איסלנד - ארץ הקרח והאש

מזה זמן הלכה והתגבשה אצלנו המחשבה שהיעד הבא שלנו צריך להיות איסלנד. חברים שחזרו מהאי סיפרו על טבע שלא קיים בשום מקום אחר בעולם, מין שילוב בלתי אפשרי של אדמה, מים, קרח ואש שיוצרים חוויה יוצאת דופן וייחודית. החלטנו שלשם מועדות פנינו וחיפשנו את ההזדמנות המתאימה. מהר מאוד הבנו שכדי לתכנן טיול באיסלנד מומלץ להתחיל מוקדם מכיוון שהאפשרות לטייל באי בקיץ מוגבלת לחודשים יוני - אוגוסט והאי הקטן (400 אלף איש בסה״כ) מוצף בתיירים בחודשים אלו ולא ממש עומד בביקוש מבחינת מקומות לינה (אגב - ניתן גם לטייל בחורף באיסלנד אבל התרשמנו שאופי הטיול אחר לגמרי ופחות מקיף מבחינת מה שאפשר לראות ולחוות). יתרון נוסף לטיול בקיץ הוא שעות האור המרובות כאשר בשיא הקיץ יש לא פחות מ - 20 שעות אור שהולכים ומצטמצמים החל מאמצע יולי. זה כמובן יתרון גדול שמאפשר ימים ארוכים בניצול מקסימלי.

בינואר החלטנו לנסוע בקיץ הקרוב (2023) עם שני המתבגרים שעדיין גרים בבית (17,13) וקיבלנו החלטה נוספת שנטייל בקרוון. חווינו כבר טיול קרוונים באירופה ובארה״ב והרבה המלצות ציינו את איסלנד כבעלת תשתית מפותחת לטיול קרוונים כך שזו נראתה אופציה מועדפת. הבחירה לטייל עם קרוון איפשרה לנו מחד להזמין כרטיסים ואת הקרוון מוקדם, ומאידך לתכנן את המסלול בנחת וללא לחץ של לסגור מלונות מראש. כמו״כ לשומרי כשרות כמונו הקרוון הוא פיתרון נהדר של מטבח צמוד לבישול כל הטיול.

הכרטיסים שהוזמנו היו באוסטריאן אייר לטיסה דרך וינה והקרוון ב - Campervan Iceland. ככלל טיול באיסלנד איננו זול והעלויות היומיות די גבוהות אפילו ביחס ליעדים אחרים יקרים באירופה. הקרוון שהוזמן היה מסוג Motorhome ל - 5 אנשים מכיוון שתמיד עדיף להזמין קרוון מעט גדול לטובת עוד טיפה מרחב. ישנה אופציה זולה יותר שפחות התאימה לנו להזמין Camper שהוא רכב קטן יותר ע״פ רוב עם אופציה לשינה בלבד ללא שירותים ומקלחת (ואז משתמשים בתשתיות של הקמפינג שבו לנים), ראינו לא מעט כאלו בחניונים שבהם היינו כך שזו אופציה בהחלט אפשרית לבעלי תקציב מוגבל. אנחנו העדפנו קצת יותר נוחות בעיקר מבחינת מרחב ומטבח ושירותים, כמעט ולא השתמשנו במקלחת שבקרוון אלא באלו של החניונים שהיו ע״פ רוב נקיים ונוחים עם מים חמים בשפע. בקרוון שהוזמן היתה מיטה זוגית מעל הקבינה ושתי מיטות קומותיים מאחור ועוד עמדת ישיבה לאוכל ליד המטבח שהופכת בלילה למיטה. עיקר הקושי בקרוון איננו הנהיגה כמו שרבים חושבים (בד״כ הכבישים רחבים ונוחים לנהיגה וגם במקומות צרים יותר אין בעיה לנהג ממוצע) אלא דווקא מרחב המחיה המצומצם והיעדר פרטיות. זכרנו שבעבר שהינו הרבה מחוץ לקרוון דבר שהקל על הצפיפות וקיווינו שכך יקרה גם הפעם. ספוילר - לא הבאנו בחשבון את הטמפרטורות באיסלנד שצונחות דרמטית בערבים ובשורה התחתונה היה לנו קר מדי מכדי להיות בחוץ. ווידאתי שיש מזגן בקרוון אבל הרבה יותר חשוב שיהיה חימום (!) אותו הפעלנו כל ערב (!). בכל מקרה טיול בקרוון הוא חוויה מיוחדת ובשורה התחתונה היינו מרוצים בבחירה שעשינו.

הנסיעה תוכננה לשבוע האחרון של אוגוסט והשבוע הראשון של ספטמבר מתוך מחשבה שההתחממות הגלובלית הביאה לכך שהעונה שהקיצית מתארכת מעט בהתחלה ובסוף. בתקופה שבה היינו החושך יורד בסביבות 10 בלילה והאור עולה כבר ב 2 לפנות בוקר (!) מה שמאפשר ניצול מירבי של היום גם למאחרי קום כמונו. באיסלנד כביש היקפי מרכזי שהוא מרכז הטיול ורוב האתרים מחוברים אליו בכבישים. ישנם גם כבישי שטח (F roads) שחלקם אפשריים לנסיעה וחלקם ממש לא כאשר לקרוון יש יותר מגבלות ביחס לרכב פרטי היות שהוא גבוה יחסית. חייבים להביא בחשבון את מצב הכבישים ומה המגבלות של כל כביש כזה שאיננו סלול ולהיעזר לשם כך באפליקציית הכבישים של איסלנד שמתעדכנת כל הזמן מה מצב הכבישים. ככלל האיסלנדים מאוד מתקדמים ויעילים בכל מה שקשור למידע זמין ובזמן אמת שקשור לסביבה כמו מצב הכבישים ומזג האוויר ואפילו התפרצויות של הר געש. אפשר להקיף את האי עם כיוון השעון (האפשרות הפופולרית) או נגד כיוון השעון. אנחנו בחרנו להקיף נגד כיוון השעון משני שיקולים (שהתבררו כנכונים):

1. הצד הדרומי והמזרחי הם העמוסים יותר ולכן נגיע אליהם בשבוע השני של ספטמבר בסוף העונה כך שיהיו עמוסים פחות.

2. מכיוון שאנחנו נוסעים נגד הכיוון הפופולרי, גם אם יהיו עומסים במקום אחד למחרת לא נפגוש אותם

דבר נוסף שצריך להביא בחשבון הוא מזג האוויר. ישנה אפליקציה מצוינת שמספק מידע על טמפרטורה, משקעים ומהירות הרוח. לקרוון אסור לנסוע במהירות רוח מעל 15מ׳/שניה בגלל סכנת התהפכות (היה לפחות יום אחד כזה שנסענו ברוח חזקה והחוויה היתה מאוד מפחידה). בנוסף האפליקציה מתריעה על סערות ובאלו אין לזלזל שכן חלקם חזקות כל כך שמחייבות שהייה במקום והימנעות מנסיעה לכל רכב. סערות כאלו שכיחות מאוד בחורף והרבה פחות בקיץ אבל גם לקראת החצי השני של אוגוסט אפשר להיתקל בסערה כזו, בד״כ לא יותר מיום יומיים ולא בכל האי (בכל הטיול היה לנו סערה אחת כזו של יום וחצי שהשביתה בעיקר את חצי האי הדרומי בעוד שאנחנו היינו בצפון ורק חווינו מעט גשם ורוח חזקה). גשם יכול לרדת בכל יום והטמפרטורות נעות בין 10-15 מעלות ביום לחד ספרתי בלילה כך שאת הבגדים הקייצים יש להשאיר בבית ולישראלי הממוצע זה ירגיש בד״כ כמו חורף אמיתי בישראל. מעילים, כפפות, כובעי צמר וביגוד טרמי הם לחלוטין פריטי חובה לטיול כמו גם ציוד לגשם כדי שזה לא ימנע מאיתנו לטייל.

לתכנון הטיול נעזרנו באתר של זוג ישראלים שמתגוררים באיסלנד מעיין ונמרוד (החוויה האיסלנדית). האתר שלהם מלא בעצות שימושיות וקישורים לדוג׳ מדריך לכבישים, התמודדות עם מזג האוויר, אטרקציות מעניינות וכו׳.  יש להם גם מס׳ אופציות בתשלום לדוגמא מסלולי טיול מפורטים שהם בנו וגם אפשרות לטיול מותאם אישית.

מילה אחרונה על האיסלנדים - השירות אדיב ובסה״כ היחס לתיירים חביב אבל ההרגשה שלנו היתה שבדומה למזג האוויר באי הם נעדרי חמימות ולא אנשי שיחה, כנראה שככה זה כשכל אחד חי במרחק כל כך גדול אחד מהשני (רוב אוכלוסיית האי מרכזת בעיר הבירה שאליה לא נכנסנו כלל).

קישורים חשובים:

• Iceland roads

• Weather

• החוויה האיסלנדית

• Camping in Iceland

יום ראשון (27 לאוגוסט)

נוחתים בלילה ב Keflavik ונשארים לישון במלון בשדה, ההליכה הקצרה מהטרמינל למלון שנמצא מעבר לכביש מבהירה לנו שהגענו לאקלים שונה לחלוטין מישראל. המראנו בשיא הלחות והחום של הקיץ הישראלי הלוהט ונחתנו באיסלנד היישר לטמפרטורה של 10 (!) מעלות והרגשה כללית של חורף אמיתי (ואפילו כזה שאין בישראל כל שנה). מזל שנערכנו בעוד מאוד עם מעילים בהישג יד ועדיין בימים הראשונים כולנו היינו מעט מקוררים כנראה בגלל שלקח זמן לגוף להתרגל למעבר החד. המלון בשדה התעופה קטן נחמד לשהיית לילה וערוך למבקרים שמגיעים מאוחר, כולל ארוחת בוקר קטנה.

Aurora Hotel - לינה

יום שני (28 לאוגוסט)

קמים בבוקר ואני חוזר לטרמינל על מנת להיפגש עם ההסעה של חברת ההשכרה. 5 דקות נסיעה לאתר שלהם ושם מתבצע תהליך החתימה על הקרוון. לשמחתי אין תור כך שהפרוצדורה לוקחת כשעה ואני חוזר למלון לאסוף את החבר׳ה ולצאת לדרך. פורקים מזוודות (זה אחד הדברים הנוחים ביותר בקרוון, אין צורך לארוז ולפרוק כל לילה) ויוצאים לדרך. די מהר אני מתרגל לנהיגה והכבישים אומנם צרים אבל גם אין יותר מדי תנועה (ואנחנו עוד קרובים לעיר הבירה ששם מתגוררת 80% מאוכלוסיית האי). כאמור, אנחנו מקיפים את האי נגד כיוון התנועה ולכן יוצאים לכיוון צפון מערב על הכביש ההיקפי. יעדנו הראשון הוא Glymur waterfall, אחד מיני המוני המפלים באיסלנד. כשעה נסיעה בנופים שנראים לקוחים כאילו מיקום אחר, חונים ומתחילים ללכת לכיוון המפל. אורך המסלול 6 ק״מ כאשר חוצים נהר על גבי גשר שנראה מאולתר (זה רק נראה ככה, לאיסלנדים רגישות עצומה לטבע ולכן ההנגשה במסלולים נעשית תוך הקפדה על פגיעה מינימלית בטבע). אחרי חציית הנהר מטפסים למפל ומגלים מחזה מרהיב…אחרי כמה ימים ומפלים הבנו שבסקאלה של איסלנד זה נחשב מפל חביב ולא יותר אבל בשבילנו כסיפתח זה היה מצוין.

משם נסענו לכיוון העיירה Borgarnes למוזיאון ההתיישבות באיסלנד שמציג את תולדות התיישבות הויקינגים באי, נחמד אם כי לא מוזיאון חובה בעינינו. העיירה יושבת על לשון יבשה שמחוברת בגשר לאי והאוקיינוס המקיף אותה מספק אוירה מרשימה. סיימנו את היום בחניון הלילה הראשון שלנו אותו מצאנו דרך האתר המצוין של קמפניגים באיסלנד. אתר נוסף מכיל אינפורמציה על קמפינגים באירופה לכל מדינה וניתן גם שם לקבל אינפורמציה רלוונטית.

• Camping in Iceland

• Camping info

יום שלישי (29 לאוגוסט)

מתעוררים לבוקר קר בטבע האיסלנדי, הנוף מסביב מזכיר משהו שבין פני הירח למדבר…מין שממה קרה. היום פנינו מועדים לאיזור Husafell שהוא מין שמורה שבה שבה יש מגוון של מסלולי הליכה. ראשית נסענו לזוג המפלים Hraunfossar ואחיו התאום Barnafoss. המפל הראשון הוא בעצם שורת מפלים שנופלים לתוך הנהר שמתחתם ואליו ניתן להגיע בהליכה קצרה מהחניה כאשר מסביב ישנם שבילי הליכה קצרים שמספקים תצפיות מנקודות שונות על המפל. Barnafoss הוא מפל נמוך וצר יחסית ששונה במראהו מהמפלים העצומים באיסלנד. תרגום שמו הוא ״מפל הילדים״ על שם שני ילדים שטבעו שם לפני שנים רבות.

משם נסענו לשמורת husafell שמכילה מסלולי טיול מגוונים ויפים. בחרנו במסלול מס׳ 3 שהוא כ - 5 ק״מ הליכה כאשר עולים מצד אחד של הקניון ועוברים לצד השני משם יורדים. באתר של השמורה יש מפה שמכילה את כל המסלולים וניתן לבחור לפי רמת הקושי והזמן המתאים.

המשכנו להקיף את האי ותחנתנו האחרונה להיום היא הר הגעש Grábrók. יש מדרגות מסודרות שעולות לראש ההר והשביל מקיף את פסגרת ההר כך שצופים לתוך הלוע של הר הגעש (הרדום) שמכוסה בטחב ירוק בוהק.

בתכנון המקורי רצינו לנסוע לעיר החוף Hvammstangi על מנת לצפות בכלבי הים ולהיכנס למוזיאון בנושא. בפועל כשהגענו הסתבר שעונת כלבי הים נגמרה והמוזיאון רחוק עוד חצי שעה נסיעה כך שוויתרנו והתמקמנו בקמפינג חביב שנמצא בפאתי העיירה. העיירה די מנומנמת ללא משהו מיוחד ובלי האופציה של צפיה בכלבי הים אין ממש מה להגיע אליה.

יום רביעי (30 לאוגוסט)

לאחר ארוחת הבוקר והכנת הקרוון לנסיעה (ריקון מים אפורים, מילוי מים נקיים וכו׳) נסענו למרחצאות Fosslaug שהם מרחצאות חמים בטבע. איסלנד מלאה במרחצאות כאלו וניתן להיעזר באתר שמתאר אותם ומכיל אינפורמציה על כל אחד מהם. החניה רחוקה כק״מ מהמרחצאות ולאחר הליכה של כ 20 דקות הגענו לאתר. מדובר בבריכה קטנה, מעין ג׳קוזי של הטבע שנמצא בצמוד לנהר אימתני שנשפך למפל איתני לא פחות. נערכנו מבעוד מאוד עם בגדי ים מתחת לבגדים ועכשיו צריך להחליט אם נכנסים…בודקים את טמפרטורת המים ומחליטים שהמים מספיק חמים!  האתגר הגדול הוא לפשוט מהר את הבגדים ולהיכנס למים החמים לפני שהקור מכריע אותנו…ברגע שנכנסים שלווה מרגיעה משתלטת עליך והחוויה של קור מקפיא מבחוץ וטבילה בבריכה חמה במיוחד היא מיוחדת במינה. המקום לא עמוס במיוחד וחוץ מאיתנו היו עוד מס׳ תיירים אירופיים שמהם למדנו שכדאי לצאת ולטבול בנהר הקפוא ואז לחזור מהר לבריכה. איך נגיד את זה? כנראה מומלץ לסקנדינבים ופחות לישראלים. בכל מקרה שהינו בבריכה עד שהבנו שאין ברירה וצריך לצאת ואז האתגר היותר גדול הוא להחליף בגדים מהר מאחורי מגבת לפני שחום הגוף מתפוגג. ברשימת האטרקציות באיסלנד הטבילה במעיין זה דורגה במקום גבוה במיוחד ואני מאוד ממליץ עליה.

התחנה הבאה היא מוזיאון בתי הדשא Glaumbær Farm & Museum . המוזיאון מתפרס על פני שטח לא קטן שמכיל בתים מסורתיים (בתי דשא מכיוון שעל הגג ישנם יריעות דשא שנשתלו כדי לשמור על חום הבית). הבתים נחשפו בחפירות ארכאולוגיות והמוזיאון ממחיש את אורח החיים הקדום של האיסלנדים, מומלץ.

סיימנו את היום במפל (איך לא) והפעם מדובר ב Godafoss waterfall - מפל האלים. זהו אחד המפלים היפים באיסלנד והא מזכיר קצת את מפלי הניאגרה בצורתו הפרסתי. מסלול הליכה מוביל לתחתית המפל (במרחק בטוח) למראה המהפנט של מליוני קוב מים הזורמים בעוצמה לתחתית הנהר.

מקום הלינה שלנו היה ב Husavik על מנת להיות קרובים למחרת בבוקר לשייט הליוויתנים.

• מרחצאות חמים באיסלנד

יום חמישי (31 לאוגוסט)

הבוקר מתחיל בשייט לוויתנים שיוצא מ husavik. יש כמה אופציות לשייט שכזה בצפון איסלנד והוסוויק נחשב למקום שממנו ניתן לפגוש לוויתנים בסבירות גבוהה. השייט יוצא ב 9 בספינה רגילה (יש גם אפשרות יקרה יותר לספינת זודיאק זריזה שהיתרון שלה שהיא מכסה איזור רחב יותר). מקבלים מין חרמונית ועדיין הרוח מקפיאה את האיברים בשייט אז יש לבוא בלבוש חם מתחת.

יוצאים לדרך תוך שהצוות מחפש לוויתנים מסביבנו (הספינות גם מעבירות אינפורמציה ביניהם), בסה״כ השייט הוא כשעתיים ובמהלכה ראינו מס׳ לוויתנים אבל לא ממש מקרוב. כמובן שזה ענין של מזל ולצערי בשייט שלנו לא התמזל מזלנו לגמרי. עדיין מדובר בחוויה ייחודית ואני בהחלט ממליץ לעשות אותה (עשינו שייט כזה גם בחוף המזרחי בארה״ב ושם המזל האיר לנו פנים ונתקלנו בלוויתן שהחליט לעשות הצגה שלמה בשבילנו).

אנחנו כבר בצפון איסלנד ומשם נסענו לקניון Asbyrgi שהוא גם שמורה (חלק מפארק לאומי גדול יותר) עם מסלולי הליכה ייחודיים. גם בשמורה זו קיימים מס׳ מסלולי הליכה מומלצים, אנחנו עשינו את A3+A4, הולכים בתחתית הקניון שהוא בצורת פרסת סוס כאשר קירות הקניון הגבוהים והדרמטיים מלווים אתכם לאורך כל ההליכה. הקניון כולו טובל בצמחיה ירוקה מרשימה מה שמוסיף למראה הייחודי. המסלול שהלכנו בו יוצא ממרכז המבקרים, חוצה את הקניון דרך היער עד לבריכת מים קטנה בתחתית הפרסה עם מים צלולים שבהם משתקפים קירות הקניון במין תמונת מראה מהפנטת. החזרה היא דרך הצוק הנגדי של הקניון, סה״כ כ - 8 ק״מ מהנים ולא קשים במיוחד.     

משם נסענו למפל Dettifoss שנחשב גם הוא לאחד המפלים היפים באיסלנד ואתר חובה. הגישה אפשרית גם מצד מזרח וגם מצד מערב כאשר הצד המזרחי מומלץ יותר אולם מצריך לנסוע על דרכי עפר בשלב האחרון של הנסיעה. במקרה ושכרתם רכב פרטי כנראה אין בעיה אבל עם קרוון העסק קצת יותר מסובך אבל צלחנו את הנסיעה (צריך להקפיד על מהירות נמוכה מספיק). ככלל מערכת הכבישים באיסלנד מחוץ לכביש ההיקפי מורכבת הרבה פעמים מכבישי עפר שמכונים כבישי F ולא כולם עבירים לרכב פרטי שהוא לא ג׳יפ ועוד פחות מכך לקרוון כך שמומלץ להתעדכן באפליקציית הכבישים ולנהוג בזהירות (ישנם כבישים שמוגדרים אפילו בקיץ כעבירים רק לג׳יפים מיוחדים בעלי הגבהה נוספת, בעיקר כאשר יש לחצות מעברי מים ובמיוחד לאחר גשמים). מנסיוננו רוב האתרים המתוירים נגישים לכל הרכבים וגם עם קרוון ולא הרגשנו בעיה מיוחדת בשום מקום. צריך לשים לב שאפליקציות הניווט הרבה פעמים בוחרות בדרך הקצרה גם היא כוללת כבישים בעייתיים כך שצריך לבדוק את המסלול לפני היציאה לדרך.

בדרך למפל הנוף הופך להיות טרשי וללא צמחייה ולפרקים הרגשנו שאנחנו על פני הירח בגלל צבע האדמה והאבנים המיוחדות באיזור זה. המפל ממוקם באמצע שומקום וכבר מהחניון שומעים את שאון המים כך שהבנו שמדובר במפל עוצמתי. הליכה קצרה מהחניון הביאה אותנו לתצפית ומחזה מרהיב נגלה לעינינו, נגיד רק שזהו אכן מפל יוצא דופן שחובה לראות.

מקום הלינה שלנו היה חניון בקצהו של 8 ק״מ כביש עפר, אני מודה שלפרקים הדרך הלחיצה ולא הייתי בטוח שהקרוון יעמוד בזה אבל הגענו בשלום לחניון מאוד מיוחד שממוקם בחווה חקלאית עם נוף פראי, חוויה מיוחדת במינה.

• Camping Fjalladyrd

יום שישי (1 לספטמבר)

בתכנון של הטיול נאלצנו לבחור בין האתרים של Myvtan לבין המקומות בצפון מזרח איסלנד בעיקר בגלל החניה שלנו בשבת. בסופו של דבר החלטנו לוותר על Myvtan גם בגלל התיאורים על ריחות ויתושים ולהתקדם מזרחה. בדיעבד היה לנו גם מזל מכיוון שהחל מיום רביעי הופיעה התראה על סופה שמתוכננת להגיע החל משישי בצהריים ועד שבת בבוקר ובמהלכה אין לצאת החוצה. לא מדובר בהמלצה בלבד מכיוון שכל איסלנדי שראינו מיום חמישי ווידא שאנחנו מכירים את ההתראה ומבינים מה המשמעות (כלומר שאין להסתובב כלל בחוץ בזמן הזה) שזה כשלעצמו ראוי לציון מבחינת המודעות לדאוג לתיירים. לנו שיחק המזל והסופה לא היכתה באיזור שלנו ורק חווינו גשם ורוחות סבירים (ועדיין הרגשנו את השינוי לעומת שאר הימים).

התחלנו את היום בנסיעה לקניון Stuðlagil. הגישה מצד מזרח כוללת הליכה קלה יחסית של 2.5 ק״מ ומשם ירידה לקניון אבל אין אפשרות להגיע עם קרוון ולכן נסענו לצד מערב שממנו יש ירידה במדרגות מסודרות עד למרפסת תצפית. הקניון הוא קניון משושים בזלתי אבל קצת התאכזבנו ובדיעבד לא בטוח שהיינו עושים את כל הדרך רק כדי לראות אותו ולנסוע שוב את כל הדרך חזרה (יכול להיות שמצד מזרח הוא יותר מרשים).

משם נסענו ליעדנו בשבת - העיירה Seyðisfjörður שנמצאת בפיורדים המזרחיים. העיירה הציורית יושבת על פיורד (לשון ים שנכנסת ליבשה) ובסביבתה יש המון מסלולים. אנחנו בחרנו לעשות מסלול שנקרא Vestdalur (העמק המערבי) שמוביל (איך לא) למפלים שנקראים באופן מפתיע באותו שם. המסלול הוא מעגלי באורך של כ 5 ק״מ ובתחילתו הנוף של הפיורד מלווה אותנו עד שנפרדים ממנו לטובת הליכה לאורך הנהר ולמפל. פגשנו גם עדר כבשים (מרחוק) שכרסמו בהנאה את הצמחיה הירוקה הנמוכה בעמק. החניה למסלול היא ליד Langahlid Cottages לא רחוק מהעיירה.

שבת (2 לספטמבר)

מנוחה. טיילנו קצת בעיירה כולל השביל הצבעוני המפורסם לכנסייה. ישנם שלטים שמסבירים על מפולת מההר שאירעה לפני כמה שנים והחריבה חלקים מהעיירה, מסתבר שאפילו בזמנים המודרניים ועם כל הטכנולוגיה זה די מאתגר לחיות באי הקרח הזה. כמו שציינתי לשמחתי הסופה דילגה עלינו ולא הרגשנו משהו מיוחד.

יום ראשון (3 לספטמבר)

התעוררנו לבוקר שמשי ויפה ללא רוחות ועננים, עד עכשיו מזג האוויר לטובתנו ולא נתקלנו בגשם אפילו פעם אחת (מאורע נדיר באיסלנד). היום ממשיכים בהקפת האי לכיוון דרום לאורך הפיורדים המזרחיים ויעדנו הראשון הוא המפל Hengifoss.  הוא נקרא ״המפל התלוי״ ונחשב לגבוה וליפה שבמפלים שבמזרח איסלנד. מהחנייה יש עליה של כשעה עד שמגיעים למפל שנמצא באמצע פרסה של המצוקים ממנו הוא נופל. המצוקים מספקים מראה דרמטי של בזלת אדומה ומכל עבר הנוף מרהיב. לא ניתן להגיע עד למפל עצמו מחשש למפולות סלעים אלא צפייה במרחק בטוח של כ 50 מטר. יש גם בדרך מפל קטן נוסף שנקרא Litlanesfoss והמסלול הוא מעגלי הלוך וחזור באותה הדרך.

משם נסענו ל Hallormsstaour Forest שהוא היער היחיד שנותר באיסלנד היות שהויקינגים הראשונים שהגיעו לאיסלנד כרתו את העצים לחימום ולבניית בתיהם. בתוך היעד יש שבילים רבים, אנחנו הלכנו במסלול הכתום, חונים בצד על הכביש באמצע היער ועולים בתוך היער לאורך הנחל עד שמגיעים לסדרה של מפלים נחמדים בשיא הגובה. משם חוצים שני נחלים ויורדים חזרה לכביש, סה״כ 2 ק״מ קלים ונחמדים.

מכיוון שהזמנו למחרת בבוקר אופנועי שלג על הקרחון ב Skaftafell עמדה לפנינו נסיעה יחסית ארוכה עד ל Hofn שהוא יעדנו ללינת הלילה. הנסיעה היא לאורך הפיורדים וקו החוף המזרחי והרוחות חזקות יחסית לכן נדרש לשים לב לתחזית מהירות הרוח באפליקציה ובשלטי הדרך. התחזית הראתה אומנם רוח גבולית קרוב ל 15מ׳/שניה אבל החלטנו לנסוע בכל זאת ולעקוב אחרי האפליקציה. אני חייב לציין שזו היתה אחת הנסיעות היותר מפחידות שעשיתי והיה מקטע אחד שממש הרגשתי את הרוח מנדנדת את הקרוון מה גם שהחל לרדת גשם באמצע הדרך אבל בסופו של דבר הגענו בשלום לחניון לילה. עשינו עצירה אחת ב Djupivogur, לא ממש מצאנו שיש מה לעשות שם ומזג האוויר הסגרירי לא הזמין אותנו לטייל בעיירה, לדעתי אפשר לוותר.

בשעת לילה מאוחרת כשהתארגנו ללכת לישון, החלה לפתע התרגשות גדולה בחוץ. לאחר דין ודברים קצר הוחלט שראש המשפחה צריך ללכת ולבדוק מה קורה (כלומר לצאת מהשמיכה והחימום לקור המקפיא בחוץ). לשמחתנו גילינו שהזוהר הצפוני קפץ לביקור למרות שזו לא ממש העונה. חייב לציין שהמראה לעין שלי לא היה מרשים במיוחד אבל כשצילמתי את זה בטלפון החשיפה של המצלמה הפכה את התמונה למשהו מאוד מיוחד…בכל מקרה זה היה צ׳ופר נחמד וסוף מעולה ליום ארוך.

• מסלולי הליכה ביער

יום שני (4 לספטמבר)

המשך הטיול מפגיש אותנו עם האתרים היותר תיירותיים וידועים של איסלנד היות שהחלק הדרומי מכיל מקבץ גדול של אתרים שכאלו. אנחנו בסוף עונת התיירות ולכן לא נתקלנו בצפיפות גדולה מדי בכל האתרים (עד היום האחרון ועל כך בהמשך) כך שההחלטה להקיף את האי נגד כיוון השעון בהחלט השתלמה. את הבוקר אנחנו מתחילים בחוויה של אופנועי שלג. ככלל באיסלנד קיימים לא מעט אטרקציות לתיירים שחלקם ייחודיים לאי וחלקם כאלו שאפשר למצוא גם במקומות אחרים בעולם (אבל עדיין החוויה הופכת למיוחדת בנוף האיסלנדי).  האטרקציות הללו אינם זולות ומוסיפות כמובן למחיר היקר ממילא של הטיול ולכן עצתי לבחור 3-4 דברים שברצונכם לעשות ושכנראה לא תוכלו לעשות במקום אחר. אנחנו החלטנו לעשות את שייט הלווייתנים, אופנועי שלג והליכה על קרחון.

הזמנו את הסיור דרך האתר של החוויה האיסלנדית שמרכזים מס׳ רב של אטרקציות וסוכנויות רלוונטיות. הסיור הוא כ - 3 שעות כאשר בפועל על השלג מבלים כשעה. קיימים מספר די גדול של טיולים כאלו בחודשי הקיץ במקומות שונים והקרחון עליו נסענו הוא Vatnajokull (הגדול ביותר באירופה). החברה מספקת אוברולים חמים ואטומים למים כמו גם קסדות וכפפות, יש לבוא בנעלי הליכה טובים, רצוי אטומים למים. לאחר התארגנות על הציוד בנקודת המפגש עולים לג׳יפים משודרגים (כלומר עם צמיגים כפולים גדולים במיוחד) שלהם גם מערכת משוכללת של לחצי אויר לכל צמיג וצמיג פנימי. הטיפוס לנקודת היציאה בקרחון לוקח כחצי שעה והוא כשלעצמו גם סוג של טיול ג׳יפים בנוף ייחודי ומדהים. שכרנו שני אופנועים ורק בעלי רשיון יכולים לנהוג בהם, היות שבני הצעיר קיבל רשיון כחודש לפני הנסיעה הוא גם זכה לשמחתו לנהוג באופנוע. הנסיעה היא במסלול סלול מראש עד לנקודה על הקרחון ושם עוצרים לצילומים המתבקשים בשדה הקרח הלבן. עומק הקרח בנקודה שאליה הגענו הוא 100מ׳ (!) אבל הקרחון הולך ומצטמצם בשטחו כנראה בגלל שינויי האקלים. עדיין מדובר בהרבה מאוד קרח.

לאחר שחזרנו המשכנו ללגונת הקרחונים Jökulsárlón שהיא אתר חובה במסלול. קרחון שנסוג יצר לגונה שבה קרחונים שצפים במים וניתן לצפות בהם בחוף שנקרא ״חוף היהלומים״. כדי להוסיף עניין החלטנו ללכת במסלול שנקרא מסלול שלושת הלגונות. חונים ב Fjallsárló, ומשם הולכים במסלול המסומן כ 15 ק״מ כאשר פוגשים בדרך את הלגונה הקטנה שבה צפים קרחונים, אחריה לגונה מעט יותר גדולה ללא קרחונים ומסיימים בחוף היהלומים. על מנת לחזור צריך לתפוס טרמפ לנקודת ההתחלה, היות שמדובר באתר מאוד ידוע ומסוייר לא היתה לנו שום בעיה. מדי פעם בצבץ אפו של כלב ים מהלגונה וניתן גם לשוט בתוך הלגונה (הגדולה או הקטנה) אם כי ממה שהבנו המראה די דומה למה שרואים מהיבשה.

לסיום נסענו לישון בשמורת Skaftafell שהיא השמורה של הקרחון עליו נסענו באופנועי השלג בבוקר.

יום שלישי (5 בספטמבר)

מתעוררים בשמורה ליום שמשי נהדר ונוף מרהיב מסביבנו (מסתבר שהשמורה ידועה במזג האוויר הנוח שלה יחסית לדרום איסלנד). התכנון לחצי היום הראשון הוא לטייל בשמורה באחד המסלולים המומלצים. בחרנו במסלול S6 שעובר דרך מפל המשושים ומשם עולים לנקודת תצפית על הקרחון לפני הירידה יער צפוף שמחזירה אותנו לחנייה. אורך המסלול כ 7.5 ק״מ ולקח לנו כשלוש שעות להשלים אותו.

משם נסענו לקניון Fjadrargljufur שנחצב בסלע ע״י קרחון שנמס. אורך הקניון כ 2 ק״מ ועומקו 100 מ׳ כאשר ההליכה היא על הגדה למעלה מהחניה (כשעה הלוך - חזור). על הצוקים יש מרבדים של טחב ירוק שיוצרים מראה מהפנט יחד עם הנהר הצלול שזורם בתחתיתו. ניתן גם ללכת בתחתית הקניון אולם יש להיערך בהתאם עם ציוד מתאים מכיוון שסביר להניח שתירטבו.

סיימנו את היום בחוף השחור המפורסם ליד Vik, חוף מרשים שכולו לבה שחורה שהתקררה כשפגשה את האוקיינוס. בחלק האחורי של החוף יש קיר משושים אדיר שנורצר גם הוא מלבה שהתקשתה. כשיורדים לחוף אי אפשר לפספס את שלטי האזהרה כנגד הגלים ה״טורפים״ והתיאורים באינטרנט מזהירים לא להפנות את הגב לים וכוללים גם דוגמאות של תיירים לא זהירים שנסחפו לים. נעמדנו במרחק בטוח (למרות שמדד הסכנה בירידה לחוף הראה על ״low risk״) אבל לא ויתרנו על ההליכה לאורך החוף לכיוון שמאל שם יש לגונה קטנה שמאפשרת לצפות בגלים האימתניים שמתנפצים אל החוף. לא רחוק מ Vik נמצאים גם מצוקי Dyrholaey שמספקים נוף נפלא של החופים השחורים. בנוסף זהו המקום לחזות בפאפינים שנחשבים לציפור הלאומית של איסלנד. היות שהפאפינים מקננים עד תחילת ספטמבר ויתרנו על הנסיעה לצוקים ונסענו ישר למקום הלינה שלנו בקמפינג למרגלות המפל האדיר Skogafoss ואפילו הספקנו לקפוץ לראות אותו לפני שהתמקמנו.

יום רביעי (6 בספטמבר)

לראשונה אנחנו קמים ליום גשום אם כי באופן מתון. החלטנו לוותר על הטיפוס לראש המפל וללכת דווקא לזוג מפלים אחר מפורסמים, מפלי Seljalandafoss & Gljúfrabúi. הדבר הייחודי למפלים הללו הוא שניתן להקיף אותם מכל הכיוונים (כדאי להצטייד כראוי עם מעילי גשם מכיוון שנרטבים מהרסס). מפל Gljúfrabúi נמצא כ 500 מ׳ הליכה מהמפל המרכזי והוא נשפך מעל מערה וניתן לעקוף אותו ולעמוד מאחוריו בתוך המנהרה. לאחר ההליכה נכנסנו לנוח מעט מהגשם ולהתחמם בבית הקפה הסמוך לחניה.

לא רחוק מהמפלים נמצא מוזיאון Skogar שהוא מוזיאון פתוח של בתי דשא אבל מכיוון שכבר היינו במוזיאון בתי הדשא בצפון החלטנו לוותר עליו. מהמוזיאון יש גם הליכה למפל פחות מתוייר Kvernufoss למי שמעוניין. אנחנו נסענו לחוויה הבאה שלנו - הליכה על קרחון!

מכל האטרקציות שעשינו זו היתה המיוחדת ביותר ובאמת הרגשנו שזו הרפתקה שמיוחדת לאיסלנד. הזמנו את ההליכה ב Troll Expeditions עבור קרחון Sólheimajökull ובחרנו בסיור הקלאסי שמתאים לכולם ואין לו מגבלת גיל. יש גם סיורים אתגריים יותר שכוללים טיפוס על קיר קרח שלהם אבל מטעמי זמן (הסיורים האתגריים ארוכים יותר) החלטנו לוותר. נקודת המפגש קרובה לקצה הקרחון, מקבלים קרמפונים, רתמות, קסדות וגרזנים (יותר מאוחר הבנו שהגרזינים לא באמת משמשים למשהו אלא יותר כאביזר קישוט לתמונות, חייב להגיד שהם באמת מוסיפים נופך דרמטי:-)

אחרי הליכה של כ 15 דקות מגיעים לקרחון, שמים קרמפונים ומתחילים לעלות עליו בשורה עורפית. כשהולכים על הקרחון מגלים שהוא איננו אחיד ויש המון נקרות וחריצים ואפילו מערות, ההליכה היא מאוד איטית על מנת שלא למעוד והנוף של מדבר הקרח מדהים. המדריך משתף בכל מיני אנקדוטות הקשורים לקרחון ומוליך אותנו לזרימה איטית של מי קרח ממנה אנחנו טועמים. מבחינתנו זה היה וואו והחוויה בכללותה מאוד מומלצת.    

משם נסענו ל Kerid Crater שהוא מכתש של הר געש בן כ 3000 שנה. המכתש הוא בצורה מעגלית מושלמת ובתחתיתו יש שלולית גדולה של מים שמייצרת ניגוד מהמם לצבעי האדמה האדומה על קירות המכתש. החניה בתשלום וממנה יוצא שביל ההליכה שמקיף את המכתש ויש גם מדרגות שיורדות לתחתית המכתש על שפת השלולית.

במקור רצינו לישון ליד המכתש אבל כל הקמפינגים שהגענו אליהם היו נטושים/סגורים כנראה בגלל  סוף עונת התיירות. בסופו של דבר מצאנו קמפינג חביב בעיירה  Selfoss ושם בילינו את הלילה האחרון שלנו.

יום חמישי (7 בספטמבר)

יום אחרון לטיול אבל יום מלא לפנינו היות והטיסה יוצאת בחצות. ראשית נוסעים ל Gullfoss - מפלי הזהב שהוא אחד המפלים הידועים והמרשימים באיסלנד אבל גם אחד המתויירים. החניה אכן מלאה כולל אוטובוסים שמגיעים מרייקוויק הקרובה ועבורנו החוויה מעט ממוסחרת. ההליכה למפל בשביל מסודר מהחניה והמפל אכן מאוד מרשים, יש גם שביל שיורד לכיוון המפל ומאפשר צפיה קצת יותר מקרוב.

משם נסענו ל Geysir המפורסם שהוא בעיקרון איזור שלם מבעבע שמדגים את האדמה הגעשית של איסלנד. גם כאן מדובר באתר ידוע מאוד וקרוב לרייקוויק כך שגם לפה מגיעים הרבה תיירים. מהחניה יוצא שביל סביב הבריכות המבעבעות (אין לגעת במים, הם רותחים!). הגייזר הגדול הוא Strokkur שמתפרץ אחת ל 10-15 דקות ויכול להגיע לגובה רב, כשהיינו שם הוא התפרץ פעם ראשונה בהתפרצות בינונית אבל בפעם השניה קיבלנו הדגמה חיה של התפרצות מרשימה לגובה.

יעדנו האחרון להיום (ולאיסלנד בכלל) היה מקום מיוחד שנקרא Reykjadalur Thermal Hot Spring River. בדרכנו לשם נקלענו למסורת איסלנדית של העברת עדרי כבשים ממקום המרעה בקיץ למחסות לקראת החורף. הכביש נחסם ע״י אלפי כבשים מלווים באיסלנדים חסונים על גבי סוסים או טרקטורונים או אפילו ברגל שמובילים את העדר העצום. התרשמנו מהעובדה שגם ילדים ובני נוער היו שותפים פעילים והוסבר לנו שהמסורת הזו היא מין פסטיבל שמסמן את סוף הקיץ וכל בני המשפחה לוקחים חלק בעבודה. אחרי כ 20 דקות העדר עבר אותנו ואנחנו המשכנו הלאה. לפנינו מסלול הליכה של כ 9 ק״מ הלוך-חזור לאורך עמק גאותרמי מוביל אותנו לבריכות חמות טבעיות. הנוף בהליכה משתנה מהרים קרחים למשטחים ירוקים נמוכים ולאורך כל הדרך האדמה מעשנת מאינספור חורים (בחלק מהמקומות כמות העשן נראית כאילו יש קטר ישן בבטן האדמה, מראה די אפוקליפטי). המים המבעבעים ממעיינות חמים בדרך מתמזגים יחד עם מי קרחונים וגשם לתוך הנהר שבסוף ההליכה מפנק אותנו עם בריכות חמות ונעימות. הטבילה היא חופשית ויש מין דק מעץ לאורך הבריכות, שימו לב שאין חדרי הלבשה כך שהגענו עם בגדי הים מתחת ובחזור אילתרנו חדרי הלבשה ממגבת. הבריכות העליונות נחשבות כחמות ביותר ולכן כדאי להתקדם כמה שאפשר לאורך הדק עד הבריכות האחרונות. זה היה סיום הולם לטיולנו המיוחד באיסלנד ומשם נסענו לשדה התעופה להחזיר את הקרוון ולטוס הביתה.