הרי הרוקי אנחנו בדרך....

יום מספר 6. 3.9.

יצאנו מהמלון בסיאטל ב11 לכיוון וולמרט(לקנות ציוד לקראוון כמו שמיכות,מגבות שהתבררו כקניה מצויינת באופן מפתיע וזולה להחריד 14 שח למגבת ענקית,חשבתי לקנות ולזרוק... אבל אקח אותן איתנו),לא קנינו מזון בגלל המעבר לקנדה, אסור להעביר מוצרים כמו פירות ירקות בשר חלב אז המתנו עם הקנייה לאחרי המעבר ) נפרדנו מהניסן האהובה, והמתנו לקבל את הקראון אותו קיבלנו רק בשלוש.הילדים התרגשו מהקראון ביחוד מהקומה העליונה זו שמעל הנהג, הקראוון די חדש ומרווח, אורן התלהב מהנהיגה ותפס ביטחון מופרז מהר מידי, נסענו לכיוון קנדה, המעבר היה קל ומהיר יחסית 30 דקות, לא בדקו את הקראוון והתבאסנו שלא קנינו אוכל... אז עצרנו בוולמרט בקנדה, כי לאכול צריך... מתברר שזה היה כדאי, שפע הפירות והירקות שכל כך חיכינו להם במיוחד אחרי ניו יורק וסיאטל( האוכל האמריקאי או מלא סוכר או מלא שומן וזה במקרה הטוב כי בדרך כלל שניהם יחד), כשיצאנו מוולמרט היינו כבר גמורים והיה לנו עוד שעה נסיעה להגיע לhop valley rv, הגענו בתשע וחצי גמורים. היתה לנו ערגה לאוכל בריא ומבושל ולמקלחת חמה וטובה, הדלקנו את החימום של המים בציפייה למים חמים,הילדים לא החזיקו ונרדמו בלי מקלחות, אני תקתקתי מרק ירקות עשיר ואורז מלא, אחרי המתנה של חצי שעה באים להתקלח אבל אין מים חמים, מתחילים לקרוא בהוראות מה הבעיה... נהיינו אינסטלטורים, אחרי שעה של המתנה והתברברות התקשרנו לתמיכה, הודי שכל מה שעניין אותו זה לעשות קופון על הקריאה, החזיר אותנו לפרק דברים ושוב ניסוי ותהיה... טוב כשהתיאשנו . בסוף כל הבעיה היא שבגלל הבישולים לא היה מספיק גז, ברגע שהאוכל היה מוכן היו מים חמים.. אז ישבנו לשתות מרק בשקט... והלכנו לישון את הלילה הראשון בקראוון.