טלוש וחן בטיול "BUDGET" בלונדון

ה22 בפברואר 2010 היה ערב משעמם במיוחד, אחרת לא ברור לי מדוע התחלתי לחפש קומבינציית טיסות באיזיג'ט שרק הגיעו לארץ. וכשמחפשים מוצאים... מחיר מציאה של 180 דולר הלוך חזור יום לפני ראש השנה , היה מדהים מכדי לסרב לו. מכיוון שחלק מגברי המשפחה מנוע מלצאת בתאריכים אלה לחו"ל , הוחלט (בשיתוף הגברים) להניח להם לנפשם בחג ולצאת לטיול בנות בלונדון. אמא ((טלוש, בשבילכם) ונערה בת 15 בביקור ראשון בעיר. אז יש טיסות ומה עכשיו. בערך חודש אחרי מתיישבים על HOTWIRE לחפש מלון. למי שלא מכיר, מקבלים מידע על איזור ואיכות המלון אך את שם המלון מקבלים רק לאחר התשלום, אין ביטולים. מהמרת על מלון 3 כוכבים בארלס קורט במחיר של 45 דולר ! ללילה כולל ארוחת בוקר לזוג, ושמחה לגלות שקיבלנו את הולידי אין אקספרס , ארלס קורט. להשלמת המסע (הרי נוחתים בלוטון) ממהרת להזמין הסעה מאיזי בס, במחיר של 2 פאונד לכל כיוון. התוכנית מושלמת. תעשו אתם את החשבון...

7/9/2010

הטיסה של איזיג'ט עוברת בנוחות יחסית. ללא ספידי בורדינג מוצאים בקלות מושב משותף במטוס, המטוס חדיש ונקי, קצת צפוף, אבל שווה את המחיר.

נוחתים. 12 בלילה שעון מקומי, בארץ כבר 2.00, עולים לאוטובוס של איזיבס, מרווח יותר מהמטוס תוך שעה מגיעים למרבל ארץ' מחליטה ברגע לעלות למונית במקום לקו 74N שלוקח אותנו עד המלון. תוך שניה אנחנו במונית .15 פאונד, רק בגלל שעייפים ....אבל , אחרי שהכרנו את האוטובוס אני יכולה להגיד שהיה ממש מיותר. מתקבלים בלבביות במלון (שתימשך כל השבוע) ומקבלים חדר מתוק מתוק ובעיקר נקי מאוד.

8/9/2010

קמים בבוקר בכיף, מה שהיה אתמול 11 היום רק 9 יורדים לארוחת בוקר. חדר אוכל אסתטי אוכל מגוון רק הקפה חר.. , אנגלים מה לעשות.

על פי בקשתה של חן הכיוון הוא ווסטמינסיטר אבי וקצת ירוק. נסענו ל"סנט ג'ימס פארק" , בדרך נאלצנו להחליף רכבת בשל עיצומים. החברה כאן יודעים לעשות בלאגן, בערב התברר שהיה לנו מזל שלא סמכנו יותר מדי על התחתית היום.

בחרנו להתחיל בביקור בפארק, הצלחתי להוביל דרך חילופי המשמרות שהיו אחד הלאווים בתוכנית של חן. מה שעניין אותה במיוחד זה כמות האנשים ויופיו של המונומנט לזכרה של ויקטוריה. על חיילי המשמרות והתזמורת היא בעיקר ריחמה. "איזו עבודה איומה".

ירדנו לפארק. למרות היום הסגרירי הפארק המה אדם. ממליצה מאוד על ביקור בפארק סנט ג'ימס הבולט בפינות הטבעיות של החיות : ברווזים, אווזים, שקנאים וכמובן סנאים שקופצים על האנשים להשיג את חבריהם בדרך לאגוז . במרכז הפארק גשר ממנו מראה נפלא לכיוון התמזה.

יצאנו מהפארק אל מול "חדרי המלחמה של צ'רצ'יל" עוד אתר שויתרנו עליו. חצינו את חצר המשמר בדרכנו אל גדות התמזה. צעדנו לאורך הרציף אל מול ה"עין של לונדון" שהחלטנו לדחות ליום אחר, התאכזבנו מבתי הפרלמנט המכוסים בשל השיפוץ. צילמנו את הביג בן וצעדנו אל עבר "ווסטמיניסטר אבי" לביקור חוויתי ביותר. כנראה בשל מחיר הכניסה המופקע (15 פאונד למבוגר ו6 פאונד לנוער) לא היה עמוס בפנים , אך החוויה שווה כל פני. מפגש מרתק עם ההיסטוריה של מלכי אנגליה, המעמד לו זכה כל אחד מהם לאחר מותו (ידעתם למשל שמרי טמונה תחת אליזבת הראשונה כשרק דמותה של זו מפוסלת מעל?)

שעת הצהריים שקרבה, והקור היחסי גרמו לנו לשנות מתוכניתנו שכללה סיור רגלי לכיכר טרפלגר , פיקידילי והסוהו. עלינו על אוטובוס מס' 3 לכיכר אוקספורד. מהקומה השניה ראינו את כיכר טרפלגר, כיכר פיקדילי וריג'נט סטריט. החלטנו שנשוב אליהם בערב.

לא התבלבלנו ממגוון החנויות באוקספורד סטריט והחשנו צעדנו אל עבר המקדש הלא מפואר בעליל, PRIMARK , המקום שבלי ביקור בו אף בת עשרה לא תעז לספר שהיתה בלונדון (טוב , אולי הגזמתי קצת). היינו חייבים להצטייד בבגדים חמים יותר מאלה שהבאנו ואכן, לאחר כשעה בחברת מאות אנשים שגודשים את החנות יצאנו עם שקים מלאה בפריטי חורף במחירים מצחיקים.

במרבל ארץ' , עלינו על האוטובוס המושיע (74) שהביא אותנו עד למלון. מקלחת מנוחה קלה ויוצאים שוב לדרך... נספר שנחזור.

בערב, נוסעים לפיקדלי סירקוס, פסל ארוס , ביקור קצר בRain forest cafe  שבדיוק סוגר את שעריו, ופנינו מועדות ללסטר סקוור, לאכול משהו ולהיטמע בהמון. חן מפילה אותנו לאחת ממלכודות התיירים (ארוחה מלאה ב10 פאונד) שם אנחנו מבלים מעל שעה סביב פיצה בינונית למדי. יוצאים וחן מכריזה שהיא עייפה מכדי להמשיך. מחר נשמע שהפסדנו את ליל האופנה הגדול (כל החנויות פתוחות עד חצות ומלא מפורסמים) אבל עכשיו יורדים לתחתית ויוצאים למסע למיטה. לילה טוב.

9/9/10

קמים לאורה של שמש בוקר קסומה. יוצאים בכיף ללא מעיל , ללא מטריה אל השמש החמה. התחנה הראשונה : מוזיאון השעווה של מאדאם טוסו. תור של יותר משעה מכניס אותנו אל המוזיאון העמוס לעייפה. בשבילי זו הפעם החמישית רואה את הכוכבים של לפני 10 שנים מקשטים את הפינות ולא מזהה חצי מהדמויות שמרגשות את ביתי. פער הדורות...

סה"כ חוויה נחמדה, ובהחלט זוללת זמן. נהנינו במיוחד מחווית הD4 אבל רתחנו לראות את היטלר ועראפת בשורת המנהיגים כשאף מנהיג ישראלי לא בסביבה. ויותר מזה לראות אנשים שמצטלמים בחיוך עם היטלר. חשבתי לעצמי שזו ממש בושה, כל כך הרבה פעמים קראו להחרים את המוזיאון בשל הבחירות שלהם ואנו מחרישים. גם אני מחרישה.

יוצאים לחפש סופר לקנות מוצרים לפיקניק בריג'נט פארק. הטעות שלנו שחיפשנו בכיוון ההפוך לבייקר סטריט. אין סופר. נכנסים להי מרילבון ונהנים מהחנויות היפות, בסוף מוצאים סופר , בדיוק כשהגשם מחליט לקפוץ לביקור. זוכרים? בלי מעיל בלי מטריה. מחליטים לנסוע למלון להתארגנות מחדש, ברגע האחרון אני רואה כניסה לגן, שם מצאנו גזיבו נחמד לעשות בו פיקניק. מזמן לא נהנינו כך מארוחה. כשסיימנו פינה הגשם מקומו לשמש מהממת ואנחנו חזרנו לתוכנית המקורית. נכנסנו לריג'נט פארק דרך YORK BRIDGE , צעדנו במעגל הפנימי כשמדי פעם אנו יושבות להתחבקות עם הסנאים שמאוד אוהבים את הבוטנים שהבאנו איתנו, אחרי שמצטרפות היונים ורודפת אחרינו להקת ברווזים (ליתר דיוק אחרי הבוטנים) המשכנו בדרכנו . חצינו בעונג את הפארק לכיוון גן החיות. לא נכנסנו ואחר כך הצטערנו כשקראנו ש"אינו דומה לאף גן חיות אחר". בתוכנית המקורית היינו אמורות לרדת ולצעוד לאורך התעלה עד קמדן לוק. ואז סיפרתי לחן שממול נמצאת גבעת פרימרוז ששמעתי שהנוף ממנה מדהים. נו, כמובן שכבר לא יורדים לתעלה אלא מטפסים על הגבעה. מ ד ה י ם, אין דרך אחרת לתאר את המראה. כל לונדון פרוסה מולנו ב180 מעלות וללא תשלום. בילינו שם כשעה, כשסביבנו לא מעט אנשים , פשוט נושמים את המראות ונהנים. כשירדנו כבר לא היה לנו כוח לחזור לתעלה, עלינו על אוטובוס 274 ונסענו לקמדן טאון. הסתובבנו בחנויות ובדוכנים, עד שהתעייפנו ונסענו חזרה למלון. מהתוכנית המקורית נמחק הביקור בהמפסטד שהיה אמור לסיים את היום.

אמרתי לחן שאם היינו מפרסמות את המסלול בפורום לייעוץ היו אומרים לנו שהיום "ריק" מדי. בשבילנו הוא היה ממש מלא.

10/9/10

רחוב אחד. יום שלם. שקיות. לא מאמינה על עצמי – אוקספורד סטריט

בערב ארוחה חמה בפאב השכונתי. רוסטביף מצוין במחיר מצוין עוד יותר (5 פאונד כולל בירה)

11/9/10

בוקר סגרירי ואנחנו בדרכנו אל מוזיאון ההיסטוריה של הטבע,, התור בכניסה נראה מאיים אבל זורם. איזה מקום מקסים. תערוכת דינוזאורים מקסימה, כל מה שרציתם לדעת על בעלי חיים, צומח והעולם בכלל. בילינו שעתיים קסומת. משם ברגל ל"רויאל אלברט הול" , ממולו האנדרטה המיוחדת של אלברט ואנו בכניסה לגני קנסינגטון. סמוך למזרקה לזכר דיאנה תופס אותנו גשם קל שלא מונע מאתנו להמשיך בדרכנו לאורך האגם אל עבר "הייד פארק קורנר" משום תופסים רכבת לתיאטרון "דומיניון" להצגת צהריים של WE WILL ROCK YOU. היה מוצלח, קצת ארוך. יוצאים והשמש חזרה לשמיים מחליטים לנסוע לlondon EYE ולפסטיבל התמזה שמתמקד סביבו. הביקור בEYE חביב, לא יותר. משם בטיול רגלי לעבר קובנט גרדן, כניסה קלה לאיזור הסוהו שלא גורם התלהבות אצל חן ואנחנו בדרכנו חזרה לעוד לילה במלון.

12/9/10

היום האחרון שלנו בלונדון, אחרי שבחנו בתוכנית את כל מה שעוד נשאר (בערך 3 ימים) בחרנו לבלות את היום בגריניץ'. בוודאי כבר הבנתם שפארקים הם הבילוי המועדף על חן. הדרך לגריניץ' לא היתה קלה : נסענו לתחנה של ה"לונדון טאוור" בכדי לקחת את הרכבת הקלה, שלט "לכל הכיוונים עלו על הרכבת ברציף 1" גרם לנו לעשות בדיוק את זה. עלינו לרכבת ולפי המפה הבנו שצריך להחליף רכבת בדרך. בתחנת ההחלפה הסתבר כי בשל שיפוצים במסילה בימי ראשון אין רכבת שמגיעה עד גריניץ' וצריך לעבור לאוטובוס. יורדים ,מחליפים .. עם האוטובוס מגיעים עד ל"איילנד גרדן" משום ממשיכים במנהרה שעוברת מתחת לנהר. הליכה סבירה רק שבסוף המדרגות ה ו ר ג ו ת. הספינה המפורסמת של גריניץ' קטי סארק, מכוסה במעין אנגר בשל עבודות השחזור בה. (אני חושבת שהיא חוותה שריפה). מוותרים על המוזיאון ונכנסים ל PAUL RHODES להצטייד בכריכים ושתייה לפיקניק בפארק (חן ממליצה בחום על פניני גבינה ועגבניה).

טיפסנו במעלה הפארק, הצטלמנו על קו גריניץ', סוף השבוע ומזג האויר המקסים הביאו אל הפארק המונים. ברחבת מצפה הכוכבים הצטופפו המונים ואנו בחרנו פינה לפיקניק והתרגעות כשלונדון כולה פרוסה מולנו.

השלמנו מעגל, לפני 3 ימים צפינו על לונדון מהצד השני (פרימרוז היל) . קו האופק של העיר המעניינת הזו יפה מכל כיוון ומשלב את הישן והחדש באי סדר מעורר חיבה.

בכדי לא לחזור באותה דרך מסובכת בחרנו לחזור באמצעות שייט. נורא פשוט. מי שמחזיק טרוולכארד זוכה להנחה, יש תחנות לאורך הנהר והנסיעה באוטובוס מים מרווח וסימפטי. ירדנו לראות את "לונדון ברידג'" (אין מה לראות) וחשבנו שאולי לא כדאי לעזוב את לונדון בלי ביקור בריג'נט סטריט וקרנבי סטריט. נסיעה קצרה הובילה אותנו לכיכר הפיקדילי ממנו יצאנו לריג'נט. דיסני, המלי',ס, ליברטי חנויות הדגל של הרחוב, היו שם בשבילנו. היה גם נ חמד להסתובב בחנויות המתוקות של הקרנבי. שיק, שונה לחלוטין מקרנבי של שנות ה-80 אבל עדיין נחמד.

גם סושי היה ברשימת החובה של לונדון אז ביקרנו באחד הסניפים של YO המציע חווית "סושי רץ" נחמדה והגיונית מבחינה כלכלית .

מגיעים למלון, אורזים, ויוצאים לטיול אוטובוסים. לא היינו בצ'לסי והיא כל כך קרובה. נוסע ים באוטובוס הצמוד למלון (28) מחליפים ל11 ומגיעים לקינג'ס רואד. אני מאוד אוהבת את מראהו של גשר אלברט בלילה. מחליטות ללכת לראותו , מגיעים לנהר והגשר כבוי. שיפוצים. אלפי הנורות אינן דולקות. חזורות לרחוב הראשי ומחליטות להפרד מהעיר במסע קו 11. צ/לסי, ויקטוריה, טרפלגר, הסיטי וסיום בליברפול סטריט. מנוחה קטנה במקדונלדס ועושים את הדרך חזרה.

שלום לך לונדון.

13/9/2010

קמים ב6 וחצי. יצחק הנהג ביקש שנקדים , בתור אחת שאוהבת להיות בכל מקום שעה אחת קודם, שמחתי. ראשונות בחדר האוכל, בארי פקיד הקבלה החביב דואג שלא יחסר לנו דבר. השעה 7 ויצחק כבר כאן (קבענו ל7.20). מסיימות לאכול ויוצאות לדרך, בדרך אוספים שלישיה נחמדה נוספת, מקבלים הסברים שונים על המקומות בהם אנו עוברים ומגיעים ללוטון לפני השעה 9. צ'יק אין יתחיל בסביבות 10... בדרך שומעים משהו על שב יתה. ניגשים לדלפק של איזיג'ט שם אומרים שאין שום בעיה עם הטיסה.

מתארגנים על ארוחה לדרך בM&S , עושים צ'יק אין וממש מתביישים: מזוודה אחת שוקלת 12 ק"ג והשניה 16 יכולנו לקנות עוד 12 ק"ג בגדים/נעליים/שטויות אחרות. מאוחר מדי.

ממתינים באזור הדיוטי פרי לפרסום השער, שיטה מוזרה יש לאנגלים לפרסם את השער רק כ40 דקות לפני הטיסה. יושבים עם העיניים על הלוח כשלפתע מופיע מילה אדומה מול הטיסה שלנו canceled. מה זה אומר? מה עושים? מיד נערמים עם שאר הנוסעים אל מול דלפק המידע, דקות ארוכות עוברות עד שהעובדות מתבררות. בשל שביתה שפרצה בנתב"ג איזג'ט ביטלה את טיסתנו. פוחדים שהמטוס ייתקע בתל אביב. מטוס אל על שאמור להמריא 5 דקות אחרינו יוצא לדרכו בביטחה בעוד אנו מובלים לאיסוף המזוודות חזרה . הפקידה הנחמדה שאמרה לי שאין כל בעיה בטיסה מסבירה שלאחר איסוף המזוודות נגיע לדלפק מיוחד שםפ תיקבע לנו טיסה חזרה, רק שניקח בחשבון שכל יום יש רק מספר מועט של מושבים פנויים בטיסה וייתכן ויעברו כמה ימים עד שנוכל לחזור הביתה. עשירית בדלפק, נראה מעודד, בודקת באל על ויש כרטיסי טיסה ל22.30 מהיתרו. מחליטה להמתין. כשתורי מגיע מיצעה לי הפקידה בחיוך טיסה בעוד 10 ימים עם מימון של מלון בקרבת שדה התעופה. עכשיו אל על כבר לא מוכרים טיסות, מחכים לראות מה קורה עם השביתה.

נזרקת על אחד הספסלים ועושה שמות בחשבון הטלפון שלי. (כלומר, מתקשרת לכל העולם) אחרי כמה שעות ברור שאין סיכוי לעלות לטיסת אל על מלוטון מחר ומחליטות לחזור ללונדון. באיזיג'ט לא מוכנים לסייע אפילו לא בכרטיסי אוטובוס. "תשלמי ותתבעי החזר לאחר מכן". מחליטות לחזור למלון הנחמד שלנו, שם נמצא כרגע אחד הבנים שלי שאולי ננוח אצלו עד שהכל יתבהר. נוסעים ב EASYBUS ואח"כ ב74. מצטערים על ההוצאה המיותרת על הסעה בבוקר. כל כך קל בתחבורה ציבורית. מגיעים , מתמקמים וב8 בערב מבינים שהיום כבר לא נטוס.

אין חדרים פנויים במלון. וגם לא ב4 המלונות הקרובים. מבקשים אישור לשון אצל הבן שלי על הספה . התושבה חיובית בעלות של 90 פאונד ללילה. מקבלים כלי מיטה לסידור עצמי. לא נורא, מרגישים כמו בבית.

יש לנו טיסת אל על מהיתרו ב22.30 למחרת. לילה טוב.

14/9/2010

פקיד הבוקר החביב שנפרד מאיתנו רק אתמול מופתע לראותנו..

זוכרים את 12 הק"ג החסרים במזוודה? בניגוד לכל המקרים שבהמתנה למטוס מדברים על "חבל שלא קנינו" אנחנו זוכות להזדמנות שניה.

מחליטות ללכת לבדוק את מרכז הקניות ב"אילניג ברודווי" (אזור 3) עליו שמענו שיש בו את כל רשתות האופנה ומעט אנשים. לא יאומן. ה כ ל. פרימארק ללא 200 איש על כל חולצה, H&M M&S, ניו לוק, זארה , אורבן, פוט לוקר בקיצור כל אוקספורד סטריט במרכז אחד קרוב מאוד לתחנת תחתית (דיסטריקט ליין, דקה הליכה) ועשרה אנשים בכל המרכז!

בילינו כשעתיים בהשלמת קניות, חזרנו למלון יצאנו לצהריים במסעדה קטנה וקסומה מול המלון אותה החלטנו לדגום למרות שהיתה כל הזמן ריקה. FORCINI התגלתה כאיטלקית נחמדה ביותר.

קצת מנוחה ומצאנו את עצמנו שוב עם המזוודת ברחוב בדרך לתחתית היום דוגמים את הית'רו.

לפנות בוקר מגיעים הביתה.

היה כיף, טיילנו בלונדון בתפיסה שבלונדון לא מבקרים רק פעם בחיים, לא חייבים לראות הכל, מותר לשבת סתם על ספסל, לא חייבים לרוץ . העיקר להנות.

ולגבי הBUDGET שתי מסקנות.

האחת, טיסות הlow coast נפלאות בימים של שיגרה, אם זה לא מצליח הטירחה וההוצאות גדולות. גם הסיוע למציאת הפתרון ממש לוקה בחסר. (היום רק שבוע אחרי , גיליתי איך אני יכולה לבקש החזרים מהם).

והשניה: ללכת ברחובות לונדון עם מתבגרת בת 15 זה כמו לנסוע במונית. לכל ק"מ יש מחיר..