חצי האי פיליון
כללי - פיליון הוא למעשה הר גבוה במרכזו של חצי אי צר ומוארך. התוצאה מרהיבה - הר ירוק, מושלג בחורף, היורד בתלילות אל קו חוף יווני מרהיב. על ההר תמצאו עשרות כפרים ציוריים, שבחלקם הזמן קפא מלכת, יערות עד המזכירים את מרכז אירופה ולא את המזרח התיכון, מעיינות, נחלים ומפלים, עצי פרי למכביר, נופים מרהיבים, וכמובן - עשרות חופים שחלקם מתחרים על תואר החוף היווני היפה ביותר.
מי שמבקר בפיליון יכול לשלב טיול ליעדים היפים של צפון מערב יוון - חלקידיקי, כפרי זגוריה וקניון ויקוס, מטאורה והאולימפוס. בינינו - אפשר להעביר חופשה מלאה ומספקת בפיליון מבלי שתרגישו שהפסדתם דבר או חצי דבר ולשמור את היעדים האחרים לטיול נוסף.
דרכי הגעה - אפשר להגיע לפיליון מסלוניקי או מאתונה. בכל מקרה כדאי לעשות זאת ברכב (ראו בהמשך). בשני המקרים מדובר בנסיעה ארוכה ומומלץ לתכנן מראש עצירה. יש הרבה מקומות יפים ומעניינים לעצירה של כמה שעות או יותר.
למגיעים מסלוניקי - הדרך המומלצת היא אוטוסטרדה E75 לכוון דרום. מדובר בכביש אגרה ואפשר להגיע משדה התעופה לוולוס בנסיעה רצופה תוך כשעתיים וחצי, בהנחה שאין הפרעות ועבודות בדרך (בעיה יוונית מוכרת). קחו בחשבון שמוולוס יש נסיעה נוספת עד לכפרים וככל שנקודת הלינה הראשונה שלכם רחוקה יותר, הנסיעה תתמשך בהתאם. לכן, כמו שכתבתי, אני לא ממליץ לנסוע ברציפות משדה התעופה עד נקודת הלינה.
למגיעים מאתונה - הדרך המומלצת היא אוטוסטרדה E75 לכוון צפון. מדובר בנסיעה ארוכה יותר של כשלוש וחצי שעות לפחות לוולוס. גם כאן מומלץ מאוד לעצור בדרך.
אפשרות נוספת היא לקחת טיסה פנימית לוולוס ולשכור את הרכב בוולוס.
רכב ונהיגה - נתחיל מהסוף, כמובן. רכב הוא חובה בפיליון. התחבורה הציבורית מוגבלת ומגיעה לכפרים בלבד בתדירות נמוכה. ממה שראינו ומהסקירות שקראנו - אין תחבורה ציבורית לחופים.
כדאי לזכור שמדובר בשטח הררי, הכבישים מפותלים ואין קיצורי דרך או כבישים מהירים. הנהיגה אינה מאתגרת בדרך כלל, אבל קחו בחשבון שמה שנראה כמו מרחק קצר על המפה יכול לקחת זמן רב במציאות בגלל הפיתולים, העליות והירידות והמהירות האיטית. בחלק מהעיירות הכבישים מאפשרים מעבר של רכב אחד בלבד והשיפועים מאוד תלולים. ירידה לחופים, במיוחד הנידחים יותר, עלולה להיות בעייתית ובדרך כלל רצוי להחנות קצת יותר למעלה ולרדת ברגל. עם זאת, הנהיגה בדרך כלל מהנה מאוד, הנופים בדרכים מעלפים וכמעט כל הכבישים במצב סביר ללא בעיות מיוחדות.
ההמלצה שלי היא לקחת רכב אוטומטי כדי להקל על הנסיעה ולהימנע מזינוקים בעלייה. אפשר לשכור רכב בסלוניקי או באתונה (תלוי מאיפה מגיעים). לא בדקתי מקומות אחרים לשכור רכב, אבל אפשר להניח שבכל מקום אחר המחיר יהיה גבוה יותר וההיצע דל יותר.
תכנון מסלול - מאחר שפיליון הוא הר ומאחר שהכבישים מפותלים וארוכים, כל מעבר מהצד המזרחי למערבי ולהיפך דורש זמן רב. לכן לא מומלץ לקבוע מקום אחד לשינה, אלא לחלק את השהות והלינה בין הצד המזרחי לצד המערבי. זה מאפשר ליהנות מהמגורים בשני כפרים שונים ולגוון את אפשרויות הלינה.
אני ממליץ לבחור מראש מה החופים שתרצו להיות בהם, איזה פעילויות תרצו, מסלולי הליכה וכפרים שמחייבים ביקור. לאחר שתרכזו אותם נסו למצוא בכל צד של חצי האי עיירה שתאפשר גישה נוחה למה שבחרתם.
לינה - מי שמחפש מלון ענק של הכל כלול ולרבוץ כל היום מול הבריכה הגיע למקום הלא נכון. מלבד זאת יש שפע של אפשרויות לינה - ממלונות בוטיק יוקרתיים, מלונות פשוטים וזולים יותר, ווילות ודירות. יש הזדמנויות זולות יחסית באיזורים הדרומיים יותר של חצי האי. זה מאוד מפתה מבחינת המחיר והנוף, אבל יש משמעות למרחקים, אז קחו את זה בחשבון.
בצד המערבי לקחנו מלון בשם Archontiko Sakali בעיירה Pinakates. אם יש המלצה אחת שאני צריך להמליץ - קחו את המלון הזה. הוא מעולה בכל קנה מידה: נוף חלומי, בנייה חדשה המכבדת את המסורת, חדרים מרווחים ונעימים, בריכה נהדרת מול הנוף, מסעדה מצוינת ובעלים מקסימים שרק מחכים להזדמנות לעזור בכל מה שתרצו. והם אפילו אוהבים את ישראל. אני יכול להמשיך להכביר מחמאות, אבל הכי פשוט שתיכנסו לאתר שלהם - https://www.sakalihotel.gr/ ותבינו לבד.
בצד המזרחי לקחנו ווילה מאוד מרווחת ב - Tsagkarada. בסך הכל היא היתה מוצלחת, אבל בהשוואה למלון הרגשנו ירידה.
אוכל - בכל כפר תמצאו כמה מסעדות מקומיות עם תפריט די דומה של אוכל יווני מסורתי. בחופים יש מסעדות שמגישות דגים טריים נהדרים ופירות ים. אישית אני מאוד אוהב את המטבח היווני, אבל אפשר ואולי רצוי לגוון. כפי שכתבתי, מאוד נהנו מהמסעדה של מלון Archontiko Sakali. המסעדה נפתחת בערב עם תפריט קבוע מראש וצריך להזמין. זאת היתה ארוחה מצוינת באווירה נהדרת מול הנוף הנפלא משפת הבריכה. אין לי המלצה ספציפית על מקומות אחרים, פשוט כי בסך הכל במרבית המקרים האוכל היה טוב, אבל לא משהו לכתוב עליו הביתה.
היום הראשון
נחיתה בסלוניקי, איסוף של הרכב משדה התעופה ונסיעה לפיליון. עצרנו לארוחה בכפר ליד אגם Karla והמשכנו למלון.
היום השני
בילינו בבוקר בבריכה הנהדרת של המלון ועשינו סיבוב קצר בכפר.
בהמלצת המלון ירדנו לחוף בצד המערבי בשם מרמרו (Paralía Mármaro). מדובר במפרץ שקט, פראי, יפה להפליא ופחות מוכר ומתויר - מים צלולים בצבע טורקיז, סלעים המבצבצים מהמים וסביבם שפע של קיפודי ים ודגים, וחורש ים תיכוני שגולש עד לחוף ממש. הבונוס - היינו כמעט לבד וזה באמת היה תענוג גדול. מי שזקוקים לקצת יותר אקשן בחוף שלהם יוכלו למצוא אותו מעט צפונית יותר ב - Kalamos beach או ב - Kala nera, חוף מסחרי עמוס טברנות.
בדרך עצרנו לאכול בכפר טיפוסי בשם Argalasti. אכלנו בכיכר הראשית בצל עצי דולב ענקיים ושוטטנו מעט בסימטאות הציוריות. לא משהו מיוחד ועדיין יפה ונעים.
היום השלישי
טיול בוקר ל - Agia Kyriaki - מול המלון שלנו, בינינו ובין הים, עומדת כנסיה קטנה אליה מוביל מסלול שיורד מהכפר (Pinakates) לחורש אירופאי נפלא שמסתיים בנוף מרהיב למפרץ. מי שירצה להרחיק וליהנות מטיול ארוך יותר יוכל להגיע עד Katafidi Waterfall או להמשיך לשוטט באחד ממסלולי ההליכה הרבים.
אפשר למצוא פירוט בעברית על מסלולי ההליכה בפיליון באתר - https://www.pelion.co.il/hiking_trails.html ומסלולים נוספים באתר https://pelionroutes.com/en/.
שייט במפרץ פגאסטיקוס (מערב פיליון) - אחת הפעילויות המהנות בפיליון היא לקחת סירה ממונעת לשייט עצמאי. אין צורך בניסיון, אם כי רצוי לדעת כיצד להשליך עוגן במפרצים הקטנים ולחנות במרינה. המפרץ עצמו רגוע יחסית, אבל מומלץ לבדוק תחזית ולהתייעץ עם המפעיל של הסירות לפני שיוצאים. מרגע שיצאתם אתם יכולים להתחיל לחפש את המפרצים הקטנים הריקים מאדם, לנסות להיכנס לאחד החופים המסודרים או לעקוב אחרי להקות של שחפים שחוגגות על להקות הדגים. אנחנו הגענו עד Milina, כפר חביב על החוף עם מסעדות טובות, שמציעות בעיקר דגים טריים ואוכל יווני מסורתי.
למי שחושש - אפשר למצוא סירות עם משיט ואפילו משיט ישראלי, אם תתעקשו. אנחנו יצאנו עצמאית מהכפר קאטו גדזאה עם חברה שמפעיל ישראלי בשם צורי ומאוד נהנו, למרות שבדרך חזרה הים עלה במקצת והגלים חבטו קלות בסירה.
שיטוט ב -Pinakates - הכפר שבו נמצא המלון שלנו הוא כפר טיפוסי בפיליון - רחוב מרכזי שמתפתל בין הגבעות והוואדיות, בתים שתולים על צלע ההר, יערות שיורדים עד לחצרות, כיכר מרכזית גדולה ומוצלת, מסעדות של אוכל מקומי ונוף נפלא להרים ולים. באחד הערבים נקלענו לחתונה בכיכר המרכזית ונהנו מהמוזיקה והאווירה הכל כך קלילה שמאפיינת את העם היווני.
היום הרביעי
תחנת הרכבת במילוס - את הבוקר פתחתי בתחנה הקטנה והציורית. התחנה היתה נקודת היציאה של רכבת קיטור ישנה שנסעה במהירות המתאימה לצילומי סלפי וזוגות במסלול של ירוק יער וכחול ים. הסופה הגדולה בשנת 2023 השביתה את הרכבת ואת השמחה של החזרה אחורה בזמן ויש לבדוק האם היא חזרה לפעולה. עם זאת, התחנה, הגשרים ומסלולי ההליכה מקסימים גם ללא צורך בנסיעה ברכבת ושווה להשקיע שעתיים לביקור וטיול.
מסלול הקנטאורים - מסלול יפה וקליל שיוצא מפאתי הכפר Portaria. ההתחלה היא ביציאה מהכפר על הדרך לכוון Makrinitsa, מצד ימין יש בית קפה ולצידו שער אבן ישן דרכו נכנסים למסלול. ההליכה היא במסלול של יער מוצל בין פלגי מים שמעליהם גשרי עץ קטנים וחמודים. הליכה נינוחה של כחצי שעה תביא אתכם עד לנביעה של מעיין מאנאס. אפשר לחזור באותו מסלול או לעלות לכפר ולרדת דרך הסמטאות עד לנקודת ההתחלה. היער קסום, אך ניזוק בסופה של סתיו 2023 ומומלץ לבדוק מה מצבו לפני שיוצאים.
מדוע הוא מכונה מסלול הקנטאורים, אותו יצור מיתי שחציו אדם וחציו סוס? לפי האגדה הקנטאורים חיבבו במיוחד את יערות פיליון וככל הנראה את האיזור הזה במיוחד. האם אכן היו כאן? האם עודם מהלכים בסתר בינינו? צאו ליער הקסום ותגלו שלא.
ביקור ושיטוט ב - Makrinista - אחד הכפרים היפים ביותר בפיליון, המכונה גם "המרפסת של פליון". הכפר מציע נוף מרהיב למפרץ וולוס ולגבעות וההרים הירוקים, סימטאות ציוריות, בתי אחוזה מסורתיים עם גגות אופייניים לאיזור, כיכר גדולה (כיכר קיריאקווליוטיס, אם אתם חייבים את השם) עם עצי ענק, מסעדות טובות ושפע של חנויות מזכרות. השיטוט בכפר הוא אחת החוויות הטובות ביותר לחובבי הכפרים היווניים ולכל מי שנהנה מנוף ואווירה טובה.
וולוס - העיר היושבת למרגלות הכניסה לפיליון היא עיר נמל אפורה במקצת וחסרת עניין מיוחד. חובבי וחובבות השופינג ימצאו בה חנויות של חלק מהרשתות הגדולות וחובבי הלוקום ימצאו בה שפע מהמתוק מתוק הזה. אם אתם לא חייבים, אפשר לוותר על הביקור בה.
היום החמישי
מנזר Monastery of Pammegiston Taxiarchon (holy archangels) - פתחתי את הבוקר בביקור במנזר היפיפה הזה בחלק הצפון מערבי של פיליון. מדובר במבנה מרשים שיושב בגובה של כ-650 מטר, על מרפסת טבעית עם נוף פנורמי מרהיב של מפרץ Pagasitikos. שורשיו של המנזר בתקופה הביזנטית והוא שופץ ונבנה במאות ה - 18 וה - 19. בתוך המנזר תמצאו ציורי קיר, מקדשים ואייקונים מסורתיים. מצדיק בהחלט עצירה קצרה לכמה רגעים של שקט.
Limnionas Beach - חוף יפהפה במיוחד ומתחרה ראוי לתואר החוף היפה בפיליון. הגישה אליו היא דרך כביש אספלט צר ולאחר מכן דרך כביש לא סלול שמוביל לחוף זהוב, מדרונות ירוקים ומים בצבעים פסיכודליים ממש. עקרונית מומלץ לחנות כמה מאות מטרים מהחוף ולרדת ברגל, וזאת מאחר שהדרך מאוד משובשת ותלולה וספק אם תמצאו חנייה למטה. החוף עצמו מאוד נוח ומי שרוצה לגוון יכול לעלות כמה עשרות מטרים צפונה ולשוטט בין הסלעים שיורדים למים. בחוף יש טברנה רעשנית שפוגמת מעט באווירה הקסומה, אבל הפעם סלחנו.
היום השישי
קניוניג - אחת החוויות המיוחדות בפיליון. בהחלט לא מתאים לכל אחד, אבל מאוד מומלץ למי שנהנה מסנפלינג, קפיצות למים וטבע פראי. אנחנו יצאנו עם חברת Canyoning Mountain Escapes והם היו מצוינים. המדריכים היו מקצועיים ונחמדים מאוד, דאגו לצלם ולתעד, סיפקו את כל הציוד הדרוש והמסלול היה בדיוק כמו שרצינו וכמו שהובטח - מאתגר אבל במידה. הייתי עם שתי הבנות הצעירות ושלושתנו נהנו מאוד.
חוף "מילופוטאמוס" - מהקניוניג עברו לאחד החופים המפורסמים והיפים בפיליון בפרט וביוון בכלל. הירידה אל החוף היא במדרגות תלולות, אבל המאמץ בהחלט משתלם: חוף לבן ומים בצבע טורקיז, סלעים שיורדים בתלילות אל החוף, איוני סלע במים המשמשים במה לקפיצות וכמובן השער בין שני חלקי החוף, שהוא מקום חובה לחובבי הסלפי. שימו לב שאין שירותים בחוף והטברנה המקומית נמצאת הרחק למעלה.
צאגארדה (Tsagarada) - סיימנו את היום בשיטוט באחד הכפרים הגדולים בחלקו המזרחי של חצי האי. צאגארדה הוא דוגמא נהדרת לכפר פיליוני טיפוסי - ממוקם ביער עבות, על גבעות ירוקות היורדות לעבר הים, סימטאות צרות וציוריות ונוף נהדר לחופים. האטרקציה המרכזית הוא עץ הדולב, שהטענה היא שהוא עץ הדולב העתיק ביותר באירופה והגדול שבהם, שנמצא בכיכר המרכזית של הכפר. צאגארדה גם קרובה מאד לאחד החופים היפים ביותר בפיליון "מילופוטאמוס" (עליו כתבתי בנפרד).
היום השביעי
חוף Agii Saranta - בבוקר קפצנו לאחד החופים המפורסמים בפיליון ואחד העמוסים. מדובר ברצועת חוף ארוכה ויפה התחומה בשן סלע פוטוגנית במיוחד. המים, כרגיל, נקיים ויפים ומגיעים לעומק משמעותי ממש כמה מטרים לאחר הכניסה לים. אפשר לשכור סאפ או כלי שייט אחר, לאכול באחת המסעדות על החוף המציעות דגה טרייה וטעימה, או סתם לרבוץ עם כוס בירה מול הים.
טיול ביער המקיף את הכפרים - אפשר להקדיש כמה שעות, או יותר, לטיול ביער ובכפרים מסביב לצאדארגה. הכביש המפותל עובר בתוך יער עד ירוק גדוש במפלוני מים ובריכות טבעיות בצבעים עזים. אפשר לצאת לטיול רגלי קצר באחד המסלולים או לשוטט בנחת באחד הכפרים הסמוכים.
zagora & pouri - הלכנו לשני הכפרים הקטנים והחמודים האלה, שיש להם נוף נהדר לים. בהחלט לא חובה, אבל דוגמא נוספת ליופי של כפרי פיליון.
היום השמיני
Fakistra beach - עוד אחד מהחופים המופלאים של חצי האי פיליון, אבל הוא דורש מאמץ משמעותי יותר. אין כביש גישה וההגעה אליו מחייבת טיול הכולל ירידה תלולה ועלייה חזרה עוצרת נשימה. רק בגלל הנוף, כן? התמורה שווה את המאמץ כי באמת מדובר בחוף נדיר המוקף במדרונות תלולים היורדים עד המים ממש ומשאירים רצועת חוף קטנה ומושלמת. אין בחוף שירותים או טברנות, מה שמגדיל את הסיכוי שהוא לא יהיה הומה במיוחד. בשעת הבוקר המוקדמת בה ביקרתי הייתי כמעט לבד.
שייט מערות ים - אחת הפעילויות החביבות שעשינו היא שייט אל מערות ים. היציאה היא מחוף חורפטו בצפון מזרח פיליון אל האיזור הצפוני הלא מיושב של פיליון. אפשר לצאת עצמאית אבל מאוד מומלץ לעשות זאת עם משיט מקצועי, שיודע להכניס את הסירה לתוך המערות, לחוויה מושלמת ללא חשש לפגיעה בסירה או יושביה. השייט הוא בסירה קטנה יחסית (עד 10 אנשים) וכולל הסברים, שתייה וארוחה קלה שמכין הקפטן. השייט כולל תצפיות לחלקים התלולים של החוף, כניסה למערות, רחצה במי טורקיז צלולים, וירידה לחופים יפים וריקים מנפש חיה. יש הטוענים שרואים דולפינים. לא זכינו.
שימו לב שצריך לתאם את השייט מראש עם אחת החברות שמוציאות את הסיור (אנחנו יצאנו עם עם Pelion Scout) ושמדובר בפעילות של כמה שעות. לא לשכוח את כל הציוד לים ולזכור שמשקפות הן ממש חובה.
היום התשיעי
נפרדנו בצער מפיליון והתחלנו את דרכנו חזרה צפונה לסלוניקי.
מפלי אורליה, האולימפוס - רכס הר האולימפוס, מקום משכנם של האלים היווניים, הוא גן עדן לחובבי ההליכה והטבע, ומלבד הטיפוס לראש ההר תוכלו למצוא בו עשרות מסלולים בדרגות קושי שונות, מעיינות ומפלים. בדרך חזרה לסלוניקי בחרנו לעצור במעיינות אורליה (Ourlias) בחלקו הצפון מזרחי של האולימפוס. ההגעה למסלול היא דרך ליטוכורו והאתר האראכיאולוגי של Dion. בכניסה למסלול ההליכה יש שלט עם פירוט קצר על המעיינות, המפל והקשר שלהם לאתר הארכיאולוגי של דיון. אפשר לצאת למסלול הליכה קצר, הכולל שני מפלים ומספר בריכות, ואפשר להמשיך למעלה למסלול קשוח יותר המוביל למספר מפלים גבוהים. שימו לב שהמים קפואים ממש.
סלוניקי - סלוניקי היא העיר השנייה בגודלה ביוון. עיר נמל תעשייתית טיפוסית שבעבר היתה בה קהילה יהודית משגשגת שנכחדה כמעט לחלוטין בשואה. יש בעיר מספר אתרים היסטוריים, אבל מאחר שהיינו בביקור קצר, הסתפקנו בשיטוט במרכזה ובטיילת, ובעיקר בהשלמת הצורך של הבנות בשופינג, לאחר שבוע בהרים. הטיילת של העיר עמוסה והומה ויש בה שפע של מסעדות מכל סוג, למי שנקעה נפשו מאוכל יווני מסורתי ודגים טריים.
ישנו במלון בפאתי העיר ובבוקר חזרנו לארצנו.
קישור לדף הפייסבוק - https://www.facebook.com/ofiraharontal
