שבועיים וחצי באיסלנד

טיול לאיסלנד 31.8.09 -; 17.9 יום 1 -; רייקיאויק  נסיעה משדה התעופה קפלאוויק (Keflavik לתחנה המרכזית - BSI(Reykjavik). נסענו ב FLY BUS (3400 קרונות לזוג), נסיעה שאורכה כ -50 דק'. כשהגענו לרייקיאויק חיפשנו את ההוסטל שלנו, אורורה, שהיה ממש נחמד (למעשה השכרנו חדר בדירות של סטודנטים שהגיעו למחרת ולכן ישנו שם רק לילה אחד. המחיר היה 65 יורו ללילה). ישנו בחדר משלנו, טיילנו קצת ברייקיאויק לחפש מידע אך לא הצלחנו לגלות הרבה על האוטובוסים (הלם חורף של האיסלנדים) עשינו קנייה בסופר bonus זאת רשת הסופרים הזולה (יש ברוב המקומות הגדולים). יום 2 -; Golden Circle אחרי ארוחת בוקר נחמדה של הגסט-האוס עשינו עוד קצת קניות לטרק מאחר שלרוב האזורים הפסיקו האוטובוסים לקחנו טיול מאורגן דיי יקר (15,200 קרונות). ביקור בחוות פונים איסלנדים. לאחר מכן נסיעה למפלי גולפוס (Gullfoss) דרך Skalholt - אתר שמילא תפקיד חשוב בהיסטוריה של איסלנד בשנים 1056- 1796. במרחק נסיעה קצר מהמפלים נמצא אזור המעיינות החמים - גייזר (Geysir), שנתן את שמו לתופעה. משם - לשמורת תינגווליר (Pingvellir), ולאחר סיור רגלי בשמורה - נסיעה לרייקיאוויק. היה דיי מוצלח מבחינת התיקים הגדולים כי עד אותו רגע לא סחבנו אותם כמעט, הם הגיעו ישירות לגסט האוס לקחנו אותם איתנו לטיול המאורגן ובחזרה הורידו אותנו בסמוך להוסטל החדש שלקחנו -; YHA בסמוך לבריכת השחיה הגדולה (ההוסטל עלה 7200 קרונות ללינה + הוצאת כרטיס חבר לזוג, הלינה עצמה 2,100 לאדם). בערב, נאלצנו לארגן מחדש את התיקים כדי להקל את המשקל שנאלץ לסחוב בימים הבאים. השארנו ב BSI בשמירת חפצים חלק מהציוד (לא זוכרים כמה עלה) בסה"כ היה מסודר ונקי ולא פחות חשוב, זול.
יום 3 -; הנסיעה לסקפטאפל (Skaftafell) לקחנו אוטובוס ישיר מהאכסניה ל BSI (600 קרונות) אז גילינו שמה שחשבנו שמהווה 2 חברות אוטובוסים נפרדות מהווה למעשה חברה אחת כך שאין למעשה הרבה מבחר ולקחנו משם אוטובוס לסקפטאפל (16,400 קרונות) הדרך לסקפטאפל כללה כמה עצירות כדי להתרשם מהמפלים שנגלים בדרך לשם, הסיבה שלוקח לאוטובוסים להגיע מנק' לנק' כ"כ הרבה זמן היא שבכל עצירה כזו הנוף מהמם והתיירים רוצים לנצל כל דקה. המקומות בהם עצרנו הם: Seljalandsfoss - שם יש אפשרות לעמוד מאחורי המפל עצמו Skogar -מפל מרהיב, יש אפשרות לסיים שם את הטרק ויש טיולי יום בסביבה, אנחנו הסתפקנו בלצלם. כשהגענו לסקפטאפל נכנסו למרכז המידע ושילמנו כדי להעמיד את האוהל (הקמפינג זול בהרבה מהלינה בהוסטלים) יש הוסטל שנקרא Balti בתוך השמורה אך מי שרוצה לישון בו חייב להתקשר ולבקש טרמפ מכיוון שההוסטל ממוקם במעלה הגבעה ורחוק מעוד מתחנת האוטובוס. בגלל שהיו לנו תיקים גדולים ולא ידענו את המיקום המדוייק שהתברר לנו רק ביום השני לאחר הליכה של 45 דקות נשארנו ללון בשטח. בשטח היה משעשע, לקח לנו דיי הרבה זמן וחבורות בידיים להקים את האוהל וזה אחרי שהחלטנו שהשטח הראשון שבחרנו לא היה ראוי מכיוון שלא הצלחנו לתקוע את היתדות. לאחר שהאוהל היה מוכן יצאנו לסיבוב באזור ושם ראינו שני מפלים שהשני בהם היה ממוקם מסביב להרי בזלת שחורה בצורות מרהיבות שגרמו לכל צעד להיות צעד שווה וראוי (מפל המשושים - Svartifoss) בנק' זו יש לציין שההסתמכות על המפה הסקנדיבנית שקיבלנו (המפות באנגלית אזלו) והן על השילוט היו מיותרות מכיוון שהאיסלנדים לא ידעו להכין מפות. חזרנו לאוהל לארוחת ערב ולישון -; תקחו ציוד חם קפאו לנו החיים. שקי שינה צריכים להתאים לפחות למינוס עשר כי לנו לא היו וקפאו לנו החיים. חשוב גם מזרון בידוד טוב. יום 4 -; הנסיעה לקרחון הגדול וללגונת הקרחונים בבוקר שלמחרת לאחר לילה קפוא קיפלנו את הציוד, אכלנו ארוחת בוקר והגענו עם הפקלאות לglacier guides - לקחנו טיול מאורגן של הליכה על קרחון ה -; Vatnajokull יצאנו עם מדריך ויקינגי, האנגלית שלו היתה מוצלחת, הוא היה מצחיק ונתן לנו פיסות מידע קצרות ומעניינות (טיפ לבאים, להביא וויסקי להליכה על הקרחון) ההליכה עצמה היתה מעייפת אך נהנו מכל דקה. לאחר הביקור בקרחון המשכנו לנסוע לאורך הקרחון עד ללגונה הקרחונית יוקולסרלון (Jokulsarlon). הגענו ללגונה המדהימה ביופיה שם שחו במים כלבי ים. עשינו סיבוב על הסירה באגם הקרחונים כאשר מדריכה מסבירה על הקרחונים, קצר וקולע (הסתבר לנו שבשביל לצלם את ג'ימס בונד רצו שהלגונה תקפא ולכן בנו סכר כדי למנוע ממי מלח לעבור ללגונה וכתוצאה מכך היא קפאה) אפילו טעמנו קרחון בין 1500 שנים והצטלמנו מחובקים עימו. בסוף היום חזרנו למאהל. מי שעם אוטו יכול לקחת את האוטו שלו לסיור ומשם להמשיך מזרחה עם הכביש ההיקפי. אנחנו עשינו הרבה הלוך ושוב כי היינו תלויים בחסדי האוטובוסים.

יום 5 -; נסיעה ל סלפוס Selfoss בבוקר שלמחרת שמחנו על זה שלא קפאנו, התעוררנו לנוף מדהים, ארזנו את חפצינו ואכלנו. החלטנו לעשות טיולון קצרצר מהצד השני של ההר, אחרי 45 דק' הליכה מצאנו את ההוסטל balti על צלע ההר באמצע שום מקום, חזרנו למפל המשושים שאהבנו וירדנו למטה לתפוס את האוטובוס. ד"א את התיקים פשוט השארנו למטה ולא נגעו בהם. תפסנו אוטובוס לסלפוס (13,800 קרונות) כשהגענו חיפשנו הוסטל אך ההוסטל היחיד שפנוי עלה 9990 קרונות בשק"ש אז החלטנו ללון עוד לילה בקמפינג (1800 קרונות). למזלנו היה סופר bonus בסביבה מה שהפך להיות הבילוי שלנו בכל עיר. הקמנו את האוהל ממש מהר וחמקנו למטבח המחומם והמצויין לארוחת שישי + מקלחת ללא הגבלה ותשלום נוסף. אכן סופ"ש רגוע. אל האוהל הגענו למודי ניסיון ועבר עלינו לילה חמים וטוב, בדיוק מה שהינו צריכים. יום 6 -; נסיעה ל-Landmannalaugar לאחר ארוחת בוקר הלכנו לתחנת האוטובוס ותפסנו את האוטובוס ללנדמאלאוגר(1400 קרונותמ Selfoss)על האוטובוס הצפוף להחריד פגשנו שני ישראלים שטיילנו איתם אח"כ. בדרך ללנדמאלאוגר עצרנו ליד Heklaצילמנו והמשכנו בנסיעה. ב- Landmannalaugarלנו בביקתה (6,600 קרונות לזוג לכל הבקתות בטרק). יש אפשרות ללון בקמפינג אבל לא נראה שזה אתר קמפינג נעים במיוחד. מיקמנו את עצמנו בחדר ענק ומרווח ויצאנו לטיול קצר באזור (היכרות קצרה לפני הטרק). נכנסנו למעיינות החמים באזור. מדובר למעשה בזרמים חמים אבל לא כל המים חמים וכאשר נכנסו 20 ויקינגים עם בירות (או אולי רק שישה אנשים) ויתרנו על התענוג ויצאנו מהמים אל הכפור שבחוץ (לימים המעין יתברר כמקלחת האחרונה בארבעת הימים הקרובים)... אכלנו ארוחת ערב ושיחקנו (איך לא) יניב. היופי בבקתות שיש מטבח מאובזר לגמרי וסיר מים חמים קבוע (נחמד למלא אותו מידי פעם אחרי השימוש) אבל באופן כללי תמיד שרוצים יש תה חם תוך דקה... יום 7- היום הראשון של הטרק מלנדמלאוגר לת'ורסמורק לאחר לילה מצוין וארוחת בוקר יצאנו לטרק ופגשנו בנוף המדהים של לנדמלאוגר. מזג האוויר היה מצוין אך ככל שעלינו לגובה מזג האויר השתנה ונהיה קריר. ככל שטיפסנו יותר החל לרדת גשם ורוחות תקפו אותנו. מהר מאוד לבשנו כל מה שהיה לנו. הלכנו ללא עצירות והגענו לשלט המורה על 3.5 ק"מ עד הבקתה הראשונה. שמחנו אך במהרה הבנו שאלו הקילומטרים הקשים שנעבור באותו היום. באנדרטה לעידו קינן כבר החל גשם עז ורוחות שגרמו לקילומטר האחרון להיות לא קל בכלל. הגענו לבקתה שם קיבל את פנינו בקרירות שומר הבקתה שזכה לכינוי "ההיידי המריר". הגענו לביקתה לאחר ארבע שעות. אחרי שהתאוששנו, שתינו תה חם ותפסנו power nap. אחרי שעה יצאנו לטיול במערת הקרח (תשאלו את היידי המריר בבקתה יש גם שילוט. לאחר טיפוס וירידה רציניים על קרחון מצאנו את מערת הקרח. צילמנו קצת ובחזרה לחדר. בחדר פינקנו את עצמנו בחטיף פופקורן (החטיף האהוב עלינו מבונוס). הכנו ארוחת ערב גדולה והלכנו לישון אחרי משחקי קלפים מטורפים. הטרק בנוי בצורה ממש נחמדה, כל יום הולכים כמה שעות עם התיקים הגדולים לבקתה הבאה, כשמגיעים אחרי שנחים אפשר לעשות בכל מקום טיול עם תיק קטן של כשעה או פחות.
יום 8- היום השני של הטרק  לאחר לילה של מנסרים (הספרדים נחרו שחבל על הזמן), הכנו ארוחת בוקר זריזה, והמשכנו לכיוון הבקתה הבאה באגם אלפאבטן. ההליכה ומזג האוויר השתפרו מרגע שירדנו מצלע ההר. הלכנו, נהנינו וזללנו במשך 6 שעות. נופים מדהימים וכל מילה מיותרת. אפילו חצינו את הנהר הראשון (אם יש ג'יפ תעלו עליו. המלצה שלנו מלב אל לב). את הבקתה ביום השני חלקנו עם חמישה ספרדים שפגשנו אתמול, שלושה ספרדים נוספים הלובשים טייטס ומצחיניםוארבע גרמניות חמוצות מאוד. הלילה אני בטוח ישן עם אייפוד. יום 9- היום השלישי של הטרק  קמנו כרגיל ב7 בבוקר לספלי תה וחטיפי גרנולה או סנדביץ' עם ריבת חלב או ממרח שוקולד לבן. היום הולכים 15 ק"מ (ולא רק 12 ק"מ כמו בימים הקודמים), אחרי חצי שעה של הליכה הגענו לנהר הראשון לאותו היום. עולים על סנדלים וחוצים את הנהר. שוב המים קפואים... המשכנו ללכת ועצרנו לאכול צהריים ליד מפל מזדמן. שם הספרדים עקפו אותנו. קפצתי לנהר, הזרם עצמו לא היה כל כך נורא וככל הנראה הייתי יכול לצלוח אותו גם עם מכנסיים קצרים. אחרי התארגנות קלה המשך הדרך הייתה במדבר חול שחור המדבר היה ארוך אך לבסוף הגענו לבקתה השלישית שם חיכתה לנו ההיידי המקורית היא הייתה נחמדה וחייכנית וחשוב לא פחות יעילה. לאחר מנוחה ושתייה חמה (מוטיב חוזר אנחנו יודעים) יצאנו לכיוון הקניון. ההליכה ומזג האוויר היו נעימים והקניון הוא הדבר היפה ביותר שראינו ביום השלישי. כשחזרנו היידי ארגנה מטעמים איסלנדיים לנשנוש (אשכים, פודינג דם ורצועת גב לדוגמא) האמיצים (או המגעילים) בינינו ניסו אותם. השאר לא.
יום 10- היום הרביעי של הטרק קמנו כרגיל בשבע ויצאנו לדרך. מזג האויר בארבעת הקילומטרים הראשונים היה מושלם ולא הזדקקנו אפילו למעיל. אבל בפסגה תפס אותנו גשם זלעפות ל3 ק"מ עד שהגענו לנהר האחרון (כך חשבנו לפני היער של ת'ור). ההליכה ביער לקחה כ-45 דקות ובסופם הגענו לבקתה האחרונה. 54 הק"מ של הטרק תמו. אחרי שהתמקמנו בבקתה יצאנו להליכה בקניון שבסופו היה אמור להיות מפל מופלא. לאחר הליכה של 45 דקות הגענו לנהר די רציני. למזלנו אוטובוס 4X4נתן לנו טרמפ. המשכנו לנו בדרך לקניון האבוד שכל שתי דקות אנחנו חוצים נהרון. לאחר עוד 45 דקות הגענו למבוי סתום וחזרנו על עקבותינו. הגענו לנהר הגדול שהאוטבוס עזר לנו לעבור בהלוך אך ללא אוטובוס באזור הורדנו נעליים וחצינו את הנהר קפואים מתמיד. חזרנו לבקתה עייפים. אך, בבקתה עצמה חיכו ילדי בית ספר דני עתירי הורמונים שצרחו והשתוללו -; תיזהרו מילדים. יום 11- porsmork (ת'ורסמורק) קמנו ביקיצה טבעית ב7 בבוקר. הכנו ארוחת בוקר ויצאנו למערת הטרולים (תשאלו את ההיידי בבקתה), בדרך ראינו את חיית המחמד של שומר הבקתה- שועל ארקטי חמוד. חזרנו באחת ואכלנו אוכל מה-free food shelf (את האוכל שלנו די חיסלנו). עלינו על האוטובוס בדרך לרייקיאויק (10,400 קרונות). ברייקיאויק ביררנו פרטים למחר, קנינו אוכל ולקחנו את קו 14 לyha המרוחק. אחרי מקלחת טובה וגילוח אכלנו ובשארית כוחנו טיפסנו לחדר ונרדמנו. יום 12- נסיעה לאקוררי- Akuryri קמנו למחרת בשש וחצי בבוקר וירדנו להכין ארוחת בוקר, תפסנו את האוטובוס ל-BSI. המשכנו במיניבוס לאקוררי (יקר כל כך יקר, 18,000 קרונות). כשהגענו לאקוררי ניסינו להזמין מקום לינה בחוסר הצלחה בולט. כבר עמדנו להתייאש ולישון באוהל שוב אך קראנו שהולכות להיות רוחות מטורפות והחלטנו לנסות להתקשר לעוד כמה מקומות. בסוף מצאנו איזה גסט האוס. יצאנו לסניף הבונוס להצטיידות (הוא נמצא בסוף העולם אבל לאן לא הולכים כדי לחסוך) לאחר שפרקנו את הדברים הלכנו למצוא מקום לארוחת ליל שישי. בהמלצת מקומי הגענו למסעדת ASTIKDבקומה החמישית, משקיפה אל הנמל -; קרוב מאוד למודיעין בו יורדים מהאוטובוס באקוררי והם ישמחו לכוון אתכם. היה נחמד מאוד (מחירים של מסעדה סבירה בארץ). המסעדה הייתה מפוארת ולמרות זאת קיבלנו יחס יפה ומזגו לנו מים איך שנכנסנו (3 נקודות). הזמנתי בירה וקיבלנו לחם עם ממרח עגבניות וזיתים. הזמנו המבורגר וצ'יפס ואחרי הארוחה הזמנתי קפה. מסתבר שלא נהוג להשאיר טיפ אך זה היה מוזר לנו והשארנו את ה10% המקובלים. אז הלכנו לישון... יום 13- נסיעה למיבאט- Myvatn הגענו למרכז המידע וקנינו טיול מאורגן למיבאט וירדנו באגם אחריו (15,200 קרונות). בדרך למיבאט גילינו שהמדריך שלנו עצלן ולא יודע אנגלית כל כך טוב. בכל זאת היה נחמד למרות שגם מהאגם עצמו לא התרשמנו כל כך. מאקוריירי יצאנו לכיוון אגם מיבאט דרך מפלי גודפוס (Godafoss)מפלי האלים, ליום מגוון באזור האגם. בסביבת האגם מקומות רבי עניין:Dimmuborgir , שם עיצב הטבע צורות משונות בלבה ושם אנחנו חזינו בצרפתי ההזוי שצילם תמונות באמצעות המחשב הנייד שלו והשתמש בו כפי שפשוטי העם משתמשים במצלמה... חוויה משעשעת שהוסיפה לטיול שלנו בעיקר כי הוא הוסרט והפך להיות אחד מסרטי המפתח של הטיול. לאחר מכן טיול באזור הר הגעש קרפלה (Krafla)- ראינו את תחנת הכוח שהצינורות שלה מונחים על גלגלים למקרה התפרצות נוספת של הר הגעש ואת השדה הגיאותרמיקבראראנד(Hverarond) - בריכות בוץ ופתחי פליטה של קיטורוגופרית. היה יפה. בחרנו באכסניה בElda. הבעלים של האכסניה התגלה כאיסלנדי נחמד שכבר דאג לרשום אותנו לטיול המאורגן שיצא למחרת לאסקיה. מרוצים שבעים ועייפים פרשנו לחדר שלנו. יום 14 -; אסקיה יום של טיול מאורגן מאגם מיבאט לאסקיה (17,000 קרונות לאדם). השקמנו קום, אכלנו והלכנו לנקודת המפגש. היה יום שמש חם בטיול המדריך היה נחמד ודיבר אנגלית טובה. הטיול לאסקיה- נוסעים באזור בתולי, בנופים פראיים. לוע הר הגעש הזההתגלה רק בסוף המאה ה-19, בעקבות התפרצות גדולה באזור וכמויות גדולות של אפר וולקני שנפלטו מתחתית אגם ,Oskjuvatn שהוא כעת האגם העמוק ביותר באיסלנד (217 מטרים עומקו). ההתפרצות האחרונה באסקיה (Askja) התחוללה ב-1961. הליכה קלה, כ-30 דקות, אל המכתש הקטן ויטי (Viti) שעל שפת האגם. סיימנו מוקדם מהמשוער וחזרנו להוסטל.
יום 15 -; נסיעה ממיבאט לאקוררי קמנו בבוקר ובמשך 6-5 שעות ניסינו את מזלנו בטרמפים. רק ארבע מכוניות עצרו לנו שמתוכן אחת הייתה עמוסה לעייפה בישראלים שבכל זאת נחלצו לעזרתנו אך לא נסעו לאקוררי. כך ויתרנו על הטרמפ שכבר לא היה כל כך נתפס והבנו שלטייל בטרמפים זה סיפור לא פשוט בכלל. בכל אופן הגיע הזמן להתקדם חזרה אז קנינו כרטיס אוטובוס (היה אחד ביום בשלוש וחצי, אז לא הייתה לנו ברירה אלא לחכות). בשלב מסויים התייאשנו, הוצאנו את הגזיה, קנינו שוקולד וחלב והכנו שוקו. עלינו על האוטובוס לאקוררי (5,600 קרונות). הגענו לאקוררי והזמנו מקום בyha. הלכנו שוב לסופר בונוס הפעם בקצה השני וקנינו כמויות שוקולד לא קטנות בכלל. יום 16- נסיעה מאקוררי לריקיאויק צעדנו עם התיקים אל התחנה ולקחנו את האוטובוס בשמונה וחצי בבוקר לכיוון ריקיאויק לקראת סיום הטיול. בדיעבד היה שווה יותר לשכור רכב לחלק הזה. בשלושה ימים האחרונים לא ראינו הרבה אלא רק נסענו באוטובוסים בזמנים הבעייתיים שלהם חזרה לריקיאויק. הגענו ב14:30 ונכנסנו לbudget לברר על רכב כדי שמחרת ניסע לסנפלסנס. הלכנו לבית קפה- הטבח היה קריר, הקפה נחמד והקרפ לא שוקולדי בעליל כך שנאלצנו להוסיף קוביות שוקולד כדי שיהיה אכיל. (ממש אין על מה להמליץ) בדרך זיהה ועצר אותנו ישראלי שהמליץ לנו על ההוסטל Backpackers במרכז העיר. אנחנו לא יודעים מה המחיר שלו בעונה אבל כשהגענו מחוץ לעונה שילמנו כ-6,000 קרונות לזוג. אכלנו והלכנו לישון אלא שהמיקום המרכזי של ההוסטל התנקם בנו כי היה רועש ממש מהרחוב. יום 17 -; סנפלסנס (Snaefellsnes) לאחר שלא ישנו הרבה בלילה קמנו למזג אוויר אפרורי. שכרנו רכב (13,300 קרונות הרכב כולל שני נהגים והרחבת ביטוח+ 6,200 קרונות על דלק+ 1,600 דרך קיצור דרך המנהרה), ויצאנו לכיוון חצי האי סנפלסנס. היה ערפל ותנאי מזג אוויר לא נוחים. גשם בלתי פוסק, רוחות חזקות שטלטלו את ה-Gets שלנו ולקינוח ערפל כבד מאוד. לאחר שיצאנו מהערפל מרוצים שאנחנו בחיים עצרנו לאכול במזללה. לא ראינו כלבי ים ולא את הקרחון המיתי. עצרנו מפעם לפעם בנקודות מעניינות בציפיה שמזג האוויר ישתפר ושנוכל לראות משהו אך ללא הצלחה יתרה. נסענו לכיוון ארנסטפי (Arnarstapi) שם הסתובבנו מעט וגם עצרנו לראות את עמודי הבזלת. חזרנו אחרי 12 שעות לא ראינו הרבה מסנפלסנס אבל נפרדנו מאיסלנד ומהנופים ההפכפכים. בערב פגשנו ישראלי שהציע שניסע איתו לשדה התעופה (ונתחלק כמובן בסכום ההחזרה). יום 18- ריקיאויק וטיסה לאנגליה  קמנו מאוחר (7 וחצי בערך). התארגנו וארזנו את הדברים. אכלנו ארוחת בוקר ויצאנו להסתובב בעיר אך גשם החל לרדת. שאלנו את הבחור הנחמד בקבלה איפה אפשר לשבת לשתות קפה טוב והוא הציע לנו את בית הקפה שממול להוסטל. נפטרנו כמעט מכל הקרונות ולקחנו טרמפ עם הישראלי. טסנו במטוס דרך אנגליה וחזרנו בשלום למחרת לישראל.

עלויות נוספות - כל הטיול עלה סביב ה-8,000 ש"ח לאדם. כרטיסי הטיסה עלו כ-750$.

 תהנו!