשכונת Sea Cliff (בדיעבד, יותם גילה ששם, רובין וויליאמס ז”ל, אותו יותם מעריץ, גר והוא פספס אנדרטה לזכרו בפתח ביתו) דרך Baker Beach. במהלך הטיול, עברנו דרך מבצר אשר נבנה בסוף המאה ה-19 (Fort Scott: Battery Boutelle) אשר נבנה להגן על סן פרנסיסקו מפני פלישה וישנם עוד בונקרים ישנים וגם דוגמאות לתותחים מהתקופה ההיא אשר נועדו להיות בעלי טווח גבוה יותר מאשר ספינות מלחמה “מודרניות”.

לאחר שחזרנו לציוויליזציה, המשכנו ברגל לכיוון Golden Gate Park. וטיילנו רק על הגבול שלו ולא נכנסו לתוכו (כבר עייפים וכן, מדובר על חלק מהטיול של היום הבא) והמשכנו עד שהגענו לדירתנו. בדרך, עצרנו ב-Whole Foods – יותם רצה בירה ומצא בקבוק בירה מסוג ווינשטפן אותה כ'כ אוהב וכה קשה למצוא בארה”ב.

את הערב, בילינו בלשוחח קצת עם בעלת הדירה קונצ'ה (יותם אוהב להכיר את המקומיים), לשתות קצת ביחד ובין היתר, להפתיע אותה כי ישנם ישראלים שמאוד נהנים מלספר בדיחות שואה.

22.09 – יום שישי 

לאחר ארוחת בוקר בלונה, טיילנו קצת בפארק אשר ליד דירתנו (Mission Dolores Park) והמשכנו לכיוון Golden Gate Park. את הדרך עשינו כמובן דרך שכונת קסטרו המפורסמת (לב הקהילה הגאה של סן פרנסיסקו ואבן דרך בזכויות הלהט”ב בארה”ב). השכונה ה...ססגונית...מלאה בפסי חציה בצבעי הקשת, וודקה עם תמונות של פוטין עליהן ודגל הגאווה מודבק למצחו, חנויות לצעצועי מין וכו' (יש מי שיגיד אולי “סדום ועמורה”, אנחנו די צחקנו והיינו חצי בשוק מהחנויות השונות באזור)

הגענו ל-Golden Gate Park, פארק גדול (יותם קורא לו הסנטרל פארק של סן פרנסיסקו) וטיילנו בין חלקיו השונים (לא נכנסו לפארק היפני שכן שם צריך לשלם איזה 50 ש”ח לאדם). עילינו על Strawberry Hill והקפנו את האגם אשר סביבה, צפינו על האקדמיה למדע והפסלים השונים, עצרנו לשבת, לדבר ולצפות על קונסרבטוריון הפרחים. הפארק היה מדהים, האווירה היתה כיפית, הזמן שלנו ביחד כזוג בפארק היה פשוט קסם – כה ממליצים.

ליד הפארק - הייתה את אותה גלידה מפורסמת אותה המליצו לנו לטעום - ועל כן לא היססנו והזמנו שלושה כדורים כל אחד. בסופו של יום - לא היה להיט. אבל סבבה עדיין גלידה אז בכל זאת טעים.

התחלנו את הצעדה לכיוון דירתנו ועברנו הפעם דרך Haight Ashbury ההיפסטרית...אם אתם רוצים להרגיש את המוזרות של סן פרנסיסקו – ההיפים, ההיפסטרים, הפאנק שתקועים בשנות ה-80, זאת השכונה לתצפת בה...כמו בקסטרו, גם כאן יצא לנו לצחוק ולהנות מהסביבה.

ישנה מסעדת בוריטו מאוד מפורסמת ב-Mission District אשר כולם ממליצים עליה, רעבים, התחלנו לצעוד לעברה. כאשר הגענו למקום, ראינו תור עצום (!!!) ולמזלנו, שניה לפני שנכנסו לתור, יותם שם לב כי כתוב “No credit cards! cash only” – אין אנו מסתובבים בדר”כ עם מזומן שכן, יותם רוצה לבצע את כל הרכישות שלנו עם כרטיס האשראי ולצבור נק' לנוסע המתמיד (במקרה שלנו – Flycard של אל על). לאור התור, יצאנו ודקה משם מצאנו, מסעדה מקסיקנית נוספת, תפריט זהה לחלוטין, מחירים זהים לחלוטין – ריקה לחלוטין ומקבלת כרטיס אשראי (אפילו דיינרס!) נכנסו, הזמנו, נהנו בטירוף מהמקום ושאלנו את הבחור, איך לכל הרוחות אנחנו היחידים שנכנסים וכולם נמצאים ממול? עם התור הזה?! הוא אמר שזה כוחו של פרסום.

23.09 – יום שבת 

לצערנו, לונה סגור בשבת...לצערנו, כמעט כל מקום שמצאנו בקרבה דרך YELP היה סגור בשבת, לפחות בשעות הבוקר (התארגנו לצאת ב-8, שכן יש לנו להגיע לשדה התעופה ולאסוף את הרכב ומשם יש לנו עוד נסיעה של כמה שעות טובות ליוסמיטי). מצאנו מקום לסנדוויצ'ים בעל שם מקסיקני אשר פתוח והלכנו לשם. גם כאן – סנדוויצ'ים, אך בניגוד ללונה, פחות משקיעים בבריאות (שכן בלונה אכלנו בלחם מקמח מלא וגם הנשנושים היו נשנושי בריאות). פה פשוט קיבלנו בגט מפוצץ בירקות, גבינה ונקניק שעבר בישלו בטוסטר...ואו, זה היה מדהים!

לאחר שאכלנו, חזרנו לדירה, התארגנו, לקחנו את חפצינו והלכנו לתחנת ה-BART הקרובה ונסענו לשדה התעופה SFO. בשדה התעופה, ניגשנו לחבר השכרת הרכב וקיבלנו את הרכב שלנו (שימו לב, בקליפורניה ניתן לקחת רכב מעיר אחת ולהחזיר בעיר אחרת (גם לאס ווגאס) בחינם! בנוסף, ישנה הטבה שבה שלושה נהגים נוספים הם בחינם).

העמסנו את הרכב, התקנו את עמדת המגנט לטלפון על השמשה הקדמית, מטענים בחוץ, Waze מכוון ו..התחלנו בדרכנו לכיוון מריפוזה קליפורניה. מריפוזה (פרפר בספרדית), הינה עיירה הנמצאת כ-45 דקות מפארק יוסמיטי אשר בה תחנות דלק, מסעדות שונות ומקומות ללון בהם. מדובר במקום יקר ועונתי – שכן הם די מונופול וידוע שבפארקים לא כ'כ מומלץ להתגורר בבית המלון אשר בתוך הפארק – יקר אש).

נסיעה של כארבע שעות, נסענו לעבר b&b מאוד מוצלח – אנחנו מאוד נהיננו מארוחת הבוקר ופשוט אהבנו את המארחים שלנו – זוג מבוגר – שכל כך אוהב אחד את השני – שהיה לנו כלכך כיף לראות אותם ביחד! וכל כך שמחנו לדבר איתם כל פעם מחדש, המקום ממוקם 10 דקות מחוץ למריפוזה – אבל לחלוטין לא מורגש כרחוק. ומאוד מאוד מומלץ! – Yosemite Nights Bed & Breakfast - Buckeye Creek Road 4327, Mariposa, CA . כמו תמיד, יותם נהנה מלהכיר את בעלי הבית, במקרה הזה, הם תמיד יושבים להכיר את האורחים ומנהלים איתם שיחה בסלון של כרבע שעה. איתנו ישבו קרוב לשעתיים ובכל יום שחזרנו מהפארק, חיכו לנו לשבת ולדבר על החיים...הגענו למצב שיותם קורא להם “הסבא והסבתא המורמונים שלנו” והם החליטו לתת לנו מתנה בסוף שהייתנו – הם ריגשו אותנו מאוד ואנו מאחלים להם חיים ארוכים ורק טוב.

24.09. - יום ראשון

ביוסמטי בילינו שלושה ימים. את היום הראשון פתחנו עם מסלולים מוכרים וקלילים יחסית.

נסענו ברכב לעבר וobservationpoint ועשינו שם כמה תמונות - הנוף בהחלט מרהיב ביופיו. יותם אומר שהוא אחד הנופים הכי יפים בעולם. ושם עשינו כל מיני מסלולים קצרים שיש באזור.

ובניהם מסלול sentinel dome - זה מסלול קליל יחסית ומהנה - מטפסים עליו על מנת להשקיף על הנוף המהמם של הפארק. ועשינו בנוסף את הtaft point . לאחר מכן נסענו לנקודת תצפית glacier point.

את היום הזה סיימנו עם מסעדה מקסיקנית לא מומלצת בהכרח היא הייתה נחמדה - לא יותר מזה. (במרי פוזה למיטב זכרוני יש רק מסעדה אחת מקסיקנית אז אין איפה לטעות) נראה לי שהיתרון היחיד שלה זה הדוריטוס בפתיחה. -אתה מגיע כל כל רעב שבא לך פשוט לנשנש. ולא יוצאים ממנה רעבים.

25.09 - יום שני

ביום הזה הלכנו לראות את שתי הנקודות בהן ניתן לראות את עצי הסקויה. שוב מסלולים לא קשים במיוחד, ואכן היה כל כך מרהיב לראות את העצים הענקיים האלו.

בדרך חזרה מאחד המסלולים - דיברנו הרבה - וכן המשכנו להתקדם במסלול. לפתע, סמהלך השיחה שלנו הבחנתי שאנשים מסתכלים עלינו משני הצדדים. - המון אנשים. לא כל כך הבנו למה. אבל תוך מספר שניות הבנו שאנחנו ממש נמצאים פחות ממטר ליד שלושה גורי צבי ואמא שלהם. מיד נעמדנו במקומנו והפסקנו להתקדם. ואו זה היה מדהים. יותם ישר רצה לצלם. אז כמובן שצילם אך שכח לשים את הפלאפון על שקט ועל כן אחד הגורים קצת נבהל. אבל במהרה הבין שבאמת אין לו ממה לפחד והמשיך בדרכו.

אחר כך המשכנו לעבר tenaya lake . אגם גדול מרהיב ויפה. שלא חייבים לעשות שם מסלול אבל היה לנו חשק להמשיך ולטייל על כן הקפנו את כל האגם. המסלול היה יפהפה. אבל היינו כמעט היחידים שעשו את המסלול באותה שעה. נראה שזה יהיה מהיר להקיף את האגם אך בפועל זה לקח לנו בערך שלוש שעות אם אני זוכרת נכון.

26.09 - יום שלישי

ביום הזה - החלטנו לעשות מסלול מאתגר במיוחד - עשינו את Yosemite falls - מסלול שכולל בתוכו עליה של 800 מטרים ב8.6 קילומטרים - אלו נחשבים המפלים הגבוהם ביותר בצפון אמריקה. למסלול הזה - המארחים שלנו בbnb הכינו לנו עוגיות בראוניז וייעצו לנו לאכול אותם בפיסגה כמו כן ביקשו שנצלם כמה תמונות משם בתור אסמכתא. - כמובן שהכל נאמר בחצי חיוך וצחוק - אבל אנחנו לגמרי הקשבנו לעיצתם ולחלוטחן אכלנו וצילמנו.

אז יצאנו לדרך ותחילת המסלול הגענו לקראת 9 בבוקר. ועוד לפניו עשינו עוד מסלול קצרצר - שקשור לאחר המפלים הנמוכים משהו שלא לקח יותר מרבע שעה. -לאחר מכן התחלנו את המסלול הארוך, המסלול הינו עליה מתמדת מן ההתחלה ועד סופו. על אף שבאמצע מגיעים למשהו כמו מסלול מישורי שעושה קצת חסד לשרירים. - באותו הזמן, רגליו של יותם כבר דאבו - והוא החליט להשתעשע עימי ולנסות לעבוד עליי שזהו הגענו לסוף המסלול. - מה שכמובן היה קל להבין שזה ממש לא הסוף ושזה ממש רק תחילת האמצע. בשלב הזה הגענו לפסגה של המפל הנמוך ובאמת חלק מהאנשים הסתובבו והחלו לרדת את כל מה שטיפסו. כל העלייה עד לפיסגה לקחה לנו קרוב לשש שעות - אבל אנחנו לא מהמהירים - כמובן שכל הדרך לוותה בצחוקים מצד יותם שאמר לכל עובר אורח שהוא מקווה שמחכה לו בפסגה גלידת בן אנד גריס וכן כוס בירה קרה (לא האמין אבל כל מי שמע את הבדיחה הגיב בגיחוך בניגוד אליי שבפעם הראשונה אולי צחקתי אבל לאחר מכן - זה כבר ממש לא הצחיק אותי רק הדהים אותי שכל פעם מישהו אחר צוחק ושליותם לא נמאס כבר לספר). וכן אם לא די בזאת הוא גם הספיק להתחבר עם קבוצת נשים מבוגרות יש לומר שטיילה יחדיו - ולמה אני מציינת שהם מבוגרות כי יצא שהן הלכו ממש ממש לאט בזמן שאני רציתי ויכולתי ללכת קצת יותר מהר).

וכן הירידה לקחה לנו רק שעתיים - שכן הרבה יותר מהיר לרדת ולא לטפס.

את שתי המהמורות האחרונות (או יותר נכון הזיגזגים האחרונים) לי כבר היה קשה לעשות - אמרתי ליותם, "זהו אני לא עולה - לא רוצה יותר. זהו. מאסתי במדרגות ואבנים". אבל לאחר שיכנוע שלו ושל עוברי אורח שהפעם אמרו שבאמת לא נותר כלום ושאנחנו בפסגה. וזאת לאחר שעה וחצי שלמה של טיפוס בה אנשים משכנעים אותנו שעוד רבע שעה אנחנו שם... (באיזשהו שלב אתה לחלוטין מאבד את האמון באנשים ;)).

אל הפסגה הגענו שמחים ומרוצים וכן על מנת לראות את המפל מקרוב יש אפילו ירידה קטנה שצריך לעשות - ומעקה בטיחות. - ומשם באמת המראה מרהיב במיוחד איכשהו בתמונה לא הצלחתי להעביר את כל היופי) התיישבנו שם על אחד הסלעים הוצאנו את הבראוניז מהתיק והחלנו במלאכת האכילה.

כמה תמונות ומצאנו את עצמנו בדרך חזרה למטה. זה היה יום כל כך כייפי.

את היום הזה סיימנו עם פיצה עשירה שכל כך כל כך אהבנו. - pizza factory שמענו ביקורות רבות על המקום בקטע קצת בינוני. אנחנו הזמנו םיצה עם שום, זיתים שחורים ונתחי עוף שהייתה מםוצצת בגבינה ותוספות וכל כך נהיננו. שאנחנו לגמרי ממליצים על המקום ובהחלט לא מבינים את אלו שסבלו שם.

27.09 - יום רביעי

כעת מטרתינו היא להגיע לסידר סיטי - שם תיכננו לשהות בעת ביקורינו בפארק זאיון.

הנסיעה ארכה 10 שעות נטו. - ועל כן משהו כמו 12 שעות נסיעה.

אך יש לשים לב שבמהלך הדרך עוברים טיים-זון ויוצא שמפסידים שעה. :).

על כן יום זה בעיקר בוזבז על נסיעה ודיבורים בלתי פוסקים.

בסוף הנסיעה קרוב לתשע בלילה הגענו למרתף הairbnb ששכרנו. ואו כמה הופתענו כשגילינו שקיבלנו מרתף שלם ולא סתם חדר. - היה לנו שם הכל! סלון מרווח עם ספת קולנוע גדולה עם מקום לשתיה, טלוויזיה עם נטפליקס. -ועל כן יכולנו להשלים פרקי דקסטר בהם צפינו - באותה העת. היה לנו גם מטבח מאובזר. - אמנם ללא קומקום. - אבל כל מה שרצינו היה קיים:). וכמובן חדר שינה וחדר רחצה, וכמובן שאפשרות לעשות כביסה.

ממליצה בחום על המרתף הזה. - שאיכשהו יצא שזאת גם הדירה הכי זולה שהזמנו בטיול הזה. כנראה שאין הרבה תיירים בסידר סיטי. - מומלץ מאוד!

28.09 - יום חמישי.

לאחר היום המתיש שהיה רוויו בנסיעה. - עשינו יום קליל יחסית ונסענו בבוקר המאוחר לסידר ברייקס. - מקום חמוד וקטן עם אפשרות למסלול יחיד. - האמת מכיוון שהמקום כל כך גבוה. - היה לנו כל כך קר. - לא הייתי מוכנה לזה נפשית אבל עשינו את המסלול שמקיף את הקניון מלמעלה. זה היה כל כך מרהיב. - ולא קשה במיוחד.

אחרי זה חזרנו לדירה לנוח. ולהתבטל. רוב הזמן צפינו בנטפליקס בסדרות אהובות.

29.09 - יום שישי.

נסענו לעבר הפארק זאיון - שם בילינו יום אחד בלבד. לדעתי צריך יומיים היה מסלול שהייתי שמחה לעשות אבל לגמרי לא יצא לי. וזאת מכיוון שבתיכנון מראש - יותם שהיה כבר בפארק סבר שהמסלול שהוא עשה בפארק הזה בעבר הוא הכי יפה. לדעתי יכולנו לבחור יותר טוב. ולעשות מסלול אחר שיש בו קצת יותר אתגר. ולדעתי גם יותר עניין. - אבל לא עשיתי אותו רק שמעתי עליו.

אז אנחנו עשינו כאן את המסלול העונה לשם observation point נוף עוצר נשימה, מסלול שכולל עליה. - אבל לא קשה במיוחד ומסלול נוח להליכה.

בזאיון הדברים קצת שונים. - צריך להחנות את הרכב בחוץ. - וכל השהות בפארק מתנהלת על ידי שאטלים חינמיים. - שהפארק מארגן וכל זאת מכיוון שיש מצוקת חנייה בפארק או שלא מעוניינים שאנשים יגיעו עם רכב למקום. יש קצת תורים וטיפה תסכול לפעמים אבל אני לא יכולה להגיד שהם לא יודעים לנהל את זה נכון. - לא יוצא לחכות יותר מרבע שעה לשאטל שיבוא לאסוף אותך.

בעת הנסיעה בשאטל בדרך חזור לפתע האוטובוס עצר. - לא היה ברור לנו למה. עד שמימיננו ראינו (וכמובן שמהשוק לא הספקנו לצלם) ואו. - זאת הייתה חיה מרהיבה קופצת לה בהנאה על אגם מים קטן או שיש לומר שלולית גדולה. זה פשוט היה מהמם!

30.09 - יום שבת

נסענו לעבר מואב, מקום מקסים, קטן שממש ממש נהיננו להיות בו. כאן שהינו בדירת airb&b שפחות זכורה לי לטובה ולכן אינני מתכוונת להמליץ עליה.. בתמונות זה היה נדמה כמו בקתת עץ שכזו… אבל החדר הסתבר להיות קטן מאוד.. והתמונות היו מטעות…

01.10 - יום ראשון

נסענו לעבר פארק הקשתות (Arches Park) – זה בערך היה רבע שעה נסיעה מהמקום בו לנו – קודם אתחיל ואומר שזה אחד הפארקים הכי מהממים שהייתי בו – ואני מאוד מאוד מאוד אוהבת נוף מדברי – וגם יותם אהב מאוד את הפארק הזה – אבל מבחינת עדיפות לנוף אני חושבת שהוא יותר אוהבת את הנופים של יוסמטי.

בחרנו לעשות את המסלול של ה-devil's garden – המסלול היה – אחד המסלול הכי מגניבים שעשיתי בחיי, מה לא היה בו ?!, המסלול פשוט הפתיע אותנו כל פעם מחדש.

הנקודה העדינה כאן שבאמת צריך לשים לב לסימונים של ערימת האבנים שבדרך… אנחנו איבדנו את הדרך כשלוש פעמים לפחות – אבל לבסוף מצאנו את עצמנו, וכמובן שסיימנו את המסלול בהצלחה ! – ולנו לקחת לעשות אותו בין שלוש -לארבע שעות – לא חושבת שיותר עם כל הטעויות שעשינו בדרך.

מכיוון שנתתו רק יום אחד לפארק הזה – בעיצה של אנשים אחרים – הייתי חייבת לטעום עוד טיפה מהפארק וביקשתי מיותם שננסה להספיק מסלול נוסף – יתר המסלולים בפארק הם יחסית הרבה יותר קצרים בהשוואה לזה שהזכרתי לעיל. ולכן בחרנו לעשות את המסלול של הקשת המעודנת – delicate arch מסלול קצר יחסית בסה”כ שעה וחצי – ואני מעריכה שהזמן יכול לנוע בין שעה לשעתיים תלוי בקצב ההליכה…

העניין המצחיק שקרה לנו במסלול הזה – שגם כאן פיספסנו את מסלול ההליכה- וניסינו להגיע לקשת המעודנת בדרך לא דרך – האמת יותם ממש הסתכן שם יחסית – כשחשבנו שאנחנו צריכים לטפס על איזה שהוא מערום אבנים על מנת כן לראות את הקשת המעודנת ביופיה המרהיב…(כמו כן עוד ראינו שם מאות אנשים שלא היה לנו מושג איך הם הגיעו לשם. לצערנו כבר התחיל להרגיש שהשמש יורדת – וכאשר הבנו את טעותינו ומצאנו את הסימון שמצביע על המסלול הנכון (אני רק אגיד לזכותינו שהיו איתנו עוד זוג בנות שהתבלבל גם הוא!) כבר לא היה לנו מספיק זמן על מנת לתקן את הטעות ולעשות את העיקוף אותו היינו נדרשים לעשות על מנת לראות את הקשת במלואה… אז ויתרנו והתחלנו לצעוד חזרה אל הרכב…

הבטחתי לעצמי וליותם שאנחנו עוד נחזור לשם (כי הפארק ואווו כל כך שווה את זה) אני ממליצה עליו כל כך בחום – והייתי מקדישה לפארק הזה יומיים… מאוד אהבתי אותו..

02.10 - יום שני

היום תיכננו ללכת קניונלנדס – גם כן פארק עם נוף מדברי… הפארק הזה היה נמצא למיטב זכרוני כשעה וחצי מהמקום בו לנו - ועשינו את דרכינו אל הפארק אבל כבר בדרך התחילו לרדת גשמים והמזג האוויר היה מאוד מאוד קריר… אני זוכרת שהגענו לאיזשהי נקודת תצפית מאוד גבוהה – ורצינו להשקיף על הקניון – אבל לא הצלחנו לראות דבר…כי החל לרדת עלינו שלג ! שזאת הייתה חוויה ממש נחמדה לאלו מבנינו שהתלבשו היטב, כמובן שיותם לא התלבש טוב – כי לא האמין שיהיה כל כך קר שם בגובה…ובכלל לא חשב על זה שיירד שלג.

בשלב הזה -כאשר לא יכולנו להשקיף על הנוף המרהיב שהפארק מציע – ושיותם סבל מקור – מה שלא קורה כמעט אף פעם ! חזרנו לדירה… והעברנו יום, בשינה ושיעמום בחדר פחות או יותר – תראו גם לנוח זה חשוב..

03.10 - יום שלישי

הנסיעה ללאס וגאס כללה בתוכה. - עצירה בקניון ברייס. כשנתקלנו בהמון מטיילים. - שאלנו אותם מה הפארק הכי מומלץ בעיניהם הרוב המליץ על קניון ברייס. - יותם לא כל כך הבין למה כי הוא היה שם כבר ופחות התלהב. אבל אני כבר הייתי מלאה בסקרנות ולכן החלטנו שבדרך לואגס נעצור בברייס. - ונעשה מסלול קטן של שלוש שעות.... - העניין בברייס הוא שמכיוון שזהו קניון הוא כולל ירידה לקניון וטיול בקניון עצמו שאכן היה מרהיב בטירוף ומסלול שבאמת היה כייפי ולאחר מכן יש עליה חזרה. - יותם לא חובב מסלולים כאלו שמתחילים בירידה ומסתיימים בעלייה. אבל. - צלחנו את זה ממש בלי בעיה. והייתי מגדירה את המסלול כבינוני מבחינת דרגת קושי.

לאחר מכן המשכנו בנסיעה לעבר ואגס אליה הגענו בערב. ישנו במלון הנמצא ממש בסוף הסטריפ. ובראשו רכבת הרים העונה לשם סטטוספרה. כמובן שלא עשינו את רכבת ההרים אחרי סיקס פלאגס לא יכולנו לדמיין יותר רכבות הרים...

04.10 - יום רביעי

טיולנו קצת שוב בסטריפ בבוקר. אבל למען האמת אנחנו פחות אהבנו את האווירה שם- זה נחמד ללילה אחד – אבל כבר ביום המחרת לא היה ברור לנו מה נעשה שם – תראו אני לא אשקר רוב האנשים מאוד אוהבים את וואגס ומאוד נהנים שם.. אנחנו לא כל כך מצאנו את עצמינו שם – אז אני ממליצה על לילה אחד במקום – וטיול רגלי על הסטריפ – מאוד מאוד מרהיב – וזהו על הבוקר כבר לחפש את המקום הבא:). אז לאחר ארוחת בוקר באיזה מסעדת סנדוויצים לא מומלצת – נסענו לעבר ה- red canyon . פארק קטן ומאוד לא מפותח מחוץ ללאס ואגס.

לא בטוחה שמומלץ. חשבנו שנהנה מאוד. - ונעשה טיול רגלי כמו שאנחנו אוהבים. - אבל בפועל המליצו לנו על מסלול כל כך חסר פואנטה. הרגשנו שאנחנו עושים סיבוב בסוג של דשא. בלי כל פואנטה....וזה היה מסלול יחסית ארוך לפארק שלקח לדעתי לכל היותר שעתיים. היתר היו הרבה יותר קצרים.…

כמו כן לאחר שחזרנו מהפארק עוד היה לנו זמן להסתובב אז נסענו לכיוון האאוטלט פרימיום של לאס וואגס (לאס וגאס פרימיום אאוטלט, 875 S Grand Central Pkwy, Las Vegas, NV 89106, ארצות הברית)- בעיקר ראינו שם המון המון ישראלים. לא חושבת שמצאתי שם משהו לקנות – אבל אם בא לכן קניות נראה לי ששווה ללכת.

05.10 - יום חמישי

טוב, אז מה שהיה מאוד מיוחד בטיול הזה – הוא שלא ממש רצינו לוותר על שום פארק וכן פשוט רצינו לראות עוד ועוד ממה שיש לארצות הברית להציע לנו. לכן התיכנון היה לנסוע לכיוון ויסליה – ויסליה היא עיירה שקרובה מאוד לשני פארקים קטנים שרצינו לטייל שם ( Sequoia and Kings canyon) ולעבור דרך הפארק של death valley (הרוב טוענים שלא שווה להגיע לשם התור ישראלים כי הנוף מאוד מאוד דומה לנוף הארץ ישראלי וכן כי הגאווה שלהם שזה המקום הכי נמוך בארה”ב אם אני לא טועה-- די מצחיקה- כי ים המלח הרבה הרבה יותר נמוך מהפארק הזה) אני אישית מאוד מאוד נהנתי לראות את מראה הדיונות החול, והמדבר. העניין הוא שבחרנו מסלול – ואו זה היה מסלול שהוא לגמרי פתוח לשמש (Gower Gulch Loop) שהינו מעגלי והינו כ7 קילומטרים – כשקראתי על המסלול היה כתוב להצטייד במשקפי שמש וכובעים – כובעים לא היו לנו אבל משקפי שמש לקחנו איתנו…

היה כל קשה להסתכל לכיוון השמש והיא פשוט קפחה לנו על הראש לכל אורך המסלול – מאוד אהבנו את המסלול אבל הוא לגמרי היה קשוח… ואני חושבת שסיימתי את המסלול עם מכת חום קלה.. כל כך כאב לי הראש לאחר מכן, שכל הדרך של הנסיעה שמזל שיותם היה שם כדי לנהוג אותה- חיפשתי מקום – שאוכל לקנות בו משהו קר כדי להתרענן כי המים לא סיפקו את הדבר הזה… לאחר נסיעה ממושכת בתוך הפארק במטרה לצאת ממנו (ללא כל אינטרנט כי אין קליטה ובהסתמך על ההסבר של הריינג'ר שפגשנו בתחילת הדרך..) קיווינו של עשינו טעות והמשכנו לסוע מפוחדים אך בטוחים במסלולינו – כשיצאנו סוף סוף מהפארק הגענו לעיירה קטנה – אינני זוכרת את שמה – אבל כל מה שאני זוכרת את שלט הגלידה דמויית הגלידה האמריקאית שראיתי בשלט… אמרתי ליותם שיעצצור שאני אקנה לי גלידה… וכבר נוכל לעצור ולהתפנות במקום…

זאת הייתה גלידה כל כך טובה ! שעזרה לי מאוד להתמודד עם כאב הראש המוזר שהיה לי..

לקראת 10 בלילה הגענו לויסליה ולדירת הairbnb שלנו… האמת שזה היה חדר בתוך דירה – אבל מאוד מאוד נהיננו שם …

06.10 - יום שישי

אלו כבר הימים האחרונים של הטיול – עשינו אותם ברוגע ובשלווה…

בתחילה הלכנו לפארק סקויה.. שהוא פארק פחות מפותח וכן פארק קטן עשינו שם כמה מסלולים רוב המסלולים שם קצרים ובדיעבד – זה פארק שלדעתי מתאים יותר למשפחות או לסוף טיול כשכבר ממש ממש עייפים…

אחד המסלולים שאהבתי מאוד ושלא אשכח לעולם – הינו עמק הדובים – הלכנו אליו לאחר שעשינו מסלול של עצי סקויה… בעמק הדובים, אכן ראינו דובים!! מי היה מאמין ? פשוט הלכנו שם בפחד קל שמא אולי באמת נזכה לראות דב… לאחר הליכה זהירה כאשר אני מסתכלת לכל הכיוונים יותם אומר לי שקט – שמעתי דריכה על ענף… כמובן שחשבתי שהוא צוחק… וכמה שניות מאוחר יותר כמה מאות מטרים לפנינו אנחנו רואים אמא דובה וגור קטן !!!! ואו זה היה מראה מרהיב, פשוט לא האמנו למה שאנחנו רואים… וזה למעשה היה השיא של המסלול המשכנו עוד ללכת – ואז נתקלנו בבקתה קטנה ובמשפחה ממש ממש מקסימה שלעולם לא נשכח אותם כי הם היו כל כך נחמדים וישבנו ושוחחנו איתם לא מעט – לפחות חצי שעה איתם ועם שני הילדים המקסימים שלהם… שהגישו לנו פיצות ובירות.. – כמובן שהכל היה פרי דמיונם:).

07.10 - יום שבת

ביום הזה, בעצם בילינו בחלקו השני של הפארק – שזה בעצם היה קניון המלכים..

ראינו הרבה קניונים בטיול הזה והקניון הזה אכן היה מרהיב… אבל שוב זה פארק קטן – ולא היה יותר מידי מה לראות – עצרנו שם בכמה נקודות ועשינו שם כמה מסלולים אבל הם היו יחסית קצרים… רוב הזמן פשוט נהיננו לשבת ולהסתכל על הנוף המרהיב.

08.10 - יום ראשון

נסענו ללוס אנג'לס ולמעשה זה היה היום היחידי שלנו להיות בה… אני אישית לא הרגשתי שפיפסתי משהו, ובעיקר העברנו את היום עצמו בסנטה מוניקה… ובחוף הים שם - היה נחמד --- אפילו מצאתי שם את הקופי בין (coffee bean ) שפעם היו כאן בארץ ! קניתי קפה – והוא לא היה טעים כמו שזכרתי על אף שתיכננתי להוסיף לו וניל – שזה היה הקטע שלהם בארץ – וזה לא היה שם ! אז לא רק שהקפה היה גרוע--- גם יצא לנו לדבר עם איזה אישה מבוגרת שהיה שלב שכבר הרגשנו שהשיחה איתה יותר מידי מוזר לנו.. היא הוציאה מאיתנו את המייל שלנו על מנת לשמור על קשר אבל האמת לא שמענו ממנה לעולם… נדמה היה שהאישה הזו מכירה את כל הרחוב (וזה הרגיש לנו קצת מרתיע למען האמת)… יותם טוען שהיא האזינה לנו דיי הרבה זמן… עד שהיה לה אומץ לשאול באיזה שפה אנחנו מדברים… הסתבר שהיא חובבת את השפה העברית וגם את המסורת היהודית. בקיצור אחרי הקפה ששתית מצאנו איזשהו פאב באזור מגיש את הבירה האהובה על יותם והתיישבנו שם לכמה זמן…

הדבר הכי מבאס שהיה לנו בלוס אנג'לס היא דירת הairbnb לא ברור מה עבר לנו בראש.. אבל המטרה הייתה לקחת דירה שממש קרובה לשדה התעופה… והיה פשוט נדמה שאנחנו נמצאים בשכונת עוני… זה היה נורא… ממש ברחנו משם דיי מהר… אין לי איך לתאר עד כמה הדירה הייתה הזויה ולכן אני אשאיר זאת לדמיונכם הפרוע..

בכל אופן, כבר הרחנו את סוף הטיול יותר מתמיד –וכבר הייתה תחושה של געגוע ורצון לישון במיטה שלנו, עם אוכל יותר מזין ובייתי…

09.10 - יום שני

קמנו באוזר 6 וחצי רק כדי לברוח מהר מהדירה… ניסינו למצוא מקום טוב לאכול בו… לצערי רק subway היה פתוח – התבאסנו על המקום כל כך – שיותם איבד את התיאבון איך שנכנסנו למקום – ואותי פשוט ביאס לאכול לבד… אבל אכלתי בכל זאת..

משם כבר נסענו להחזיר את הרכב.. ועלינו לטיסה הבייתה:).