כמו כולם, גם אני ומיכל שמענו שהיער השחור גם יפה גם מציע חופשה במחיר סביר, וגם מלא באטרקציות שכל אחד יכול למצוא בהן את ה cup of tea שלו , או כוס הבירה שלו במקרה הנוכחי.
פתחנו את הדפדפן ומצאנו טיסה ממש זולה בתחילת מאי עם אלעל לציריך, שהיא קרובה מאוד לדרום היער השחור , וקפצנו על ההזדמנות.
אני חייב לעצור פה ולהגיד שזאת תקופה ממש טובה להגיע לאזור, אומנם יורד גשם מידי פעם (מצד שני לפי מה שקראתי גם בקיץ גשום שם -אפילו יותר), אבל הטמפרטורה נעימה והכי חשוב- אין עומס על האטרקציות השונות.
ונחזור לטיולנו:
 התכנון היה להישאר בציריך יום אחד, לנוח מהטיסה וקצת להסתובב בעיר, ויום למחרת לאסוף את המכונית השכורה שהזמנו, ולנסוע לכיוון פרייבורג. מפרייבורג לעשות טיולי כוכב באזור.

ציריך:

הזמנו חדר ב airBnB – כן כן חדר, כי מחירי הדירות והמלונות פשוט יקרים, והתנחמנו בזה שזה רק לילה אחד.
בתכנון העלמנו עין מפרט חשוב מאוד- אנחנו נוחתים ביום ראשון, היום שבו באירופה כל החנויות והמוזיאונים סגורים, אז על חנויות יכלנו לוותר (כזכור - עיר יקרה מאוד), אבל קצת התבאסנו שלא יכלנו לבקר במוזיאון הצעצועים לדוגמא,ובכל זאת לא ויתרנו על סיבוב בעיר - לקחנו כרטיס יומי ל 24 שעות של 3 אזורים (ציריך מהווה שני אזורים והשדה תעופה אזור נוסף- סה”כ 3 ) בעלות של בערך 13 פרנק שוויצרי -מומלץ מאוד- מאפשר לנוע ברכבת , חשמלית, ואוטובוסים באופן חופשי. בעיר ירדנו בתחנת Renweg, ועלינו ללינדנהוף (Lindenhof ) - הגבעה שמשקיפה על העיר. אומנם העצים בגבעה מסתירים חלק מהנוף אבל זה מקום יפה ורומנטי, ומומלץ להתחיל ממנה.
ירדנו וחצינו את התעלה לעבר הרחוב הראשי שנמשך לאורך התעלה - Limmatquai , ולמדרחוב המקביל אליו – neiderdorfstrasse (שטרסה זה רחוב) שם נמצאות הרבה מסעדות וחנויות, עצרנו ב grossmunster - הקתדרלה, בשביל להתפעל מהגודל והארכיטקטורה. אם ממשיכים מספיק לאורך הרחוב מגיעים לאגם ציריך, שם ישנה טיילת שנמשכת לאורך האגם -בצד הרחוב, והמראה ממנה מדהים- הרי האלפים המושלגים על רקע האגם, אנחנו פשוט קנינו לחם באחד הקיוסקים ליד הטיילת והלכנו להאכיל ברווזים וברבורים - לברבורים שובע.
לאחר סיבוב קצר וקצת התברברות בחשמלית, חזרנו לחדר, נחנו ובערב יצאנו לחפש מסעדה שוויצרית, מצאנו את Swiss Chuchi מסעדה תיירותית, אך נחמדה שמציעה פונדו גבינות ומבחר יינות במחיר סביר (ביחס לעיר) - בסביבות 100 ש”ח לסיר פונדו עם קוביות לחם בצד, ושתי כוסות יין. היה נחמד וחוויתי.
למחרת הלכנו לסופר, קנינו צידה לדרך (ישנם שני סופרים עיקריים- בציריך Coop ו Migros ), ולאחר התארגנות והכנת סנדוויצ'ים המשכנו לשדה תעופה ואספנו את המכונית שלנו.
 להפתעתנו גילינו ששידרגו לנו את הרכב מפולקסווגן גולף לאופל מוקה, מיותר לציין שלמרות השדרוג, בחניון סוכניות ההשכרה המכונית שלנו היתה מהפחות מרשימות לצד מרצדסים ובמוו למיניהם. באופן כללי ציריך זה מקום מצוין לחובבי מכוניות ספורט, פורשה נפוצה ברחובות כמעט כמו מאזדה אצלנו, ופה ושם רואים מכונית באמת יוקרתית כמו מזראטי או למבורגיני.

אז אחרי שסיימנו להתלהב ממחממי הישבנים, ומהמזגן האישי שיש לכל נוסע, שמנו את הדיסק שהכנו בארץ ויצאנו לדרך. היעד טודנאו.

טודנאו:

בדרך לפרייבורג עצרנו בטודנאו, עיירה קטנה עם אטרקציה גדולה- מגלשות הרים. עולים ברכבל לפסגת ההר ומגלים נוף שווה , ומשם יורדים במין סוג של רכבת הרים עד למטה – מלא אנדרנלין.
מי שרוצה יכול לשכור אופניים למטה (בצמוד לרכבל), להעלות אותם למעלה ולעשות את הירידה איתם (ישנם שני מסלולים- אחד מתון ואחד תלול ואקסטרימי יותר)- מומלץ לרוכבי אופניים שטח עם ניסיון.
 באזור העיירה ישנם גם מפלי טודנאו, חונים בצד הכביש בחניון, ובהליכה של עשר דקות מגיעים למפלים ששווים כמה תמונות.

ערב בפרייבורג: לאחר יום של נסיעות ואנדרנלין, הגענו לדירה שלנו וגילינו שעשינו בחירה מעולה – הדירה היתה מאובזרת היטב ומרוהטת עם הקטלוג האחרון של איקאה, עם מקלחת ומטבח מפנקים. אחרי מנוחה יצאנו לעשות שוב קניות. היה קשה למצוא סופר פתוח בשעה מאוחרת, אבל בסוף מצאנו את Lidl שהוא סופר מאוד זול, אבל עם מבחר מוגבל, וקנינו את ההספקה לימים הבאים.

טיטיסי:
ביום הבא נסענו לאגם טיטיסי , לידו העיירה התיירותית טיטיזי- חשבנו שנמצא חנייה בחינם לשווא, ולאחר כמה סיבובים חנינו בסוף בחניון גדול שנמצא צמוד לתחנת הרכבת ובו אפשר לשלם 4 יורו בערך לחנייה של 24 שעות.
בקצה הטיילת יש חנות להשכרת אופניים, האופניים שם מקצועיות ובמצב מעולה, והחלטנו להשכיר מהם (המחיר היה 17 יורו ליום שלם- עד 17:00 ו12 יורו לחצי יום- עד שעה 13:00 לאופני שטח ברמה גבוהה)
תיכננתי בהתחלה לעשות מסלול של 15 ק”מ, אבל מיכל עשתה קולות של עייפות וקיצרנו אותו כך שעשינו מסלול עוקף אגם שהיה גם יפה.
 לבעלי כושר טוב ישנה אפשרות להמשיך עד לאגם שלוכזי ולחזור, אבל כמובן שצריך להתחיל בבוקר, ולבוא ערוכים לנסיעה של 30 ק”מ בתוואי הררי.


חנייה ביער השחור :
 בגלל שהאזור מאוד תיירותי בחלק גדול מהמקומות ביער השחור יש חנייה בתשלום, כדאי לבדוק היטב לפני שחונים במקום כלשהו, אומנם לא יצא לי לראות פקחים, אבל חבל לקבל קנס של מאה יורו. בעיר פרייבורג שנחשבת לעיר ירוקה, סיפור החנייה עוד יותר מורכב, בחלק מהמקומות כמו בתל אביב, יש חנייה לדיירי הרחוב בלבד, בשאר המקומות החנייה היא בתשלום עד השעה 19:00, ורק ברחובות הצדדיים אפשר למצוא חנייה ללא תשלום. מומלץ לשאול אם לא יודעים.


באדן פרדייז:
ביום הרביעי החלטנו להתפנק ולהיכנס לפארק המים באדן פרדייז, הפארק הוא מתחם סגור שמורכב מ 3 מאזורים, אחד כולל מגלשות שונות ובריכת גלים, השני הוא מתחם לגילאי 16+ וכולל בריכה מחוממת לטמפרטורה של 33 מעלות עם אזורים של זרמים ובר מגניב שנמצא בתוך המים ואפשר להזמין בו כל מיני קוקטיילים מגניבים שמזמינים רק שנמצאים בחופשה, והשלישי, שבו לא ביקרנו, הוא האזור לנועזים יותר, וכולל מתחם ספא ללא לבוש – כמובן שגם פה הכניסה היא למבוגרים בלבד. החלק המגניב בפארק הוא שמקבלים בכניסה מין רצועה שנראית כמו שעון והיא המפתח ללוקר שלכם, וגם מין ארנק אלקטרוני שאיתו אפשר לחייב את החשבון שלכם בבר במזנון ובשאר השירותים שדורשים תשלום, רעיון מצוין שחוסך את כאב הראש שתמיד עולה במקומות כאלו, כאשר מתלבטים אם לקחת את הארנק או רק כסף, ואיפה לשים אותו כאשר נמצאים במים.
 כמו ילדים טובים עשינו כמעט את כל המגלשות, ונכנסנו לבריכת גלים – שהיתה מפחידה ממש - עם עומק של 3.80 וגלים מאוד חזקים- אחרי כמה בליעות מים עברנו לרדודים, וגם נהנו מקוקטייל בבריכה המחוממת ומרביצה בזרמים השונים.

פארק אירופה:
מבחינתי הדובדבן שבקצפת של הטיול.
בתור חובב פארקי שעשועים, חיכיתי להגיע לפארק הזה שנחשב לטוב באירופה עם 12 רכבות הרים, ולא התאכזבתי. גולת הכותרת של הפארק זאת רכבת הסילבר סטאר, שעולה לגובה של 73 מטרים גורמת לכם להחסיר פעימה ומפעילה כוחות G שלא מביישים מטוס קרב.
בנוסף יש שם עוד כמה רכבות שעושות עבודה דומה, ואחרי שנכנסים לראש לא רוצים לרדת מהן.
אבל ההנאה הכי גדולה היתה התורים הקצרים בצורה מוגזמת של 10 דקות אפילו לאטרקציות השוות ביותר- תורים שיכולים להתארך לשעה בשיא.
הפארק כולו מעוצב יפה , גדול ומרשים.
 טיפ שאימצנו מקריאה באינטרנט היה לנסוע עם הרכבת לסוף הפארק, ולעלות על המתקנים בכיוון ההפוך של רוב המבקרים, מאחר ובכל מקרה התורים היו קצרים, קשה להגיד אם זה באמת עזר.

גשם:
אומנם רוב הזמן היה מזג אויר יפה, וכשהיה גשם הוא לא היה מציק במיוחד.
לקראת סוף היום בפארק אירופה הגשם התחזק וכבר הפך למעצבן, עד כדי כך שאפילו שלא היו תורים למתקנים הכי שווים והיה לנו מצב רוח של עוד ויתרנו ויצאנו מהפארק.
 ציוד חובה ליער השחור: מעיל גשם!!

חוות מנדנהוף ( mundenhof ): 
בעקבות הגשם המעצבן, החלטנו לוותר על טיול רגלי בקניון נהר Wutach, שנחשב למסלול טיול ממש שווה לאוהבי טיולים רגליים. קיבלנו המלצה מזוג אחר שטייל באזור על חוות מנדנהוף, שזה בעצם גן חיות אקולוגי שהכניסה אליו היא בחינם והוא נמצא מערבית לפרייבורג – כרבע שעה נסיעה. בחווה אין המון חיות, אבל יש כמה הפתעות כמו ביתן אקווריום שווה וקופים מצחיקים.
אחרי שמיצינו את הפארק החלטנו לנצל את העובדה שגשום וללכת לקרוע את החנויות של פרייבורג. רחוב החנויות הראשי הוא Kaiser Joseph Strasse. כמובן שלחנות ליד הרחוב או בו זאת לא אופציה ועדיף להחנות או באחד החניונים שנמצאים מסביב לאזור, או להגיע בחשמלית. אנחנו חנינו בחניון בעלות מופקעת שהיה ממש קרוב לרחוב- בכל זאת יום אחרון בפרייבורג.
אז לא מצאנו מציאות, אבל מצאנו המון חנויות חמודות של כלי בית עם טוויסט וגימיקים שונים, בסגנון Enter למי שמכיר.
 לקינוח גילינו בערב שבדיוק היום מתחיל פסטיבל האביב בפרייבורג שנפתח ב 5 דקות של זיקוקים שראינו מהמרפסת בדירה,ואחרי חיפוש קצר באינטרנט הבנו שבפסטיבל יש לונה פארק גדול, אז אומנם אחרי פארק אירופה הוא לא עומד בסטנדרים שלנו, אבל כבר אמרנו שזה יום אחרון, ואנחנו בקטע של למצות כל רגע, אז נסענו ללונה פארק בקצה השני של העיר שנייה לפני שסוגרים אותו. התוצאה: אפס בובות נאספו, וגלגל ענק אחד.

מדריך סופרים פרייבורג:
אפשר להגיד שנהיינו מומחי סופרים.
בחיים שלי לא ביליתי כ”כ הרבה בסופרים לפני כן, ואין לי מושג איך זה קרה, אבל לפחות נוכל להעביר את המידע הלאה.
אז ככה: בפרייבורג יש כמה רשתות גדולות: Rewe, Penny, Lidl, Alnatura.
Rewe- נסגר הכי מאוחר ב 22:00 בלילה, ויש בו את המבחר הכי גדול. כמובן שכל היתרונות האלה באים לידי ביטוי במחיר שהוא יותר יקר (אבל עדיין סביר)
Alnatura - הסופר האורגני המקומי , כמובן שהוא יקר יותר ויש בו מוצרים איכותיים יותר.
Lidl – זה הרמי לוי של גרמניה – הוא זול , יש בו הרבה מוצרי מותג פרטי, והמבחר מצומצם.
Penny – עומד באמצע בין Lidl ל Rewe .
 את כולם אפשר למצוא בחיפוש ב google maps.

סיפור נחמד לסיום:
בדרך חזרה לציריך עצרנו בבאזל, אומנם לא הלכנו לבקר את המרפסת של הרצל, אבל עצרנו בפארק על גדות הריין לארוחת צהריים. בנוהל, התחלנו לנסות להבין מה עושים עם חנייה, מצאנו אבא ובן שהסבירו לנו שיש מין כרטיס שהתושבים מקבלים והם שמים אותו במכונית כדי לסמן כמה זמן הם חונים, והם פשוט הציעו להביא לנו את שלהם, ושנחזיר להם אותו לחנייה בסוף השימוש. (אגב הם היו פורטוגזים – אני לא יודע אם זאת הסיבה לנדיבות הלב, אבל יש לי הרגשה ששוויצרים היו פחות מוכנים להפר את הכללים)
 אז כמובן ששמחנו למצוא אנשים נחמדים בדרכנו, והחזרנו להם את הכרטיס בצירוף שוקולד מילקה ופתק תודה.