היום הרביעי: גרוסגלוקנר וגרנד-פרי ענתיקות – אגם צל-אם-זה
הצימר השני שלנו (המלצה חמה בטיפ) שוכן בעיירה Niedernsill, פחות מחצי שעה נסיעה מהכפר Fusch ממנו מתחיל מסלול הגרוסגלוקנר. בדרכנו אליו סטינו לכמה דקות מהכביש הראשי, אל העיירה הסמוכה Piesendorf, בה התקיים באותו בוקר שוק איכרים במסגרת פסטיבל הקציר (פרטים נוספים בטיפ).
אחרי עצירה קצרה המשכנו בדרך ל- Fusch, האזור כפרי וכמעט אין כלי רכב על הכביש, ולהפתעתנו חלפנו על פני מכונית ענתיקה. כמה מאות מטרים בהמשך הדרך חלפה על פנינו פורש מרהיבה וכבר ברור היה שלא סתם צירוף מקרים הקרה על דרכנו שתי פגישות מלהיבות כאלו. האווירה במכוניתנו נטענה בציפיה דרוכה, והתגלית לא אחרה להגיע – למרגלות כביש גרוסגלוקנר לפני עמדות התשלום, באזור המסעדות וגני המשחקים, נגלה לעיננו שטח התכנסות בו עשרות מכוניות עתיקות, מכוניות מירוץ ושאר ממתקים מוטוריים בהתארגנות ל...גרנד-פרי! האירוע הוא שיחזור של חגיגות פתיחת הכביש בשנת 1935, אז נערך גרנד-פרי לרגל הפתיחה. כיום זה אינו מירוץ אלא תצוגה מרהיבה של ענתיקות מסוגים שונים ותקופות שונות הנוסעות במעלה ומורד הכביש התלול.
כפי שנוכחנו לכל אורך הטיול, השנה החורף הקדים, וגם פה כבר למרגלות ההר טלאים של שלג.
לרגל הפסטיבל היה בשטח ההתכנסות קהל ניכר, למרות זאת ניתן היה לגשת בקלות לכל אחת מהמכוניות,המתוחזקות להפליא ובוהקות כאילו כרגע ירדו מפס הייצור. הבעלים הגאים, בתלבושות נהגים של פעם – סרבלים, מעילי עור, כובעי פרווה ומשקפות, שמחו להצטלם עם הצופים הנלהבים.
בין התיירים פגשנו משפחה ישראלית אחת, ולא סתם מאי-שם בישראל – הבנות שלנו מכירות את הבנים שלהם מביה”ס היסודי בשכונה 
לאחר ששבענו מהמראות המרתקים חזרנו למכונית וניגשנו לעמדת תשלום האגרה. שם נאמר לנו שעקב הגרנד-פרי הכביש יהיו סגור לשעתיים החל משלוש אחה”צ. השעה היתה שעת בוקר מאוחרת, החלטנו שנתקדם במסלול ונחליט בהמשך אם חוזרים ליציאה לפני הסגירה או מתעכבים על ההר וחוזרים לאחר פתיחת הכביש.
כידוע המסלול על הגרוסגלוקנר כולל תחנות עצירה מומלצות רבות. תכננו לעצור כבר בתחנה הראשונה למסלול הליכה חביב בטבע, האמור להימשך כחצי שעה. בחניון התחנה שוב נתקלנו בענתיקות, הפעם כשהן רועמות במנועיהן בעלייה התלולה ויכולות לה! לא יאומן כמה היטב הן מתוחזקות.
אמנם בכניסה להר הפסטיבל המה משתתפים, אך רבים הגיעו כנראה רק לשטח הכינוס. בתחנה המושלגת פנינו לתחילת המסלול וגילינו כי כל סימני הדרך מכוסים בשלג ורק ראשיהם מציצים מעל הלבן-לבן הזה, ואין איש מלבדנו במסלול. התחלנו לצעוד על שביל בלתי נראה על צלע ההר, מעלינו ומתחתינו הלובן בוהק, ורק האשוחים צופים בנו.
בהמשך נתקלנו במשפחה קטנה – אבא, אמא ותינוקת מתוקה במינשא. הם נראו תוהים אם להמשיך, אנו אמרנו שנמשיך ככל שיתאפשר ובמקרה הצורך נוכל בקלות לחזור על עקבותינו שהסתמנו בבירור בשלג הבתולי. סיפרתי להם שאנו רגילים למסלולים בהרים אם כי לא בשלג כי אנו מישראל החמה, והבחור צחק שאצלם זה להיפך – רגילים לשלג אך לא למסלולים בהרים כי הם מבלגיה השטוחה 
מסתבר שהליכה בשלג מכפילה את הזמן – המסלול ארך שעה, ונהנינו מכל דקה בו. השלג מכל עבר, עד קצה המבט, השביל מטפס על צלע ההר ובסוף המסלול יורד חזרה וכל העת מעלינו ומתחתינו מדרונות מושלגים. האוויר הצלול הוא לא רק קלישאה וההליכה בנוף הלבן מרוממת את הנפש ומספקת זיכרון שאין דומה לו, חוויה שבהחלט נרצה לחוות שוב בעתיד.
משם נסענו לתחנת האגם (תחנה 7). בניגוד לצילומים שנתקלנו בהם ברשת ובספרים המציגים אגם כחול מוקף בהר הירוק – אנו פגשנו אגם אפור-פלדה שהשלג סובב אותו, לא היה סיכוי להקיף אותו בהליכה בשל עומק השלג סביבו. אך זכינו לשעשוע חליפי: האגם היה מכוסה שכבת קרח והתענגנו על זריקת כדורי שלג לעומק האגם שניפצו את שכבת הקרח במקום פגיעתם.
בסדקים בשלג הנערם נוצרת אשליה אופטית של אור כחלחל. העננים הקיפו אותנו, והשמים הלבנים התמזגו עם הקרקע הלבנה, מבלי להותיר קו הפרדה ביניהם.
בשל האובך וחוסר הראות החלטנו שאין טעם להגיע לתצפית פרנץ-יוזף בשיא הגובה. בדרך חזרה למטה עצרנו בתחנה 4 – מוזיאון טבע קטן וחמוד המציג את בעלי החיים, הצמחיה והנוף בגרוסגלוקנר. אהבנו במיוחד את הסרט המקסים המוקרן בו אודות עונות השנה על ההר וחיי המרמיטות. ממנו למדנו שבמזג אוויר זה המרמיטות כבר החלו את שנת החורף, כך שגם לו הגענו לתצפית בראש ההר כנראה לא היינו פוגשים אותן.
כיוון שחזרנו מההר מוקדם יחסית הקפנו את אגם צל-אם-זה בדרך לצימר (רבע שעה מהצימר). טיילנו באחד מחופי האגם ובפארק סמוך. סיום חביב ליום מקסים.
מה עוד עשינו בטיול?
סתו באוסטריה - הקדמה ומידע כללי
היום הראשון: גשר אירופה – עמק שוטבאי – קרחון שוטבאי – מגלשת מידרס – אינסברוק
היום השני: אטרקציות ליום גשום - טירת קופשטיין - הבית ההפוך
היום השלישי: מעבר גרלוס – מפלי קרימל – ערוץ זיגמונד-טון ואגם קלאמזה
היום החמישי: פארק חבלים באניף – ערב בפסטיבל רופרטפסט בזלצבורג
