מדרווין לפארקים הלאומיים שבקרבתה

מדריך למטייל ב-Top End שבצפון הטריטוריה הצפונית של אוסטרליה

תמר זהרי

הקדמה

הטריטוריה הצפונית של אוסטרליה (באנגלית: (Northern Territory היא טריטוריה באוסטרליה הכוללת את ליבה של היבשת ואת החלק המרכזי של חופה הצפוני (איור 1). היא רחבת ידיים (כ-1.35 מיליון קמ״ר, פי 60 משטחה של ישראל) אך מיושבת בדלילות קיצונית: כ-260,000 תושבים על כל השטח הענק הזה. כ-65% מהתושבים גרים בעיר הבירה דרווין וסביבתה. דרווין, שלחוף ים טימור (שמעתם על הים הזה?) שמצפון לאוסטרליה (איור 1), ממוקמת באזור הטרופי על קו רוחב גיאוגרפי 12.5 מעלות דרום. הכינוי המקומי לדרווין וסביבתה שבצפון הטריטוריה הצפונית, הוא Top End. באזור זה שתי עונות עיקריות: הקיץ מנובמבר עד אפריל שהוא חם מאד, גשום ולח, עם טמפרטורות שמגיעות ל-45 מעלות, ממוצע של 1800 מ״מ גשם,  ולחות מעל 80%. והעונה היבשה, ממאי עד אוקטובר שגם היא חמה, אבל פחות מהקיץ, וכמעט ללא גשם.

 איור 1: מפת אזור ה-Top End שבטריטוריה הצפונית של אוסטרליה, עם אתרי הטיול העיקריים במדריך זה (עיגולים אדומים) ומיקום במרכז צפון יבשת אוסטרליה (במפה המוקטנת, בה מסומנת גם כל הטריטוריה הצפונית).

למה לטייל ב- Top End?

ה-Top End היא רצועת היבשת שקרובה לים טימור ברוחב של כ-300 ק״מ. היא מישורית עם גבעות מדי פעם, ומכוסה ברובה סוואנה של עצי אקליפטוס צפופים יותר או פחות, שמתחתם צמחייה נמוכה. כשמטפסים לראש גבעה רואים ים של אקליפטוסים לכל הכיוונים. אין כמעט חקלאות. מעט מאד כבישים, ומעט רכבים על מעט הכבישים - כמעט כמו ביום כיפור בישראל... זהו חבל ארץ טרופי שאינו דומה כלל לאזורים טרופיים אחרים (למשל למרות כמות הגשמים הגבוהה יש בו סוואנות ולא ג׳ונגלים), עם טבע מעניין וייחודי (כפי שתקראו בהמשך), והאוכלוסייה בו היא בעיקר אבאוריג׳ינית. זהו אזור שכמעט אינו מתוייר, מעט ישראלים בכלל שמעו עליו. אזור אחר לגמרי מכל מה שחווינו בטיולינו הרבים בעולם. מאפשר טיולים רגליים קצרים וארוכים, דייג ושייט. פשוט שווה.

מתי לבקר ב- Top End?

נח ומקובל לטייל בעונה היבשה, מתחילת יוני עד סוף ספטמבר. בתקופה זו לא יורד גשם כלל, הימים חמים והלילות קרירים, הטמפרטורה נעה בין 16-35 מעלות, והלחות בינונית, 60-65%.

בעונה היבשה אפשר להגיע להרבה מהאטרקציות ברכב ללא הנעה קדמית, וההתנהלות בטבע נוחה יותר מאשר בעונה הגשומה. בעונה היבשה חלקים נרחבים של הסוואנות נשרפים. העצים עמידים לשריפות, והצמחייה שתחתם מתחדשת במהירות. הרבה מהשריפות הן מעשה ידי אדם ונעשות בצורה מבוקרת לפי כללים שנלמדו מהילידים האבאוריג׳ינים שנהגו כך אלפי שנים - כדי למנוע שריפות יער טבעיות שבמקרים רבים לא ניתנות לשליטה.

בעונה הגשומה מישורי הענק מוצפים (floodplains) על ידי הנהרות השוצפים, והאזור כולו מאופיין באחו לח (wetlands).  בעונה היבשה מתייבשים מישורי הענק האלו ומותירים אחריהם אגמים, בריכות ושלוליות במקומות העמוקים יותר. בשפה המקומית השם לגופי המים האלו, שנותרים מנותקים מהנהרות הגדולים, הוא בילבונג (billabong). בבילבונגים האלו מתרכזים בעלי החיים שהיו פרושים על פני מישורי ההצפה הענקיים בעונה הרטובה: דגים, ציפורים, חסרי חוליות, תנינים.

האזור נראה שונה לגמרי אך מרהיב ביופיו גם בקיץ הגשום, כשמישורי ההצפה מוצפים. אבל הטיול בקיץ מצריך התארגנות אחרת, בגלל הגשמים המרובים, הלחות הגבוהה, הצפות מרובות של צירי תנועה, הטמפרטורות שיכולות לטפס מעל 45 מעלות, היתושים והזבובים שמתרבים בגלל הלחות הגבוהה. מומלץ לתזמן טיול ראשון לאזור בעונה היבשה, כשההתנהלות נוחה. אלו שהתאהבו במקום יוכלו לחזור בעונה הגשומה (אחרי התארגנות מתאימה) ולחוות אותו במצבו השונה לגמרי.

כיסוי סלולרי: רק Telstra

באזורים הלא מיושבים של אוסטרליה אין כיסוי סלולרי, כלומר, לרוב חלקי היבשת אין כיסוי סלולרי. את הכיסוי הסלולרי המרחבי הטוב ביותר נותנת חברת Telstra. גם לטלסטרה לא בכל מקום יש קליטה אבל המצב בכל חברות הסלולר האחרות גרוע הרבה יותר. אז כשאתם קונים סים מקומי - קנו טלסטרה. לנו לא סיפרו את זה מראש, כשהגענו לאוסטרליה קנינו סימים ב-Vodafoneאבל אחרי שבועיים של תסכול מחוסר הקליטה הסלולרית בטריטוריה הצפונית החלפנו לe-sim של טלסטרה (ברגע שעוזבים את העיר דרווין, אין חנויות סלולר, הדרך היחידה היא לרכוש e-sim אונליין). המעבר אונליין מוודפון לטלסטרה היה ארוך (מלא שלבים ואימותים על אימותים שאני זאת באמת אני) ולכן מתסכל, אבל בסוף הסתיים בהצלחה והקליטה הסלולרית השתפרה פלאים.

איזה רכב לבחור לטיול?

בן זוגי ואני טיילנו ב-motorhome קטן וצנוע ששכרנו מחברת Jucy הניוזילנדית שפועלת גם באוסטרליה. זו הייתה טויוטה טרנזיט שהוסבה להיות אוטו-בית )כמו שקראנו לזה בילדות). בחלק האחורי הותקנה מיטה שנפתחת ביום לשני ספסלים ושולחן. מתחת לספסלים היו ארגזי אכסון. בצד האחורי ביותר של הרכב הותקן מטבחון שנפתח עם הרמת הדלת האחורית. הוא כלל מקרר קטנצ׳יק, כיריים גז, כלי אוכל וציוד מטבח בסיסי. הקבינה הייתה ממוזגת כשהרכב בנסיעה אבל לא היה מזגן בחלק האחורי. קנינו מאוורר נטען קטן שהקל עלינו מאד בלילות חמים. טוענים אותו ביום, משתמשים בלילה. הרכב היה ללא הנעה קדמית עם מגבלה של נסיעה רק על דרכים סלולות (sealed roads). זו הייתה מגבלה משמעותית, לחלק מהאטרקציות ומסלולי ההליכה לא יכולנו להגיע, אבל לא חסרו מקומות נפלאים שהדרך אליהם הייתה סלולה/עבירה.

איור 2. ה-motorhome בו נסענו במרחבי הטריטוריה הצפונית של אוסטרליה. עם המטבחון בחלק האחורי.

להרפתקנים האולטימטיביים עדיף לשכור לטיול הזה רכב שטח בעל הנעה קדמית, 4WD, עם אהל שנפתח על הגג שלו. ראינו רבים כאלו בטיול. זה מגדיל באופן משמעותי את העבירות ואפשרויות הטיול, וזה הכרחי למי שמתכנן לטייל בקיץ הגשום, כאשר הרבה מהדרכים מוצפות. אבל עלות ההשכרה כמעט כפולה, וגם צריכת הדלק גבוהה יותר. בחניוני הלילה רואים מגוון עצום של רכבי motorhome (שבהם הרכב והבית הם יחידה אחת) ושל רכבים הגוררים קרוואן (הרכב נפרד מה״בית״ אותו הוא גורר). 

אפשרות טיול נוספת, היא לשכור כל רכב שמתאים לכם, עם או בלי הנעה קדמית, ולתכנן לישון בלילות ב-cabins שניתנים להשכרה בחלק מחניוני הקרוואנים הפרטיים. זה מותיר פחות דרגות חופש לשנות את הטיול מעכשיו לעכשיו כי לרוב צריך להזמין מקום מראש, בעוד שבקרוואן - ברוב החניונים לא מזמינים מראש, מגיעים לחניון וכל הקודם זוכה בנקודת חנייה.  

לינה בחניוני קרוואנים

פה ושם יש בתי מלון ואכסניות אבל סוג הלינה המקובל הוא בחניוני קרוואנים. יש שני סוגים של חניונים כאלו: פרטיים, וכאלו ששייכים לרשות הפארקים הלאומיים (National Parks Board).

החניונים של רשות הפארקים הם היותר זולים, לרוב במקומות יפיפיים, ולכן יותר מבוקשים. רמת השירותים בהם נמוכה מזו שבחניונים הפרטיים, ולינה בהם מצריכה הרשמה ותשלום מראש באתר האינטרנט של רשות הפארקים הלאומיים. parksbooking.nt.gov.au

באתר, בוחרים את שם הפארק, שם החניון, תאריך, מספר חלקה  (site)לקרוואן, ומשלמים. לרוב השירותים הניתנים בחניונים אלו מינימליים: שירותים ומקלחות (מרווחים, נקיים להפליא, לרוב עם מים חמים, אף פעם לא חסר נייר טואלט), שולחנות פיקניק ועמדות למדורה (אסור להדליק מדורות במקומות אחרים). בדרך כלל יש ברזי מים אבל בחלק מהחניונים הללו המים לא לשתייה, צריך להרתיח לפני השימוש. אין חיבורים לחשמל ולמים. אין WIFI ובחלק גדול מהמקומות גם אין קליטה סלולרית לבעלי סים מקומי.

החניונים הפרטיים קצת יותר יקרים, אבל נותנים יותר שירותים ויותר גמישות. יש אפשרות לבחור בין unpowered site כלומר ללא חיבור לחשמל (זול יותר) לבין powered site (עם חיבור למים ולחשמל שנחוץ לקרוואנים משוכללים שמכילים מכשירים חשמליים שונים, מקלחת ושירותים). בנוסף לכל מה שמקבלים בחניוני רשות הפארקים, בחניונים הפרטיים בדרך כלל יש גם מכונות כביסה, מטבחים מאובזרים לשימוש הקהל, בחלקם גם ברכת שחייה, מסעדה או בר וחנות עם מזכרות ומתכלים. בחלקם ישWIFI  בקרבת המשרד של האתר. החניונים הפרטיים מופעלים לפי עקרון כל הקודם זוכה: לא מזמינים מקום מראש אלא מגיעים בשעה מספיק מוקדמת ביום, לפני שהחניון מתמלא, ומשלמים במקום. זה התאים לנו כי בין כה בצהרי היום היה חם מדי לטיולים רגליים, אז ניצלנו שעות אלו להגיע לחניון הלילה הבא ולהתמקם בו.

הצטיידות

הטיול בטריטוריה הצפונית של אוסטרליה ( Northern Territory ובקיצור NT) מתחיל בדרווין. זו העיר הגדולה היחידה בטריטוריה כולה, ורק בה ניתן להצטייד במזון וציוד טיולים, לשכור רכב, לקנות כרטיס סים לטלפון, ולהיעזר במרכז אינפורמציה למבקרים (Visitors Information Centre).

חשוב להצטייד מראש בפריטים הבאים (אם לא הבאתם אז קנו בדרווין):

·      פאסים לפארקים הלאומיים. יש לרכוש אונליין. אחד לפארק קקדו ואחד נוסף לכל הפארקים האחרים.

·      אוכל ושתיה למשך הטיול כולו. בהמשך הטיול כמעט ואין סופרמרקטים. החנויות שמוכרות מזון ומשקאות בדרך נדירות, קטנות, עם מבחר מצומצם ויקר.

·      הרבה מי שתייה: בחלק מחניוני הקראוונים המים לא טובים לשתייה.

·      תכשירים נגד יתושים (mozzies), יבחושים (midgets) וזבובי חול (sand flies), כולם עוקצים. היבחושים זעירים (1-3 מ״מ), כמעט בלתי נראים, אבל העקיצות שלהם מגרדות במיוחד. זבובי החול עוקצים עקיצות שכל אחת מגרדת שבוע שלם. יש כאן תכשיר חריף ויעיל מאד שנקרא Bushman, נמכר בבתי מרקחת, חנויות מטיילים וסופרמרקטים ותמצאו אותו גם בדרך. לבעלי עור רגיש, יש תכשירים בעלי ריח שדוחה את העוקצים ופחות אגרסיביים לגוף שלנו מהBushman, כמו שמן אקליפטוס או Tea Tree Oil.

·      נגד זבובים: יש מקומות בהם הזבובים חיים באלפים.  בחנויות למטיילים אפשר לקנות רשתות לכיסוי הפנים שמתלבשות על הכובע.

·      נגד כולם: יש סלילי תבערה ציטרונלה שמדליקים כשיושבים בחוץ, העשן שלהם מגרש את המעופפים. יעיל מאד ועושה את הטיול אפשרי.

·      לניווט: מכשירGPS  לניווט גם כשאין תקשורת סלולרית (והרבה מהזמן אין תקשורת), לדרוש מחברת ההשכרה שתתן לכם. אפשר גם להיעזר באפליקציית ניווט offline כמו -Maps.me  בה אנחנו השתמשנו. מורידים מראש לטלפון את המפות הרלוונטיות ומנווטים באפליקציה.

·      סוללות נטענות לטעינת טלפונים ומכשירים אחרים כשאין חיבור לחשמל.

·      מאוורר נטען.

·      מנורה נטענת. תולים מעל השולחן כשאוכלים מחוץ לרכב או בתוך הרכב בלילה.

·      מקלות הליכה ונעלי הליכה

·      כובע רחב שוליים

·      בלוני גז רזרביים לפתיליית הבישול

·      קרם הגנה

·      ספרות מסייעת כמו מגדיר ציפורים, עצים, פרחים וכו׳

·      משקפת (לציפורים ובע״ח)

·      סבלנות. בסוף הכל מסתדר.

מה נראה ומה נחווה:

·      האוסטרלים שנפגוש בדרך לבביים, מסבירי פנים, שמחים לעזור, מתחשבים בזולת. שמחים לפטפט.

·      המטיילים - לפחות חצי מהם אוסטרלים. רבים  מהם פנסיונרים אבל פגשנו בודדים, זוגות וקבוצות בכל הגילאים, כולל משפחות צעירות עם ילדים. מקובל באוסטרליה לקחת שנה מהחיים, ולהקיף את אוסטרליה בקראוון. פוגשים אותם בחניוני הלילה, הם שמחים לעזור, לפטפט, לחלוק חוויות ולדבר גם על נושאים שברומו של עולם. ישראלים - בכל החודש פגשנו רק פעם אחת משפחה אחת של ישראלים שגרים כבר עשור באוסטרליה ויצאו לטיול סובב היבשת.

·      אבאוריג׳ינים. מחצית מאוכלוסיית הטריטוריה הצפונית היא אבאוריג׳ינית. בפארקים הלאומיים מוקצים משאבים רבים להקניית המורשת האבאוריג׳ינית. רובם לא שמעו על ישראל. הם פתוחים לאינטראקציה ושיחה. המתעניינים יוכלו ללמוד עליהם ממקור ראשון וליצור קשר. האומנות שלהם יפיפייה ונתקלים בה בדרכים ובמוזיאונים בדרווין (איור 3).

איור 3. אומנות אבאוריגינית בת זמננו (מהמוזיאון בדרוויןMuseum and Art Gallery of NT ).

·      הכבישים ארוכים וריקים, לבנים או אדומים (איור 4). Stuart Highway שמתחיל בדרווין ונקרא גם  Highway 1-הוא הכביש היחיד שחוצה את יבשת אוסטרליה מצפון לדרום. למרות זאת, התנועה עליו דלילה וברובו יש רק מסלול אחד לכל כיוון. נוסעות בו בעיקר משאיות-רכבות Road trains בשפה המקומית. אלו משאיות שגוררות 3 או 4 קרונות משא (איור 4), תופעה שקיימת רק באוסטרליה ורק על הכבישים הנידחים שלה.

איור 4. מראה אופייני של הדרכים בטריטוריה הצפונית ו-  Roadtrains on Stuart Highway.

·      נקי פה עד שאפשר לבכות כשמשווים ללכלוך והטינופת שמאפיינים את רשות הרבים בישראל.

·      השירותים הציבוריים בכל מקום - מבריקים, מצוחצחים, עם ריח טוב - פשוט נעים להשתמש בהם! בכל מקום! כולל במקומות הכי נידחים והכי מתויירים. בחודש שלם של נדודים לא נתקלנו פעם אחת בשירותים ציבוריים שלא נעים להשתמש בהם.

·      טבע, ועוד טבע ועוד טבע. בעיקר סוואנות, גופי מים שונים, עצים וציפורים. מגוון עצום של אקליפטוסים ושל מיני ציפורים.

·      בתחום החיות - שונה לגמרי ממה שאנחנו רגילים. חיות קטנות וקטנטנות הרבה יותר נפוצות כאן מחיות גדולות. החיות הגדולות המקומיות הן חיות כיס, זוחלים ודו חיים. בין היונקים המקומיים - עטלפים בהמוניהם, וקצת מליבו (סוג של קנגרו קטן). בזוחלים מככבים תנינים, לטאות-ענק, ונחשים, מהארסיים ביותר שיש בעולם. בדו חיים - קרפדות, חלקן ארסיות. בחיות הקטנטנות נפוצים ביותר הטרמיטים ונמלים ירוקות שמטפסות על האקליפטוסים. יתושים ויבחושים וזבובים עוקצים. עכבישים למיניהם ועקרבים ארסיים.

·      האקליפטוסים כאן. זו משפחה כל כך מגוונת. כ-800 מינים אנדמיים לאוסטרליה. יערות האקליפטוס הם אין סופיים (איור 5)

איור 5. יער אקליפטוסים אין סופי.

·      הטרמיטים. עולם אחר ולא מוכר. הטרמיטים נפוצים כאן יותר מכל מין אחר. כרבע ממעל מאה מיני הטרמיטים שקיימים באזור בונים תילי ענק שיכולים להגיע עד 6 מ׳. יתר המינים חיים מתחת לקרקע. תילי הטרמיטים - חלקם צמודים לגזע עץ (לרוב מת), אחרים מפוזרים חופשי בשטח בצפיפות עצומה ונראים כמו מצבות בבית קברות (איור 6). בהעדר חיות בר גדולות צמחוניות (אין באוסטרליה איילות וצבאים, זברות, פילים, ג׳ירפות וכו׳, וגם חיות הכיס לא נמצאות בtop end  בהמוניהן) - הטרמיטים ממלאים את הפונקציה של סילוק עודפי הצמחייה ומיחזור שלה.

איור 6. בית קברות ? לא, תילי טרמיטים.

·      הציפורים - עולם ומלואו (איור 7). יפיפיות, צבעוניות, מרעישות עולמות, בעיקר לקראת הזריחה. בלי סוף מינים. מינים ייחודיים לאוסטרליה של ציפורים שמוכרות לנו כמו שקנאים, חסידות, עגורים, אנפות, שרקרקים, שלדגים, תוכים, ועוד ועוד ועוד. לאוהבי ציפורים - מומלץ מאד להביא משקפת טובה, לקנות בדרווין מגדיר ציפורים אוסטרלי ולהתמסר לתענוג של צפייה בציפורים. וסביר שתפגשו במסתורי הציפורים צפרים מקומיים שתמיד שמחים לחלוק אינפורמציה.

איור 7. ציפורים שראינו, מימין למעלה ונגד כיוון השעון: שקנאי אוסטרלי, פרוש (מין מקומי), חסידה שחורת צוואר, סוג של קורמורן מקומי, ציפורים בגוון אבאוריג׳יני, להקת אווזונים (ברווזים שורקים) ועוד שתי ציפורים מקומיות קטנות יפיפיות.

·      התנינים. יש כאן שני מינים:
1) קרוקודיל מים מתוקים - קטן יחסית ולכן ניזון מחיות קטנות. מפחד מהאדם ולא תוקפני כלפיו.
2) The Saltie - קרוקודיל של מים מלוחים שחי בשפכי נהרות ושוחה בהם עמוק לתוך היבשת. גדול (עד 6 מ׳), אגרסיבי ומסוכן לאדם (איור 8). אסור להיכנס לגופי מים בהם יש סכנה לנוכחות שלו. בפארק הלאומי קקדו אסור אפילו להתקרב למים בכל גופי המים בגלל סכנת הקרוקודיל הזה.

איור 8. קרוקודיל המים המלוחים האוסטרלי.

שבילי הליכה

אני אוהבת לטייל ברגל, אבל לא בכל מקום יש שבילי הליכה, וגם כשיש שבילים - קשה למצוא מפות מפורטות שלהם. במרכזי המידע למטיילים לא נותנים מפות, רק את שמות השבילים (לכל שביל יש שם) עם מיקום חניון הרכב בו מתחיל השביל, אורך השביל בק״מ, זמן הליכה ממוצע, ודרגת הקושי. בתחילת כל מסלול הליכה יש שלט עם מפה מפורטת (איור 9) שאפשר לצלם ולהיעזר בה לניווט. השלט כולל גם פרטים על המסלול, זמן הליכה משוער, דרגת הקושי ומה נראה בדרך. וכשכבר נמצאים על השביל - הוא מסומן מצוין (איור 9) לכן הסיכוי ללכת לאיבוד על שביל נמוך. בשבילים היותר ארוכים יש גם שירותים שכמו בכל מקום אחר מתוחזקים במצב נקי להפליא.

שימו לב: מדי פעם שבילים מסוימים נסגרים למטיילים מסיבות שונות כמו תנאי עבירות או מגבלות  שמכבדות מנהגים ומסורות אבאוריג׳יניות. במרכזי המבקרים אפשר לברר מראש מהם השבילים הסגורים לקהל. 

איור 9. מפת שביל בתחילת מסלול (ימין) ואופן סימון השבילים (שמאל ואמצע). 

סדר יום

מכיוון שבצהרי היום היה חם מדי לטייל, השכמנו מוקדם, טיילנו בשעות הבוקר המוקדמות הקרירות, עשינו אתנחתא בצהרי היום, ואם התאים יצאנו לטיול נוסף אחה״צ/לפנות ערב.

תכנית טיול מומלצת:

התחנות בדרך: דרווין - פארק לאומי קקדו - קטרין - מטרנקה (הנקודה הדרומית ביותר במסלול)- פארק ניטמילוק (Katherine Gorge) - פארק ניטמילוק (Edith Falls) - פארק לאומי ליטצ׳פילד - דרווין.

משך הטיול המומלץ: כ- 3 שבועות. אנחנו עשינו את הטיול הזה בניחותא, במשך 4 שבועות. אפשר לקצר ולהשלים אותו גם בשבועיים.

ChatGPT עזר מאד לתכנן את הטיול. נתנו לו רשימה של נקודות שרצינו לבקר בהן וכמה זמן, והוא הרכיב לנו טיול מפורט שכלל גם שמות חניוני לילה אפשריים לכל לילה.

האטרקציות שבמסלול הזה:

דרווין

עיר נחמדה לחוף ים טימור, יש בה לא מעט אטרקציות לתיירים:

·      The Museum and Art Gallery of NT  (ראו איור 3. מומלץ במיוחד!)

·      Mindil Beach (Thursday afternoon market)

·      Botanical Gardens - לשוטט וללמוד להכיר את מיני העצים והפרחים החשובים של האזור.

·      Military Museum  שמתמקד בחלק של דרוין במלחמת העולם השניה (כולל אגף על השואה)

·      Mendorah Ferry Terminal Marina - מקום חביב לשתות בירה על המים.

·      קניות. בגדים ואומנות אבאוריג׳ינית, צבעונית במיוחד, במחירים מצוינים (אפשר להשיג גם בעיר קטרין באמצע הטיול).

·      סופרמרקטים (Woolworth). חנויות לציוד טיולים (BIGW, אנקונדה).

·      קולנוע בחוץ (Deckchair Cinema)

·      שבילים מוסדרים להליכה/אופניים לאורך חוף הים, בין רבות מהאטרקציות הללו.

הפארק הלאומי קאקדו (Kakadu National Park (Kakadu.gov.au

כדאי להקדיש לפארק לפחות 3 ימים מלאים, ואפשר בקלות למלא גם שבוע ויותר. שטחו של פארק קקדו קרוב לשטחה של מדינת ישראל. נפגוש בו את סוואנת האקליפטוסים האוסטרלית האינסופית, וכן שטחים עצומים של wetlands שוקקי חיים בעונה הגשומה שהופכים בעונה היבשה למישורים יבשים, לעיתים שרופים, ופה ושם גבעות סלעיות עם מצפורים. נמצא בהם עושר אדיר של ציפורים ושל מבני טרמיטים. ותנינים. וציורי סלע אבאוריג׳יניים יפיפיים (איור 11). ותצפיות מרהיבות. ועוד. שווה ביותר. הפעילויות העיקריות בפארק: טיולים רגליים, שייט ודיג, קאמפינג. מגבלה גדולה בפארק הזה שאסור להיכנס למים בטבע, המים שורצים תנינים.

צריך לרכוש פאס לכניסה לפארק. הרכישה נעשית אונליין או במרכז המבקרים שבפארק. הפאס הוא לשבוע, אבל אפשר לבקש במרכז המבקרים להאריך אותו לשבועיים, ללא תוספת תשלום.

החוברת Kakadu National Park Visitor Guide  שמוציאה רשות הפארקים הלאומיים של אוסטרליה הייתה התנ״ך שלי בפארק קקדו. נותנים אותה בחינם במרכזי המידע למבקרים של הפארק. היא כוללת מידע כללי על האזור (הפארק, התושבים האבאוריג׳ינים, ציורי הסלעים, עולם החי והצומח, קרוקודילים - מי הם ואמצעי זהירות, נופים ובתי גידול, 6 עונות השנה לפי האבאוריג׳ינים, תפקיד השריפות, מרכזי מידע למבקרים), וכן מידע מפורט על החלקים השונים של הפארק: אטרקציות, מסלולי הליכה, מקומות לינה, חניוני קראוונים.

איור 11: ציורי סלע אבאוריג׳יניים בקקדו

מקומות ששווה לבקר בפארק קאקדו:

1.    South Aligator Region  - מרהיב לתצפת כאן על הנהר הענק, לעצור במסתור לתצפית ציפורים ב- Wetlands   Mamaluka

2.    Jabiru Region  - כאן נמצא מרכז המבקרים לפארק הנקרא  Bowali Vistor Centerשבעיירה הקטנה Jabiru. זהו המרכז שמספק שירותים לפארק הלאומי, בעיירה זו יש סופרמרקט (עם מבחר מוגבל של מצרכים - אבל היחידי באזור כולו), תחנת דלק עם גראז׳ לטיפול בכלי הרכב, ואגם קטן שיפה להקיפו בהליכה בשעות הבקר המוקדמות ובשקיעה. כאן נמצא גם חניון קרוואנים נחמד שנקרא Kakadu Lodge. יש בו ברכת שחיה - מפלט קריר ונעים לשעות הצהרים החמות.

3.    East Aligator Region - אזור שמצטיין בציורי סלע ובתנינים. את התנינים רואים בעיקר בCahills Crossing - סכר של סלעים גדולים על הנהר, לצד כביש שחוצה אותו. המקום קרוב לשפך הנהר לים ומושפע מהגאות והשפל. בשפל מפלס המים נמוך וניתן לחצות את הנהר ברכב. כשהמפלס מתקרב למקסימום הסכר מוצף ודגים בהמוניהם מצטופפים ליד הסלעים כדי לקפוץ לצד העליון של הנהר. במצב זה התנינים באים לטרוף את הדגים וניתן לראות אותם בפעולה. מטיילים באים לכאן לדוג ולצפות בתנינים.
מסלול הליכה יפיפה באזור זה שנקרא Ubirr עובר במצבור ציורי סלע אבאוריג׳יניים (איור 11) ומסתיים בטיפוס לתצפית מרהיבה על מישורי הצפה ענקיים מכוסים ביער אקליפטוס (איור 5).

מסלול הליכה נחמד נוסף -  Bardedjillidji Walk

4.    Nourlangie Region  - גם כאן נמצא מסלולי הליכה עם ציורי סלע, בילבונגס שוקקי חיים, תצפיות יפיפיות.

5.    Yellow Water Region - אזור שמתמקד בבילבונג: האקולוגיה של גופי מים כאלו והחיים סביבם. האטרקציה הגדולה כאן היא הפלגות מסחריות מודרכות'Yellow Water cruises'  בהן צופים בציפורים רבות ובעשרות תנינים. מרהיב ושווה מאד את ההשקעה הכספית. יש גם שביל הליכה על גשר תלוי במקביל לבילבונג, מצוין לצפייה בציפורים.
מוקד נוסף באזור הוא התרבות האבאוריג׳ינית. נמצא כאן מרכז מידע על האבאוריג׳ינים Warradjan Aboriginal Culture Center שכולל גם גלריה וחנות מתנות.  

קטרין Katherine

זו היא עיירה שיושבת על כביש סטוארט חוצה אוסטרליה והיא כמעט המקום היחידי להצטיידות, אחרי שהאספקה מדרווין הצטמצמה, וכדאי מאד לבקר במרכז המבקרים שבה. אפשר להצטייד בה באוכל, בדלק, ואפילו בבגדים (יפים ובזיל הזול - למצוא בקניון היחידי שבעיירה). יש בה חניוני קראוון רבים, אבל יותר נעים ללון בחניון שבפארק ניטמילוק (ראו בהמשך) ולא בקטרין. מהעיירה יוצאים לטייל ב Nitmiluk Gorge. מעבר להצטיידות אין הרבה מה לחפש בעיירה הזו.

Mataranka

זה יישוב קטנטן כ-100 ק״מ מדרום לקטרין על כביש סטוארט, והנקודה הדרומית ביותר במסלול הטיול שלנו. אחרי השהות כאן התחלנו לחזור צפונה.

רוב האוכלוסייה ביישוב אבאוריג׳ינית. יש במטרנקה מעיין מר  (bitter spring) יפיפה שזורם בינות צמחייה סבוכה. ניתן להיכנס למים הצלולים (כאן אין תנינים) בנקודה אחת ולצוף באיטיות עם הזרם כמאה מטרים עד למדרגות יציאה מהמים, ואז לחזור רגלית לתחילת המסלול וחוזר חלילה. יפיפה ומרגיע במיוחד. במרחק הליכה קצרה מהמעיין ממוקם חניון קרוואנים מומלץ במיוחד  - Bitter Springs Cabins שממנו הולכים כעשר דקות ברגל למעיין המר. אהבנו ונשארנו כאן 3 לילות.

במטרנקה עובר נהר ה-Roper עם מסלולי הליכה לאורכו, ונקודות לדייג של דג הברמונדי הטבעי למקום, ונחשב לטעים במיוחד. ניצלנו את הבקרים לטיולים רגליים בסביבה ואת שעות הצהרים החמות במי המעיין המר.

הפארק הלאומי Nitmiluk )כולל את (Edith Falls

הפארק הלאומי ניטמילוק הוא נפלא - לא להפסיד. לפארק שני חלקים שהגישה לכל אחד מהם היא ממקום אחר על Stuart Highway. לחלק אחד של הפארק, Nitmiluk Gorge, כניסה מהעיירה קטרין. לחלק השני, Edith Falls, נכנסים מפניה שנמצאת 46 ק״מ צפונה יותר על כביש סטוארט. חומר על שני חלקים אלו של הפארק ושבילי טיולים שבהם אפשר לקבל במרכז המבקרים בקטרין.

Nitmiluk Gorge. זוהי סדרה של קניונים עמוקים חרוצים בסלע ומלאים במים. לא לפספס הפלגה (מסחרית, מודרכת) בספינה בתוך הקניונים האלו - כרטיסים קונים במרכז המבקרים שבכניסה לאתר. אפשר גם לשכור קיאקים ולחתור בקניון. לשם כך נדרשת הקפצה לתחילת המסלול בספינה.

Edith Falls  ובשפה המקומית Leliyn. במקום ברכות טבעיות ענקיות ונפהדרות לשחייה, מסלולי הליכה לאורך אשדות מים, פשוט נפלא. חניון הקראוונים שבפארק נחמד ביותר, שייך לרשות הפארקים הלאומיים. צריך להרשם באינטרנט, להזמין מקום מראש ולשלם. מצאנו שאפשר גם להתקשר בחינם מטלפון ציבורי שנמצא בחניון עצמו, לא רחוק מחנות קטנה (שנקראת ׳קיוסק׳). בטלפון אפשר לבצע את ההזמנה של מקום בחניון - אם יש מקום פנוי. המקום מבוקש ועדיף להזמין מראש. אנחנו אהבנו את המקום והארכנו את השהייה בו ל-3 לילות. 

יש בפארק ניטמילוק מסלול הליכה של 5 ימים, שמתחיל בNitmilluk Gorge  ומסתיים ב Edith Falls, כלומר, מחבר בין שני חלקי הפארק. צריך להירשם מראש ולסחוב את הציוד והאוכל על הגב. הלכנו רק את היום הראשון והיום האחרון שלו, אבל פגשנו בדרך מטיילים שהלכו את כל המסלול ואמרו שהיה ממש נפלא. 

הפרק הלאומי Litchfield

אחרי הביקור במפלי אדית ובהמשך הדרך צפונה לדרווין עצרנו ל-5 ימים בפארק לאומי יפיפה זה. הפארק שופע מים זורמים, מעיינות, מפלים וברכות טבעיות, מסלולי הליכה יפיפיים, יער גשם מונסוני, סלעי אבן חול, תילי טרמיטים, ואתרים היסטוריים. בפארק חניוני קראוונים רבים, אנחנו אהבנו את חניון Litchfield Safari Camp חניון בבעלות פרטית ליד Wangi Falls בו התמקמנו ל- 5 לילות וכל יום נסענו לטייל בחלק אחר של הפארק. נכנסנו לפארק מכביש סטיוארט דרך היישוב הקטנטןBatchelor  (אל תבנו על הצטיידות כאן - אין בו כלום) ובסוף הטיול יצאנו מצידו השני לכיוון דרווין, דרך Berry Springs. יתרון גדול של הפארק הוא שהקרוקודילים של מים מלוחים נדירים בו ואפשר להכנס לשחות ולטבול במים.

מקומות בפארק ששווה לבקר בהם:

1.    Termite mounds  - אתר עם ריכוז עצום של קיני טרמיטים  (איור 6) ונקודות הסברה על אורח חייהם, סוגי הקינים שלהם, תפקידם האקולוגי - מעניין!

2.    Buley Rockhole and Florence Falls - עם מסלול הליכה שמחבר בין שני האתרים המרהיבים האלו של מפלי מים וברכות לשכשוך ושחיה בינות יער גשם צפוף.

3.    Wangi Falls עם מסלול הליכה מעגלי יפיפה וברכות שכשוך ושחייה מרהיבות ביופיין

4.    Walker Creek

5.    Tolmer Falls

6.    Cascades

7.    Greenant Creek to Tjaetaba Falls

8.    Bamboo Creek Tin Mines

9.    אתרים שנגישים רק לרכבים בעלי הנעה קדמית:The Lost City, Surprise Creek Falls, Blyth Homestead ruins

10. לטיילים המנוסים: Tabletop Track  -מסלול הליכה מעגלי של 39 ק״מ ל-3-4 ימי הליכה (ציוד, אוכל ומים על הגב) שעובר דרך האטרקציות העיקריות. אתגרי אבל שווה ביותר. המסלול סגור מאוקטובר עד יוני.

לסיכום - הטיול היה מאתגר מאד (בגלל הזמינות המוגבלת של תקשורת סלולרית, המעופפים העוקצים, חום הצהרים, ועוד)אבל שווה ביותר. הוא ייזכר לתמיד בתור אחד הטיולים היותר מוצלחים שלנו, ולכן טרחתי וכתבתי את המדריך הזה. אני בטוחה שהצעירים (אנחנו בני 70) יתמודדו עם האתגרים האלו בקלות רבה יותר מאיתנו אבל ייהנו ממה שיש ל-Top End  להציע לפחות כמונו.