שוב שדה התעופה
מיישם הפעם את המסקנה החד משמעית, שטיסות נועדו לאור יום ולא כבילוי לילי.
והפעם, טיול בר מצווה עם בני הבכור רועי לבירת הבילויים הארופאית- ברצלונה.
למה ברצלונה? בגלל הכדורסל (מכבי ביורוליג), בגלל הכדורגל (ברסה ההצגה הכי טובה בעיר) בגלל הקניות ובגלל מצבת האטרקציות הבלתי נגמרת שיש לעיר הזאת להציע.
כן, 9 ימים מלאים וגדושים של חוויות.
אז מה היה לנו?
יום 1- טיסת בוקר עם מכבי תל אביב (כדורסל) לברצלונה. אפילו היה לנו הכבוד לשבת איתם באותה שורה. הגעה בצהריים. צ'ק אין במלון (חדר אקזקיוטיב מלון לאונרדו רמבלאס- מומלץ בהחלט) ומיד ירדנו להתרשמות ראשונית. ארוחת פתיחה בהארד רוק קפה שבכיכר אספנייה, ולאחר שמנו פעמינו לרובע הגותי ולשוטטות בסמטאות הציוריות והשוקקות שלה.
יום 2- את הבוקר פתחנו באקוויריום המדהים. סיור של שעה וחצי, בינות למיצגים הרבים ולעושר הימי המוצג בה. ההליכה במערה והצפייה בכרישים ושאר הדגים הגדולים ששטו שם (נראה כאילו הם צופים בנו לא פחות משאנו צופים בהם). לאחר ארוחת צהריים באחד ממסעדות הטאפאס שבאזור, מהרנו להספיק לסיור (שנקבע מראש עוד מהארץ) בקאמפ נואו המרשים. גימיק נחמד אך נדוש וממוסחר מדיי. במידה ואתם מתעדים לראות משחק חי באיצטדיון, וותרו על הסיור.
את הערב סגרנו במשחק הכדורסל בין ברצלונה למכבי תל אביב, במסגרת היורוליג, באולם שנמצא במתחם הקאמפ נואו. יישבנו עם קובץ האוהדים השרופים שבאו מהארץ. החווייה נהדרת. התצוגה שמכבי נתנה- פחות.
יום 3- יום טיול באופניים ברחבי ברצלונה ההסטורית. התחלנו ברובע ראבאל האותנטי. רובע המהגרים והסטודנטים. צבעוני מאוד, ללא כל גינונים ארופאיים. מבהיר יותר מכל כמה אירופה כי לא רק של הארופאים, אלא של כל עמי העולם (השלישי). דרך רחוב פאראל ליל, המרשים, עברנו דרך הנמל השוקק (והשווקים שבו) לרובע ברצלונטה. כפר הדייגים שמראהו הארכיטקטוניים שונים מהכרך הגדול ממערב, אך מלא אופי, מסעדות דגים נחמדות ותושבים חייכנים ומסבירי פנים. לאחר מכן שמנו פעמינו לרובע אל בורן השיקי על בתי הקפה האופנתיים וחנויות המעוצבות. רובע אל בורן גובל עם פארק סיטודלה המרשים- טיילת בסגנון שאנז אליזה הפריזאית, ופארק עם אגם בסגנון סנטרל פארק ומזרקה בסגנון רומאי. בקיצור, עיר קוסמופיליטית, אמרנו?
קינחנו בשוק הפשפשים ובקניון הצמוד אליו בכיכר גיבורי קטלוניה הסואן. לאחר 88 שעות של דיווש, חזרנו עייפים אך מרוצים. את הערב סגרנו בארוחת רחוב מסורתית בשוק לה בוקרייה הסמוך למלון.
יום 4- יום שבת היה יום גשום למדיי, ולכן ניצלנו את הבוקר ליום קניות. החלק השני של היום, בילינו בשיטוט רגלי, בסמטאות שכונת לה בורן השיקית. הלכנו לאיבוד בין סמטאותיה, הסואנים והרעשניים. בכל כיכר ניגן אומן רחוב, אומן אחר הציג את יצירותיו. הכנסיות נפתחו לציבור הרחב, ובתי הקפה ומסעדות הטאפאס גדשו במבקרים. חייב לציין שהאווירה ברחובות ברצלונה אינם דומים לשום מקום אחר שביקרתי עד כה. כל מעבר חצייה, נראה כחציית ים סוף, וכמות האנשים ברחובות בלתי נתפסת.
יום 5- החלטנו להקיף את כל נקודות הציון של העיר, בעזרת אוטובוס התיירים. לאחר שקנינו כרטיסים באינטרנט ליומיים, עלינו לאוטובוס שנסע במסלול של מזרח העיר. האתרים ששווה לציין, הינם הכנסייה הממוסחרת בעולם הסנגרדה פמילייה, פארק גואל (כרוך בטיפוס לא קצר) וגולת הכותרת, הטיביטדו. ההר השולט בנוף הברצלונאי, וממנה יש את התצפית המרהיבה ביותר על הכרך של ברצלונה. גם פה כרוכה הליכה לא פשוטה ואפילו קשה עד לרכבל המוביל לראש ההר. אך ניתן לעלות אליה עם אטובוס בקו 196 או באמצעות קרונית א-לה סן פרנסיסקו באופן איטי אך חווייתי יותר. בראש ההר יש כנסייה יפיפייה ופארק שעשועים לא רע בכלל. אך עיקר תשומת הלב מופנית לנוף המרהיב.
יום 6- סיור באוטובוס הכתום שמקיף את כל אתרי מערב העיר. עיקר העניין מרכז המונז'איר כל כל המונומנטים שעליו- מרכזי הספורט בהם נערכה האולימפיאדה ב-1992, מוזיאון לאומנויות המרהיב ביופיו עם תצפית מרהיבה לא פחות על כיכר אספנייה ועל חלקה המערבי של העיר והכפר הספרדי. ובכל, החלטנו להחדיר בילדים קצת תרבות ולהראות להם מיצג הסטורי כיצד נראה כפר ספרדי. ובכן, זה המקום היחידי בעולם לדעתי, שמשלמים כסף בכדי להיכנס לקניון מלאכותי בסגנון שרונה. מיותר, מעצבן ובטוח שלא תרבותי.
יום 7- החלטנו להיענות להפצרות הילדים ולשכיר אופניים ליום נוסף. הפעם דיוושנו את כל קו החוף הברצלונאי, מהנמל, ועד החוף המוכרז האחרון בשרשרת החופים, כ-8 קמ מזרחית משם. היה יום יפה וחם, ומאות צעירים ועוד אלפי תיירים, השתזפו על החול החם (חלקם כנראה שכח את הבגד ים בבית והשתזפו בערום מלא). מאוד צעירים התגודדו סביב מתקני הספורט המשוכלליים הפזורים לאורך החוף והתאמנו. כשנמאס לנו מהכחול, שמנו פעמינו לכפר האולימפי והתרשמנו מהמבנים שהכילו בשיאם את מיטב הספורטאים בעולם. את ארוחת הצהריים ערכנו ליד הסנגרדה פמילייה. את היום העמוס, חתמנו לאחר שתרנו את רובע אימשפלה התוסס, אך הפחות מתוייר. זה איפשר לנו הצצה לחיי הברצלונאים שגרים בעיר, ולא רק לפן התיירותי שבו.
יום 8- את היום פתחנו בגן החיות הסמוך לארמון הפרלמנט, בפארק סיטודלה רחב הידיים. גן חיות מרשים, מטופח ומלא במייצגים מרשימים. הגעתי למסקנה, שגן חיות אינו מוגבל בגיל. נהניתי לפחות כמו הילדים. לאחר מנוחה קצרה, נסענו לקאמפ נואו לצפות במשחק הליגה של ברסה נגד סבילייה. חווייה מדהימה לכל אוהב ספורט. להיות חלק מ-100 אלף הצופים שגדשו את האיצטדיון. להריע למסי, ניימאר ושאר החבורה המופלאה הזאת, ואף לראות בלייף 3 גולים? אין ספק!! שיא הטיול.
יום 9- טיסה חזרה לנתב”ג עם אלעל
