אז באוגוסט 2015 יצאנו שתי חברות נעה וזהר לקמינו דה סנטיאגו.
התארגנו בארץ כמה שיכלנו, מצאנו מידע לא רב בעברית וחלקו עדכני נעזרנו הרבה באתר הישראלי לקמינו דה סנטיאגו:
http://www.camino.amsterdamski.com/
תיק:
מראש החלטנו שחלק מהחוויה תגדל אם יהיה לנו קל ונרגיש ניידות ולא נסחבות, דאגנו שכל יום לא משנה מה התיק לא יעלה על 5-6 ק'ג.
אני הייתי עם תיק של 40 ליטר והכל היה מסוד יפה בפנים רק סנדלים בחוץ.
הבאנו איתנו מינימום דברים-
2 זוגות מכנסיים מתפרקות- זוג מכנסים מתיבשות ומתפרקות עלינו ו1 להחלפה בתיק
3 חולצות מתנדפות- 1 קצרה,2 כמו של הנשיונל גאוגרפיק עם צווארון וארוכות.
לבנים- 9
גרביים- 4 זוגות
טייץ לשינה ולערב.
חולצה אחת קלילה ונקייה לערב
מגבת מתקפלת
תיק רחצה 1 לשתינו (בהרבה מקומות יש אפשרות לקנות סבונים ושמפויים קטנים ב 1 E אז קנינו כל שבועיים)
בקבוק מים – ליטר מילאנו בכל ישוב
פלאפון עם סים מקומי
מצלמה+ מטען וסוללה להחלפה
משחק קלפים
דרכון
פליז קל יחסית,
מעיל גשם (חשוב מאוד לעיתיים יש גשם)
וסקש קל (לפרוש על המיטה)
סנדלים
מקלות הליכה
הגעה:
טסנו למקומות ראשיים בספרד (ברצלונה/בילבאו), משם לקחנו רכבת להנדייה (Hendaye). משם המשכנו ברכבת לבייון )Bayonne) (7E),ומשם ישנה רכבת ישירה לסאן זאן, ביום שלנו היו קצת עיכובים, אז לקחנו אוטובוס ל”קאמבו” ב2 אירו ומשם אוטובוס לסאן זאן שהיה בחינם.
התחלה:
סאן זאן עיירה ציורית מקסימה שממנה יוצאים רוב המטיילים לקמינו יש בה אפשרות להתארגנות קלה, חלק מהדברים קצת יקרים, יש בהליכה קצרה למגרשי הספורט סופר גדול, וחנות אורנג לקניית והטענת סים מקומי. אנחנו הצטיידנו. ויצאנו בדרכנו להוסטל המרכזי. בכל עיר בקמינו יש הוסטל מרכזי שלרוב הוא יותר זול. ההוסטלים לרוב נפתחים בשעה 12-13 ועד אז אין אפשרות כניסה אליהם. בהוסטל הראשי לרוב מספר מקומות מוגבל ואין אפשרות של שמירת מקומות, הראשון שמגיע משלם ונכנס. ישנם הוסטלים לאורך הדרך שבהם יש א בוקר או ארוחות משותפות שהם חוויה נהדרת. כמובן שחוץ מההוסטל המרכזי ישנם עוד הוסטלים או בתי אירוח אך לעיתים מחירים יקר יותר.
אנחנו הגענו ב13 להוסטל המרכזי (Hostal Comercial) שנמצא ברחוב הראשי בעיר בתוך החומות מספר 55. והמתנו שיפתח בשעה 14, המחיר ללילה היה 10E וכלל למחרת בוקר א בוקר צנועה של שתיה חמה לחם וממרחים.
השארנו את הדברים ויצאנו למרכז הצליינים על הרחוב הראשי בעיר שם קיבלנו מפה של היום הראשון. (לרוב המפות סכמתיות וזה מספיק, המסלול כולו מסומן באופן ברור מאוד ואין צורך במפה כללית, אנחנו בסיום קנינו מפה כללית וסכמתית למזכרת ולא מעבר), קיבלנו רשימה של כל הישובים בדרך ומה ישנו בכל ישוב – אכסניה- מספר מיטות בה, ומחיר, מכולת בישוב?, מסעדות. זה אחד הדפים השימושיים והשתמשנו בו לכל אורך הדרך. וקיבלנו חתך צד של המסלול שבו מופיעים הגבהים לאותו יום והמרחקים.
בדפים ישנה חלוקת ימים ברורה. אנחנו התחלנו עם חלוקת הימים הקיימת ואז ראינו שאנחנו מגיעות מוקדם מאוד והתחלנו ללכת יותר לפי כוחנו באותו היום.
חלוקת הימים שלנו והק'מ היתה כזו-
יום 1:- סאן זאן – רונססבייס 27.2 ק'מ
יום 2 -רונססבייב- זובירי 21 ק'מ
יום 3 -זובירי- סיזור מנור- 25 ק'מ
יום 4- סזור מנור- סירווקי- 27.5
יום 5- סירקווי- לוס ארקוס 37 ק'מ
יום 6 לוס ארקוס- לוגורוניו- 30 ק'מ
יום 7- לוגורוניו- נאחרה0 28.5 ק'מ
יום 8- נאחרה- סנט.דומינגו- 21 ק'מ
יום 9- סנט.דומינגו- בולורדו- 23 ק'מ
יום 10- בולורדו- אחס- 27 ק'מ
יום 11- אחס- בורגוס- 23 ק'מ
יום 12בורגוס-טרמפ- פרומיסטה-65 ק'מ באוטו והליכה פרומיסטה- וילה קסר דה סורגה- 17 ק'מ
יום 13- וילה קסר דה סרוגה- לדיגוס- 28 ק'מ
יום 14- לה דיגוס- אל בורגו רנרו- 33.5 ק'מ
יום 15- אל בורגו רנרו- לאון- 40 ק'מ
יום 16- לאון- אוספיטל דה אורביגו- 32 ק'מ
יום 17-אוספיטל דה אורביגו- מוריס דה רוציבאלדו- 21 ק'מ
יום 18- מוריס דה רוציבאלדו- אל אסבו- 33 ק'מ
יום 19- אל אסבו- קקאבלוס- 31 ק'מ
יום 20- קאקאבלוס- וגה דה ולקרסה- 24 ק'מ
יום 21- וגה דה ולקרסה- טריאקסטלה- 35 ק'מ
יום 22- טריאקסטלייה- סאריה- 21 ק'מ
יום 23- סארייה גונסר- 27.5 ק'מ
יום 24- גונסר- קאסה נובה- 23 ק'מ
יום 25- קאסה נובה- סנטה אירנה- 40 ק'מ
יום 26- סנטה אירנה- סנטיאגו- 22 ק'מ
הפסקה 2 יומיים בסנטיאגו
הדרך לפיסטרה (פיניסטרה- סוף העולם)
יום 1- סנטיאגו- וילה סיור- 35 ק'מ
יום 2 וילה סיור- קוררוקין- 45 ק'מ
יום 3- קורקיבון – פינסטרה- 12 ק'מ
אנחנו נהננו לקום יחסית מוקדם באזור שש מדיי יום ולצאת לדרך כאשר עוד קריר לעיתים קצת חשוך וכך נחנו לפחות שעה של שנ'צ במהלך היום. ברוב הימים הגענו באזור 15-16 להוסטלים לאחר שנ'צ והליכה לא מהירה כלל, המסלול ברובו מישורי ונוח, מסומן למשעי.
את העצירות בחרנו לפי מה יש באותו המקום- הוסטל זול, מכולת וכו. ובעיקר רצינו לצאת מהמסלול הקבוע וכך לרוב פחות אנשים היו נעצרים במקום ללינה, ותמיד היה לנו מקום בהוסטל המרכזי.
בכל יום קנינו לנו מלאי של אוכל על הגב שכלל לרוב לחם טרי ממרחים- גבינה וריבה וחטיף- שוקולד או פירות יבשים לאותו היום. בערבים הינו קונות לרוב באותו הכפר רכיבים לא ערב ומבשלות עם המטיילים הנוספים. חשוב לשים לב בשבת – חצי יום עבודה בראשון- חופש- הכל סגור כולל מכולות!!!!
אנחנו לאט לאט הבנו את זה ולפני שבת היינו קונות קצת יותר וסוחבות איתנו כי רוב המקומות סגורים ואין איפה לקנות…. כמה פעמים נאלצנו לאכול בחוץ והאוכל היה ממש לא משהו ביחס למה שהיינו מבשלות ולחוויה של לבשל ולאכול יחד עם צליינים- טיילנים נוספים.
בדרך פגשנו 2 ישראליות נוספות בלבד, המסלול לא נפוץ כרגע בקרב טיילים ישראלים ולפי נתונים יש בו 150 ישראלים בשנה- מעט. מאוד אוהבים את ישראל וירושלים הקדושה, אנחנו הבאנו איתנו גלויות וחילקנו קצת זה היה נחמד, והראנו תמונות. יש פה יחס מדהים לישראלים וזה היה מקסים.
אני מצרפת פה את דרכון הצליינים המלא- אותו החתמתי בכל ישוב בו עצרנו (יש הרבה פרסומות בדרך אנחנו לא חתמנו במקום שלא ישנו בו….)
בסהכ בטיול כולל הכול הוצאנו פחות מ1000E לחודש, ישנו הרבה בחינם במקומות שונים, אכלנו יחד בישלנו והכל יצא ממש זול!
את דפי החתך הגאורגפי של הגבהים, ואת רשימת ההוסטלים שבה מסומן בכל יישוב איפה ישנו יש אצלי מי שמעוניין אוכל לשלוח לו בשמחה...
הטיול היה חוויה נפלאה, ומשמעותית ובשבילנו לא חוויה דתית… אלו נופי אירופה, ואולי יש שיגידו שראו נופים מרשימים יותר בדרום אמריקה או המזרח, אך עניין החוויה כאן הואט ההליכה, האנשים, והמסע, המסע שאורך חודש לרוב, מנתק אנשים רבים מהחיים שלהם ומהשגרה ונותן להם חופש לטייל, להכיר אנשים חדשים, להיות הם, ולהכיר אנשים חדשים. אנחנו מאוד נהננו מזה, וכל פעם שיכלנו שוחחנו עם המקומיים נכנסנו לבתי עסק קטנים למקומות פיתחנו שיחות ושמענו.
הבאנו איתנו משחק קלפים (SET) שהרבה פעמים שבר את הקרח הוא משחק ללא מילים, רק צורות וזה היה גם אדיר!
אז זהו בברכת הדרך המסורתית
BUEN CMINO!
באון קמינו פרגרינו- דרך צלחה צליין….
לכל שאלה אתם מוזמנים לכתוב לי פה או למייל ואשמח לענות
מצורף קישור למפה שלנו בגוגל עם הנקודות-
https://www.google.com/maps/d/edit?mid=zb6YXr8y_TgY.k4nEFCueZKVM&usp=sharing
