רקע על ווילס
עבור התייר הישראלי הממוצע, טיול באנגליה מצטמצם בעיקר לטיול בלונדון; ולמרות יופייה של עיר הבירה – אחת הערים האהובות על כותב מילים אלו – יש לאי הבריטי עוד דברים רבים להציע לתייר הישראלי. נופים מרהיבים, עיירות שונות ומיוחדות ותרבות הם רק חלק מהדברים שמחכים שנגלה אותם.
אחד מאותם אזורים בממלכה המאוחדת שפחות מוכרים לתייר הישראלי, וחבל שכך, הוא ווילס (Wales), הנסיכות הנמצאת בדרום מערב האי הבריטי. ווילס אוחדה רשמית עם הממלכה האנגלית בשנת 1536, ולמרות שהיא חולקת עמה את אותה ההיסטוריה פחות או יותר מאז – לווילס זהות ייחודית, שפה משלה (גם אנגלית וגם וולשית הנן שפות רשמיות שם) ושורשים קלטיים מובהקים. זוהי ארץ של נופים עוצרי נשימה, עיירות מקסימות וציוריות, טירות מרשימות מימי-הביניים, שמחזירות אותך לימיהם של אבירים ונסיכות, ואגדות – על המלך ארתור ואחרים – שמסתתרות בכל פינה; על כן, אין זה מפתיע שסמלה של ווילס הוא הדרקון האדום (Y Ddraig Goch בוולשית) – אותו דרקון שמסמל את ניצחונם של הקלטים-הוולשים על הפולשים האנגלו-סקסונים.
כל אלו הם הגורמים שהובילו אותי ואת משפחתי לצאת לטיול בווילס. אנו משפחה בת ארבע נפשות, שני הורים ושני צעירים בני 20+. טסנו ללונדון, ומשם שכרנו רכב והתחלנו במסענו מערבה. במסגרת המסלול שאציג, אשתדל להציג גם את הדברים שעשינו במהלכו וגם דברים נוספים שלא עשינו (כל יום – בהתאם לאזור בו שהינו). הסיבה לכך היא כיוון שכשחיפשתי מידע לטיול, נתקלתי במעט מאוד מידע על חבל ארץ זה בעברית – באינטרנט או בספרים – ונאלצתי לחפש מידע באנגלית ובוולשית. לכן אנסה גם במסגרת זו לספק כמה שיותר מהידע אותו צברתי עבור התיירים הבאים המעוניינים לגלות את ווילס –ואכן אני ממליץ על כך מכל הלב – ולהקל עליהם את ההכנות לחוויה מיוחדת ויוצאת-דופן זו, לאירופה שונה ממה שהורגלנו להכיר. לכן, מראש התנצלותי הכנה אם הפוסט יהיה ארוך במיוחד.
כמה מילים נוספות וכלליות על ווילס, לפני שנצא לדרך – ברמה העקרונית ניתן לחלק את ווילס לשני חצאים, מבחינת הנופים הנמצאים בה: הדרום, בו הנופים פסטורליים ועדינים יותר, והצפון – בו נמצאים הנופים הדרמטיים. הדרום הוא אזור קוסמופוליטי יותר שהיה נתון לאורך ההיסטוריה להשפעה אנגלית משמעותית יותר, ולכן נמצאות בו שלושת הערים הגדולות בווילס: קארדיף (Cardiff), סוונסי (Swansea) וניופורט (Newport). העיר הרביעית בגודלה נמצאת בצפון ומהווה את מרכזו הכלכלי – רקסהאם (Wrexham).
בווילס שלושה פארקים לאומיים (National Park) מרכזיים – ברקון ביקונז (Brecon Beacons), סנואודוניה (Snowdonia) ופמברוקשייר (Pembrokeshire). כמו כן, בווילס ישנם חמישה אזורים המוגדרים כאזורים בעלי “יופי טבעי מופלא”(Outstanding Natural Beauty): האי האינגלזי (Anglesey), עמק הדי (Dee), חצי האי חלין (Llyn Peninsula), חצי האי גוור (Gower) ועמק הווי (Wye). במסגרת טיולנו ניסינו לראות כמה שיותר מהפארקים ומהאזורים הללו, אולם על האי האינגלזי וויתרנו לחלוטין – במטרה לבלות את מרבית הזמן בווילס עצמה, וכן בכדי שנוכל לטייל בעיר האנגלית היפה צ'סטר, הממוקמת צפונית לצפון ווילס. למרות זאת, אציג במאמר את המידע שמצאתי על האי האינגלזי.
הטיול שלנו
- הערה כללית: את מסלולנו התחלנו בדרום מזרח ווילס, ממנו עלינו לצ'סטר, חזרנו לצפון וצפון-מערב ווילס, ומשמה דרך הצד המערבי של ווילס חזרנו לדרום ולערים הגדולות סוונסי וקארדיף. יחד עם זאת, לדעתנו עדיף היה להתחיל מהערים הגדולות ומברקון ביקונז והדרום ומשם לעלות צפונה ולעשות את המסלול הפוך מהדרך בה עשינו אותו. הסיבה לכך היא שהנופים בצפון דרמטיים יותר ומרשימים יותר מהנופים בדרום, דבר שגורם להם להרגיש פחות מרשימים – למרות שגם הם יפהפים ומומלצים.
- הערה נוספת וחשובה: קחו בחשבון שמקומות תיירותיים נפתחים בווילס באזור תשע וחצי-עשר ונסגרים באזור ארבע-וחצי חמש. כמו כן, בערים הגדולות בימי שני ישנם מוזיאונים סגורים ולכן מומלץ לבדוק זאת מראש ולתכנן בהתאם.
יום ראשון – לאחר שנחתנו יום קודם בלונדון ונסענו מערבה ללון בעיר סווינדון (Swindon), נסענו לווילס. עברנו אל הנסיכות דרך גשר סוורן (Severn Brdige), גשר מרשים מאוד, שהנסיעה עליו מאנגליה לווילס היא בתשלום (בכיוון ההפוך היא בחינם).
גשר סוורן
כבר מהרגע שעברנו הרגשנו שאנחנו בווילס – נופים ירוקים ומקסימים, דרכים סלולות היטב, ושלטים שהכיתוב בהם הוא בשתי שפות: אנגלית וולשית.
Welcome to Wales
כמו כן, מאפיין נוסף ומקסים של ווילס הוא הכבשים והעיזים לאורך הדרך, הרועות בשדות הירוקים: כמעט בכל מקום הן נמצאות (לעתים הן אף רצות על הכביש), ונוהגים לצבוע אותן בכתמים כחולים, אדומים וירוקים בעיקר. קרוב לגשר סוורן נמצאת העיירה צ'פסטאו (Chepstow), עיירה מקסימה השוכנת על נהר הווי. מגשר הברזל בה ישנו נוף יפה של מצודת צ'פסטאו המרשימה והאזור.
מצודת צ'פסטאו, כאילו לקוחה מאגדות
היינו בצ'פסטאו ביום שבת, ובמרכז העיירה היה יריד חביב. מצ'פסטאו ניתן להגיע לאחד היעדים הנחשבים ביותר בווילס, שלצערי נבצר מאיתנו להגיע אליו בשל אילוצי זמן – מנזר טינטרן (Tintern Abbey). שרידיו הרומנטיים של מנזר זה הובילו את המשורר וורדסוורת' לכתוב את המילים הבאות: Once Again, Do I behold these steep and lofty cliffs, That on a wild, secluded scene impress thoughts of more deep seclusion.
מצ'פסטאו נסענו לכיוון ברקון ביקונז, הפארק הלאומי הראשון בו ביקרנו בווילס. פארק זה מתאפיין בנופיו הירוקים, הגבהות המקסימות, ההרים השחורים והרי הברקון ביקונז המרשימים והאגמים הקטנים שפזורים לאורכו. הנופים האלו כה פסטורליים ושלווים, מראה שקשה לשכוח. האטרקציה הראשונה בה ביקרנו בפארק היא מערות דן יר אוגוף (Dan yr Ogof Caves), רשת מנהרות הארוכות ביותר בכל בריטניה. ישנו באזור גם פארק דינוזאורים וחוות ליטוף של חיות. המקום כשלעצמו חביב, המערה השנייה (“מערת הקתדרלה”) היתה מרשימה במיוחד, וכן חווית הכניסה למערה השלישית היא בלתי נשכחת. המקום מומלץ במיוחד למשפחות עם ילדים. באזור המערות ישנה גם מצודה מומלצת בה לא ביקרנו – Carreg Cennen, וצפונית יותר ממוקם אגם מקסים Llyn y Fan Fach. משם, נסענו לעיירה ברקון (Brecon) בה שהינו את הלילה. העיירה עצמה חביבה, אך אין בה יותר מידי מה לעשות. הכנסייה בה חביבה. כשאכלנו שם בפאב ארוחת ערב גילינו שהגענו לווילס בדיוק בזמן של אליפות העולם ברוגבי, וצפינו יחד עם וולשים נוספים במשחק בין ווילס לאנגליה (אל דאגה, ווילס ניצחו). זו היתה חוויה אותנטית ודרך מצוינת ומרעננת לפתוח את הטיול.
ווילס במיטבה!
יום שני – ביום השני, יצאנו מברקון ונסענו למנזר חלאנתוני (Llanthony). הדרכים היו ציוריות ויפות (וצרות במיוחד), והמנזר עצמו היה ממוקם במקום פסטורלי ויפה. דרום מערבית למנזר נמצא ההר הגבוה בדרום ווילס – Pen Y Fan. מחלאתוני נסענו לעיירת הספרים Hye-in-Wye. בעיירה זו, בכל שנה באזור מאי-יוני מתקיים פסטיבל ספרים מפורסם. העיירה עצמה חביבה, יש בה טירה נחמדה. מומלץ להסתובב בה ולהתרשם ממנה – בפרט מחנויות הספרים. בדרך אליה עברנו בתצפית מרהיבה מפסגת היי (Hye Bluff), אשר ביום בו הראות טובה ניתן לראות ממנה עד למרכז ווילס (למזלנו, היתה לנו ראות טובה).
נופיה היפהפים של דרום ווילס
אחי הגדול הגדיר את הנוף שראינו משם כ-”נוף היפה ביותר בדרום ווילס”. משם המשכנו צפונה לכיוון צ'סטר, כשבדרך עצרנו בטירת פואיס (Powis Castle). הטירה עצמה אדומה ומאוד יפה, מרשימים במיוחד הגנים שלה. בדרך לטירת פואיס עברנו בעיירה נייטון (Knighton). מעיירה זו ניתן לצאת למסלול הליכה בכדי לראות את סוללות האפר של אופה (Offa's Dyke). סוללות אלה הוקמו בכדי למנוע כניסה של וולשים לשטחי האנגלים במאה ה-8, כשהתושבים שישבו מערבית לסוללה כונו באנגלית עתיקה “וולשים” (“זרים”), בעוד שכונו בוולשית “קמרי” (“בני המקום”). מכאן מקור שמם של הוולשים.
בדרך לצ'סטר ניתן לעצור בעיר הרביעית בגודלה בווילס, רקסהאם. אנו לא ביקרנו בה, אך שמעתי כי כנסיית סנט ג'יילס בה מומלצת, וכן קברו של אליהו ייל וקאפלת הזיכרון לרובאים הוולשים המלכותיים.
כשהגענו לצ'סטר, יצאנו לאכול במסעדה איטלקית בשם La Fattoria. האוכל בה טוב מאוד, אווירה נחמדה. אם תגידו למלצרים בתחילת הארוחה שיש לכם יום הולדת, כשתקבלו את הקינוח תצפו לחוויה מצחיקה. המסעדה ממוקמת קרוב למרכז צ'סטר, והאזור עצמו יפה במיוחד בלילה.
צ'סטר בלילה. העיר במאה ה-21, התחושה של רומנטיקה מהמאה ה-19
יום שלישי – את היום הקדשנו לצ'סטר. בתחילת היום לקחנו Sightseeing Bus, האוטובוס עצמו אכן עובר במרבית האזורים בעיר ומספר אודותיה סיפורים (שלעתים מציגים אותה כאחת מהערים החשובות באירופה). על פי הסיור שעשינו בו החלטנו להיכן נלך בהמשך. האזור הרומי – שרידי האמפיתאטרון – הם מקסימים. משם, חזרנו לאזור מרכז העיר. אזור החנויות שם, ה-”רואז” (“Rows”) מיוחד במינו. בערב, עשינו גיחה לעיירה בלקפול (Blackpool), בה מתקיים מידי שנה בין ספטמבר לנובמבר פסטיבל אורות בלילה. הפסטיבל עצמו היה חביב ויפה, אולם העיירה עצמה נראית מעט מוזנחת (למרות כל האטרקציות לילדים הנמצאות בה).
יום רביעי – מצ'סטר זזנו לכיוון צפון מערב ווילס, לעיירת החוף היפהפייה חלונדודנו (Llandudno). עיירה זו היא מיקום מצוין לצאת ממנו לגיחות הן לפארק הלאומי סנואודוניה, והן לאי האינגלזי. בדרך לחלונדודנו עצרנו בגני בודננט היפהפיים, מהם נשקף נוף יפה אף יותר. אחת ממטרותיהם המוצהרות של גנים אלו היא “לדמות כיצד נראה גן עדן”, ואכן ניתן להרגיש במהלך הביקור בגנים שמטרה זו מוגשמת במלואה. באזור גני בודננט ישנו גם מרכז לאוכל וולשי לאומי (Bodnant Welsh Food), שזכה להמלצות רבות אך לצערי לא הגענו אליו.
גני בודננט על רקע נופי סנואודוניה
חלנדודנו היא עיירת חוף יפהפייה, הממוקמת בין שני הרים – Great Orme ו-Small Orme. מה-Great Orme ישנה תצפית מדהימה על העיירה והאזור, אשר ניתן להגיע אליה ברכבל, אך גם ברכב. אנו בחרנו לעלות עם הרכב, ואכן הגענו לנקודת התצפית הגבוהה והתרשמנו מאוד. אזור המזח של העיירה הומלץ לא אחת במידע שמצאתי, אולם לא הבנו על מה המהומה. הטיילת עצמה יפה, מומלץ לעשות בה צעידה באחד הבקרים. ברחבי העיר ישנו מסלול הכולל דמויות מהספר “אליס בארץ הפלאות”. בחלנדודנו גרה אליס לידל, אשר בהשראתה כתב לואיס קרול את הספר. ניתן לקנות מפה של העיירה עם המסלול למעוניינים.
חלנדודנו בלילה. עיירת חוף יפהפייה בצפון ווילס
באזור אחר-הצהריים נסענו לליבה של סנואודוניה, אל העיירה בטס-ווי-קואד (Betws-Y-Coed). העיירה יפהפייה, נשקף ממנה נוף מדהים – וזהו בלי ספק אחד המקומות היפים בכל פארק סנואודוניה. יש בה מרכז מבקרים עם מידע על הפארק, ולידה שוכן מבנה מעניין אשר נקרא “הבית המכוער” (Ty Hyll). קרוב לעיירה נמצאים מפלים מקסימים הנקראים “Swallow Falls”.
בטס-ווי-קואד
לחלק השני – ווילס, ארצו של הדרקון האדום
