מונטנגרו - ארץ קטנה ומדהימה

מונטנגרו בתשעה ימים

לאור הצלחת הטיול המשותף ליוון לפני כארבע שנים כשיצאנו ארבעה זוגות, התכנסנו שוב ארבעתנו לטיול טבע ונוף במונטנגרו.

המסלול

כדרכי, הכנתי שיעורי בית באופן יסודי. עברתי בעיון על מסלולי חברות תיירות שונות ולמדתי מה הם המקומות שאסור לוותר. גם נכנסתי לאתרי מידע בגוגל ואספתי חומר. ואז נותר לסמן על מפה את כיווני הנסיעה ופריסת המסלול על הימים. הכנתי מפות גוגל עם מסלולים אפשריים, ואחרי כל זה החלטנו על לו"ז המסלול ומקומות הלינה.

וכך הוחלט:

המסלול יהיה מעגלי. התחלה בשדה התעופה בטיוואט וסיום בבודווה.
חלוקת הימים ומקומות הלינה:

פלוז'ין - לילה אחד

ז'בליאק - לילה אחד

קולשין - 4 לילות כולל שבת

בודווה - 3 לילות

וכך נראית המפה

מפת המסלול.:

העיירה פלאב הוצאה מהמסלול תוך כדי טיול.

רכב

שכרנו שני רכבי פולקסוואגן, שני זוגות לרכב. דגם הרכב – טוראן שהיה מרווח, 7 מקומות ישיבה ותא מטען עם מקום למזוודות ולשאר הציוד.שירת אותנו בנאמנות

מצרכים

כזכור למי שקרא כבר תיאורי מסע קודמים, שאנחנו שומרי מצוות ואוכלים כשר, לכן הבאנו מהבית מצרכים שחשבנו שלא נמצא שם במרכולים. כולנו הבאנו את אותם המצרכים כי הארוחות היו משותפות. לגבי הכלים, תאמנו בינינו מי יביא קערות לסלט ומי יביאו סירים או מחבת, שלא יהיו כפילויות מיותרות. ידענו שיש סופרמרקט בכל עיר ועיירה, ולא דאגנו.

וכאן הטיול מתחיל
נחתנו בשדה התעופה הקטן של העיר טיווט ב8.30 בבוקר. תחנה ראשונה - פלוזין. יש אפשרות להקיף את כל המפרץ ולעלות לאיזור ההרים שהוא בכיוון צפון/מזרח , אנחנו בחרנו בדרך קצרה יותר. לקחנו מעבורת מהעיירה לפטאני Lepetani אל הצד האחר של המפרץ ובכך קיצרנו את הדרך בשעה לפחות. המעבורת חוצה את המפרץ במקום הצר ביותר, והשייט נמשך כ-3 דקות בלבד.

על המעבורת

וכבר אנחנו על דרך המלך אל האיזור ההררי.

ככל שאנחנו מטפסים בהר, נופי המפרץ מתגלים ביופים

הכביש בדרך ההררית צר, אבל טוב. לפעמים הוא חצוב בהר ולפעמים חולף בתוך חורש טבעי

לעת ערב הגענו אל היעד הראשון בטיול שלנו, אל העיירה פלוזין, השוכנת באלפים הדינריים בצפון מזרח מונטנגרו.
העיירה הקטנה משקיפה על אגם פיווה המפורץ והנוף של האגם מרשים וממכר.

טיפ:Guesthouse Madzarevic ארבע דירות חדר שינה אחד בפלוזינה, Madžarski kraj, 81435 Pluzine, Montenegro ביטול עד יום ההגעה ב6 בערב זמן הגעה מועדף אצלם בין השעות 13:30 - 24:00 מחיר: 220 יורו לכל החבילה

כיום העיירה פלוזין הופכת לפופולרית לתיירים בעיקר בשל האגם, ובעיקבות כך, מתרבים בתי המלון והצימרים הפרטיים בעיירה וסביבותיה.

אלה הצימרים שלנו. כל מבנה מכיל 2 קוטג'ים. בחדר השינה שבקומה השניה יש מיטה זוגית ועוד שתי מיטות נוער. המדרגות קצת גבוהות אבל מסתדרים. למי שקשה העליה במדרגות מומלץ לחפש משהו אחר. אנחנו היינו שבעי רצון מהתנאים. והנוף הנשקף מהצימרים לאגם היה נפלא.

פינת חמד

עזבנו את פלוזין ונצמדנו אל הכביש העובר לאורך גדת האגם.
כל עיקול בדרך מגלה זוית נופית חדשה. האגם בעל שלוחות רבות והנוף מרגש, אי אפשר להישאר אדישים ליופי הזה ואנחנו נעצרים מידי פעם לצפות, להנות ולהצטלם.

אגם פיווה אגם מלאכותי שנוצר ע”י סכר שנבנה על ערוץ הנהר. המים נקווים לאגם שמיוחד מאד בצורתו. הוא אגם מאורך עם שלוחות לצדדים.

אנחנו ממשיכים בכביש על גדת האגם ועל פרשת דרכים - חץ אחד מראה לכיוון הסכר
(40 דקות הלוך וחזור.) וחץ אחר מראה לכיוון שמורת הדורמיטור, לנו לא בוער, לא ממהרים. אנחנו בוחרים לחקור את מקורות אגם פיווה, ולראות את הסכר שיוצר אותו. בעונת הגשמים והפשרת השלגים האגם מתמלא לגובהו המירבי, ובעונת הקיץ ניכר שפל בגובה המים באגם, דבר שאינו פוגם ביפי הנוף. הפס הלבן לאורך גדת האגם הוא קו השפל.

הסכר מצד האגם

ומעבר לסכר – ערוץ הנהר שרוב מימיו נלכדו לאגם

מכאן אנחנו חוזרים עד לפרשת הדרכים שחלפנו קודם, ונכנסים לנתיב שמוביל לשמורת הדורמיטור ההררית. בדרך אנחנו עוברים במנהרות קטנות חצובות גס בסלע , ויוצרות לפעמים חלונות מפתיעים לנוף

והנה פתאום ככל שעלינו לגובה בהרים נחשף האגם בכל הדרו המתפצל. וגם הגשר שהוליך אותנו מפלוזין לכאן נראה מרחוק

הדורמיטור

פארק הדורמיטור שהוכר כשמורת טבע, שוכן בצפון מערב המדינה. שטחו של הפארק הינו 390 קמ”ר, רכס ההרים הגבוה ביותר מגיע עד לגובה 2,525 מטר וממוצע הגובה הוא 1,500.

באופן מפתיע התחלף הנוף שלפנינו. עזבנו את התצפיות על אגם פיווה, יצאנו מהשטח המיוער חלקית והנה אנחנו נוסעים על כביש צר ומתפתל בין גבעות צהבהבות באיזור כפרי חקלאי רוגע. ערמות חציר נערמות באחו, בצורה שונה ממה שרואים בארץ. ועדרי צאן רועים בשדה

בהמשך הדרך הנוף הכפרי הרך משתנה, מתעצם. הגבעות מתנשאות לפסגות הרים, ובקעים עמוקים נפערים לקניונים. הדרך מרשימה

נראה שאנחנו מעפילים לפסגות

ובאמצע הישימון הזה - קיוסק ופרה באחו.

ענן נמוך מקדים אותנו על הדרך ומסתיר בחלקו את הקימוט היפה של הר פרוטאס

ולמרות המרחק והערפל הכבד באופק אני מזהה את שתי הפסגות של הר ה"סדלו" - האוכף. מראה ההר הזה ילווה אותנו עד שנגיע אליו.

מסגרת יפה לסדלו, וכל החבורה שלנו מתישבת לצילום קבוצתי למרגלותיו

ספסל בודד מביט את נוף הסדלו, מבקרים נוספים יבואו לשבת ולהנות מהשקט והנוף.

פסטורליה על הדרך - בית קטן גג אדום והרים מכתרים את העמק ובית החווה הקטן.

ואנחנו ממשיכים ומתקדמים במעלה הדרך בכביש הראשי, ומולנו מתנשאת פסגתו המחודדת הר סטוזינה
גובהו של הר סטוזינה 1905 מ'
החלק הנראה לעין הוא 105 מ'

זאבליאק

הגענו לעיר המחוז זאבליאק ללינת לילה. העיר משמשת עוגן לחובבי סקי בחורף ובקיץ ממלאים אותה תיירי נוף ופעולות אקסטרים, כמו טרקים,טיפוס הרים ,ראפטינג בקניונים העמוקים, ואומגה מעל קניונים. ביום שהגענו היה מעונן ולכן חלק מהאטרקציות ירדו מהתוכנית .

המלון שלנו היה נוח אבל ללא תנאי מטבח, שמבחינתנו היה חיסרון.

אטרקציה מקומית הוא האגם השחור החבוי בתוך יער.

קניון נבידו

כדי להגיע אל תצפית קניון נבידו, ירדנו מזבליאק בכביש P5. הנסיעה היתה קצרה, 25 דקות. הגענו לתצפית מעל הגשר. הקניון נראה צר ועמוק, אבל מים רבים לא היו כי בתקופת ספטמבר כמות המים בנהרות ובקניונים דלה, ותתחדש עם בוא הגשמים והפשרת השלגים.

הגשר על נהר טארה קניון נהר טארה נמצא בפארק לאומי דורמיטור. הוא הארוך ביותר במונטנגרו. אורכו 82 ק"מ ועומקו המקסימלי הוא 1300 מטר, דבר המעניק לו את התואר של הקניון העמוק ביותר באירופה והשני בעולם אחרי הגרנד קניון. מזאבליאק כ- 25 דקות.

גשר טארה או בשמו האמיתי – ג'ורג'וויצ'ה – שמעל קניון נהר טארה נבנה בתקופת ממלכת יוגוסלביה בשנים 1938–1940. עם השלמתו הוא היה הגשר הגדול ביותר באירופה לתעבורת כלי רכב

הנקודה היהודית
במלחמת העולם השניה, לאחר כיבוש יוגוסלביה על ידי הצבא הגרמני ב1941, שלטו הכוחות האיטלקים ברוב שטח מונטנגרו כולל קניון טארה. במקום התפתחה מלחמת גרילה על ידי פרטיזנים והם החליטו לפוצץ את הגשר כדי לעצור בעדם.
הם השתמשו בשירותיו של המהנדס היהודי ממתכנני הגשר יעקב לזר Lazar Jaukovi שידע על מקומות התורפה של הגשר והדריך אותם היכן יש להניח את חומר הנפץ.
הגשר נהרס אבל הוא נתפס על ידי האיטלקים והוצא להורג על הגשר.
אנדרטה לזיכרו ולוחית זיכרון נמצאת בכניסה לגשר אשר שוקם ב-1946 (עפ"י ויקיפדיה)

לאחר הסיור סביב וההתרגשות, עלינו חברה אחת ואני על אומגה שחולפת על פני התהום של קניון טארה. חוויה מרגשת ומרטיטה.

ארוחת צהרים על הדרך, במקום מוצל ליד אפיקו של נהר טארה.השומר במדים משגיח על המקום.

קולשין

הגענו לכאן ביום רביעי לפנות ערב. חוץ מקניות והתארגנות לא עשינו הרבה. אבל למחרת טיילנו כמעט יום שלם בשמורת ביוגראדסקה גורה. בקולשין עצמה אין כל כך מה לעשות והיא לא מעניינת כמו רוב עיירות האיזור. אבל היא נמצאת באיזור שיש מה לעשות בסביבה

שמורת ביוגראדסקה גורה

היציאה מהעיירה מביאה אותנו מיד אל ואדי צר יחסית, ומיוער

שלט דרכים מזמין אותנו להיכנס לשמורהכביש הכניסה לשמורה יפהפה. חורש די צפוף של עצים מכל צד.

משאירים את הרכב בחניה, עוד כמה צעדים במורד והאגם היפה מתגלה.

האגם והעצים המעטרים אותו סביב, כשמעליהם רכס הביאלישיצה שעוד מעט נגיע גם לשם.

יש שביל ביער שמקיף את האגם, מומלץ לטייל בשביל בנחת הכל ירוק ושקט.

מבין סבך העצים ניתן לראות את האגם.

רכס ביאלישיצה.בהמשך היום עלה בדעתנו לקחת סיור ממונע בג'יפים ברחבי השמורה. נדחסנו ארבעה בכל ג'יפ שנראה גדול מבחוץ אבל צפוף מבפנים. נפל בחלקי לשבת במושב אחורי המיועד לילדים. הישיבה לא היתה נוחה בלשון המעטה, וטלטולי הג'יפ בדרך המתפתלת ועולה ביער היו זעזוע עמוק לעצמותי. בנוסף לכך וכתוצאה מכך היה גם קושי גדול לצלם בזמן הנסיעה, והתוצאות בהתאם.
השביל עולה ומתפתל, משמאל תהום מוסתרת מאחורי העצים ומימין ההר עליו אנחנו מטפסים. הג'יפ טיפס במעלה ההר בתוך היער בשבילים משובשים ומתפתלים . מידי פעם נתקע, נעצר, ונסוג מעט כדי לתפוס תנופה מעלה
השביל צמוד לצלע ההר ומתגלים לעינינו שורשים חשופים הנשרכים מבטן ההר ו"נשפכים" על השביל, ומהצד השני - התהום שרק עצי היער מהווים מחסום מנפילה. ישבנו שותקים, מתפעלים מכושר הנהיגה והתימרון של הנהג שלנו. אם חשבנו קודם שאפשר לעשות את המסלול הזה בעצמנו ברכבים שלנו - הבנו מיד שזה ממש לא המקרה

כעבור כחצי שעה או יותר של טלטולים בג'יפ במעבה היער, העפלנו סוף סוף אל הנוף הפתוח, יצאנו אל האויר הצח בפסגות הרים. כאן התחיל המסע על רכס הביאלישיצה המפואר.

שלט הנושא את שמו של הקניון ניצב על השביל ואנחנו נעמדנו להצטלם מול הנוף.

Dolovi Lalevica
ואז באמצע שומקום מדהים עצרנו לאתנחתא של קפה באתר דולובי לאלביצ'ה. כאן אפשר לשכור בקתות שינה מינימליסטיות, חוץ ממזרונים אין שם כלום. יש שירותים בחוץ וגם מקלחות ולמרבה הפלא נקי וללא ריחות וכמובן יש מסעדה. עכשיו הבנתי שמטיילים מגיעים כנראה למקומות כאלה אחרי יום הליכה בטבע .

תאי שינה

יום ששי – הר קומובי בתכנון המקורי היינו צריכים להגיע גם לעיירה פלאב, לאגם , ובדרך חזרה לתצפית על הר קומובי. נראה היה שדחסנו יותר מידי מקומות על מעט מידי זמן. ומכיוון שיום ששי הוא יום קצר עבורנו, לקחנו רק את היעד הקרוב ונסענו לראות את פסגת הקומובי.

הדרך לשם – כמו במקומות רבים במדינה הזו – היתה יפה. עוברת בין יערות וכפרים ציוריים.

השלט מספר על אתר לינה סמוך מאד להר, משם יוצאים מטיילים שרוצים לטפס לגבהים. אנחנו לא בקטע של ללון במקום וגם לא מטפסי הרים אנחנו, אבל לראות את ההר המדובר רצינו, וכך מצאנו עצמנו עולים ברכב שלנו בדרך מתפתלת עד למקום בו מסתיים הכביש באתר הלינה בקאטון.

כך באמצע שום מקום למרגלות ההר, הביקתות שנראות מזמינית
התקדמנו בשביל בתוך מתחם הקאטונים. התקבל הרושם שמקום לא מאד מאוכלס באותו יום. הגענו לקצה המתחם המגודר בגדרות עץ, עם שער ליציאה אל השטח. לאכזבתנו כי רבה ענן גדול רבץ על פסגת ההר.

למרות הענן, עמדנו ותפסנו כמה תמונות

ישבנו שם והמתנו שהענן יחלוף.

עוד תמונה לפני שעוזבים.

Apartments Nella הבית שלנו בקולשין - דירות נלה
שתי דירות זהו בבנין היפה הזה, בכל דירה שלושה חדרי שינה, סלון מכובד , מטבח מאובזרעם כל מה שצריך, אבל אנחנו הבאנו כלים משלנו, ושולחן אוכל ל8 אנשים, והכל נקי מצוחצח ונעים. כל דירה איכלסה שני זוגות.

טיפ: Apartments Nella שתי דירות עם 3 חדרי שינה בקולאשין, Breza Kolašin, Montenegro, 81210 טלפון טלפון: 38267013524+ ביטול חינם עד 30 יום לפני ההגעה. 3170 ש"ח , 760 יורו, לכל החבילה

זה נראה כמו תמונות פרסומת, אבל זה היה ממש כך. שווה. ומומלץ.

שבת

את השבת בילינו כאן בדירות אירוח של הגברת נלה. את ארוחות השבת הזמנו מבית חב"ד, שתי ארוחות לשמונה אנשים עם משלוח לכאן. האוכל הגיע לוילה ביום ששי בדיוק בזמן, ובשפע רב כולל יין לקידוש, ואפילו צלחות סכו"מ ומפיות. כך שיכולנו להפריש חלק מהאוכל לסעודה שלישית, ועוד שמחנו לגלות שהאוכל היה טעים ומגוון. ההזמנה בוצעה מראש, מהארץ וגם שילמנו מראש. ציון גבוה לבית חבד בפודגוריצה.

יום ראשון בבוקר כבר אנחנו עוזבים את קולשין ויורדים לכיוון מערב, אל ערי החוף. רגע לפני שעוזבים כולם מתקתקים הביתה בניידים, והשולחן החגיגי של שבת מרכז את כל התרמילים והתיקים הקטנים. שלא נשכח שום דבר

הדרך מערבה עוברת לאורך ערוץ המוראצ'ה.

חלפנו על פני פודגוריצה, והמשכנו לכיוון העיירה וירפאזאר השוכנת לחופו של אגם שקאדאר.

אגם סקדאר רחב הידיים נמצא בתוך שמורה לאומית הנקראת שמורת אגם שקאדר. הוא נמצא בדרום מונטנגרו, וקו הגבול עם אלבניה עובר בתוך האגם. האגם הוא שמורת הטבע הגדולה ביותר באירופה לקינון ודגירה של ציפורים. כ- 270 מיני עופות חיים כאן או מוצאים פה חנייה בנדידתם

העירה היתה עמוסה מטיילים באיזור העתיק שלה. אפשר כאן לקחת שייט על האגם, אנחנו העדפנו לערוך את התצפית על האגם ממרומי הדרך העולה לעיר צ'יטיניה שנמצאת על הר לובצ'ן נקודת ציון על המפה היתה העיר רייקה. ככל שעלינו בהר נחשפו לפנינו נופי האגם, ובתי מגורים כפריים שהיו שתולים בצידי הדרך

שושני מים – נופרים – מכסים שטחים נרחבים בשולי האגם.

כל הדרך אנחנו נחשפים לנופים יפהפיים

ובאמצע שומקום נקרתה לנו סוכה על הדרך, נקרא לזה קיוסק או בית קפה. הנוף ממול היה נהדר ועצרנו לארוחת צהרים. שתינו מיץ וקפה,התכבדנו בתאנים ע"י בעל הסוכה, נחנו מעט בצל הסוכה והמשכנו הלאה

בודווה לקראת סופו של היום הגענו לעיר הקייט היפה בודווה. המלון שלנו היה מלון דירות בשכונת יוקרה . מכיוון שהיינו 4 זוגות, הזמנו שתי דירות. כל דירה בת שני חדרי שינה בקומה 5 על חוף הים האדריאטי וכוללת סלון מרוהט ומטבח מאובזר.

מלון Shine שיין Hotel Shine שתי דירות של שני חדרי שינה Bečići b.b., Becici, 85316 Budva, Montenegro – טלפון: 38267206803+ ביטול בחינם לפני השעה 23:59 .עד 7 ימים לפני ההגעה. מחיר 4797 ש"ח 1134 יורו.
נוף ים מהמרפסת

הסלון

ולמי שחשוב לו המטבח, הוא היה מאובזר לפרטי פרטים

עוד באותו ערב ירדנו אל החוף

ארוחת הבוקר מוגשת בחדרים. אין חדר אוכל. בשעה 8:00 בבוקר נקישה בדלת. ארוחת הבוקר שלנו מגיעה. אנחנו ממתינים לראות איך זה נראה.
הארוחה מגיעה לחדרים בשעה שביקשנו, שתי עלמות מופיעות עם מגשים עמוסים בכל מה שהזמנו עפ"י התפריט. ירקות, ביצים קשות, יוגורט טבעי, וקפה. לשאר המצרכים דאגנו בעצמנו

למחרת ממשיכים בתוכנית.את היום הזה הקדשנו לביקור בשמורת הר לובצ'ן, תצפיות הנוף בדרך מבודווה לשמורת לובצ'ן מרשימים. הדרך עולה בהרים, וכבר בפיתולים הראשונים אנחנו נחשפים לתצפית על המפרץ ועל העיר הגדולה בודווה ועל שכונות הפריפריה שלה.

האי סווטי סטפן

סמוך לבודווה נמצא האי הזעיר סווטי סטפן. בעבר הוא אכן היה אי אך מכיוון שיצרו לו דרך גישה הוא למעשה הפך להיות חלק מהיבשת אבל בתצפית מלמעלה נין לראות את כולו. האי הוא בית מלון אחד גדול כלומר, מלונות, צימרים קוטג'ם וכו'. המחירים שם מרקיעי שחקים, כך קראתי בגוגל, ולכן מיועד לעשירים.

אגם שקאדאר

הר לובצ'ן והמוזוליאום.

הירידה למפרץ קוטור

טיול כיפי, קליל. מונטנגרו מדינה מקסימה, מתפתחת, נופים פראיים, וקצת מראות בראשית. אנשים טובים, מוכנים לעזור.

מקומות הלינה היו נוחים ונקיים, חלקם מפוארים

המסלול תקתק, היינו ברוב המקומות שתכננו.

מזג האויר היה נוח, לפעמים מעונן ופה ושם קצת גשם

.