נהיגה וחניה בדרום אפריקה ”נסיעה ברכב פרטי בדרום אפריקה - כבישים, חניה ועוד“

באופן כללי הכבישים בדרום אפריקה בסדר. בכבישים בינעירוניים מרכזיים יש כמה נתיבים, ולעיתים יש צורך בתשלום אגרה. ברכב שכור יש מכשיר שמאפשר תשלום של האגרה בסיום ההשכרה, בלי צורך לשלם בכל פעם. נדרש תשלום (של כמה עשרות ראנדים) גם בדרכים מקומיות תיירותיות, כמו בדרך צ'אפמן מדרום להוט ביי, ובכביש באיזור ציציקמה.

בכבישים בין עירוניים רבים יש רק נתיב אחד בכל כיוון, ויש הרבה כבישים שיש בהם 3 נתיבים, והנתיב האמצעי פעם מחובר לצד הימני ופעם לצד השמאלי, כך שזה מקל על עקיפה.

היו לא מעט מקרים שבכבישים היותר צדדיים היו בורות (Potholes) . בכביש N36 (בחרה מאיזור קרוגר הצפוני ליוהנסבורג) היו בורות גדולים ובתדירות גבוהה, מה שמאוד הקשה על הנהיגה בו.

הנהיגה היא בצד ימין, ולא קל להתרגל לזה. בכבישים בהם יש נתיב אחד בכל צד - נהגים איטיים יורדים לשוליים כדי לתת מעבר חופשי לרכבים יותר מהירים.

בכל דרום אפריקה כמעט ולא נתקלתי בצורך לשלם על חניה. בנמל של קייפטאון יש מגרשי חניה, אבל גרנו ממש בנמל, כך שלא היינו צריכים את זה. פעם אחת הגענו בערב עם הרכב למקום, ומצאנו חניה בחינם ברחוב סמוך.

פרט לכניסה ליוהנסבורג כשהגענו מקרוגר, שם היה פקק לא גדול של כרבע שעה - לא נתקתי בפקקים נוספים. כל הזמן השתמשתי ב-Waze, בלעדיו הייתי אבוד. בעת נסיעה ארוכה על כביש מסויים - כיביתי אותו, לחסוך בטריה ולחסוך שימוש באינטרנט. ה-1 ג'יגה שקניתי בשדה התעופה הספיקה לי לשימוש בוייז בכל הטיול + גלישה באינטרנט.