מידע חיוני נוסף באל נידו ”בחזרה למאה הקודמת בפיליפינים“

להגיע לאל נידו - הכי פשוט טיסה ממנילה הבירה באי לוזון, אל פוארטו פרינססה בירת האי פאלוואן. בשדה התעופה עומדים לרשות הבאים שרותי הסעה לאל נידו (וואן 700 פסו לאדם – 57 ש"ח). משך הנסיעה כ-6 שעות. לא בגלל המרחק אלא בשל תנאי הדרך, האיסוף וההורדה. עצירות לשחרור השרירים. 

אפשר לטוס ממנילה לאל נידו ישירות, מחיר הטיסה יותר מכפול. באל נידו ניתן לשכור אופנוע/קטנוע. אנחנו שכרנו ב- 500 פסו (40 ש"ח) ליום שלם. היינו בסוף ספטמבר. העונה הרשמית מתחילה באוקטובר עד מאי. חשוב מאוד לציין, באל נידו מנתקים את החשמל משעה 06.00 בבוקר עד שעה 14.00 בצהריים. אבל יש מקומות עם גנרטור. במרבית בתי ההארחה אין wifi אך יש לעתים במקומות ציבוריים.

בפילפינים הזמן כאילו עמד מלכת, אבל לא! בדרכם קדימה בצעדי צב גדול, אך כאופיו איטיים מאוד. היום ממרום גילי, אוכל לומר שמראות כמו שאנו רואים כאן היו פעם מזמן. לבאים מהמערב, זו חזרה בזמן אל שנות החמישים. שואבים מים מבארות מי בדליים מי במשאבה מכנית. השרירים בידיים עובדים ועובדים כל הזמן. את הכבישים, את הבתים הקבועים, את הכל.. הם בונים בידיים. פה ושם תראו מערבלי בטון של פעם, רעשניים קודחים בראש. חורשים במחרשה ידנית ושור מסייע - הכל לצריכה פרטית.

אה ואמרתי כבר נקיים כן, המון מטאטים ומברשות לניקוי. כל הזמן מנקים. ויש את החופים, תיירות מתפתחת. מי שרוצה מלון שלושה ארבעה וחמישה כוכבים יאלץ להשאר במנילה במאקטי. האיזור המסחרי המפותח כבר. כאן תמצאו שקט שלווה, חיוך, קבלת פנים ותו לא. אפילו חשמל אין בין שש בבוקר לשתיים בצהריים – כן, חם ולח נסבל. אבל את זה כבר אי אפשר לקנות אצלנו. יצאנו לשייט בסירה דומה מאוד לחגב גדול קלילה מרחפת כמעט בין הלגונות.

כמה מים יש כאן. תראו, יש המשוועים למים והיובש נחלתם, יש המשוועים ליובש והשטפונות נחלתם. אל תחפשו צדק בעולם! אני מזמן אבדתי אותו אבל שוחה לאיטי בחיים הללו משתדלת לראות הרבה "חצי כוס מלאה". בקיצור התמונות תדברנה. רק שימו לב איזה ארוחה הכינו לנו באחד החופים והמוסיקה עכשוית לגמרי. מואה הפיליפינים.