אז מסתבר שאם רוצים לפוש קמעה ממרוץ החיים, להפוך דף, לטעון מצברים, גם שלושה ימי טיול מספיקים. נסו והיווכחו.
אנחנו זוג, וטיולנו הקצר התמקד הפעם ביעד הפופולרי אתונה והפלופונס. מדובר בטיסה קצרה וזולה, והיעד נותן תמורה לאגרה.
טסנו אל-על ביום שני בערב, 20.10, ונחתנו באתונה. הזמנו מראש רכב ברנטלקאר ובחרנו באפשרות של איסוף בשדה. התברר שלא מיניה ולא מקצתיה, ושאטל הסיע אותנו אל חברת ההשכרה הממוקמת כרבע שעה נסיעה מהשדה. לא נורא. קיבלנו רנו ארקנה שהוא רכב נהדר, נח וחסכוני, ויצאנו לדרך לאחר שחייבנו את כרטיס האשראי בכל מיני ביטחונות להן נדרשנו. הכל הושב בסיום הטיול.
בחרנו בעיירה לוטראקי שממוקמת שעה ועשר דקות משדה התעופה של אתונה, בפתחת הפלופונס. לקחנו חדר של 40 מטרים במלון גראנד אולימפיק ב350 שקלים ללילה, וזה התברר כדיל טוב מאד.
בלוטראקי יש שקיעות נהדרות. המלון ממוקם ברחוב הראשי, אך לא בשורת הבתים הראשונה.
יום ג', 21.10 -
כעשר דקות נסיעה מלוטראקי נמצאת תעלת קורינתס. יעד תיירותי קלאסי וזמין. מדובר בתעלה מלאכותית עמוקה שמפרידה את הפולופונס מהיבשת והופכת אותו לאי. לעצור, לצלם ולהמשיך הלאה.
כעשר דקות נסיעה משם, בעיירה קורינתוס, יש מרכז שופינג שכולל את דקטלון, מנגו, H&M, LC WAIKIKI ועוד. עצרנו שם כדי להיפרד מכמה יורואים, ובסיום שורת החנויות התרווחנו אל מול הים:
משם המשכנו כ45 דקות נסיעה לעיירה נאפפליו. קיבלנו יום שמשי והמקום הצטלם מצוין. יש בה שלושה מבצרים, אחד בים ומגיעים אליו בספינה (ויתרנו), אחד מעל העיירה (די חרב), ואחד מושקע ופוטוגני שממוקם הרבה מעל העיירה - טירת פלמידי. ניתן להגיע אליה או בטיפוס של אלף מדרגות, או ברכב. ברור לכם במה בחרנו...
לוטראקי נראית כמו עיירה שבמשך שנים השתדלה למשוך תיירים. יש בה הכל, אך למרות זאת לא נראה שממש הצליחה. ישנם מבני מלונות שוממים. בחרנו להישאר בחדרנו עוד שתי לילות ולהפוך את הטיול לטיול כוכב, בעיקר כי לטיול קצר ולא ממש מתוכנן לא מגיע טלטולים מיותרים.
יום ד', 22.10 -
נאפפליו נמצאת דרומית ללוטראקי. הבוקר בחרנו לפנות לכיוון מערב. חשבנו תחילה על מערת נטיפים מעניינת שנמצאת כשעתיים נסיעה מלוטראקי, אך החלטנו ששעתיים זה הרבה, ובחרנו בדרך נופית מהממת לכיוון העיירה טריקאלה, כשעה נסיעה מלוטראקי. למעשה מדובר במקבץ של שלוש עיירות שממוקמות בהרים ולכן זה הן נקראות 'טרי', אך אנחנו התעניינו בעיקר בנוף ופחות בשאלה מהו ההבדל בין העיירות. מרבית הזמן ישבנו ברכב וצילמנו...
בעיירה טריקאלה, בשלהי אוקטובר, היתה מסעדה פתוחה ובה אח מבוערת. המזג היה נעים, וממנה ביקשנו להגיע לאגם דוקסה המומלץ. והנה משהו מוזר. הוויז אומר שעה וחצי. המפס אומר חצי מזה. הולכים עם הקצר כמובן, ונוסעים בכביש מאד סלול אך מאד לא משולט עד לאגם. תמונה אחת שלו בכותרת. הנה עוד אחת -
משם חוזרים כשעה וחצי נסיעה ללוטראקי ועוברים בתוך יער ענק, שרוף כולו, שנמצא גבוה מעל הענן שלכוד בעמק -
בלוטראקי הלכנו לספא המקומי. מדובר במבנה מודרני ומאורגן היטב. 45 יורו לאדם לעיסוי של 45 דקות. עוד 13 יורו לאדם לכניסה למתחם הבריכה שלמעשה היא ג'קוזי אחד גדול. יש סאונה יבשה וחמאם. פקידות דוברות אנגלית. רופא שבודק לחץ דם. חוויה נחמדה וסולידית.
יום ה', 23.10 -
הבוקר נסענו כשעה לאתונה. החנינו בחניון במרכז העיר ואמרנו שבכוונתנו לחנות שם לשעתיים. הבחור רשם שעתיים על הפתק, ובפועל שבנו אחרי שבע שעות. החניון חייב אותנו רק על שעתיים. מחינו ואמרנו שמגיע להם יותר. ללא הועיל...
התחלנו בביקור במוזיאון היהודי של אתונה. אירוע חביב מינוס ברמה של 45 דקות. משם המשכנו לרחוב הראשי בו האקדמיה של אתונה, הספרייה הלאומית, הפרלמנט היווני, והגנים הלאומיים. שוטטנו מעט בגנים ולא ממש הבנו למה זה גנים ולמה לאומיים. בכל האזור כולו חנויות יוקרה של מותגים ומחירים ללא פשרות.
כמובן שפסגת השאיפה התיירותית באתונה היא האקרופוליס (20 יורו לאדם) והפרתנון (כנ"ל). לא נכנסנו כי לא הרגשנו צורך, אך ראינו מרחוק -
אהבנו את אתונה. נהנינו לטייל ברחובותיה ובסמטאותיה. הלכנו לאכול בבית חב"ד ועברנו בידוק בכניסה. טיילנו באזורים תיירותיים שונים ובסך הכל היא נחמדה לחצי יום טיול. ב9 וחצי בערב החזרנו את הרכב, וכעבור רבע שעה היינו בשדה התעופה. תכננו להמתין כארבע וחצי שעות לטיסה שנדחתה ונדחתה ונקבעה ל2:10 בבוקר, אך להפתעתנו צוות הקרקע של אל על הציע לנו טיסה מוקדמת בשעה 23:00. אמרנו תודה!
