נסיעה דרומה

הגענו לסיהנוקוויל. החזרה לוותה אצלי ברגשות קצת מלנכוליים משום מה. פתאום חשבתי מה נעשה כאן עשרה ימים וכל מני מחשבות פסימיות כאלה של מה יהיה שאופייניות לי ברגעים מלנכוליים. מי יודע למה זה אבל אני מקוה שמחר יום חדש והכל יעבור. בנוסף, הגענו לעיר בסופשבוע ועברנו מלון אחר מלון ליד החוף וכולם היו מלאים או במחירי הפקעה שלא שילמנו בשום מקום בקמבודיה. בסוף מצאנו מלון לא ממש ליד החוף ולא ממש מאוכלס ומטופח אבל במחיר סביר ואנחנו לא צריכים הרבה המולה תיירותית סביבנו. עוד דבר ששמנו לב שדוקא בעיר הזו לא שמנו לב אף פעם למסעדות עם ארוחות סירים. אכלנו ארוחת ערב במתחם הלונה פארק שקרוב למלון ליד כיכר האריות. מאוחר יותר הלכתי עם הילדים למתנפחים והם קפצו וקפצו ונועם אמר שזה גן עדן. אני שתיתי שייק פירות וקניתי לש' שנשאר רעב סנדוויצ'ים. בבוקר היום, יום שבת – הלכנו לשכונה שלנו לאכול ארוחת בוקר והפגישה היה מאוד נעימה למרות שהגענו מאוחר וכמעט נגמרו האטריות. אבל אכלנו נום בן צ'וק, ואמרנו שלום ואיפה היינו כרגיל בלי הרבה אנגלית והילדים שתו מיץ סוכר והבטחנו לחזור שוב. אחר כך הלכנו לשוק כרגיל לעשות קניות של נשנושי ים למשך היום ועכשיו אנחנו בים שמשום מה קצת מלוכלך אבל עדיין ים ומצב רוחי כבר יותר טוב. נועם ועומרי אוספים המון אצות מהמים. 21.2היום הרביעי שלנו בסיהנוקוויל. ש' ואני עסוקים בבוקר בשוק בקניות אחרונות של דברים שאנחנו רוצים לקחת מאיתנו וש' תפר ריצ'רצ'ים לשקים של אורז שבהם נארוז את הדברים. בצהריים אנחנו הולכים לים, מזמינים צ'יפס לילדים ומשלימים עם פסטה שהכנו בבית. אתמול גם קניתי קטשופ והבאתי לים כי לא נעים לגמור לבית הקפה את כל הקטשופ. אתמול מזג האויר היה סגרירי והים היה גלי ובלילה ירד גשם והיו ברקים. מהשוק כאן אני די מאוכזבת ומזל שעשיתי את רוב הקניות בשווקים ברחבי קמבודיה. כל המחירים כאן יותר גבוהים והם מדברים רק בדולרים שזה מעצבן. היום השמיים עדיין מעוננים אבל אני מקוה שהים יהיה שקט. אנחנו מבררים על אוטובוס לבנגקוק. חשבנו לקחת אוטובוס לילה אבל מסתבר שהוא עושה סיבוב בכל קמבודיה ועדיף לקחת את אוטובוס היום. יש תחושה של התארגנות ובא לנו כבר להתחיל לארוז. איך בא לי כבר לפתוח את התיקים שלנו בבית.