ברצלונה באוקטובר

קצת רקע לאיך התגבש הטיול הנוכחי. היינו אמורים לנסוע לפירנאים וברצלונה באוגוסט, כרטיסי טיסה ומקומות לינה הוזמנו ואז אשפוז לא צפוי ביוני גרם לנו לשנות את כל התוכניות. ביטלנו הכל והחלטנו שנחכה לחגים, מה שהשאיר לנו רק שבוע בסוכות וכך החלטנו להתמקד בברצלונה.

כמה פעמים כשאמרנו שאנחנו נוסעים ל-6 לילות לברצלונה אנשים הסתכלו עלינו במבטים תמהים ושאלו מה יש לעשות בברצלונה כל כך הרבה זמן. יש מה לעשות! ולא רק זה גם הייתי שמחה לחזור. ברצלונה היתה בעינינו אחת הערים היפות והנעימות בהן טיילנו וחודש אוקטובר מומלץ בחום – הרווחנו שני דברים – מזג אוויר סתווי נפלא והכנות לליל כל הקדושים (לא ידעתי שהספרדים, סליחה, קטלונים, חוגגים אותו כל כך ברצינות).

מידע כללי

המטיילים – אבא, אמא ושני בנים 14,17

טיסות – אל על הלוך ושוב ולמרות הנתונים שהתפרסמו הטיסה הלוך יצאה בעיכוב של חצי שעה בגלל נוסע שלקה בחרדה וסרב לעלות על הטיסה כך שהיו צריכים להוריד את המזוודה שלו, אבל ההגעה היתה בזמן ובחזור היתה דייקנות מרשימה.

לינה – דירה מס' 1 במלון דירות בשם Casp Apartments. מומלץ בחום!!! דירה בת שלושה חדרי שינה (זו עם שני החדרים היתה תפוסה וההבדל במחיר היה שווה מבחינתי), מטבח מצויד, שתי מקלחות מצוידות (כולל מברשות שיניים, משחה, כלי גילוח וכמובן סבון ושמפו ומגבות בשפע), מכונת כביסה. בדירה הספציפית הזאת כדאי לשים לב שיש מדרגות והיא בקומת קרקע עם יציאה למרפסת פרטית.

המיקום שלה היה מעולה – עשר דקות הליכה איטית מכיכר קטלוניה, וכנ”ל משער הניצחון. יש תחנת רכבת תחתית קרובה ומסעדות ובתי קפה. נתנה הרגשה של לגור בעיר ולא להיות תייר ועם זאת הכיף שבמלון כיוון שיש קבלה 24 שעות ומנקים את הדירה כל יום.

יום 1 – יום הטיסה

הטיסה יצאה ב9 ונחתנו ב12:45 שעון ברצלונה. לקח לנו שעה וחצי לעבור את ביקורת הדרכונים!!! היה תור ארוך על גבול השערורייתי, לא ברור לי למה מעבר לכך שלא היו מספיק עמדות ביחס לכמות התיירים שאינם מהאיחוד האירופי.

בחוץ חיכה לנו נהג מונית שהוזמן מראש דרך המלון (באמת שאין צורך, יש המון מוניות בחוץ). הוא היה מאוד נחמד ואדיב ובדרך סיפר לנו על ההחלטה שהתקבלה באותו יום להחזיר את מלחמות השוורים לברצלונה, בניגוד להחלטה הקטלונית. זאת היתה הפעם הראשונה אבל לא האחרונה בה דיברו איתנו על כך שאנחנו בקטלוניה, לא בספרד.

הנסיעה למלון לקחה בערך 20 דקות והקבלה היתה מהירה ויעילה, רק לידיעה ביקשו שנשלם עם הכניסה. לא הפריע לנו רק ביקשנו קודם לראות את הדירה ואחרי שהתרשמנו לטובה, שילמנו.

התמקמנו וידענו שאנחנו ר-ע-ב-י-ם! הבעיה היתה כמובן שהשעה לא הלמה את שעות הארוחות הספרדיות.

מילה לגבי זה – כדאי לברר תמיד לפני שיוצאים לאכול האם המקום פתוח כיוון שלמסעדות ספרדיות יש שעות פתיחה מצומצמות מאוד, עם זאת יש הרבה מקומות שפתוחים כל היום ובעיקר סביב אתרי תיירות.

בכל מקרה הבעל מאוד רצה שנלך לרובע הגותי לאכול פיצה שחבר המליץ לו עליה. כיוון שבמילא רצינו להסתובב החלטנו ללכת. הפיצה נקראת Pizza Pazza והיא היתה נחמדה מאוד אבל באמת שלא צריך להגיע אליה במיוחד. אכלנו ואז הלכנו לעמוד קולומבוס ועלינו את הרמבלס עד לכיכר קטלוניה, משם המשכנו לשדרות גארסיה והלכנו לראות את הגאודי הראשון שלנו – Cassa Batilo. נשנשנו בדרך, ולפני החזרה לדירה עברנו בסופר לקניות קלות.

יום 2 – התחלת הרומן עם גאודי וקצת כדורגל

היו לנו כרטיסים לשעה 11:00 לפארק גואל. השעה נבחרה כי מראש הבטחנו לילדים שהטיול יהיה נינוח וללא השכמות מוקדמות. איכשהו למרות שהיינו צריכים להיות רק ב-11 לקום ב8:30 הרגיש מוקדם אבל אצלנו לא מוותרים על ארוחת בוקר.

ארוחות בוקר – לטובת אלו שישהו בדירה הזו או בסביבתה. אכלנו בשלושה בתי קפה:

1. Molika Cafe – פעם אחת יותר מדי, רק עוגות, מאפים וכריכים וגם הם לא מדהימים.
2. Giulietta Cafe – אכלנו פעמיים, יתרון רציני המקום פתוח כל יום. קרפים מעולים, יש גם ביצים לארוחות בוקר (נדיר בבתי קפה ספרדים). לא זול.
3. El Petit Princep – גם פה היינו פעמיים והצטערנו שלא גילינו אותו קודם, מקום מקסים. בית קפה קטן, מקומי, עם אוירה נפלאה – אמהות עם תינוקות, זוגות, משפחות וסתם אנשים מהשכונה שנכנסים לקפה וקרואסון או רק לקנות בגט. פנקייקים מצוינים ומחירים מאוד סבירים. סגור בימי שני.

הערת תחבורה – אני יודעת שיש רכבת תחתית מצוינת בברצלונה והיו לי כוונות להשתמש בה אבל הבעל החליט שלא בא לו והמחיר והזמינות של המוניות גרמו לנו להתנייד בעיקר במוניות.

הזמנו מראש כרטיסים לפארק גואל לפי ההמלצות שקיבלנו ולמרות שמדובר באוקטובר זאת היתה המלצה מצוינת. כשהגענו לפארק מי שרצה לקנות כרטיסים במקום היה יכול לקנות רק לשעה 13:30. אני ממליצה להגיע לפחות חצי שעה לפני שעת הכניסה כיוון שיש איזור שלם לפני הכניסה שכיף להסתובב בו.

נעמדנו בתור לכניסה והתחלנו את ההסתובבות בפארק. המקום מאוד יפה, היינו בו כשעתיים.

התחנה הבאה להיום – קמפ נו – Camp Nou – חשוב להגיד, אני חובבת הכדורגל היחידה במשפחה… הבן הצעיר במיוחד אמר שהוא לא מבין בשביל מה אנחנו הולכים לסיור הזה אם אף אחד לא אוהב כדורגל…

לבסוף כולם נהנו מהסיור, האיצטדיון מאוד מרשים והסיור מאוד מקיף ובעיני מעניין לכולם.

סיימנו את הסיור רעבים ונכנסנו לסניף של Pans הצמוד לאיצטדיון. מדובר ברשת מזון מהיר אבל במקום המבורגרים יש להם סנדוויצים חמים נחמדים, אני אכלתי סלט מצוין. נכנסנו לאכול בסניף אחר שלהם בהמשך והוא היה הרבה פחות מוצלח.

חזרנו לדירה לנוח ואז החלטנו לטייל בסביבתה. יצאנו מהדירה והלכנו לכיוון שער הניצחון ואז התגלתה לנו תגלית שגרמה אושר רב לבנים שלי. הרחוב שהוביל לשער הניצחון היה מלא בחנויות של קומיקס, אנימה, משחקי אונליין שונים וכו'. בקיצור כל הדברים שבאמת גורמים להם אושר. את הרחוב הזה שאפשר ללכת בחמש דקות, הלכנו בשעתיים. לטובת המתעניינים מדובר ב: Passeig de Sant Juan.

באותו יום הזמנו מראש מקומות לארוחת ערב במסעדה בשם 9Reinas שהומלצה ע”י חברים. היה נורא נורא טעים. הגברים אכלו סטייקים שלטענתם היו מדהימים. אני אכלתי רביולי דלעת מצוין. הקינוחים היו נחמדים אבל החלק החלש.

יום 3 – הנה בא הגשם

קמנו לבוקר גשום, ידענו מראש שהתחזית להיום גשומה ודווקא להיום הזמנו סיור חינמי ברובע הגותי. התלבטתי אם לבטל או לא, אבל ראינו שמדובר בגשם קל בעיקרו והחלטנו לא לוותר. הניסיון שלנו עם גשם היה שגם כשהיה לא הפריע והסתיים מאוד מהר.

כמה מילים על ה-Free Walking Tours – מדובר בחברה צעירים שמארגנים סיורים של שעתיים בעיר. הרעיון הוא שהם מנסים לעשות את זה מעניין וחווייתי ככל האפשר ובסוף כל אחד משלם לפי ראות עיניו. להבנתי נהוג לתת 5-10 יורו לבן אדם. אני מאוד אוהבת את הקונספט ואם הייתי לבד או רק עם הבעל בטח היינו לוקחים לפחות עוד סיור אבל גם הילדים נהנו מהסיור.

הסיור החל בכיכר קטלוניה, המשיך דרך הרובע הגותי עד לקו המים – קרוב לפסל שמציין את המשחקים האולימפיים של 1992.

בסוף הסיור הלכנו עם המדריכה למסעדה שהיא המליצה עליה, קרוב לנקודת הסיום אבל בסמטאות פנימיות. אוכל טעים, אם אתם נמצאים שם, לא להגיע במיוחד – Segonsmercat ברחוב Balboa 16.

התכנון המקורי היה להמשיך למונטוז'ואיק, פואבלו אספניול, מוזיאון מירו ולסיים במזרקות הקסם שבאוקטובר עובדות רק בשישי ושבת.

התחלנו ללכת אחרי האוכל והבעל שם לב שאני משתרכת. לפיכך הוחלט על מנוחת צהריים בדירה (נהיינו ספרדים). אחרי המנוחה הוחלט על שינוי בתוכניות ויצאנו לשדירות דיאגונל כשהיעד המרכזי הוא מרכז הקניות L'illa Diagonal. אלו שדרות מקסימות עם המון חנויות ואנחנו התחלנו במרכז הקניות שהתגלה כמוצלח מאוד.

מיד כשנכנסנו (יש כמה כניסות) הבנים קלטו חנות בשם Fanc שאנחנו הכתרנו בשם וולמארט הספרדית. משחקים וגאדג'טים שונים ועוד ועוד.

המשכנו בהסתובבות במרכז הקניות, כולל גלידה ולבסוף יצאנו לשדירות להמשך הליכה. כשהרגשנו שהספיק לנו חזרנו לאיזור הדירה לארוחת ערב. הבנים ביקשו לאכול במסעדה איטלקית בקרבת הדירה וכרגיל הבחירה שלהם התגלתה כמדויקת. המסעדה היתה ממש מצוינת – פיצה נהדרת וקינוחים מעולים! שם המסעדה Musarel.la והיא נמצאת ברחוב Casp 39.

יום 4 – שבו אנחנו מבינים באופן סופי שגאודי היה גאון!

היום היו לנו כרטיסים ל11:15 לסגרדה דה פמיליה, כניסה ואודיו טור. בכל מקום אחר היתה הרגשת יום ראשון אבל פה המוני אנשים.

בעיני זהו מקום חובה לביקור בברצלונה (ובדרך כלל אין בעיני מקומות חובה – כל אחד וטעמו). אני לא חובבת כנסיות ולא חובבת ארכיטקטורה אבל פה הרגשתי קסם מיוחד, יופי שכמותו לא זוכים לראות הרבה. גם הבעל והנערים מאוד אהבו, ולדעתי סיור האודיו מאוד הוסיף לחוויה. אני למשל לא בטוחה שהייתי מבחינה לבד שפנים הקתדרלה בנוי כיער.

לאחר מכן חזרנו לכיכר קטלוניה מתוך מחשבה לבקר בשוק לה בוקריה, זה מה שקורה כששוכחים שיום ראשון…

במקום הבנים ניצלו את ההזדמנות לקחת אותנו לארוחת צהריים בהארד רוק קפה.

סיאסטה בדירה ואחה”צ אנחנו יוצאים ברחוב שמוביל לשער הניצחון ופארק סיטאדלה. הפארק הומה אדם ביום ראשון אחה”צ עם מזג אוויר מושלם, מה גם שבשדרה שלידו התקיים פסטיבל בנושא מגוון ושונות עם הופעות חיות וביתנים שונים.

המשכנו לרובע בורן להסתובבות חסרת מטרה עד שהבנים הודיעו שנמאס והגיע זמן לשם שינוי לאכול. אכלנו משהו בדרך שלא השאיר רושם מיוחד.

יום 5 – המון שעשועים!

היום בילינו בפורט אוונטורה. הפארק פתוח בתאריכים האלו מ10 עד 19, אין מופע זיקוקים בסוף רק מצעד. מי שרוצה מופע זיקוקים יכול לבוא ביום ראשון אבל אני העדפתי יום שני בגלל שיקול התורים. הפארק לא היה ריק אבל היו תורים קצרים מאוד לרוב המתקנים. בחלק מרכבות ההרים (במיוחד המפחידות ביותר שלמזלנו אנחנו לא עולים עליהן) היו תורים ארוכים.

הגברים במשפחה עלו על כל רכבות ההרים חוץ מאלו עם הלופים ונהנו מאוד (דיאבלו, סטמפיד וכו'). כדאי לשים לב שיש רכבת הרים אחת שמוגבלת לגובה של עד 1.85. לבנים נתנו לעלות (הם בערך 1.84) אבל לבעל (1.88) לא.

הפארק היה מקושט לכבוד ליל כל הקדושים וגם מצעד הסיום הוקדש לעניין.

בחרנו להגיע לפארק לא ברכבת אלא באמצעות חברה שמציעה אוטובוס+כרטיס כניסה לפארק. היה מאוד נוח וחסך מאיתנו התעסקות, ברור שמשלמים קצת יותר אבל לנו השתלם.

יום 6 – מה עוד לא עשינו?

יום ההשלמות – נסענו בבוקר למונטוז'ואיק ועלינו על הרכבל, בגלל גשם שירד גם נכנסנו למבצר. לצערנו הראות לא היתה מהמשובחות אבל עדיין נהננו מהחוויה.

המשכנו ללה בוקריה, שהיה קטן יותר ממה שציפיתי אבל מאוד אהבנו, את המיצים והמגוון המדהים. נשנשנו קלות והמשכנו לכיכר קטלוניה. הבנים קלטו סניף נוסף של Fanc אז נכנסנו גם לשם.

המשכנו לרובע הגותי כדי לאכול צ'ורוס שהמדריכה מהטיול לרבוע הגותי הכתירה כטובים ביותר בברצלונה. אני לא יודעת אם התואר מגיע, אבל הם היו מעולים. למי שלא מכיר מדובר במקלות בצק מטוגנים שעליהם סוכר וגולת הכותרת היא ספל השוקולד החם והסמיך שמזמינים ליד (שוקולד ספרדי או שוויצרי שמגיע עם קצפת להשלמת השחיתות).

המקום הספציפי הזה הוא בית קפה ותיק ואני ממליצה בחום – Granja La Pallaresa.

את המשך היום הקדשנו לאריזה, השלמת קניות והסתובבות קלה וכמובן ארוחת ערב לפרידה במסעדה האיטלקית “שלנו”.

למחרת לקחנו מונית שהזמנו דרך הקבלה של מלון הדירות לשדה התעופה ואחה”צ נחתנו חזרה לחום הישראלי.