1.30 בלילה.
עוד חודש(6.3) יעברו פאקינג 3!!!!!!!!!!!!!!! שנים מאז שטסתי לתאילנד.
הגעגועים לא עוזבים אותי…
כאילו לפעמים אני כבר מרגישה שאולי זה בכלל חלום שהייתי שם. יכול להיות שהייתי חודש בתאילנד? אני ? שיש לי פחד מטורף מטיסות ועשיתי ארבע טיסות פנים? אני ????
אז סתם פתאום נזכרתי במלון שהייתי בו בקו סאמוי – מלון מדהים , כשהגענו אליו (דרך המלצה של אנשים שפגשנו בקופנגן) הוא היה אחרי שיפוצים והכל היה חדש, צבעוני, נקי.
טסנו רק אני וחברה אבל בדרך הכרנו המון אנשים , כל אחד היה יותר מיוחד מהשני.
אני מנסה לפעמים להזכר ממש איך זה היה להיות שם כי בזכרון שלי כאילו הכל היה מושלם – ברור שזה לא היה ככה. לפעמים החברה עיצבנה , לפעמים שיעמם , לפעמים אנשים עיצבנו, לפעמים אפילו התאילנדים החמודים עיצבנו , לפעמים היה ממש חם!! אבל, כל זה נשכח מזכרוני.
התחלנו את הטיול בעצם בטיסה לבנגקוק ומשם בטיסה ישירה לקו סאמוי ללילה אחד ולנו במלון בשם צ'וונג ריזורט מלון מעולה – ממש על הציר המרכזי ,על צ'וואנג ביץ' , ירוק ומקסים. בהתחלה הנהג מונית הוריד אותנו במלון הלא נכון והתאילנדית החמודה שהייתה שם ישר התקשרה אליו והוא חזר מהר ולקח אותנו למלון המדויק – כאלה אדיבים !
טוב, קמנו מוקדם בבוקר לקראת המעבורת לקופנגן, היה יום כזה חם ויפה והנסיעה לנמל שלהם הייתה די ארוכה אבל היה ממש כיף לראות את קו סאמוי… מאד תאילנדית (מלאה דוכנים) ומלא תיירים.
הגענו למעבורת – פעם ראשונה בחיי שאני על מעבורת , מלא אנשים ,מזוודות זרוקות אחת על השניה ואני הייתי בחשש גדול ששלי תיפול למים כי היא הייתה מונחת על כל המזוודות והתנדנדה כהוגן (אה סליחה – כשהגענו לקו סמאוי גם שברו לה את הגלגלים והייתי צריכה לגרור מזוודה עצומה על הריצפה בחום אימים אבל לא נורא :) ) .
טוב כעבור שעה הגענו לקופנגן.
וואו. פשוט וואו.
השמים בהירים , השמש יוקדת , כולם בקושי לבושים , האוקיינוס כחול והכל ירוק ,מליון מוניות מחכות לקפוץ על התיירים .
אז תפסנו לנו מונית והתחלנו לנסוע לכיוון המלון הכי מדהים שהייתי בו אי פעם – קוקוהאט(cocohut).
וואו …. וואוווווווווווו!!! היינו בשוק כשהגענו. המלון כולו בנוי במורד ההר , כלומר כמו צימר חדשני לכל מי שלן בו . ביקתאות בונגלו הם קוראים לזה אם אני לא טועה.
החדר שלנו היה פשוט מדהים ,הייתה לנו מרפסת עצומה , מיטות עצומות, חדר עצום (כמובן שבמחיר מאדדדדדדד נמוך שאני לצערי לא זוכרת ).
וזהו, שם התחילו החמישה ימים שלנו בקופנגן .
הכרנו חברים, היינו בבריכה, בים (חוף האד רין הידוע) וכמובן ….. פול מון. הוווו הפול מון.
כמובן שהצטיידנו בצבעים ,חולצות, שרשראות וכו.
הגענו למסיבה, אולי היו שם אפילו אלפי אנשים. ישר ראיתי אש, דליים של אלכוהול , צבעים , מוזיקה חזקה בטירוף. ומלא מלא מלא אנשים רוקדים.
האמת חברתי ואני לא הרגשנו צורך לשתות בכלל (גם ילדות טובות :) ) אז קנינו דלי אחד לשנינו ושתינו קצת ומעבר לכך , האנרגיות של המסיבה המטורפת הזו סחפו אותנו.
הלכנו לפאב של חוף קקטוס ,עלינו לגג המתפרק עם המדרגות המתפרקות ורקדנו עם כולם . הרגיש לי באמת טירוף חושים. כולם שמחים, כולם קופצים,צעירים, מחייכים ,מאושרים !!!!!!!
אבל לא רק זה … פתאום התחיל גשם טרופי נחמד בשיא החום . אבל למי אכפת ?? נרטבנו בטירוף ,הלך הפאן , הלך האיפור , אבל עפנו באוויר. אני נזכרת בזה עכשיו ובאמת שהבנתי למה כולם דיברו על המסיבה הזו.
מפה ושם … לא היו עוד דברים יותר מידי מעניינים בקופנגן ,קצת הבית הישראלי, קצת עוד חופים ,טיפה שופינג וחזרה לקוסמוי.
בקוסמוי ישנו כמו שאמרתי בורטיקולור. שם היינו רק שלושה ימים …גם מסיבות , ים , שופינג וחברים.
משם טסנו לבנגקוק למלון DANG DERM בקאוסן . אחלה מלון שבעולם . 60 שקלים ללילה וזה כולל ארוחת בוקר ,פרי וויפי ,בריכה על הגג , חדר מעולה. בקיצור זיל הזול.
וכמובן … MBK. אחח… MBK. המלון האדיר עם שבעת הקומות שלו כולל קומה שלמה לגאדג'טים (כמובן שחזרתי עם מליון כיסויים לאייפון ). תיקים ,בגדים ,שפתונים ,כפכפים ….. שנמצאים עד היום בשימוש ! והכל כל כך בזול ………. זה אחד מסוד הקסמים של תאילנד – חיים כמו מלכים. היה שלב שכבר קנינו אוכל או עשינו שופינג בלי להסתכל על המחיר !! בארץ קורה דבר כזה??? לא חושבת.
משם טסנו לצ'יאנג מאי( כן ,בדרך כלל אנשים מתחילים את הטיול שלהם שם אבל אנחנו עשינו הפוך , לא ממש שינה במשהו) , הכרנו אנשים מדהימים …. המדריך שלו אבי ( חה חה )היה תאילנדי מדהים וכמובן יודע עברית כמעט שוטפת (קורעעעעעעעעע מצחוק). עכשיו אני אגיד לכם את האמת … מילאו אותנו בציפיות שזה טיול חובה בתאילנד , וזה טיול ג'יפים מטורף ופה ושם ושם ופה …. מהטיול עצמו לא עפתי – רוכבים על פילים , קצת קיאקים , מפל מים גדול , מופע נחשים….. סבבה כזה… אבל ! אם אתם עם אנשים טובים ,מצחיקים וזורמים … זה הופך את זה לטיול המדהים שזה – ככה זה היה אצלנו לפחות.
ואחרי ארבעה ימים שם חזרנו חזרה לבנגקוק לארבעה ימים אחרונים בתאילנד …. חרשנו את הMBK , הלכנו לפארק מים בשם סיאם פארק , קפצנו לארמון המלך, נסענו איך לא על טוק טוק מללללללללא פעמים וזה ללא ספק אחד הדברים. נפגשנו שוב עם כל החברים מהטיול שעזבו ביחד איתנו פחות או יותר.
וכך נגמרו להם 3 וחצי שבועות מושלמים בתאילנד.
כמובן שלא פירטתי על הכל מהכל מהכל כי זה יקח מלא זמן אבל …. אני יודעת שיום אחד בעזרת השם אמן סלע, אני אחזור לשם , לכל המקומות האלה ולעוד מקומות חדשים … כי מה שתאילנד עושה לך לנפש… אין , איש לא יבין עד שלא יהיה שם .
השופינג, התאילנדים המקסימים , האנשים החדשים שמכירים, האיים, הים ,המסיבות, הטיולים, החוויות …… לחזור לארץ היה באמת קשה . זה בעצם להכנס לחודש של חלום ואז לחזור למציאות של לימודים, עבודה וכו …
אבל באמת, ממליצה לכל איש ואיש אחד ואחד לטוס לתאילנד. לא משנה לאיפה בתאילנד. בכל מקום שם יש את הקסם התאילנדי .
אם מישהו זקוק להמלצות נוספות אני אשמח לתת.
מקווה שהכתיבה שלי הייתה זורמת וכייפית , אני לא עושה את זה הרבה אבל החלטתי שהגיע הזמן קצת להוציא את כל מה ששמור אצלי בזכרון … אולי כי הגיע הזמן קצת לשחרר משם וקצת להפסיק לחפור לאנשים על המקום המדהים הזה :)
לילה טוב .
