בוקר ה20.12.18, יום חמישי, אביב מתילדה ואני מתעוררים באוהל שלנו בShowground (קמפסייט לואוקוסט) בנימבין אחרי לילה טרוד מחשבות על מצב הרכב לאחר שכמעט ועלה לנו באש עקב תקלה חשמלית, אנחנו מחליטים לנסוע “דוך” לעיירה הגדולה הקרובה ביותר עם מוסך זמין והיא קופס הארבור.
לאחר נסיעה של כ-3 שעות אנחנו מגיעים לקופס הארבור כאשר התחנה הראשונה שלנו שם היא מוסך חשמלאי רכב בשם “Bananacoast Batteries”, לא עוברות 10 דקות מאז שאנחנו מגיעים אליהם ואנחנו כבר אחרי אבחון שאין שום סכנה לרכב ואנחנו יכולים להמשיך בנסיעה במצב הזה, תיקון אצלם יעלה יקר ויקח כמה וימים ולכן אנחנו מחליטים להתעכב עם הטיפול בחוטי החשמל השרופים עד לחזרתנו למלבורן שם נעשה טיפול מקיף לרכב לפני מכירה.
אנחנו בימים שלפני חג הקריסמס ולמעשה יש חופש באוסטרליה ולכן אנחנו לחוצים על לסגור קמפסייט בשעה מוקדמת ואנחנו “מצליחים” לתפוס מקום בBIG 4 המקומי.
לאחר מכן נסענו לתצפית שיש על קופס הארבור מההרים ולאחר מסלול הליכה קצרצר (אך משמעותי לאנשים בכושר שלנו) מגיעים לנוף יפייפה ומשקיפים על קופס הארבור.
משם אנחנו חוזרים לעיר ונוסעים לכיוון המרינה, ליד יש פארק ובו אנחנו אוכלים צהריים סנדוויצ'ים, מאויימים ע”י שחפים מרושעים.
לאחר מכן בשעת ערב יצאנו לבאולינג מקומי שם מתילדה כיסחה לנו את הצורה בסטרייק אחרי סטרייק.
בסביבות 9 בערב החלה סערה עם המון ברקים ורעמים, גשם טירוף, האוהל ב-30 דולר שקנינו לשלושתינו בKMART בקושי שורד את הסופה וקצת מים חודרים פנימה (או שאיכשהו האדים שלנו יוצרים את המים?).
יום למחרת ה-21.12 יום שישי קמים לבוקר של אחרי הסערה, יתד אחד של האוהל אינו שורד אבל התופעה המדהימה והמפחידה שאליה אנחנו מתעוררים היא בעצם המוני עכבישים שעפו לכל מקום ומכסים את האוהל והרכב, כנראה שזאת צורת הנדידה הכי טובה שעכבישים יכולים לתפוס עליה טרמפ, רוח מטורפת.
אנחנו מקדישים את שעות הבוקר למן חצי אי שיש לקופס הארבור, מסלול הליכה שמתחיל מהמרינה ממנו מגיעים לחצי אי עם המון חיי טבע ונופים מרהיבים של הים, ניתן לראות בצורה ברורה עיטים מדהימים ואם מסתכלים ממש טוב לכיוון המים אפשר אפילו לראות דולפינים מדי פעם וגם צבי ים.
משם אנחנו מדרימים כ-40 דקות עד למקום בשם נמבוקה הדס (Nambucca Heads), מקום שכמעט אף אחד לא שמע עליו או לפחות אביב ואני לא ראינו שום מידע עליו כשלמדנו על אוסטרליה ותכננו מסלול אבל מתילדה קראה על המקום והחלטנו לעצור שם לראות במה מדובר, אז הגענו לנמבוקה הדס שם יש שובר גלים צבעוני, המוני סלעים שהם חלק משובר הגלים צבועים ע”י גרפיטי והקדשות שמטיילים משאירים שם וזה מאוד יפה לעבור בין האבנים ולקרוא, לאחר מכן אנחנו מטפסים עם הרכב לתצפית על גבעה ואז אנחנו נפעמים אבל בע-נ-ק! איזה נוף מרשים יש מלמעלה, נהר עם חול לסירוגין שנראה כמעט כמו הוויטסאנדייס, מקום קסום שמאותו רגע אנחנו ממליצים לכולם לעבור בו ולהתפעל מהנוף ומהיופי, לאחר ההתפעלות מהיופי העוצר נשימה הזה אנחנו עוצרים לצהריים במסעדה הודית מקומית.
משם אנחנו ממשיכים להדרים ונוסעים עוד כשעה וחצי עד שמגיעים לפורט מקוואיירי, שם אנחנו שוהים בהוסטל, בהוסטל אנחנו מכירים מספר ישראלים שנמצאים שם, יובל ובר שמטיילות ביחד, בר בעלת מוגבלות ויובל שמטיילת איתה, בנוסף נמצאים שם גם ריף ועידו, שני חבר'ה אחרי צבא שמטיילים ביחד גם כן. החבר'ה שמתפעלים את ההוסטל אמרו לנו שהערב מתכננים מסיבת תחפושות וכך היה, הם הוציאו המון תחפושות, כל אחד שילם כ-10 דולר על אוכל ואלכוהול והיה אחלה מסיבה, אווירה קצת משונה אבל היה ממש כיף.
יום למחרת ה22.12 יום שבת, אנחנו ממשיכים להדרים כשהמטרה שלנו היא להגיע לניוקאסל, אנחנו נוסעים כשעה וחצי ומחליטים לעשות הפסקת צהריים בOne mile beach שבעיירה פורסטר שם דיונות חול יורדות עד לים, מתילדה ממש נהנת לשחק בחול.
משם אנחנו ממשיכים לנסיעה עד לנלסון ביי שם עוצרים במרינה בפורט סטפנס להפוגה קצרה ומיד לאחר מכן ממשיכים לניוקאסל שם אנחנו מסיימים את היום, התמקמנו בקמפסייט NRMA שבאזור סטוקטון, ממש על הים, שם גם החלטנו לערוך סדרת צילומים לרכב על מנת שיהיו לנו תמונות טובות המציגות את השיפצורים שלו לקראת מכירה, בנוסף לזה הגענו בשעה מאוד מאוחרת, בערך ב-20:00 והיינו מאוד מאוד רעבים אז קפצנו למרכז העיר אבל כמעט כל המסעדות היו סגורות ולכן נאלצנו שוב להתפשר על פיצה בתור ארוחת ערב.
יום לאחר מכן, ה23.12.18 יום ראשון ואנחנו מתחילים בנסיעה של כשעתיים וחצי אל עבר סידני, אנחנו מגיעים להוסטל בשם Summer house backpackers מתמקמים ומשם אנחנו מתחילים לסייר בעיר, מתילדה גרה תקופה בסידני ועבדה בתור בייביסיטר אז היא הדריכה אותנו קצת ולקחה אותנו למקומות מרכזיים כבר על ההתחלה, התחלנו בגנים הבוטניים היפים של סידני משם השקפנו אל עבר בניין האופרה, הוא היה הנקודה הבאה שלנו מיד לאחר מכן, משם נסענו לאזור שנקרא The Rocks שם כל יום ראשון יש שוק ענקי שאפשר למצוא בו פריטים נהדרים וגם אוכל מצויין, זהו היה שוק יום ראשון באווירת כריסמס ולכן הוא היה מאוד חגיגי, אביב מצא דוכן של אמנית מקומית שיוצרת קלפים עם ציורים מקוריים שלה, בנוסף היא מכינה גם לוחות שנה עם ציורים כאלה ובכלל פריטים יפים, איכשהו יצא שהוא קנה כמעט את כל הדוכן. בערב הלכנו לכנסייה בפארק היידפארק שם היה מופע אורות על גבי הכנסייה בסימן כריסמס – הולדת ישו וסיפורי ישו.
ביום למחרת ה24.12.18 יום שני נפרדנו לשלום ממתילדה, היא משם המשיכה לפגוש חברים שהכירה בבריזביין ולפגוש את המשפחה ששם עשתה בייביסיטר ואנחנו החלטנו לעבור להוסטל אחר קצת יותר מרכזי ולכן עברנו ל-YHA Central, היום זה ערב הכריסמס ואנחנו מאוד מתרגשים מהאווירה שצפוייה, אביב ואני יוצאים לטייל ברחבי העיר, מסתובבים באזור הסירקיולר קוואי, חוזרים לאזור הרוקס, וממשיכים להסתובב ברחובות העיר, באחת מהסמטאות בעיר ראינו מן כלובים שתלויים בין בניינים, ככל הנראה מיצג אמנותי, בנוסף עברנו בפארק השעשועים שם אנחנו עתידים לחזות בזיקוקים בערב השנה החדשה ועברנו בגשר סידני המפורסם. יובל ובר שהכרנו בפורט מקוויארי גם הגיעו לסידני אך הן שוכנות בבונדיי, קצת רחוק מאיתנו ולכן אנחנו מחליטים להפגש בערב לחגוג את כריסמס, בערב אביב ואני יצאנו לארוחת ערב במסעדה איטלקית, כמובן שיצאנו בשעה סבירה בעיינינו אבל מבחינתם זה מאוחר ורוב המקומות היו כבר סגורים, למסעדה האיטלקית יובל ובר הצטרפו אלינו לארוחה, לאחר מכן הלכנו למסיבה ב”Side Bar” שנמצאת קרוב להוסטל שלנו אבל התור היה מאוד ארוך, אז החלטנו בינתיים לעמוד בתור לראות כמה זה מתקדם, מכשראה אחד המאבטחים את בר (שיש לה הליכון) הוא מיד הודיע למנהל האירוע שלקח את כולנו באופן אישי לכניסה האחורית לבניין של המועדון, נתן לנו חותמות VIP הוריד אותנו במעלית ונתן לנו את מספר הטלפון שלו כדי שנעזר בו בכל מה שנצטרך, לכל זה התלוו המון חיוכים וברכות מרי כריסמס ושלכולם מגיע לחגוג, בכזה שירות לא נתקלתי מעולם ועד היום אני מעריץ אותם על הגישה הזאת ועל האושר שהם העלו על פנינו.