היום הראשון
אז אחרי שנפלה ההחלטה באו בעקבותיה תכנון, לחץ, ריב, התארגנות, שולם, ציפיה, "הרכבת ל... תצא מרציף מספר...", "ארזתם לבד?", "לא לדחוף!", דיוטי פרי, ואוכל. ואז סוף כל סוף, היינו אני והחברה הכי טובה על המטוס בדרכנו לברצלונה.
שיתינו ערות כבר מעל 24 שעות, אבל התינוק שבוכה כמה שורות קדימה לא מאפשר לנו לישון, או אולי זאת ההתרגשות? זאת הפעם הראשונה שלנו לבד בחו"ל... הפעם אין לנו על מי לסמוך אלא על התכנון והחושים שלנו.
נחתנו בשלום בברצלונה ב-11 בבוקר, גם המזוודות הצליחו לעשות את דרכם איתנו. וכך, יד ביד כל אחת והמזוודה שלה עלינו לאוטובוס שארגנה לנו סוכנות הנסיעות.
בדרך המדריך מטעם סוכנות הנסיעות, קטלוני יהודי, דובר עברית, מספר קצת על המדינה (קטולניה כמובן - לא ספרד חלילה!) ועל העיר, ובוחן את הנוסעים (מי שלא עשה שיעורי בית קיבל נזיפה).
הגענו למלון, מלון קטלוניה ברצלונה פלאזה, הממוקם בפלאזה אספניה, בדיוק מול המונטג'וייק והמזרקה.
כמובן שנאבקנו לצאת ראשונות מהאוטובוס ולחלץ את המזוודות כמה שיותר מהר בכדי לזכות במרוץ לקבלה, ניצחנו.
קיבלנו חדר נחמד מאוד בקומה השישית, התרעננו, ויצאנו לקרוע את ברצלונה.
כמובן שפנינו היו מועדות ראשית לשדרות הרמבלס.
בחרנו לעשות את הדרך (שנראית קצרה בהרבה על המפה) ברגל, לאחר הליכה של כשעה ברחובות ברצלונה הגענו לכיכר קטלוניה, ומשם ישר לשדרות הרמבלס.
באמצע רחוב דו סיטרי זה ישנו מדרחוב רחב הנתחם לכל אורכו משני צידיו בשורת עצים.
המדרחוב מלא אנשים, עיקרם הגדול תיירים, זה הזמן לזכור את הטיפים שקראנו באתר ולוודא שהיד על התיק כל הזמן.
הכל מסביב מאוד צבעוני, הדוכנים (בין אם הם של פרחים, ציפורים , או מזכרות הנושאות את סמל קבוצת הכדורגל של ברצלונה), התיירים מכל העולם, וה"פסלים" המקוריים שזזים כשזורקים להם כמה אגורות לכובע.
זה היה יום הפועלים, הזהירו אותנו בבית מהפגנות שעשויות להתקיים, "אתם לא רוצות להמצוא את עצמכן באמצע הפגנה שהופכת לאלימה".
ובאמצע מדרחוב הרמבלס נתקלנו בהפגנה.
הפגנה של איש אחד, איש אחד לבוש אדום שמחזיק שני מוטות ועליהם כעשרה שלטים שונים באנגלית בספרדית ובקטלונית, הוא בכלל נגד אלימות וגם לא רוצה כסף, כל מבוקשו הוא שהעוברים והשבים יקראו את השלטים שפעם בשנה הוא שולף מהבויידם.
סטינו מהשדרה לכיוון הסמטאות של הרובע הגותי, הכל נהיה צר וישן יותר, וכאן כבר מרגישים את הקסם של העיר, את ההיסטוריה שלה.
עברנו בפלזה דל ראי. משם המשכנו לקתדרלה של ברצלונה, ריאנו אותה מבחוץ, מבפנים (מלאה בפסלים, נרות, וקירות מוזהבים), מהגג (נוף הגגות של ברצלונה מהמם), ואפילו הצטלמנו עם האווזים הקדושים של הכנסייה.
משם המשכנו אל היכל המוזיקה, שער הניצחון (כן גם לספרדים יש אחד), וסיכמנו בכנסיתה של מריה הקדושה של הים.
את היום הראשון שלנו בברצלונה קינחנו במופע המים, האורות והמוזיקה של מזרקת הקסם, פונט מאג'יקה, במוטג'וייק (הר היהודים).
המופע הראשון של הערב מתחיל ב21:00, כהרגלנו מהבית אנחנו מגיעות באיחור אופנתי, לצלילי שירים מסרטי דיסני השונים (אך בספרדית כמובן) המזרקה "רוקדת" ומוארת בכל פעם בצבע אחר.
מוקפות בתיירים מכל העולם עמדנו וצילמנו את המחזה המרהיב.
כשנגמר המופע הראשון והתחיל השני, כששירי דיסני המוכרים התחלפו בשירים מקומיים, לאחר יותר מ36 שעות ללא שינה, חזרנו למלון והישר למיטות.