המוזיאון הלאומי לאמנות ימי הביניים ”מוזיאון מדהים ומודרני מאוד לאוצרות אומנות ימי הביניים“

המוזיאון הזה היה בשבילי הפתעה גמורה. זהו בניין מוזיאון חדש (נחנך בסוף 2016) , הצגה סופר מודרנית של יצירות אומנות בעלות ערך רב (בעיקר ציורים אך גם חפצים אחרים) שנאספו מכנסיות ומנזרים נטושים ברחבי אלבניה. ממצא מרכזי הוא אולי האיקונוסטאזיס (מסך ההפרדה בין הקהל לבמה הנהוג בכנסיות מזרחיות) המחוטב ביד אומן מעץ אגוז אשר הובא למוזיאון מכנסייה נטושה בעיירה סמוכה. במוזיאון אוסף של כ-7,500 ממצאים, רק כ 1500 מהם בתצוגה על קירותיו ובאולמותיו. האוסף המעניין ביותר הוא של הצייר Onufri שעבודותיו פזורות היו ברחבי כנסיות מזרחיות באלבניה ובבלקן. צייר מוכשר זה היה בן תקופת הרנסנס באיטליה. הוא למד בוונציה, ונודע בעולם האומנות הן בשל יכולותיו האומנותיות לשלב תחושות בציורי האיקונות שלו (“קפיצה” גדולה מן האומנות הביזאנטית) והן בשימוש הנרחב בצבע אדום עז אותו יצר בעצמו לשימוש בציוריו, ואת הסוד של “אדום אונופרי” אפילו לא הנחיל אפילו לבנו, צייר בעצמו, ניקולא. אולמות מרהיבים בהם מוצגת אומנות כנסייתית, ובמפתיע - מן המשוכללים והמיוחדים שבמוזיאוני האומנות בעולם. שנים ארוכות לאחר מלחמת העולם ה-2 נשלטה אלבניה על-ידי ממשל קומוניסטי קיצוני, בעיקר תחת שליט אחד: אנוור הודג'ה. בשנת 1967 חוקקה הממשלה האלבנית את “חוק האתאיזם” שאסר על כל פולחן דתי כלשהו. צריחי מסגדים מוטטו, כנסיות ומנזרים ננטשו, ובחלקם הפכו אולמות ספורט או מחסנים. ואולם, בצד תהליך הרסני זה אספה המדינה האלבנית אוצרות אומנות בעלי “ערך תרבותי ולאומי” - והצילה מאבדון גמור חלק מאוצרות אומנות נדירים שהיו פזורים בבתי התפילה, כנסיות, מנזרים ומוסדות דת, אוצרות בני מאות בשנים. זהו מוזיאון מיוחד לאומנות זו. עניין במוזיאון ימצאו לא רק חובבי אומנות מושבעים.