יום שני, 7 ביולי
הגעה בשעה 11 בבוקר בטיסת אל על לנמל תעופה מלפנסה, מילאנו. שכרנו מראש בהרץ וקיבלנו אופל זאפירה חדשה ונהדרת. 2000 סמ”ק, 7 מקומות. ניווטנו במשך כל תשעת ימי הטיול בעזרת וויז בעברית והיא עבדה נהדר. נסענו לחדרים ששכרנו מראש דרך בוקינג בעיירה סטרסה. חדרים נקיים וסבירים לחלוטין. בעלת הבית דוברת אנגלית רהוטה. למקום קוראים וילה ג’יארדינו. התארגנו ויצאנו לאגם. נסענו בסירת טקסי לאיזולה מדרה ומשם לאיזולה בלה. אפשר להתמקח על המחיר, והבחור הגיע לאסוף אותנו פעמיים בזמן המדויק שקבענו. לפני 8 שנים היינו במקומות האלו ואז חשבנו שאיזולה בלה הכי יפה. הפעם משום מה התלהבנו יותר מאיזולה מדרה. יש שם משהו יותר טבעי ופחות מהוקצע. באיזולה בלה לא נותנים להיכנס לכל השבילים אבל די במה שכן מאופשר כי הגנים מאד יפים. על איזולה פסקטורי דילגנו כי זכרנו שהיא לא משהו. אפשר להקדיש לכל אחד מהאיים שעה ברגוע. בחזור הלכנו לאורכה של הטיילת עד לאזורים המרכזיים של העיירה והצטיידנו בסופר מרקט שבוויה רומא.
יום שלישי, 8 ביולי
נסיעה לצפון אגם מג’ורה. צפונית ללוקרנו ישנו עמק מהמם בשם ואל וארזסקה עליו למדנו ממדריך שיחור שקנינו (מאד מומלץ!). עוצרים בתחנה הראשונה של העמק וקונים אישור חנייה לכל התחנות של העמק ב-8 פרנק. התחנה הראשונה היא סכר בגובה 220 מטרים. ציפינו לראות קפיצות באנג’י אך הגשם כנראה מנע מחובבי הז’אנר להגיע. משם המשכנו לאורך העמק ועצרנו בעיירה בשם סאן ברטולומיאו. היא מהממת! בתים עתיקים מאד על רקע אגם (מלאכותי משהו בגלל הסכר) וכרמים עמוסי פרי. מאד יפה! משם לפונטה די סאלטי שזה גשר עתיק ומיוחד. בתמונות שראינו מהמקום המים היו טורקיזיים וצלולים. הפעם הייתה זרימה חזקה ומים רגילים. לא נורא! נחזור לשם...הגשם החזק מנע את ההתקדמות והחלטנו להדרים ללוגאנו לקניות (בחנויות לא יורד גשם). מחירים סבירים במנור שבלוגנו. 7 קומות של כל טוב מצרים. משם המשכנו למנ’אגיו שעל שפת אגם קומו, ובאנייה לבלאג’יו. טיילנו בוילה מלצי המהממת וחזרנו למנאג’יו. ויתרנו על ורנה למרות שהיא יפיפייה (היינו בעבר) מחוסר זמן. משם שעתיים חזור לחדרים שלנו בסטרסה. היה פה טעות קטנה בתכנון כי שעתיים חזור בסוף יום עמוס שכזה זה לא הכי כיף. בערב היה פיצוי משמעותי בדמותו של משחק חצי הגמר בין גרמניה לברזיל (7-1....).
יום רביעי, 9 ביולי
נסיעה לפאסקיארה דל גארדה הסמוכה לסירמיונה. צ’ק אין במלון החביב “פאפא” (הוזמן בבוקינג) שעל הכביש הראשי לסרמיונה. משם יצאנו לסרמיונה ועלינו במדרגות הרבות של המבצר. סרמיונה יפה אך לטעמנו הרבה פחות ממה שעושים ממנה. עמוסה מאד בתיירים שמסתובבים שם ולא בדיוק מבינים את הפואנטה של המקום. משם הצפנו דרך הגדה המזרחית היפה עד למלצ’יסנה. עלינו ברכבלים לפסגה. היה קר מאד ולא באנו מצוידים. חשוב לזכור שלמרות שלמטה חם, למעלה מאד קר. מיד כשיצאנו מהרכבל העליון נעמדו שלושה מתוך ארבעתנו בתור לרכבל חזור... הנוף למעלה מהמם (!) ואני רצתי לכל מיני נקודות תצפית כדי לקחת תמונות. משם הצפנו למפל ורונה הממוקם צפונית לריבה. מי שרוצה להוציא תמונות טובות שישתדל לסוכך על המצלמה מפני המים הזולגים במרץ ושלא ישתמש בפלש. המקום מומלץ! משם המשכנו לאגם טנו הקטן, הפסטורלי והחמוד. שמסתכלים עליו מלמעלה הצבעים הטורקיזיים שלו מטריפים. כשמתקרבים יותר הצבעים דוהים. משם ירדנו לשוטטות קלה בריבה. יש חנות אקססוריז לתכשיטי מתכת ופלסטיק בסמוך לכיכר המרכזית, ולמרות שהיינו בהמון חנויות אקססוריז אנחנו חושבים שהיא הכי הכי. משם חזור דרך האוטוסטרדה לפאסקיארה (ארגנטינה-הולנד? אני נרדמתי במחצית...). בין פאסקיארה לסרמיונה יש מלון שמציע ארוחות כשרות לדתיים (יש שלטים גדולים), אך היינו מצוידים היטב ולא הרגשנו צורך. לגבי תפילה במניין נראה שאין מה לבנות עליהם. הם אומרים שזה מאד תלוי בקבוצות וכו’.
יום חמישי, 10 ביולי
יצאנו לוונציה. מחנים במסטרה בסמוך לתחנת הרכבת ובתחנה קונים כרטיסים לרכבת במכונות שהתוכנה בהן קצת מסורבלת. כשמגיעים לוונציה ישנם תורות ארוכים לקניית כרטיסים לוואפרטו (אוטובוס - סירה), אך תשימו לב שיש שם גם מעין תחנת מידע ובה מוכרים ג”כ את אותם כרטיסים. הולך צ’יק – צ’ק! הפלגנו לגשר ריאלטו. לפני שעולים לגשר עצמו יש שם חנות תכשיטים מזכוכית מראנו. תכשיטים מהממים במחירים סבירים יחסית. הלכנו משם ברגל לכיכר סאן מרקו, ומשם הפלגנו למראנו ובוראנו. העצירה במראנו די מיותרת. אתה רואה שם את אותם דברים שמציגים בכל וונציה + כמה דקות צפייה בבעל מלאכה שיוצר דג מזכוכית. עדיף לדעתי ללכת בוונציה עצמה כחצי שעה לתחנה שממנה יוצא קו 12 ישיר לבוראנו, כי בוראנו שווה! בבוראנו קנינו מפת שולחן בהנחה משמעותית. משם חזרנו והלכנו רגלית למסעדה הכשרה ‘גם גם’ של רמי בנין והתענגנו על מנת סלמון נהדרת. מאד כדאי בוונציה לתפוס מקום במרפסות של הספינות ולא לשבת בפנים בימים חמים, ובפרט בנסיעות ארוכות כמו לבוראנו. חזרנו לפסקיארה. יכול להיות שיותר נכון היה לקחת רכבת ישירה מוורונה לוונציה. לא יודע
יום שישי, 11 ביולי
יציאה צפונה לכיוון מדונה די קמפיליו, בה התארחנו במלון סבויה אצל חברת התיירות החרדית “מעגלי נופש”. בדרך עצרנו לכמה תמונות באגם טובלינו היפיפה, ומשם לואל די ג’נובה. זו הפעם השנייה שלנו במקום, והוא בהחלט יפה מאד, אבל ככל שמצפינים לדולומיטים (או שבכלל נוסעים לאלפים) מבינים שעם כל הכבוד מדובר במפלים די סטנדרטיים. עם זאת, אני בהחלט ממליץ. כיום גובים שם דמי כניסה בגובה 5 יורו למפל הראשון, ועוד 3 יורו אם רוצים גם את השני (אליו מגיעים לאחר 20 דק’ הליכה). משם המשכנו למדונה, עשינו צק’ אין במלון ומיד לרכבל של ספינלה. שווה ביותר! לתשומת לב, כל הרכבלים באזור מסיימים פעילותם בשעה 5 ו-20. משם להתארגנות לשבת.
יום שבת, 12 ביולי. שבת מהממת בחברת משפחות חרדיות. תפילות, זמירות, ואוכל בכמויות לא הגיוניות.
יום ראשון, 13 ביולי
יציאה לכיוון קנזיי שבדולומיטים. עצירה בדרך בלאגו די טובל. קצת קשה למצוא, אך הווייז לא אכזב וכעבור זמן נסיעה משמעותי בתוך פרדסי תפוחים מגיעים לפנינת טבע מהממת! בעבר האגם היה נצבע באדום, אך כיום התופעה לא קיימת. הצלילות של המים משגעת! ושווה להתאמץ ולהגיע. משם המשכנו ללאגו די קאלדורו. זהו אגם הממוקם בסמוך לאוטוסטרדה המובילה לבולצאנו והוא יושב יפה בין כרמים אינסופיים. מימיו התכולים יפים, אך הוא מציע בעיקר חופי רחצה, שלנו כדתיים לא היה מה לחפש בהם. האפשרות האחרת הייתה לקחת סירת פדלים לחצי שעה אבל היה חם. המשכנו משם לקנזיי ועל הדרך עצרנו במקום הכי יפה של הטיול הזה, והוא לאגו די קארצה. וואו! איזו צלילות! איזה צבע! איזו השתקפות! קשה לתאר במילים. משם לקנזיי וצ’ק אין בדירות מול המלון היהודי הכשר בשכונת אלבה שבקנזיי. משם נסיעה קצרה ללאגו די פאדאיה שלמרגלות המרמולדה. שווה ביותר! השתקפות מדהימה! לסיום – גמר גביע העולם...
יום שני, 14 ביולי
עליה ברכבל שבקנזיי לפוקול ומשם לרכבל נוסף. נופים מהממים. ראות לא 100% בגלל עננות. מסלול הליכה של חצי שעה לרכבל נוסף לפורדוי. שם היה ממש מיותר כי הכל היה מכוסה ענן. שימו לב שבין 12 וחצי ל1 וחצי יש הפסקה ורכבלים לא עובדים. אנחנו נתקענו כשעה... בקופה למטה יש אפשרות לקנות כרטיס משולב לכל שלושת הרכבלים ב 25 יורו לאדם. צריך פשוט להרים את העיניים לשמיים ולראות שאם סביר שתהיה עננות בפורדוי, לא משתלם לעלות כל כך גבוה. הדרך מפורדוי לתחנה הראשונה אורכת 45 דקות ועשינו אותה בגשם שוטף, ובדרכים בוציות וחלקלקות. לא משהו עבור בני 60 פלוס אבל עברנו בשלום. משם המשכנו צפונה דרך האוטוסטרדה למקום בשם גילפלקלאם שהוא די קרוב למעבר ברנר. מדובר במסלול הליכה בסמוך לנחל שוצף שחלקו הופך לנקיק צר בהמשך. כיון שרצינו לחזור לארוחה במלון היהודי כי למחרת היה צום, חתכנו וחזרנו באמצע המסלול היפה והפורח ולא ראינו את הנקיק. בדיעבד התברר לנו שישנה אפשרות להמשיך עם האוטו לנקודה דרומית יותר ומשם לוקח 10 דק’ רגלי למפל של הנקיק. לא נורא. נחזור... הארוחה במלון my one kosher hotel הייתה מצוינת. יש שם גם תפילות מסודרות במניין.
יום שלישי, 15 ביולי
עלינו ברכבל לקולרודלה, מעיירה סמוכה לקנזיי. הייתה ראות פנטסטית והיה שווה ביותר. היה גם בחור שהתגלגל מהאופניים וכל החילוץ במסוק היה אירוע מעניין לכשעצמו. משם נסענו לכיוון נמל התעופה מלפנסה, ועצרנו לקניות באאוטלט שבין ברשיה למילאנו. פונים בהוספיטלטו ומשם יש שילוט מאד מסודר. מדובר במתחם ענק של כל מה שרוצים. המון מותגים במחירים מצחיקים. שווה ביותר! משם למלפנסה. עוצרים בסמוך לתדלק כי כשמחזירים וחסר – זה עולה המון. מלפנסה כעת בשיפוצים והולכים שם המון! עד לצ’ק אין, ומשם המון! עד לבורדינג. קחו בחשבון.
עלויות ל-4 אנשים. ההוצאה הגדולה והחריגה ביותר הייתה קרוב ל1000 יורו לשבת ומוצ”ש במלון יהודי.
| הסעה בארץ | 500 |
| טיסות | 6417 |
| רכב | 2843 |
| דלק | 1316 |
| אגרות | 376 |
| מלונות | 8630 |
| אתרים | 2915 |
| ארוחות | 1396 |
