פלופונס, 7 ימים 7 לילות, יומן מסע

לאן הפעם...? הקשו חבריי שטרם ביקרו במולדת הסופלאקי. לפלופונס כמובן. בחבל הארץ היפה הזה, ביקרתי לראשונה לפני כ-40 שנה. אז, אשתי ואני, זוג צעיר על אופנוע ששכרנו מטיפוס מפוקפק באתונה. תרמיל גב מרופט, סנדלים, ומפה מהודקת למיכל הדלק, דהרנו בחצי האי הפלופונסי, עד לאן שנשאה אותנו הרוח.

לבקשת המשתתפים, הוגדר אופי הטיול. יציאה נינוחה בבוקר, וחזרה לפני שקיעה. ללא סיורים ארוכים ומייגעים באתרים ארכיאולוגיים, שתיים שלוש נקודות לביקור בכל יום, וים, הרבה ים. בחרתי שלא לעבור במיצר קורינטוס כמקובל , אלא דווקא מהכניסה הצפונית של חצי האי, על יצירת המופת הארכיטקטונית, גשר המיתרים.

בבלוג הזה אין [כמעט] ארכיאולוגיה, היסטוריה או מיתולוגיה. על אלה תקראו באין ספור אתרים במרחבי האינטרנט. זהו סיפור מסע של חברים, שאוהבים לטייל יחדיו. בהכנת הטיול חקרתי וחפרתי על כל מלון, או טברנה שנפקוד לאורך הדרך. לכולם ברור מתי יוצאים, ומתי ואיפוא אוכלים. בספטמבר, באזורי הספר של יוון, חלק מהמסעדות סגורות, ואחרות, נסגרות בשעה מוקדמת. בכביש העולה ממפרץ קורינטוס בצפון, לקניון ווראיקוס, מטפסים לגובה של כ-1000 מ'. ההרים מסביב מתנשאים לגבהים של מעל 2000 מ'. הנוף האלפיני צובט את הלב. הדרך ארוכה, מפותלת וחשוכה. התנועה דלילה. חשוב להגיע לטברנה פעילה במועד שתוכנן. כמו ילדים, גם מבוגרים רעבים, נעשים נרגנים.

היום הראשון

אז אם גם אתם בדרככם לדלפי, כ-180 ק"מ מהעיר אתונה, ממש על אם הדרך , עומד מנזר בן 1000 שנים. הוסיוס לוקאס . המנזר הגדול ביותר מבין שלושת המנזרים ששרדו מאמצע התקופה הביזנטית ביוון .שווה לסטות מספר ק"מ, כדי לחוש כיצד נראו החיים אז. סימני השריפות האחרונות שהיו ביוון, ניכרים לכל אורך הדרך המוליכה אל המנזר. יערות נעלמו והותירו אדמה חרוכה. הלהבות ליחכו את קירות המנזר, וגיצים שקיפצו מהאש, הציתו עצים בחצר עצמה. האוירה במקום קסומה, מזכירה את הסרט "שם הוורד". לשבת על אחד מספסלי האבן בחצר המנזר, להצטנף מצינת הסתיו, ולהרהר...

התחנה הבאה העיירה אראכובה , עיירת נופש חורפית מקסימה. בדרך אליה מימינכם, מתנשא רכס פרנאסוס האימתני, שפסגתו מתנשאת לגובה של 2450 מ'. בעיר כ-4000 תושבים. בעונת הקיץ הרחובות הומים מתיירי הטרקים, שיוצאים למסעות הליכה במדרונות ההרים שמסביב. בחורף, פוקדים אותה גולשי הסקי ,שמתמקמים גם בדלפי הסמוכה. וכולם צובאים על אתר הסקי הגדול של יוון, בפסגת הר פרנאסוס. שלל חנויות מקומיות מציעות שטיחים בהדפסים מסורתיים, מפות רקומות בצבעים מרהיבים, ופריטי אמנות, מעשה ידיהם של אנשי המקום.        

לדלפי הגענו באור אחרון. האתר הארכיאולוגי מצוי בעמק שממערב לכביש המוליך אל העיר. עצרנו בשוליו. הרחק מעל מפרץ קורינטוס, צובעת השמש השוקעת את האופק בכתום. משפת הכביש רואים בבירור את האתר, הרצאה קצרה על השרידים והלאה לדלפי. ארוחת ערב במסעדה TO PETRICO MASS מסעדה מצויינת . רק הנוף מהמרפסת שווה את הכסף.לינה במלון HOTEL PAN DELFI

היום השני

מדלפי דרומה יורד כביש מפותל ותלול, לעבר מפרץ קורינטוס ואל גשר המיתרים, עד עיירת החוף דיאקופטו. עלינו על רכבת המטפסת בעזרת גלגלי שיניים על המסילה. הרכבת, מחליקה באיטיות בנקיק הפראי של קניון ווראיקוס , חוצה נחלים, גשרי אבן ומנהרות , עד קלבריטה. בדרך, עוצרת הרכבת פעם אחת. אפשר לרדת ולצעוד בשביל הליכה מסומן, שמוביל את המטיילים אל נופי מים , מפלים, מערות נטיפים ומנזר תלוי. אפשר להמשיך ברגל עד קלבריטה, או לשוב חזרה ברגל או ברכבת לנקודת המוצא. אנחנו הסתפקנו בכיוון אחד. מספרים, שהנהר הזורם בקניון  לאורך 40 ק”מ עד מפרץ קורינטוס, היה חביב על הגיבור המיתולוגי הרקולס, ומערה אחת, אף הוקדשה לכבודו.  

בקלבריטה, בקצה הרציף, בית קפה חמוד ומיוחד עם כסאות בצבע אדום בוהק. בתפריט, פריט אחד בלבד. קפה. CAFE STATHMOS

כקילומטר מהיציאה הדרומית מקלבריטה, התעכבנו מספר דקות ליד אנדרטה. האתר המרשים, מנציח את זכרם של קורבנות הנאצים בני הכפר.

כ-16 ק"מ בהמשך הדרך מקלבריטה ביקרנו במערת נטיפים [CAVE LAKES]. אגם לא היה, מערת נטיפים עם מוזיאון קטן, המספר את סיפור המערה ויושביה. חידת התעקשותם של היוונים ללוות את הסיור עם מדריכה דוברת יוונית בלבד, נותרה עלומה.

אם אתם חובבי דגים, אל תחמיצו. כ-8 ק"מ בהמשך הדרך, במעבה היער, במבנה אבן מסורתי בן שתי קומות. בקומה העליונה מתגוררת המשפחה, וקומת הקרקע והחצר רחבת הידיים, משמשת את אורחי המסעדה. בחצר, בינות שולחנות הסועדים, נשמע שאון פיכפוך המים בנחל הזורם. [חווה לגידול פורלים] Restaurant Planiteo, Planitero לינה במלון OLVIOS.

היום השלישי

בוקר, אמצע ספטמבר, 12 מעלות. נסענו לפגוש את אנדריאס, לטיול טרקטורונים מסביב לאגם דוקסה. אגם טורקיז מלאכותי שנוצר מבניית סכר על אחד הנחלים. חצינו נחלים ויערות, צלחנו מכשולים, וטבלנו בבריכות מים קרירים. תוך כדי צעידה אל המפל המזין את האגם, הקשבנו לסיפור ילדותו בחבל הארץ היפה הזה. החורפים הקפואים, והחי והצומח מסביב לאגם. 3 שעות של הנאה צרופה. נפרדנו מחבל אכאיה בדרכינו דרומה, לעבר האצבע השלישית שבחבל לאקוניה. הפסקה קלה בכיכר העיר האוניברסיטאית טריפוליס. סעדנו בבית הקפה שנושא את שמו של במאי הטרילוגיה האייקונית הסנדק COPPOLA BAR .משם, הכביש המוביל לקלמטה [לא נכנסנו לעיר], ודרומה, לאורך מפרצים יפיפיים עד קרדמילי, לטבילה ראשונה בחוף FONEAS BEACH. אוהבי הים יתקשו להפרד. רטובים הגענו למסעדת דגים TO NIMANI על חוף הים של Ag. Nikolaos, ומשם, למלונינו ביומיים הבאים. מלון ITILIO.

היום הרביעי

מערת נטיפים דירוס. שטים בתוך מערה עם מי טורקיז צלולים. הגונדולר משייט במיומנות במבוך המערה האפלולי. אנחנו נדחקים בין נטיפים וזקיפים, עולם קסום. נסיעה למונומבסיה, לחופו של מפרץ ארגוליס. מחנים בכניסה לכפר, צועדים כקילומטר מסביב למצוק ואז מתגלית עיירה ציורית דבוקה לצלע ההר הנשפך לים. בתי אבן קטנים על רקע ים כחול. בדרך חזרה, עצירה בגיתאו לארוחת צהריים מול נוף הבתים הוונציאני. מסעדה Barba Sideris על המים. עד שיגיע המלצר, יש זמן לטבילה בים. חזרה למלון ITILIO. ראש השנה היום. נפגשים בבית הקפה על שפת הים ΑΠΈΡΑΝΤΟ ΓΑΛΆΖΙΟ לקבל את השנה החדשה. המרפסת צופה לים. לעת ערב, שבות הדוגיות מעמל היום, ונקשרות אל קצה המזח. שלוות עולמים... שר אהוד בנאי.

היום החמישי

מוזיאון צלבני בלב העיירה אראופולי, Pikoulakis Tower Areopoli. המוזיאון ממוקם במבנה מגדל מסורתי, קטן וצנוע. מציג בעיקר יצירות אומנות עם מוטיבים דתיים, מעט תכשיטים, ופריטי לבוש. צהריים. פנינו מועדות לאפידאורוס, באצבע המזרחית של חבל ארגולידה. ארוחת צהריים על שפת מפרץ ארגוליס, מסעדת דגים Leof Paralias, Nea Kios. בוחרים דגים ,שוקלים, וממתינים בסבלנות. משם, לתיאטרון העתיק באפידאורוס. אתר תיירות המוני, סואן וצפוף. דוכני מזון, מזכרות ופריטי לבוש .שוק רמלה לוד ביוונית. ועדיין, לא להחמיץ. ומשם למלון לשני לילות. פרקנו מזוודות וירדנו לחוף NISI BEACH. על שפת המים שמשיה, ספסל, וצריף מקלחת .נזכרתי בשיר ישן ששרה חדווה עמרני. "...על חוף הים בקתה קטנה שוכנת, דייג בודד שם גר..."

לינה במלון AKRON

היום השישי

נאפפליו ,בירתה הראשונה של יוון העצמאית. הזמנו מראש סיור באוטובוס האדום. בתחנת האיסוף הסמוכה לשער היבשה של העיר, שבימים עברו ננעל לקראת לילה. אין יוצא ואין בא. ביקרנו במצודת פלאמידי הוונציאנית, במרומי המצוק המשקיף על העיר, חלפנו על פניו של האריה מבוואריה, פסל רחב מימדים של מלך האריות חצוב בסלע. מהאוטובוס נפרדנו בטיילת ארווניטיה, הסמוכה לחוף הים, ומשם צעדנו ברגל כקילומטר לאורך רציף הנמל, עד לסמטאות העיר העתיקה. עדיין בוקר. חם. היום צפוי שרב. שיטוט קצר בעיר העתיקה, משקה קל על הרציף, וחזרה למלון באפידאורוס. מנוחה קלה, וירידה למפרץ הנשקף מהמלון [בתמונה]. המים בצבע כחול שקוף, חורשות האורנים נוגעות במים, קסם על ים כנרת. ארוחת ערב בחצר הטברנה הסמוכה TO PERIVOLI.

היום השביעי

נפרדים מהפלופונס [כמעט]. היעד, תעלת קורינטוס. בביקורי הקודם, בדרך מאתונה לקורינטוס, ברגע של היסח הדעת, החמצתי את היציאה מהכביש המהיר. לא עוד. מבט מהגשר על התעלה. יאכטה כפולת תורן חולפת בעצלתיים מתחתינו. נוסעיה, מנופפים לעברנו בהתלהבות. כחצי שעה נסיעה מערבה משם, ממתין לנו מיקליס, לסיור פרטי שהוזמן מבעוד מועד ביקב האורגני שלו  Giannikos Winery. מיקליס בחור נמרץ ומסביר פנים, מלווה אותנו בנתיב האשכולות מהבציר, דרך מיכל התסיסה, ועד הביקבוק. שעת צהריים, נסיעה של שעה לTHE MALL, מרכז קניות סמוך לאתונה. משם, ללילה אחרון במלון Hotel Avra Rafina, הסמוך לרציף המעבורות המפליגות לאיי יוון .