בקיץ האחרון התלבטנו להיכן כדי לנסוע עם שלושה ילדים בני 17, 14 ו- 11חובבי אקשן וטבע. לאחר בדיקת אזורים הפור נפל על קוסטה ריקה שהבטיחה נוף פראי (כ- 30% משטח המדינה הם שמורות טבע מוכרזות), בעלי חיים, אקשן מסוגים שונים וגם חופים מדהימים של שני אוקינוסים.
כיוון שמזג האוויר בקוסטה ריקה די קבוע ויש עונה גשומה ועונה פחות גשומה (בשתיהן אפשר לתפוס ימים רבים של גשם) החלטנו להתעלם מהעובדה שבקוסטה ריקה אוגוסט זאת העונה הגשומה והחלטנו לקחת אתת הסיכון שירד גשם כל הטיול. היתרון הוא כי בעונה זאת יש פחות תיירים והמחירים נמוכים יותר מאשר בעונה היבשה. מאנשים שהיו בקוסטה ריקה בעונה היבשה הסתבר לנו כי גשמים של ימים רצופים יכולים לרדת גם בעונה זאת ואין ערובה לכך שבעונה היבשה אכן יהייה יבש. לכן, ניתן לנסוע כל השנה ופשוט לקוות למזל.
אנחנו היינו ברי מזל. למעט פעמים הגשמים שירדו היו במהלך הלילה וביום היה מזג אוויר חם ויפה. בכל מקרה מזג האויר לא אילץ אותנו לשנו תוכניות כיוון שהוא ירד או בלילה או כאשר נסענו ממקום למקום.
התחלנו לארגן את הטיול. עמדו לרשותנו 9 ימים ואותם רצינו למלא בפעילויות ובמקומות לביקור שאותם בררנו מתוך מגוון עצום שקוסטה ריקה מציעה. בשלב ההכנות מצאנו באינטרנט פעילות שנקראת קניונינג (ירידה בסנפלינג בתוך מפלים) ושמתקיימת במקום שנקראה lands in love כשביקשנו לקבל פרטים על הפעילות התקשר אלינו בחור ישראלי בשם אלון. הסתבר כי Lands in Love הוא מלון שמנוהל בלב יער הגשם על ידי קבוצה של ישראלים שהתישבה במקום לפני כ- 7 שנים וכי הם מציעים לעזור בתכנון המסלול וכן בביצוע כל ההזמנות למלונות, רכב, אטרקציות וכד' דרכם. כיוון שכבר די היינו מגובשים עם מקומות הביקור לאחר שהשווינו את המחירים שהם הציעו קבלנו את הצעתם לבצע את כל ההזמנות דרכם. העברנו להם את המקומות בהם החלטנו לבקר, הם הציעו תוספות או שינויים וכן הציעו מלונות ואטרקציות באזור. הם ביצעו עבורנו הזמנות גם למלונות שלא נכללו בהצעות שהם העבירו לנו והיו מוכנים לקבל כל בקשה שלנו לפני וגם במהלך הטיול.
ההחלטה שלנו לבצע את ההזמנות דרכם ולא עצמאית התבררה כטובה כיוון שהיא חסכה לנו כסף (בהשוואה להזמנה לבד), איפשרה לנו אנשי קשר מקומיים למקרה של שינויים או תקלות ומעל הכל הכל עבד בצורה מושלמת.
ניתן ליצור קשר עם אלון: [email protected]
אתר האינטרנט של Lands in Love: www.landsinlove.com
הגענו לקוסטה ריקה בטיסה מניו יורק. טסנו בחברת התעופה המקומית טאקה, שהתגלתה כחברה מצויינת עם מטוסים חדישים ושירות מצוין. נחתנו ב- 9:00 בבוקר וב- 09:35 עמדנו מחוץ לטרמינל. החלטנו לוותר על ביקור בעיר הבירה סאן חוזה וקבענו כי היעד הראשון שלנו בטיול יהיה Tortuguero. זו היא שמורה בלב הגונגלים לחוף האוקינוס האטלנטי. היא ידועה בזכות היותה מקום חביב על צבי הענק הירוקים להטלת ביצים. עד לשנות השבעים התושבים נהגו לצוד ולאכול את הצבים. כיום הציד אסורים בתכלית האיסור והתושבים מתפרנסים מהדרכת תיירים אשר מגיעים למקום לצפות בתופעה המרתקת. טורטוגרו מנותקת מהעולם וניתן להגיע אליה בשיט בלבד. קודם על נהר שמתחבר לתעלות שנחפרו בשנות השלושים של המאה לצרכי העברת עצים כרותים.
הסעה שהוזמנה מראש אספה אותנו ישירות משדה התעופה והתחלנו במסע של 4 שעות נסיעה, דרך כפרים קטנים וצבעוניים למעגן בשם Matina/Caño Blancoשם עלינו על סירה של מקומיים (אטובוס סירה שעוצר במספר כפרים לאורך הדרך) שבשיט בנהר בתוך הגונגל הביא אותנו לתחנה הראשונה שלנו בטוטוגרו למלון Pachira Lodge - http://www.tortugueroinfo.com/tortuguero/tortuguero_pachira_lodge/pachira_us.htm
חשוב לדעת כי המגיעים דרך סאן חוזה נאספים בהסעה מיוחדת שכל מלון באשור מארגן ומגיעים בסירת תיירים נוחה יותר. החיסרון הוא שצריך לבלות לילה בסאן חוזה, מבלים יותר זמן בנסיעה והשיט אינו חוויתי כפי שאנחנו זכינו. בהגעה ישירות משדה התעופה חוסכים יום שלם שאחרת מבוזבז. כיוון שזמננו היה קצר, תכננו להיות בטורטוגרו את יום ההגעה ועוד יום מלא למחרת ולעזוב בבוקר היום השלישי.
המלן ממוקם בלב הג'ונגל כשאר הדרך היחידה לצאת ולבוא היא באמצעות הסירה. המלון מציעה בקתות חדר מרווחות עם שתי מיטות גדולות בכל בקתה עם כלכלה מלאה (לא ממש אפשר לקפוץ למסעדה השכנה). בחדרים אין חלונות אלא רשתות בלבד על החלונות ווילונות לפרטיות ורעש הג'ונגל חודר פנימה. שימו לב כי במלון יש שני "כפרים" נפרדים". האחד הוא זה בו אנחנו שהינו. השני מורכב מחדרים שכל 4 מהם מחוברים יחד. כיוון שאין חלונות על הדלתות שומעים כל דבר מהחדרים האחרים. מומלץ לדרוש להיות רק בבקתות הנפרדות.
. עוד באחר הצהריים של ההגעה ישנו סיור של המלון (ללא תשלום נוסף) לכפר טורטוגרו. זה סיור תיירותי שמטרתו לאפשר לכם לעזור לכלכה המקומית באמצעות קיה כלשהיא בחנויות המקומיים. בדרך רואים איך המקומיים חיים (בתים פשוטים מאוד) וללמוד על אורח חיי הצבים המטילים (לדוגמא העובדה כי הצבות יחזרו להטיל בצים בדיוק במקום בו הן נולדו לפני 30 שנה ). למרות שזהו טיול שניתן לוותר עליו, אני הייתי ממליץ לצאת אליו. הילדים נהנו לראות כיצד חיים המקומיים, להיות על שפת האוקינוס, לקנות אגוז קוקוס טרי שהמוכר עם מצ'טה פותח את החלק העליון ומוסיף פנימה קש שנוכל לשתות וגם מהשיט עצמו בנוף הג'ונגל.
עם החזרה למלון (שעות אחר הצהריים המאוחרות), הילדים דבר ראשון יצאו לבריכה ואנחנו ניגשנו להירשם לסיור כדי לראות את הצבים בשלבי ההטלה. כיוון שלא רוצים להפריע את מנוחת הצבות, גודל הקבוצה הוא של 10 אנשים ורק עם מדריך מקומי. קיימים שני מועדים בלבד לביצוע התצפית. ב- 20:30 או ב- 22:30. ההחלטה איזה קבוצה תבקר באיזה מקום ובאיזו שעה נקבעת על ידי הנהלת השמורה והיא מתבצעת בדרך של הגרלה בין המלונות השונים באיזור והקבוצות השונות. רק כשעתיים לפני הסיור המלון יודיע מהי השעה בה יצא הסיור.
לאחר ארוחת הערב, היינו עייפים ביותר (בכל זאת יצאנו בשעה 3 לפנות בוקר מניו יורק, עברנו נסיעה ארוכה, שיט מייגע וטיול רגלי) פרשנו לישון. אנחנו חששנו כי לא נצליח לישון, אולם בימים ששהינו במלון ישנו בצורה מצויינת, רעש הג'ונגל משרה רגיעה ובבוקר התעוררנו לצלילי השאגות של הקופים השואגים
המלון מציע במסגרת השהייה טיול רגלי בג'ונגל וטיול סירות בתעלות (כמובן בג'ונגל). אנחנו הצטרפנו לשני הטיולים הללו. שני הטיולים מלווים עם מדריכים מקומיים דוברי אנגלית מהמלון שאמונים על איתור החיות השונות ובעלי ידע רב על הסביבה. הילדים שלנו שהינם דוברי אנגלית גילו ענין רב בסיורים ובכל הטיולים שלנו בקוסטה ריקה היו תמיד צמודים למדריך ואיתרו וראוו חיות רבות. בלי לשים לבף הם אף למדו המון על הארץ, הגיאוגרפיה שלה והאנשים שחיים בה.
כיוון שהגענו ליום אחד שלם, שיבצנו את הסיורים המוצעים כך שאת הטיול הרגלי ניקח בבוקר, אחר הצהריים נצא לשיט ובלילה נראה את הצבים. החלטה זאת התבררה כמצוינת. אכן אין צורך בזמן שהייה נוסף מעבר למה ששהינו באיזור. כיוון שאין אפשרוות לצאת לאן שהוא מחוץ למלון ואפילו לא להגיע לחוף (יש בכל מקרה חופים יפים בהרבה ראו בהמשך) אין מה לעשות במקום מעבר ליום ההגעה ועוד יום שלם נוסף.
בשני הטיולים ראינו חיות רבות. טיול הבוקר הרגלי לקח אותנו ליער שמקיף את המלון. ראינו בו שני סוגי קופים מקפצים בין העצים, עכבישי ענק, ציפרים שונות (חלקן צבעוניות ביותר) וסרטני יבשה ענקיים וצבעוניים.
הטיול ארך כשעתיים. לאחריו היה לנו מספיק זמן לבלות בבריכה עד ארוחת הצהריים. בזמן ששהינו בבריכה עברה מישהי מצוות המלון וקראה לנו לצאת לראות את האיגואנות הענקיות שהגיע לביקור מספר מטרים לידנו.
לאחר ארוחת הצהריים בחדר האוכל של המלון, יצאנו לסיור בתעלות הג'ונגל. הסיור מתבצע בסירות ללא גגות או חלונות כדי למקסם את חווית הצפיה בחיות. 10 דקות לאחר שהתחלנו את השיט, החל לרדת גשם זלעפות. מיד הוצאו מבטן הסירה שכמיות גשם (פונצו) חדשות ונקיות וחולקו לכולם והסיור נמשך ללא הפרעה בגשם. הפלגנו בתעלות בתוך הגו'נגל. ראינו אליגטורים ציפורים מסוגים שונים וקופים שהסתתרו מהגשם. לקראת סוף ההפלגה הגשם פסק וכשחזרנו למלון הילדים לא ויתרו על שחיה נוספת בבריכה. בינתיים אנחנו התבשרנו כי התמזל מזלנו והקבוצה בה נרשמה לסיור ההטלה תצא לדרך בשעה 20:30.
בשעה 20:00 עמדנו (חובה להגיע רק בבגדים כהים) על הרציף כאשר הסירה של פארק התיירות יחד עם המדריך המקומי אספה אותנו. לאחר הפלגה של חצי שעה היא עגנה בחוף שומם וחשוך ביותר. כולנו התארגנו (10 אנשים בקבוצה) להליכה בשורה עורפית בעקבות המדריך. השמיים שהיו ללא ענן והחושך המוחלט מסביב זימנו לנו את האפשרות של ראיית כוכבי שביל החלב בצורה המדהימה ביותר. זאת הפעם הראשונה שיכולנו לראות בצורה ברורה את אלפי הכוכבים ולהבין מדוע הוא מכונה שביל החלב.
מכשיר הקשר של המדריך טרטר והוא התבשר על ידי הצופה, שכל תפקידו הוא להסתובב על החוף, לאתר צבים שיוצאים להטלה ולדווח למדריכים, כי צבה החלה לחפור את בור ההטלה שלה לא רחוק מאיתנו. במהירות ובדממה התקדמו לאזור ההטלה ואכן צבה גדולה הייתה עסוקה בחפירת הבור. הצטווינו לעמוד ללא תנועה ובדממה בכדי לא להפריע לצבה. יש להמתין עד אשר היא תחל בהטלה בכדי לגשת לראות. כאשר עמדנו וחיכינו חלפו לידע עוד שתי צבות שעלו מן הים בחיפוש מקום מתאים להטלה וצבה אחרת שסיימה הטלה עברה בדרכה חזרה לים.
לאחר כעשר דקות נוספות של המתנה בישר לנו המדריך כי הצבה החלה בהטלה. בשלב זה הצבה מצויה בטרנס וניתן לגשת לראות. התקדמנו בזהירות ובשקט לאחורי הצבה. המדריך האיר את הבור בעזרת פנס עם אור אדום שאינו מטריד את הצבה ואנחנו יכולנו לראות כיצד היא מטילה שתי בצים כל כמה שניות. סה"כ הצבא מטילה כ- 100 ביצים. לאחר סיום ההטלה ראינו כיצד הצבה, לפני חזרתה למים, מכסה את הבור ומסווה אותו. כאשר סיימנו לצפות, התארגנו שוב בשורה עורפית וחזרנו למקום בו המתינה לנו הסירה אשר לקחה אותנו חזרה למלון.
עוד על השמורה והצבים ניתן לראות כאן: http://www.tortugueroinfo.com/
את היום הבא (השלישי שלנו) הקדשנו למעבר מטורטוגרו ליעד הבא שלנו, Land in Love שם תיכננו לבצע את מסלול הקניונינג. התחלנו את היום בהפלגה בת כשעה וחצי בסירות המלון (בדרך שונה מזאת שהגענו בה עם סירת האוטובוס המקומי) למקום בו ציפו לנו אוטובוסים (של המלון) אשר לקחו אותנו למסעדה בעיירה Guapiles. לאחר ארוחת הצהריים במסעדה (השיט, האוטובוס והארוחה כלולים במחיר החבילה של המלון) חיכה לנו נציג מקומי של חברת הרכב טריפטי עם הלנד קרוזר שהזמנו. הדאגה שלנו האם הרכב אכן ימתין לנו במסעדה התברררה כמיותרת. אנחנו הזמנו גם GPS שהגיע יחד עם הרכב. המכשיר עבד בצורה מעולה והוביל אותנו ללא אף טעות בטיול. למרות חששות מוקדמים שלנו והצטיידות במפות לא פתחנו אותן ולו פעם אחת.
הנסיעה ל- Lands in Love אורכת כ- 4 שעות. מגיעים לפרברי סאן חוזה ומשם עולים דרומה. הכבישים צרים עם מסלול לכל כיוון, אולם הדרכים טובות (למעט בורות פה ושם הנגרמים מכמויות הגשם האין סופיות במדינה) והנסיעה עוברת בצורה הטובה ביותר. ככל שהתרחקנו צפונה מסאן חוזה התנועה התדלדלה. לאט מצאנו את עצמנו נוסעים על דרכים צרות בין יערות עד וגבעות מיוערות. הנוף היה ירוק ומרהיב. גשם החל לטפטף ובסביבות חמש וחצי אחה"צ הגענו ל- Land in Love. המלון יושב בלב יער הגשם, עם נוף מדהים של ג'ונגל, הרים מיוערים ונחלים. קולות בעלי החיים נשמעים מכל עבר. את המלון מפעילה קבוצה של ישראלים אשר התיישבו במקום לפני כ- 7 שנים. הם כולם צמחוניים ולכן גם מסעדת המלון היא כזאת.
לאחר שהתמקמנו בחדרים התארגנו לאוחת הערב אותה אכלנו במסעדת המלון. המנות גדולות ביותר ולמרות שכולנו חובבי אוכל ואכילה לא הצלחנו לסיים אותן. במלון פגשנו בעיקר ישראלים (נראה כי הן רוב רובו של אורחי המלון).
את בוקר המחרת (היום הרביעי לטיול) התחלנו עם גשם שירד בבוקר. ביום זה תכננו פעילות קניונינג שלאחריה טיול סוסים בדרך חזרה למלון. כיוון שאין אפשרות לקיים את הקניונינג, שכולל ירידת סנפלינג בערוץ נחל בין מספר מפלים, בגשם עקב חשש לשטפון בנחל, חששנו כי נצרך לוותר על פעילות זאת. כיוון שהפעילות הזאת היתה אחת משיאי הטיול המתוכננות בעיני הילדים החלטנו להמתין ולראות אולי הגשם יפסק. התמזל מזלנו ובשעה 11:00 הגשם פסק. התבשרנו כי המסלול תקין וכי נוכל לצאת בתוך כחצי שעה, במידה והגשם לא יתחדש. כססנו ציפורניים במשך הזמן הזה וכיוון שהגשם לא התחדש יצאנו לדרך. היינו קבוצה אחת שכללה משפחה ישראלית נוספת עם שלושה ילדים וארבעה מדריכים מקומיים מקצועיים ביותר , שאף דיברו (זכר לקבוצות הישראליות הרבות שהם ליוו) מספר מילים ומשפטים בעברית. הצטיידנו בקסדות, כפפות עבודה עבות, חגרנו חגורת סנפלינג ויצאנו לדרך. המסלול כולו נמצא בשטח העצום של המלון. התחלנו עם תרגול של סנפלינג והתחלנו בירידה לכיוון הנחל. הגענו לתחילת הג'ונגל ואת הקטע הבא עשינו באמצעות אומגה שנמתחה מעל צמרות העצים והעבירה אותנו לחלק אחר של היער. משם ירדנו לכיוון גשר תלוי בגובה של 110 מטר מעל הנחל. באמצע הגשר כאשר אנחנו מתנדנדים מצד לצד, המדיך עצר, פתח דלת ברצפת הגשר ומכאן התחלנו לבצע סנפלינג למפל הראשון בעומק של 100 מטר.
מירידה זאת ישר לתוך מפל של מים המשכנו בנחל וירדנו בעוד 5 מפלים בגבהים שונים. המים היו חמימים והנוף היה משגע. אין ספק שזאת פעילות שהיה שווה לא לוותר עליה. מומלץ ביותר למשפחות עם ילדים בני 10 ומעלה.
בסוף המסלול חיכו לנו סוסים ויצאנו עימם לטיול ביער. העצירה הראשונה שלנו בקפיצת הטרזן. אתה מגיע לבמה, נקשר בחבל ארוך שתלוי על צמרת העץ, מקבל דחיפה מהמדריכים ועף את תוך היער מעל ערוץ נחל שעומקו כ- 150 מטר. את הצרחות של אישתי שמעו בטח עד ניו יורק. הילדים כמובן חשבו שזה היה שיא ההנאה.
לאחר הקפיצה המשכנו בטיול הסוסים חזרה למלון.
קפיצת הטרזן היא חלק ממסלול הקניונינג וכדי לא לוותר עליה. על טיול הסוסים אפשר לוותר. במקרה כזה נאספים בסוף המסלול על ידי טרקטור ועגלה ומובאים חזרה למלון.
לאחר מנוחה קלה אותה נצלו הילדים בכדי לקפוץ לבריכה (שכמובן נמצאת מול נוף מדהים של יער הגשם) ולאחר התארגנות קצרה יצאנו לדרכנו ליעד הבא שלנו, הר הגעש ארנל. הר הגעש הזה הוא אחד מ- 10 הפעילים ביותר בעולם ותדיר ניתן לחזות בלילה בלבה או אם זה במהלך היום לשמוע את הרעשים ולראות את העשן המתפרץ מההר. זמן הנסיעה הוא שעה אחת כך שבחרנו להמשיך עוד באותו היום. מזג האוויר שהחל בגשם הלך והתבהר ככל שהתקדמנו עד שהשמים נהפכו לכחולים ללא ענן. הדרך עוברת בין כפרים קטנים, גבעות ויערות ירוקים מכל עבר. ככל שמתקדמים מתחילים לראות את ההר. המלון שבחרנו הוא Arenal Observatory Lodge (http://www.arenalobservatorylodge.com/index.php). זהו המלון היחיד שנמצא צמוד להר הגעש וממנו ניתן לראות את ההתפרצויות. לא רואים זאת משום מלון אחר ואם רואים לא בקרבה כזאת ולא בזווית כזאת. כיוון שכך, מומלץ להזמין חדים במלון מוקדם ככל האפשר כיוון שהוא מתמלא במהירות (בעיקר החדרים הפונים להר). ניתן להסתפק בחדרים הפשוטים יותר שמהם רואים את ההר רק מהמרפסת (מהיקרים יותר רואים את ההר גם מהמיטה). החדרים גדולים ומרווחים. מהמלון תצפית פנורמית גם לאגם ארנל. זהו אגם מלאכותי ענק שנוצר לאחר בניית סכר להפקת חשמל. הגענו למלון לקראת ערב והתמקמנו במלון. את ארוחת הערב אכלנו במסעדת המלון הטעימה ביותר.
את בוקר היום החמישי התחלנו בסיור שמציע המלון ללא תשלום לאורחיו (אורחים מבחוץ משלמים). כיוון שהמלון יושב על שטח עצום שכולל יערות, נחלים, מפלים וכמובן את הר הגעש, מוצע לאורחיו סיור בין שעתיים שעבר ביער, על גשרים תלויים, יורד למפל ענק (נרטבים לגמרי מהנתז) ומסתייים לאחר שעתיים בקצה השני של המלון. משם טרקטור ועגלה החזירו אותנו חזרה למתחם המרכזי. במהלך הסיור ראינו קופים, עכבישי ענק, תוכים וציפורים בשלל צבעים והמון טבע ירוק. טפטוף קל ליווה אותנו בתחילת הסיור ונעלם בהמשך כשפינה מקומו לשמש נעימה ושמיים כחולים שעזרו לנו לראות את ההר ואת הפסגה.
לאחר שחזרנו מהסיור קפצנו לבקר בחדר הניטור של ההר. כיוון שהמלון הוא המקום הקרוב ביותר להר, התמקמו חוקרי המכון הסמיטסוני מארה"ב במלון וקבעו אותו כבסיס למחקריהם על הר הגעש. במלון יש חדר תצוגה המציג את המכשור של החוקרים, סיימוגרף המנטר כל העת את פעילות ההר וצילומים מהתפרצויות שונות של ההר.
מהחדר עברו הילדים לבריכה. גם ההליכה לבריכה היא חוויתית ועוברת ביער תוך חציית שני גשרים תלויים. מהבריכה יש נוף פנורמי להר ואכן מול עיננו ההר התפרץ. רעם חזק נשמע וענן עשן לבן התפרץ מהפסגה הקטומה. בבריכה בילנו מספר שעות רגועות. בשעה 16:00 עמדנו מוכנים ליד הלובי. סיור שהוזמן מראש אסף אותנו בדיוק בשעה היעודה ולקח אותנו לסיור ערב בשמורת יער פרטית (בקוסטה ריקה לא כל השמורות הן בבעלות המדינה. מספר שמורות גדולות הן פרטיות ובדרך כלל הן שמורות טוב יותר). מיד ביציאה מהלון צפינו בתפרצות נוספת של ההר וראינו את האנשים שנמצאים במלונות השונים מגיעים במיוחד לשטח שלפני המלון בכדי לראות את ההתפרצויות (אין כניסה למלון למעט לאורחי המלון).
גם בסיור זה שנערך עם מדריך מקומי, ראינו חיות שונות, ציפורים, פרחים ועצים יחודיים. בסיום הסיור נסענו לבלות ערב במעיינות החמים ב- Baldi. האתר בנוי מכעשר בריכות בגדלים שונים וברמות חום שונות, שחומן מגיע עקב זרימת מים תת קרקעית ליד הר הגעש הפעיל. היתרון, אין ריח של גופרית והכל כמובן טובל בצמחיית ג'ונגל עשירה. במקום גם מגלשות מים כך שהילדים נעלמו מיד ואפשרו לנו לבלות בזוגיות בבריכות השונות ולהזמין משקאות בבר שנמצא במרכזה של בריכה חמימה. דיל הכניסה כולל גם ארוחת ערב במסעדת השירות העצמי של המקום (במקום גם מסעדות נוספות כולל מפוארות). מסעדת השירות העצמי נמצאית במקום פתוח הצופה למתחם כולו מראש מגדל גבוה. המסעדה היא בשירות עצמי. אכול כפי יכולתך עם אוכל סביר בהחלט. את ההסעה למלון הזמנו לשעה 22:00 ולאחר יום עמוס חזרנו למלון.
את היום השישי התחלנו בהתפרצות של הר הגעש בה צפינו ממושבנו בארוחת הבוקר (חדר האוכל כולל חלונות ענק נפתחים במלואם לצפיה בהר כמובן). פשוט מראה עוצמתי ומדהים. לאחר הארוחה עזבנו את המלון ליעדנו הבא אזור Monteverde לעיירה Santa Elena. מיד ביציאה מהמלון ראינו שלטים שמפנים אותנו לחוות פרפרים, זוחלים וצפרדעים (יש רבות בכל רחבי קוסטה ריקה). החלטנו לבקר במקום. דרך עפר הובילה אותנו לכפר הסמוך. גילינו שם "מוזיאון" פרטי לא גדול שככל עשרות סוגי נחשים, עשרות שונות של צפרדעים בגדלים וצבעים שונים, חדר עכבישים כולל עכבישי טרנטולה ענקיים ושטח סגור בו עפו עשרות פרפרים צבעוניים. הילדים יכלו להחזיק חלק מהנחשים והצפרדעים ונהנו מאוד מהביקור.
משם המשכנו לאורך האגם (Nicoya ) לכיוון מונטה ורדה. הדרך שנמשכית לאורך האגם סלולה היטב, אבל אם יש ימים גשומים נוצרים בורות בכביש או סחף שמחסה חלק מהנתיב. מומלף על כן לנסוע כאן בזהירות. לאורך הדרך ראינו שילטי פרסום עצמי שמפרסמים את המאפיה הגרמנית. עקבנו אחרי השלטים ובעיירה Nuevo Arenal גילינו מאפיה/מסעדה גרמנית שמציע מבחר מאפים, סנדוויצ'ים וארוחות קלות. במקום גם מספר חנויות למזכרות (כנסו לחנות הרחוקה מהמסעדה ולא לזאת שצמודה לה). המסעדה טובה, אבל יחסית יקרה. לאחר הארוחה המשכנו בדרך. קראנו אזהרות לגבי טיב הדרך למונטה ורדה אולם כיוון שעד כה הדרך היתה טובה למדי, לא ממש הבנו מדוע כל האזהרות. המשכנו בנסיעה לאורך האגם עד לגדה הנגדית. במקום זה הדרך למונטה וורדה נפרדת מהאגם ומתחילה לטפס לתוך ההרים. זה השלב שבו הבנו מדוע האזהרות. הדרך הופכת לאט לדרך כורכר במצב טוב, לאחר מכן לדרך כורכר עם בורות בגדלים שונים ובשלב האחרון שלה לדרך עפר סלעית עם בורות וסלעים בולטים. בשלב זה בתזמון לא ממש מושלם החל לרדת גשם, שככל שהתקדמנו הפך למטר זועף. הגשם השוטף מקשה לראות את הבורות כיוון שהדרך כולה הופכת לשלולית ענקית. זאת הסיבה לצורך בג'יפ. הדרך עוברת בנוף ירוק פתוח ופראי. ברגעים של הפוגה בגשם קשה שלא להתלהב מהנוף המדהים. הדרך עולה לגובה של 1400 מטרים. ככל שהתקדמנו למונטה וורדה הפוגות הגשם נעשו ארוכות יותר. לעיר נכנסו תחת זרזיף. ה- GPS הוביל אותנו במדויק למלון בו שכנו בעיירה Santa Elena Montaña Monteverde www.monteverdemountainhotel.com
המלון נוח ונעים עם חדרים גדולים ויש בו מסעדה מצויינת. הגשם שלא פסק הבריח אותנו לחדרים. לקראת הערב היה מתוכנן לנו טיול לילה בג'ונגל. הפוגה בגשם שיכנעה אותנו לצאת בכל זאת לסיור. מיד לאחר שהתחלנו ללכת ונכנסנו בין העצים החל גשם זלעפות לרדת. זה היה הגשם החזק ביותר שחווינו במהלך הטיול. בתוך דקות מעטות היינו רטובים לגמרי למרות הפונצ'ו שלבשנו. כמובן שגם החיות לא ממש יצאו לטייל בגשם כך שלא ממש ראינו כאלו. את החיה היחידה בסיור ראינו דווקא בסיומו במתחם המלון. מסתבר כי בסדק אדמה בגינה שוכנת עכבישת טרנטולה ענקית.
המלצתי היא לוותר על הסיור גם כשלא יורד גשם ובעיקר כשיורד גשם. לאחר מספר סיורי הג'ונגל שכבר ביצענו סיור זה, אפילו שהוא נעשה בלילה, הוא כבר די חוזר על עצמו ומיותר.
לאחר מקלחת חמה והחלפת בגדים יצאנו לאכול ארוחת ערב. לא הרחק מהמלון מצאנו פיצריה נחמדה שהומלצה לנו על ידי צוות המלון. למעט זוג אחד היינו היחידים במסעדה. הזמנו פיצות שהיו ענקיות ומצויינות. יחד עם השוקו החם שקיבלנו הצלחנו להתחמם מסיור הגשם. הגשם שפסק בשלב זה גרם לנו להיות אופטיים כי למחרת נצליח לעמוד בתוכניות הטיול ולא נצטרך לבטלן עקב הגשם.
למחרת בבוקר היינו אמורים לצאת לשיא נוסף בטיול. קנופי ביער וטיול על הגשרים התלויים. הגשם עדיין טיפטף והשמיים היו מעוננים. אנחנו התפללנו למזג אוויר יפה. בשמונה בבוקר (בדיוק בזמן שהיה בתוכנית אספה אותנו ההסעה של חברת סלווטורה שבשמורה שלהם ביצענו את הפעילויות הללו http://www.selvatura.com/ .
למרות הגשם והקרירות בבוקר החלטנו לוותר על המעילים. למרות הסיכון בהחלטה מעין זאת היא התבררה כמוצדקת כיוון שבמהלך הבוקר הגשם פסק ומזג האוויר התחמם. יחד עם זאת כיוון שמונטה וורדה היא בגובה רב, יכול להיות שם קריר בערבים ובבקרים.
לאחר 30 דקות של נסיעה הגענו למתחם של סלווטורה. זאת שמורה ענקית בהרים מדהימה ביופיה ובנוף שנשקף ממנה. למרות הכמויות הגדולות של האנשים שמגיעים לסיורים הכל פועל כמכונה משומנת. מיד בכניסה מסרנו את הוואוצ'ר שלנו והופננו לתור המתאים. התור זורם במהירות כאשר כל כמה שניות קבוצה של 10 אנשים נכנסים לחדר ענק. קסדות מגן וחגורות עם רתמות מותאמות להם ושני מדריכים מובילים אותם לחלקת הדרכה. לאחר הדרכה קצרה נרתמים לאומגות הענקיות ומתחילים לעבור בגובה 60 מטרים מעל צמרות העצים בין התחנות השונות. סה"כ יש 18 תחנות שאחת אורכת מעל קילומטר ונשקף ממנה הנוף המדהים של ההרים ואגם ארנל באופק. בהחלט חוויה לכולם.
לאחר סיום האומגות לאחר הליכה קצרה מגיעים לרגע השיא בעיני הנוער -; קפיצת הטרזן. כאן עולים על מתקן בגובה 6 מטרים נרתמים וזורקים אותך למטה תוך דחיפה קדימה. מתחילים בנפילה שעוברת להתנדנדות כאשר מדריך שעומד למטה דואג למקסם את ההתנדנדות. אגב, לידיעת החוששים, אפשר לותר על הקפיצה.
לאחר השלב הזה מגיע החלק הרוגע של הטיול הליכה בשבילי השמורה ומעבר על 12 גשרים תלויים מעל גובה העצים (זה אכן גבוה מאוד).
הסיום מגיע שוב לנקודת ההתחלה. שם ישנן הסעות בשעות קבועות שיוצאות חזרה למלונות בסנטה אלנה. כדי להימנע מהמתנות ארוכות ומיותרות חשוב לבדוק מראש מתי שעות היציאה של ההסעות הללו ולהתכוון עם הטיול לשעות אלו.
חזרנו בשעות הצהריים חזרה למלון. כיוון שהגשם חזר לטפטף החלטנו לאכול צהרים במסעדת המלון. האוכל היה מצוין והישיבה במרפסת מול הנוף הירוק הוסיפה לחוויה.
אספנו את הציוד והתחלנו בנסיעה ליעד הבא שלנו מנואל אנטוניו. הגשם שהפך להיות חזק יותר ליווה אותנו כל הדרך למנואל אנטוניו. הדרך מתחילה כדרך כורכר, הופכת למלאה בורות ולאחר זמן רב מתחברת לכביש צר שעובר בין כפרים קטנים. ככל שמדרימים לכיוון עיר הבירה הדרך הופכת לטובה יותר. הקטע האחרון הוא כביש רחב וטוב. מהלך הנסיעה הוא כ- 4 שעות. למנואל אנטוניו הגענו לאחר החשיכה. שוב ה- GPS הוביל אותנו במדויק אל המלון שהזמנו Hotel La Mansion http://www.lamansioninn.com/
המלון הוא מלון בוטיק יפה ונעים. כיוון שזה היה סוף הטיול שלנו החלטנו להתפנק במלון ברמה גבוהה יותר ובחרנו בו והזמנו חדרים שפונים לים.
את הבוקר הבא הקדשנו לסיור בפארק הלאומי מנואל אנטוניו http://www.manuelantoniopark.com/mapk/english/park.html
את הבוקר התחלנו עם ארוחת בוקר ענקית מול נוף מדהים של אחד המפרצים היפים ביותר. בשעה 09:00 אסף אותנו מדריך מחברת Tico Tours יחד עם עוד משפחה (במקרה ישראלים, אנחנו כנראה המדינה הגדולה בעולם) ממלון סמוך לטיול בפארק. במנואל אנטוניו יש חיות רבות. קופים, עצלנים, איגואנות, ציפורים נדירות ועוד. במקרה זה חשוב לקחת סיור מודרך ולא לטייל לבד בפארק. המדריך הוא מומחה לזיהוי החיות שרבות מהן מתמזגות בשטח בצורה מושלמת ועין של תייר רגיל לא תזהה אותן. המדריך מצויד במשקפת גדולה על חצובה והוא מאתר חיות רבות שלא היינו רואים לבד. הילדים שלנו שדוברים אנגלית נהנו מההסברים והיו מרותקים למדריך. הדבר קשה יותר במידה והילדים לא דוברים אנגלית ברמה שתספיק להבין את סיפורי והסברי המדריך.
הסיור מסתיים במפרץ קסום וריק מאדם. חול לבן, מים חמימים וג'ונגל ירוק שנשפך לים הם התפאורה. ניתן לבלות ולשחות בחוף זה. לאחר פרק זמן בו בילינו בחוף החלטנו לצאת מהשמורה (הליכה של 10 דקות) ולעבור לחוף הציבורי המוכרז בן הילדים יכלו לשכור גלשנים ולגלוש בחוף המוכרז.
ליד החוף יש מספר מסעדות וגם ההסעה החופשית של המלון יוצאת מחוף זה.
את אחר הצהריים בילנו בבריכת המלון. הבריכה צופה משני צדידה על נוף מקסים שני מפרצים עם הג'ונגל היורד עד למים. בשלב כלשהוא עברו בצמרות העצים שמעליה עדר של קופים שואגים (כשתשמעו תבינו את מהות השם). לשמחת הילדים שניים מהם ירדו מהעצים אל תוך הבר בבריכה וניסו לחפש בוטנים לפני שסולקו על ידי הבר מן.
את ארוחת הערב בחרנו לאכול מחוץ למלון. אני לא זוכר את שם המלון בו אכלנו. אולםהוא המלון שצמוד למסעדת האווירון הידועה. במלון מספר מסעדות. אנחנו בחרנו במסעדה שליד הבריכה שהציעה קוקטיילים נהדים ואוכל מצוין באווירה נעימה ורגועה. במהלך הארוחה פתאום הוחשך האיזור, מוזיקה נשמעה ומלצרים מיהרו לאחד השולחנות וביצעו מופע של אש. מסתבר כי שולחן זה הזמין קינוח שנקרא בננה בלהבות וכיוון שמנה זאת (זה לא מוזכר בתפריט) מגיע עם טקס רב רושם ומופע מרהיב של אש מטעם המלצרים זכינו לראות זאת.
למחרת בבוקר יצאנו חזרה לסאן חואן. בדרך עצרנו בשמורת התנינם. השמורה נמצאת על הדרך הראשית. ישנו גשר מעל נהר שמתחתיו שוכבים עשרות תנינים. פעם מכאו לצד הגשר תרנגולות קפואות שהתיירים יכלו לקנות ולהשליך לתנינים. היום לא מוכרים יותר כך שרוב הזמן התנינם ללא תנועה. בכל מקרה, כיוון שהמראה די מרשים והשמורה ממש על הדרך מומלץ לעצור לכמה דקות.
במהמשך הדרך בהחלטה ספומטנית החלטנו לעצור גם במושבת הישראלים, חאקו, שאף היא על הדרך לבירה. סיירנו בחוף ולאחר ארוחת הצהריים המשכנו לסאן חוזה. אין בעיר משהו מיוחד ששוה עצירה ובהחלט ניתן לדלג.
בחוכמה שלאחר מעשה, היה כדאי כי ננצל את חצי הייום הראשון לסיור בקאנו במונגרובים במנואל אנטוניו או לחילופין לטיול טרקטורונים שם (את הסיורים ניתן להזמין מכל מלון במנואל אנטוניו) ורק לאחר מכן להמשיך ישירות לסאן חוזה כיוון שהכבישים טובים והנסיעה אורכת כ- 3 שעות בלבד. ככה ניתן בהחלט להרוויח עוד יום של טיול.
את הלילה העברנו במלון Hampton Inn http://www.hamptoninn.com/en/hp/hotels/index.jhtml?moreDesc=true&ctyhocn=SJCAPHX
ששיך לרשת הילטון העולמית. כיוון שהטיסה שלנו עזבה מוקדם מאוד בבוקר בחרנו במלון שנמצא במרחק 10 דקות משדה התעופה. יתרונות נוספים הם שתחנות החזרת הרכבים נמצאות במרחק הליכה של 2 דקות ממנו, ומסביבו ממוקמות מספר מסעדות המתאימות לכל המשפחה, כך שלא צריך רכב או מונית. החדרים במלון גדולים ונוחים ובמקום אף בריכה. לאלו המעוניינים לטייל גם בסאן חוזה (אנחנו לא תככנו לעשות זאת) כדי לשים לב כי המלון נמצא מחוץ לעיר.
למחרת מוקדם בבוקר (חמש בבוקר) המתינה לנו ההסעה שהזמנו מראש. למלון עצמו יש שאטל לשדה התעופה כך שניתן לוותר על הזמנת הסעה. הסכנה בכך (כפי שהיה בבוקר בו אנחנו עזבנו) שההסעה יוצאת בשעות קבועות ויש סיכוי כי לא לכל המעוניינים יהייה מקום.
חשוב לזכור כי בקוסטה ריקה יש מס עזיבה של 30 $ לאדם. ניתן לשלם במזומן או בכרטיס אשראי. מומלץ להצטייד במזומן מדויק בהתאם למספר הנפשות. כך תחסכו זמן. שימו לב כי צריך לבצע את התשלום לפני שתוכלו לבצע צק אין. לכן, מיד בכניסה פנו מיד לתור (האורך, אבל מתקדם מהר מאוד) של התשלום. רק לאחר התשלום המשיכו עם הקבלה לבצע את הצ'ק אין.
זהו לאחר שעה נוספת המראנו חזרה בטיסה לניו יורק. הטיול שלנו הסתיים והשאיר אותנו עם טעם של עוד.
